כמו בכל אתר אינטרנט, גם בבלוג יש אפשרות לבדוק מהן מילות החיפוש שהובילו אנשים לאחר כבוד לבקר בבלוג. מדי פעם, בעיקר כאשר בא לי להשתעשע, אני נכנסת לבדוק מהן מילות החיפוש הללו, והרשימה, כך מסתבר, ארוכה ובחלקה אף קצת הזויה.
אחד השיאים בתחום התרחש באחד מימי השבוע שחלף, בתכתובת SMS ממקור לא ידוע שהתנהלה כך:
SMS: זאת יעל?
אני: כן, מי זאת?
SMS: חיפשתי את הכותב שירים נתן גושן וחיפשתי באינטרנט וזה אוביל אותי אלייך כי ראיתי שפירסמת באתר שלך את השיר שלו, ואני בן ולא בת. בכל מקרה לא משנה. (שגיאות הניסוח והכתיב במקור).
אני (בטוחה לחלוטין): יש לך טעות... לא מכירה את נתן גושן ולא פירסמתי כלום שלו... מאיפה המספר שלי?
SMS (עומד על שלו...): מהאתר שלך הבית של יעלי ופירסמת את השיר של רוני דלומי שאותו נתן גושן כתב.
אני (דופקת לעצמי על המצח...): וואלה, אתה טוב, אחת אפס. נעים מאוד נתן גושן וסליחה...
SMS (מרחם ומסביר...): אני רק בן 13 אבל אני רוצה להיות זמר ואני מחפש את המספר שלו כדי שיכתוב לי שיר :) מצטער על החפירות...
אני (נמסה מהגילוי הנרעש): אתה חמוד, ואני מאחלת לך הצלחה ענקית! כשיהיה לך שיר תכתוב לי?
SMS (מרגיע...): חחח תודה :) תשמעי אותו כנראה ברדיו, ותזכרי שאם תשמעי אורי .... ברדיו, תדעי שזה אני.
אני (מוחלת על הכבוד...): אתה חמוד, ואני כבר סקרנית, בהצלחה!
בסיום ההתכתבות הצטערתי לרגע שאני לא מרגול ואינני יכולה לעשות לו אודישן לכוכב נולד. מי יודע, אולי הכוכב הנולד הבא התחיל מתכתובת SMS איתי...
במקום זה, נכנסתי לגוגל וחיפשתי את נתן גושן. מצאתי את הקישור לפוסט הזה.
נתן גושן, קבל בזאת את התנצלותי על שלא זכרתי שאתה כתבת את השיר שמילותיו הביעו את שחשתי באותה נקודת זמן.
ואם כבר שיחות הזויות שניהלתי בחיי, זה מזכיר לי שיחה אלמותית אחת שניהלתי עם שני ערסים חביבים בדרכים:
לפני מספר שנים, היה בבעלותנו רכב הונדה מדגם קצת שונה מרכבי ההונדה הנפוצים בכבישים. השוני נבע מארץ היצור של הדגם הספציפי הזה, ורק חדי העין הבחינו בו.
יום אחד, כשעמדתי עם הרכב בצומת, בהמתנה לרמזור שמאלה אדום שיהפוך לירוק, עוצרת מימיני בחריקת בלמים הונדה-פשע ובתוכה שני ערסים חביבים שמסמנים לי לפתוח את החלון, וכל זאת בעוד הרמזור בנתיב שלהם היה ירוק. מכאן הסקתי שהם בוודאי במצוקה כלשהי...
ושאני לא אעזור לערסים במצוקה? ברור שאעזור...פתחתי את החלון והשיחה החלה:
הנהג: תגידי, מאיפה הבאת את ההונדה הזאת?
אני (מופתעת מהשאלה, יש לציין): היא בריטית.
הנהג: מה???
אני (בקול רם): בריטית. לא יפנית, בריטית.
הנהג (מוציא את הראש מהחלון): מה????
אני (חושבת שהוא לא שומע טוב): מבריטניה. יוצרה בבריטניה.
הנהג (בטוח שאיני דוברת עברית): מה זה???
אני (מתחילה להבין שזו לא בעיית שמיעה): אנגליה. מכיר?
הנהג (בהרגשה ש"וואלה, הבינה אותי הסתומה"): אההה... אז תגידי אנגליה... למה את לא אומרת אנגליה?
אני: עכשיו נזכרתי שהיא מאנגליה...
ועכשיו, אחרי שיש פה מספיק חומר כדי לצחוק עלי ואיתי, צריך גם קצת אומנות, לא? אז אם כבר הזכרתי מכוניות, אשתף אתכם במכונית החדשה שלי בקטגוריית האספנות: טנדר של פעם עם ארגזי תפוזים, ישר מהפרדס:
אם גם לכם יש סיפור מצחיק, הזוי או סתם שיחה מעניינת שניהלתם פעם, שתפו גם אותי ואת יתר הקוראים, זה רק יעשה טוב לכולנו היום ☺.
ושניה לפני פרידה - אני עורכת סדנת חוויה להורה+ילד במהלך חופשת החג הארוכה הבאה עלינו לטובה, פרטים ניתן למצוא כאן.
ניתן לקבל פרטים נוספים ולהירשם במייל - yaelel@inter.net.il
שתמיד רק נצחק,
יעל.
אחד השיאים בתחום התרחש באחד מימי השבוע שחלף, בתכתובת SMS ממקור לא ידוע שהתנהלה כך:
SMS: זאת יעל?
אני: כן, מי זאת?
SMS: חיפשתי את הכותב שירים נתן גושן וחיפשתי באינטרנט וזה אוביל אותי אלייך כי ראיתי שפירסמת באתר שלך את השיר שלו, ואני בן ולא בת. בכל מקרה לא משנה. (שגיאות הניסוח והכתיב במקור).
אני (בטוחה לחלוטין): יש לך טעות... לא מכירה את נתן גושן ולא פירסמתי כלום שלו... מאיפה המספר שלי?
SMS (עומד על שלו...): מהאתר שלך הבית של יעלי ופירסמת את השיר של רוני דלומי שאותו נתן גושן כתב.
אני (דופקת לעצמי על המצח...): וואלה, אתה טוב, אחת אפס. נעים מאוד נתן גושן וסליחה...
SMS (מרחם ומסביר...): אני רק בן 13 אבל אני רוצה להיות זמר ואני מחפש את המספר שלו כדי שיכתוב לי שיר :) מצטער על החפירות...
אני (נמסה מהגילוי הנרעש): אתה חמוד, ואני מאחלת לך הצלחה ענקית! כשיהיה לך שיר תכתוב לי?
SMS (מרגיע...): חחח תודה :) תשמעי אותו כנראה ברדיו, ותזכרי שאם תשמעי אורי .... ברדיו, תדעי שזה אני.
אני (מוחלת על הכבוד...): אתה חמוד, ואני כבר סקרנית, בהצלחה!
בסיום ההתכתבות הצטערתי לרגע שאני לא מרגול ואינני יכולה לעשות לו אודישן לכוכב נולד. מי יודע, אולי הכוכב הנולד הבא התחיל מתכתובת SMS איתי...
במקום זה, נכנסתי לגוגל וחיפשתי את נתן גושן. מצאתי את הקישור לפוסט הזה.
נתן גושן, קבל בזאת את התנצלותי על שלא זכרתי שאתה כתבת את השיר שמילותיו הביעו את שחשתי באותה נקודת זמן.
ואם כבר שיחות הזויות שניהלתי בחיי, זה מזכיר לי שיחה אלמותית אחת שניהלתי עם שני ערסים חביבים בדרכים:
לפני מספר שנים, היה בבעלותנו רכב הונדה מדגם קצת שונה מרכבי ההונדה הנפוצים בכבישים. השוני נבע מארץ היצור של הדגם הספציפי הזה, ורק חדי העין הבחינו בו.
יום אחד, כשעמדתי עם הרכב בצומת, בהמתנה לרמזור שמאלה אדום שיהפוך לירוק, עוצרת מימיני בחריקת בלמים הונדה-פשע ובתוכה שני ערסים חביבים שמסמנים לי לפתוח את החלון, וכל זאת בעוד הרמזור בנתיב שלהם היה ירוק. מכאן הסקתי שהם בוודאי במצוקה כלשהי...
ושאני לא אעזור לערסים במצוקה? ברור שאעזור...פתחתי את החלון והשיחה החלה:
הנהג: תגידי, מאיפה הבאת את ההונדה הזאת?
אני (מופתעת מהשאלה, יש לציין): היא בריטית.
הנהג: מה???
אני (בקול רם): בריטית. לא יפנית, בריטית.
הנהג (מוציא את הראש מהחלון): מה????
אני (חושבת שהוא לא שומע טוב): מבריטניה. יוצרה בבריטניה.
הנהג (בטוח שאיני דוברת עברית): מה זה???
אני (מתחילה להבין שזו לא בעיית שמיעה): אנגליה. מכיר?
הנהג (בהרגשה ש"וואלה, הבינה אותי הסתומה"): אההה... אז תגידי אנגליה... למה את לא אומרת אנגליה?
אני: עכשיו נזכרתי שהיא מאנגליה...
ועכשיו, אחרי שיש פה מספיק חומר כדי לצחוק עלי ואיתי, צריך גם קצת אומנות, לא? אז אם כבר הזכרתי מכוניות, אשתף אתכם במכונית החדשה שלי בקטגוריית האספנות: טנדר של פעם עם ארגזי תפוזים, ישר מהפרדס:
אם גם לכם יש סיפור מצחיק, הזוי או סתם שיחה מעניינת שניהלתם פעם, שתפו גם אותי ואת יתר הקוראים, זה רק יעשה טוב לכולנו היום ☺.
ושניה לפני פרידה - אני עורכת סדנת חוויה להורה+ילד במהלך חופשת החג הארוכה הבאה עלינו לטובה, פרטים ניתן למצוא כאן.
ניתן לקבל פרטים נוספים ולהירשם במייל - yaelel@inter.net.il
שתמיד רק נצחק,
יעל.
הצחקת אותי על הבוקר.
השבמחקקרה לי פעם שאיזה בחור שלך לי הודעה בטעות ושלחתי לו תשובה שהוא טעה ואני לא זו שהתכוון לשלוח אליה ואז הוא שלח לי כתשובה שאלה שאספר לו על עצמי ואולי בסוף בגלל טעות יצא בינינו משהו, הזוי, לא הפסקתי לצחוק בגללו.
הסיפור עם הערסים קורע!
את כזו מקסימה שהוצאת את עצמך לא בסדר ולא אותם.
D-:
השבמחקגדול....הזוי....ובהחלט מעורר חיוך.
השבמחקחיוך ענקי על הבוקר (-: איזה כיף.
השבמחקאת גדולה... גרמת לי לצחוק שוב מאותו סיפור.
השבמחקוהסיפור על הערסים...(-:
כיף להתחיל איתך את השבוע.
נשיקות וחיבוק - קלרה.
הדבר הכי הזוי שיש לי כרגע במוח זה מפלי הניאגרה אצלי בארון המטבח..מאוד משעשע לראות חתולים שוחים ;-)
השבמחקהזוי לגמרי... הרסת אותי מצחוק :)
השבמחקוהטנדר - מ-ה-מ-ם !!
ממש אהבתי !
LoolaB
איזה אדיר! צחקתי קשות... והמשאית נהדרת!
השבמחקאת נהדרת יעלי! האוטו משגע והסיפור חמוד להפליא.
השבמחקנזכרתי שלפני מספר חודשים, ב 2 בלילה טלפון, אני מזנקת ועונה.
הוא: מה שלומך חתולה מתוקה שלי? (טוב, נו , אני בחרתי לי את הניק הזה, אבל למיטב ידיעתי אין לי חברים מופעים...)
אני: מי זה?
הוא: אני.
אני: מי זה "אני"?
הוא שי
אני: מי זה שי?
הוא: שי לוי (??)
אני: אני לא מכירה שום שי לוי.....
הוא: רגע, מי זאת?
אני: חתולה אחרת.....
כמובן שהוא רצה להמשיך לדבר, ניפנפתי אותו במהירות ובאזהרה שלא יעיז להתקשר לכאן יותר וחזרתי לישון...
הי יעל. צחקתי גם אני. גם ששכחת מאיפה השיר שלך! לי קרה סיפור הזוי רק עם מכונית שהפריעה לי לנסוע וקצת צעקתי על הנהגת.... שצעקה עלי בחזרה, והתברר שזו היתה גיסתי!! הג'יפ מקסים! יום נפלא
השבמחקסיפורים על ערסים תמיד גונבים את ההצגה :)
השבמחקאני משתפת שיחה את הקוראים ואותך יקירה באחת השיחות ההזויות ביותר שהיו לי בעקבות פרסום מודעת דרושים למשרת אצלנו בחברה:
הוא= המועמד, בחור צעיר במבטא רוסי כבד (למען הגילוי הנאות, גם לי יש שורשים רוסיים, ילדית הארץ,נטולת מבטא).
אני= מתמודדת עם אין ספור פניות מוזרות בעקבות המודעה.
*************
הוא: שלום, קוראים לי X. אני רוצה לשלוח קורות חיים.
אני: בבקשה. יש לך את הדוא"ל שלי.
הוא: אני לא מוצא את האינטרנט.
אני: אינטרנט?
הוא: אני לא מוצא את הכתובת..
אני: יש לך שורה להקלדה של הכתובת. רואה את ה- TO? או את ה- CC? אז אתה צריך להקליד בששדה של ה- TO (או לכבוד או ל...)את כתובת הדוא"ל שלי.
הוא: אבל איפה אני שולח?
אני: יש לך תיבת אימייל?
הוא: דיברתי עם בזק.
אני: ו...?
הוא: אני לא יודע. אני לא יודע איך לשלוח.אף פעם לא שלחתי קורות חיים במחשב. רק בדואר...
אני: אז דבר עם בזק, עם ספק האינטרנט שלך.
הוא: איך אני מדבר איתם?
אני: תתקשר אליהם...מתחילה להתגלגל מצחוק.
הוא:הממ..בשלב הזה כבר לא נשמתי מרב צחוק. אין לי מושג מה אמר.
אני: מצטער שאני לא יכולה לענות (צ-ו-ח-ק-ת).
הוא: אני שמח שלפחות הצחקתי אותך.
אני: עשית לי את היום.
הוא: מילמל עוד כמה דברים ונעלם מהקו.
בנימה אופטימית זו :)
פנינה
שבוע טוב!
פפפחחחח.... זה טוב!!! אהבתי את הרשומה הזו במיוחד!!!
השבמחקהסיפור עם הערסים גדול, רק תגידי: מאיפה ההונדה???
והטנדר שלך יצא מושלםםםםם ונוסטלגי - איזה יופיייי
שולי
SHOULYHZO1
הורס הורס(: עדיין צוחקת.
השבמחקאלי התקשרו לפני כמה זמן ושאלו: "הלו? זה מיסטיקה?"
הטנדר אספנות שלך מושלם.
יא ה-ו-ר-ס-ת!!!!!!! ללא ספק הפוסט שלך עשה לי כרגע טוב על הלב. מתה עלייך, את יודעת!!!! הכי הרס אותי(הבינה אותי הסתומה -תגידי אנגליה)חחח, גדול!!!!!
השבמחקואם כבר אומנות- אז היצירה שלך מ-ד-ה-י-מ-ה!!! וינטאג' במיטבו. צפי לשיחה בבוקר ב"ה, נשיקות אהובה שלי!!!!
הטנדר נהדר! ולקרוא על ערסים אצלך בבלוג זה מצחיק.
השבמחקתודה לכווווולכן, צחקתי מהסיפורים שלכם, חתולה ודפי וציפי ופנינה, ורותי היקרה שלא הכנסתי לכאן את סיפור מכונת התפירה שלך כי הוא פוסט בפני עצמו או סוג של טיפול פסיכולוגי... ☺
השבמחקואכן, ערסים זה נחמד, תלוי באיזה צד הם התעוררו בבוקר... ☺
חחחח איך האינטרנט והמדיה הופכים אותנו לכפר גלובלי אחד קטן... מפליא כל פעם מחדש :)
השבמחקואני חייבת להגיד שטנדר האספנות מדהיםםםםםם!!
לי אישית יש שיגעון על רכבי אספנות במיוחד על החיפושיות הישנות :)
סיפור נהדר!
השבמחקאבל המתוקה האמיתית זו את:-)
ליטל - יש לי גם חיפושית פרחים כזו, היא מופיעה באחד הפוסטים הישנים...
השבמחקועינבלית - את מתוקה. חשבתי עלייך המון היום שהיינו בפארק נשר וגילינו כמה אנחנו פדלאות... ☺
חחחחחח... הצחקת אותי! תגידי אנגליה! חחחחחחחח!
השבמחקגדולה מהחיים את, אני אומרת לך!
והטנדר מדהים!!!! פשוט מדהים!
נשיקות, מירה
הצחקת אותי כל כך!
השבמחקהטנדר שלך כל כך משקף אותך - מקורי, נהדר, שורשי ומלא הומור.
חחחח... יופי של סיפורים!
השבמחקהטנדר מקסים ! והסיפורים קורעים..... :-)
השבמחקה-מ-ו-ן באיחור אבל..... קרעת אותי מצחוק!!!!
השבמחקהסיפור הראשון היה יפהפה :) והשני פשוט קורע!!
מסכימה שזה תלוי באיזה צד הערסים התעוררו בבוקר :) אני בדר"כ בחששות מהם, אבל לפעמים נקרעת מצחוק (בלב... אימאלה...)..
היי...מה נשמע יקירתי?
השבמחקמזמן לא דיברנו או החלפנו בבושקות... :) חחח
אז מה שלומך? מה מעשייך בימים אלו?
אני מתחילה מחר קורס צילום מקצועי ונזכרתי שגם את מצלמת...איך הולך בסטודיו?
נשיקות,
טל