יום רביעי, 28 באוקטובר 2015

זמן ילדים

כשחשבתי על הפוסט הזה, חשבתי לעצמי שאולי הוא לא קשור ישירות ביצירה, אך במחשבה מעמיקה יותר הגעתי לתובנה שגם כתיבה תיעודית היא סוג של יצירה, בטח כתיבה כזו שמתעדת פרטים חשובים בחיי היום יום שלנו בתקופות מסויימות.

מעט לפני שכל אחד מהילדים נולד, התחלתי לכתוב יומן. לכל אחד מהילדים נכתב יומן נפרד ופרטי שנכתב עבורם, ואולי, בדיעבד, גם עבורי...

ביומן של כל אחד מהם יש את סיפור ההריון, הגילוי, החוויות שעברנו בדרך, וכמובן את סיפור הלידה.


בהמשך, לאחר הלידה, השתדלתי לכתוב לכל אחד ואחת מהם חוויות מהיום יום שלנו יחד, חוויות שלנו כהורים, וחוויות שלהם, כאנשים חדשים שלומדים להכיר את העולם הזה ☺.

עכשיו בטח תגידו: למי בכלל יש זמן, כוח וסבלנות לכתוב משהו עם תינוק קטן ותובעני בבית...

לזה אני עונה שאם ממש רוצים, יש זמן גם לזה.

נכון שעם איתי זה היה הרבה יותר פשוט מכיוון שזה היה רק הוא ואנחנו, כך שיכולתי למצוא זמן בהזדמנויות שונות, כמו למשל כשיצאנו לגינה והוא נרדם בעגלה, כשיניב היה בבית והתחלקנו בנטל, או סתם ברגעים של שקט ממטלות, במקום לקרוא ספר...


כשגל נולדה, זה היה כבר קצת יותר מורכב. לוחות הזמנים הצטמצמו, הילדה לא ירדה מהידיים (שלי, אך ורק שלי...),  והיה עוד ילד בבית שצריך לטפל בו מדי פעם... ☺.

אז אולי כתבתי לה במרווחים קצת יותר גדולים ולא בכל שבוע, אבל עדיין לא ויתרתי, וישבתי וכתבתי. והיום, במרחק הזמן, אני ממש שמחה על כך.

כשמאיה נולדה, זה כבר היה הרבה יותר מורכב. בית, שלושה ילדים, שאחת מהם היא תינוקת שצורחת כל יום וכל היום בלי סיבה נראית לעין במשך שלושה חודשים (ובטוח הייתה לה סיבה, רק שאנחנו, בכל האמצעים העומדים לרשותנו, לא מצאנו אותה...), היו עילה מספיק טובה שלא לכתוב.

ואכן, עד גיל 7 חודשים בערך לא כתבתי לה, ואז בבת אחת, כשסערת הילדה השלישית נרגעה, שפכתי הכל על הכתב, ומשם המשכתי לכתוב הלאה....



והיום יש להם יומנים המתעדים את שנותיהם הראשונות.

אירועים כמו צמיחת שיניים, שמחות, מחלות, הצלחות, מילים ראשונות ושיבושי לשון מתועדים למשעי ☺


מה שכיף בזה, זה היכולת להיזכר באירועים שונים שחווינו ונשכחו מפאת קצב החיים, חוסר הזמן ושלל המטלות שאיתן אנו מתמודדים כל יום.

אז נכון שאני לא יושבת וקוראת את היומנים האלה בוקר וערב, וגם לא פעם בשנה, אבל אני בטוחה שהם יסבו לילדים הנאה כשיקראו אותם ויהיו גדולים, ובעיקר כשיהיו להם ילדים משלהם... ☺

בפוסט הבא - אלבומי יום הולדת, לא מה שאתם חושבים...

***********************************************************

ולפני סיום, למי שממש אוהב פריטי וינטאג' מיוחדים, אעדכן גם כאן שמחר ומחרתיים, חמישי ושישי, אנו עורכים בביתנו מכירה של שלל פריטי וינטאג' יחודיים ויפים שאספנו מטיולינו בעולם, וכעת צריך לשחרר כי יש יותר מדי ☺.

בנוסף, במכירה יהיו גם פריטי גראז' סייל במחירים שווים.

את כל הפרטים על המכירה (שעות וכתובת) תוכלו למצוא בדף האירוע, שנמצא כאן -

משחררות אוספים - מכירה שנייה.

מי שרוצה גם לקבל עדכונים שיצטרף לאירוע וכך יתעדכן בכל הפרטים, ובעיקר לגבי מזג האוויר מחר - פרט חשוב לקיום המכירה.

נתראה רק בשמחות,
יעלי.

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

יוצרת אני ויוצרת...

מי שעוקב אחרי באופן קבוע בטח שם לב לעובדה שאני שקטה יחסית בתקופה האחרונה.

השקט לא נובע מחוסר עשייה, אלא להיפך, מעשייה מרובה בתחום היצירה, וממיעוט של זמן וחוסר יכולת להגיע להכל.

כן, גם לבלוג...

אז מה אני עושה, אתם בטח שואלים...

עושה הרבה, ובעיקר במקביל, כי אני סקרנית, ויחד עם זאת גם חסרת סבלנות, אז בזמן שאחד מתייבש, מתחילה את השני, ובזמן שהשני בתהליכים, תופרת את השלישי, מתחילה את הרביעי, וחושבת על החמישי...

ווליום או ריטלין היו בהחלט עוזרים פה, כי מי שמכיר אותי יודע שאני לא נחה עד שהתשישות מכריעה ואני קורסת, אבל כל עוד אני נהנית, אני מאחלת לעצמי שימשיך כך כמה שיותר.

אתחיל במגנטים החדשים שלי.

יצרתי קו מגנטים של בבושקות בעיצוב חדש ומתוק, יצרתי סדרה של מגנטי בועה עם כיתובים של מסרים, הכנתי ביסקוויטים ללא קלוריות שכיף למגנט על המקרר, ולקינוח, יצרתי סדרת בולים ממגנטים של בבושקות.









במקביל לכל אלה, יצרתי גם דגם חדש של מגנטים, שדורשים כיתוב, אך מזה כחודשיים הם שוכבים אצלי בסטודיו ומחכים לכיתוב הגואל... לי אין שמץ של רעיון, אולי לאחד/אחת מכם יהיה, ואני ממש אשמח לשמוע.

מי שהכיתוב שלו ייבחר, יקבל ממני מגנט מתנה מאחת הסדרות שלי ☺.


כשרציתי לגוון קצת, החלטתי לתפור. ומה אתפור אם לא בבושקות?

רכשתי פרצופי בבושקות מהממים ממיכל, הלא היא TOOLA, ותפרתי את שתי הבבושקות המקסימות האלה שמשמשות ככריות נוחות (ומהממות) בשל גודלן.


זה הזכיר לי את מצעי הבבושקות שרכשתי לפני מספר חודשים לבנותיי, ומהבד שלהם תפרתי גם את הבבושקות האלה...



בין לבין, הכנתי שלל בתים חדשים ומהממים מעיסת נייר (טוב, אני לא משוחדת בכלל הרי...), ועוד כמה בבושקות על הדרך.







עכשיו, כשהגיע אחרי החגים, הגיע גם הזמן להתכונן לחגים הבאים, ואני כבר עובדת במרץ לקראת חנוכה שרק נראה רחוק, אבל הוא ממש מעבר לפינה...

הנה הצצה קטנה לחנוכה שלי, מבטיחה ששווה לחכות לשאר.. ☺

סביבון סוב, סוב, סוב...

אחרי החגים שמח,
יעל.