יום ראשון בבוקר לפני כשלושה שבועות, כעשר דקות לפני תחילת סדנא, הנייד מצלצל.
הקול בעברו השני של הקו הזדהה בשם מתי, אחות אחראית במחלקת ילדים בביה"ח אסף הרופא.
הסיבה לשיחת הטלפון היתה יום המעשים הטובים שחל יומיים לאחר מכן.
מתי סיפרה לי שתלמידי בית ספר תיכון בראשון לציון אספו כסף ממכירת פיצות שאירגנו בעצמם, והחליטו לתרום את הכסף למען שיפור פני מחלקת הילדים בבית החולים, על ידי רכישת החומרים וביצוע העבודה בעצמם.
מתי אמרה שמכיוון שהיא החליטה שהיא רוצה שהטיפול הקוסמטי במחלקה יהיה מאורגן, היא פונה אלי ומבקשת שאגיע לראות מה היא רוצה שיהיה, ואומר לה האם הדבר ניתן לביצוע.
כששאלתי אותה איך היא הגיעה אלי, היא ענתה לי שראתה כתבה עלי ב - Medical jurnal of laisha או, בתרגום לעברית, כתבה קטנה בעיתון "לאשה" שהתפרסמה כחודש לפני. מפאת קוצר הזמן, קבענו להיפגש באותו היום בתום הסדנא.
אחר הצהריים יניב ואני הגענו למחלקה, ולאחר שראינו במה מדובר, היה ברור לנו שאנחנו הולכים על זה. הכנו רשימת מטלות, רשימת ציוד וחומרים שצריך לקנות ולהכין, לחצנו ידיים וחזרנו הביתה בהתרגשות.
למחרת, השכם בבוקר, יצאנו לסבב קניות. נייר טואלט, כדורי קלקר, דבקים, צבעים, קנבסים, מתלים, חוטים וכל מה שצריך כדי להגשים את החלום.
בערב הכנו עיסת נייר בכמות אדירה וחיכינו בהתרגשות לבוקר.
בבוקר הגענו למחלקה עם כל הציוד קצת לפני בוא התלמידים, ופרסנו את השולחנות בכל טוב של חומרי יצירה לעבודה המתוכננת. התרגשות רבה ניכרה באויר...
המטרה הייתה, לפי בקשתה של מתי, להכין שלל של דגי מובייל שיתלו ברחבי המחלקה ובדלפק הקבלה וישמחו, ככל שניתן בהתחשב בנסיבות, את פני הבאים בשעריה.
ואז הם הגיעו. תלמידי מגמת אדריכלות מבית ספר תיכון העמית בראשל"צ. פתאום קלטתי שמבחינתי הפגישה איתם היא סוג של סגירת מעגל... גם אני למדתי בתיכון העמית בראשל"צ, וגם אני רציתי את מגמת האדריכלות כל כך, אך לא למדתי בה בסופו של דבר כי החליטו בשבילי אחרת ולמדתי בכיתת ענ"א מערכות שהביאה אותי עד הלום כמעט (ולא, אני לא מצטערת על כלום, כי אם הייתי אדריכלית היום אולי לא היה לי את הבלוג הזה וכל הטוב שכרוך בו...?).
לאחר תדרוך קצר, התחלנו להכין דגים ופרחים, פרחים ודגים.... המון דגים...
תוך כדי, נהנינו גם מצוות הבידור המחלקתי, פופיק ולא זוכרת את שמו של השני, ששיעשעו אותנו מאוד והוסיפו לאווירה הכייפית ששררה במחלקה.
בתום העבודה הם עמדו שורות שורות, ממתינים ליבוש וצביעה.....
לאחר מכן נצבעו ספסלי החצר הפנימית של המחלקה בה הילדים משחקים, נצבע כיסוי האקווריום ותמונות הקנבס עם ציור שהכנתי מראש ותואם גם הוא לאווירת האקווריום ההולכת ומתגבשת.
בתום כארבע שעות של עבודה, הילדים המקסימים שבו לבית הספר, ואנחנו קיפלנו את הציוד וניקינו אחרינו.
חזרנו לביתנו עייפים אך מאושרים ומלאים בתחושת סיפוק עצומה.
למחרת אחה"צ נסענו שוב לבית החולים להביא את כל הדגים לסטודיו לייבוש וצביעה.
בתום שבוע של ייבוש בשמש, התחלנו במבצע צביעה משפחתי, וכך זה נראה בסטודיו:
לאחר הצביעה, נסענו בשבוע שעבר עם כל הדגים למחלקה כדי לתלותם כפי שתוכנן. עציצי הפרחים הונחו בדלפק הקבלה.
גם פינת האקווריום בכניסה למחלקה הפכה למהממת אחרי השיפוץ הכולל -
אני רוצה להודות למתי, על הזכות שנתנה בידינו לעשות משהו טוב למען אחרים, אני רוצה להודות ליניב שעזב הכל והתגייס למשימה, סחב, הוביל, קנה, צבע ועשה כל מה שצריך כדי שהכל יהיה מושלם, ובעיקר אני רוצה להודות לתלמידי מגמת האדריכלות בבית הספר העמית בראשל"צ - בלעדיכם זה לא היה קורה. תודה, אתם גדולים מהחיים!
שניפגש תמיד בשמחות ובמעשים טובים, אמן!
יעל.
הקול בעברו השני של הקו הזדהה בשם מתי, אחות אחראית במחלקת ילדים בביה"ח אסף הרופא.
הסיבה לשיחת הטלפון היתה יום המעשים הטובים שחל יומיים לאחר מכן.
מתי סיפרה לי שתלמידי בית ספר תיכון בראשון לציון אספו כסף ממכירת פיצות שאירגנו בעצמם, והחליטו לתרום את הכסף למען שיפור פני מחלקת הילדים בבית החולים, על ידי רכישת החומרים וביצוע העבודה בעצמם.
מתי אמרה שמכיוון שהיא החליטה שהיא רוצה שהטיפול הקוסמטי במחלקה יהיה מאורגן, היא פונה אלי ומבקשת שאגיע לראות מה היא רוצה שיהיה, ואומר לה האם הדבר ניתן לביצוע.
כששאלתי אותה איך היא הגיעה אלי, היא ענתה לי שראתה כתבה עלי ב - Medical jurnal of laisha או, בתרגום לעברית, כתבה קטנה בעיתון "לאשה" שהתפרסמה כחודש לפני. מפאת קוצר הזמן, קבענו להיפגש באותו היום בתום הסדנא.
אחר הצהריים יניב ואני הגענו למחלקה, ולאחר שראינו במה מדובר, היה ברור לנו שאנחנו הולכים על זה. הכנו רשימת מטלות, רשימת ציוד וחומרים שצריך לקנות ולהכין, לחצנו ידיים וחזרנו הביתה בהתרגשות.
למחרת, השכם בבוקר, יצאנו לסבב קניות. נייר טואלט, כדורי קלקר, דבקים, צבעים, קנבסים, מתלים, חוטים וכל מה שצריך כדי להגשים את החלום.
בערב הכנו עיסת נייר בכמות אדירה וחיכינו בהתרגשות לבוקר.
בבוקר הגענו למחלקה עם כל הציוד קצת לפני בוא התלמידים, ופרסנו את השולחנות בכל טוב של חומרי יצירה לעבודה המתוכננת. התרגשות רבה ניכרה באויר...
המטרה הייתה, לפי בקשתה של מתי, להכין שלל של דגי מובייל שיתלו ברחבי המחלקה ובדלפק הקבלה וישמחו, ככל שניתן בהתחשב בנסיבות, את פני הבאים בשעריה.
ואז הם הגיעו. תלמידי מגמת אדריכלות מבית ספר תיכון העמית בראשל"צ. פתאום קלטתי שמבחינתי הפגישה איתם היא סוג של סגירת מעגל... גם אני למדתי בתיכון העמית בראשל"צ, וגם אני רציתי את מגמת האדריכלות כל כך, אך לא למדתי בה בסופו של דבר כי החליטו בשבילי אחרת ולמדתי בכיתת ענ"א מערכות שהביאה אותי עד הלום כמעט (ולא, אני לא מצטערת על כלום, כי אם הייתי אדריכלית היום אולי לא היה לי את הבלוג הזה וכל הטוב שכרוך בו...?).
לאחר תדרוך קצר, התחלנו להכין דגים ופרחים, פרחים ודגים.... המון דגים...
תוך כדי, נהנינו גם מצוות הבידור המחלקתי, פופיק ולא זוכרת את שמו של השני, ששיעשעו אותנו מאוד והוסיפו לאווירה הכייפית ששררה במחלקה.
בתום העבודה הם עמדו שורות שורות, ממתינים ליבוש וצביעה.....
לאחר מכן נצבעו ספסלי החצר הפנימית של המחלקה בה הילדים משחקים, נצבע כיסוי האקווריום ותמונות הקנבס עם ציור שהכנתי מראש ותואם גם הוא לאווירת האקווריום ההולכת ומתגבשת.
בתום כארבע שעות של עבודה, הילדים המקסימים שבו לבית הספר, ואנחנו קיפלנו את הציוד וניקינו אחרינו.
חזרנו לביתנו עייפים אך מאושרים ומלאים בתחושת סיפוק עצומה.
למחרת אחה"צ נסענו שוב לבית החולים להביא את כל הדגים לסטודיו לייבוש וצביעה.
בתום שבוע של ייבוש בשמש, התחלנו במבצע צביעה משפחתי, וכך זה נראה בסטודיו:
לאחר הצביעה, נסענו בשבוע שעבר עם כל הדגים למחלקה כדי לתלותם כפי שתוכנן. עציצי הפרחים הונחו בדלפק הקבלה.
גם פינת האקווריום בכניסה למחלקה הפכה למהממת אחרי השיפוץ הכולל -
אני רוצה להודות למתי, על הזכות שנתנה בידינו לעשות משהו טוב למען אחרים, אני רוצה להודות ליניב שעזב הכל והתגייס למשימה, סחב, הוביל, קנה, צבע ועשה כל מה שצריך כדי שהכל יהיה מושלם, ובעיקר אני רוצה להודות לתלמידי מגמת האדריכלות בבית הספר העמית בראשל"צ - בלעדיכם זה לא היה קורה. תודה, אתם גדולים מהחיים!
שניפגש תמיד בשמחות ובמעשים טובים, אמן!
יעל.
טוב, זה פשוט מקסים. מקסים ונהדר. כל הכבוד!!
השבמחקיש לך איפשהו הדרכה להכנת פישקעס כאלה?
בקר טוב יעל,
השבמחקאיזה יופי שיש את הרצון לשמח אנשים ואת הכשרון לצבוע לו את החיים בצבעים עליזים.יהי רצון שתהיי תמיד בצד הנותן ולא תצטרכי להיות בצד המקבל !!
חג שמח - חיה (סבתא ל-7 פלוס)
וואו!! פרוייקט נהדר.
השבמחקאיזה יופי של נתינה,מרגש!!
כבר אין לי מילים עלייך! (0:
השבמחקיעלי! ענקית! פרוייקט נהדר. כל כך חבל שדברים עוברים ליד ואני מפספסת אותם. אני עובדת בב"ח הזה ויכולתי להצטרף ולעזור. ושוב לפגוש אותך. אולי בפעם הבאה.. פולינה
השבמחקוואו !!! איזו מטרה נהדרת ואיזה יופי של דגים !!!
השבמחקכיף לשמוע שפניות מסוג זה מגיעות אליך דרך כתבה בלאשה !
LoolaB - Smaar
מהממת. יכולת ההרתמות וההתגיסות שלך מרגשת והתוצרים.... מדהימים. מרגש איך קבוצת ילדים עם רעיון יכולה לעשות כזה שינוי. בעברנו היינו מאושפזים עם הבכורה ימים ארוכים במחלקה הזו וריגשת אותי מאוד. נשיקות יקירה ורק מעשים טובים.
השבמחקאין עליכם! איזה כיף לראות את הפוסט הזה על הבוקר. רוח ההתנדבות וההתלהבות שלכם מרגשת והתוצאה כל כך צבעונית ומשמחת. כל הכבוד!
השבמחקמורידה את הכובע בפניכם. ישר כוח.
השבמחקמדהים ומרגש. שתיד תזכו לשמח.
השבמחקיעל יקרה, כל הכבוד לך וליניב על הנתינה והרצון לשמח ולעשות טוב. התוצרים מקסימים ביותר.
השבמחקשתמיד תהיו בצד הנותן!
הילה
וואוו....כולכם מדהימים, אחד אחד...יישר כוח אדיר!!!
השבמחקיערית
זה שאת אישה מדהימה כבר גיליתי בפגישתנו !!! את ממשיכה להפתיע והפעם הפוסט אחד מהמרגשים שלך. ואגב אני הייתי במגמת אדריכלות. אולי אצלך היה שווה יותר בדיעבד...חג שמח
השבמחקיואו כל כך מרגש!!!!!
השבמחקאנשים מ-ה-מ-מ-י-ם באמצע הדרך :)
כמה נתינה ואהבה! ממש כל הכבוד לכל המעורבים :):)
אכן, תרומה ראויה ומכובדת. הכל כל כך צבעוי ומשרה אווירה מאד נעימה ומסבירת פנים.
השבמחקהעיצוב והצבעוניות האופטימית שמאפיינות את יצירות עיסת הנייר שלך הן התרופה הטובה ביותר לשיפור מצב הרוח והנעמת זמנו של ילד חולה והלב הגדול שלך מלא באנרגיות טובות של יצירה ונתינה. לא פלא שמתי הגיעה אלייך.
השבמחקאת יוצרת מרגשת של חלומות צבעוניים ונפלאים עבור אנשים ערים.
אתם פשוט נהדרים! איזו תרומה יפה!! כל הכבוד :-)
השבמחקלא.
השבמחקא-ת גדולה מהחיים גברת!!!
יקירתי, כל כך ריגשת אותי!
השבמחקאני בטוחה שהילדים ההורים והעובדים שנמצאים במחלקה מחייכים כל פעם שהם מסתכלים על הדגים המטריפים שלך!
יש לך לב ענק ואת ויניב והתלמידים פשוט גדולים מהחיים!!!
נשיקות, מירה
מרגש. איזה כיף לקרוא .
השבמחקאיזה יופי, איזה כיף שהיתה לך הזכות להשתתף בפרויקט הזה. הדגים יפייפיים, כל הכבוד! חג שמח.
השבמחקלא יכלו למצוא מישהי מתאימה יותר לעניין מימך. בזכותך יהיה שם ציבעוני מחייך ונעים ותהיה שם הרבה אהבה -כי ככה יצרת שם את הדברים.
השבמחקכל הכבוד לך אשה מדהימה על הכנסת שמחה וצבע למחלקת הילדים בבית החולים.
השבמחקרואים שההשקעה היגיעה מהלב ואני בטוחה שיהיה לה חלק בריפוי הגוף והנפש של הפציאנטים הקטנים
יעל, את פשוט מדהימה ומרגשת בנתינה שלך ובעבודות המקסימות.
השבמחקהתרגשתי מאד
טליה
פשוט נפלא, הרבה כבוד!!!!
השבמחקאין אנשים כמוך! את משו-משו. ישר כוח!
השבמחקשרונה - תודה רבה, ולא, טרם הכנתי הדרכה לפישקעס האלה, אך זה בהחלט רעיון ואעשה זאת. מבטיחה.
השבמחקחיה - תודה רבה, ואמן ואמן לכל מילותייך!
ליאת - תודה רבה!
סיוון האנונימית המתוקה - נחשי איך זיהיתי אותך? נשיקות!
פולינה - את מקסימה, ואת מוזמנת לקפוץ לבקר שם, לראות ב - LIVE את הדגיגים. חג שמח!
סמדר - תודה גם לך, ובהחלט אסור לזלזל בשום אמצעי פרסום, לפעמים יוצאים מזה דברים כאלה טובים.
לילך היקרה - תודה לך מדהימה, מי יתן ואף פעם לא תבקרו יותר במחלקה כזו או אחרת, אפילו שהיא יפה... ;-) רק בריאות וחיים טובים, אמן!
שרון, שרכי, אסתיניק ויערית - תודה לכן! חג שמח ובריאות טובה תמיד.
הילה - אני מתגעגעת... תודה לך!
ורד - הסמקת אותי קשות, תודה רבה!
מיטל - תודה רבה, תודה תודה!
מושית, קואלה - תודה רבה לכן! חג שמח ומהנה.
שניצל- את כל פעם מחדש פוגעת לי בול בפוני... תודה לך! אני מקווה להגשים עוד הרבה חלומות לאנשים ערים.
פיצ'ולה - את ממש מיוחדת, את יודעת את זה? אני יודעת... תודה לך!
מירה - תודה לך! גם לך יש לב ענק ואת אף פעם לא שוכחת לפרגן. הרבה הרבה בריאות ואיחולים לבשורות טובות, אמן!
אנונימית - תודה לך, למרות שאותך לא זיהיתי... תגלי לי?
ציפי, ריבי, פיית המרציפן, זוהר וטליה - תודה רבה לכן על הפרגון והמחמאות. רק צבע ושמחה לכולנו תמיד, אמן!
דפי - לא, את! ;-) תודה ענקית!
כרגיל, את אחת ויחידה. איזו נדיבות והתנדבות. ריגשת אותי. חג שמח.
השבמחקאיזה רעיון מקסים, ושיתוף פעולה נהדר של כולם!
השבמחקאהבתי!
בטוחה שהציורים והדגים הנפלאים הללו
יגרמו לחיוכים ,למי שנאלץ להגיע לבית-החולים!
רק בריאות!
דליה ב.
את פשוט מדהימה!
השבמחקכל הכבוד לכם וכיף שזכיתם להשתתף בפרוייקט כזה ממלא!
קוראת את הבלוג בקול דומם כבר הרבה מאוד זמן אבל הפעם הייתי חייבת להגיב ולומר שהתרגשתי עד דמעות...פעילות נפלאה ומבורכת שבוודאי כבר מביאה המון שמחה....
השבמחקוואו איזה פרוייקט מושקע ומיוחד.
השבמחקכל הכבוד לך ולמגמת האדריכלות.
פעילות נפלאה
את פשוט מדהימה!! פרוייקט מקסים!
השבמחקאת גדולה מהחיים, בלעדייך זה לא היה קורה! העושר הצבעוני שלך נפלא ומשמח, וכעת נמצא במקום שבו הכי זקוקים לשמחה הזו - כל הכבוד על ההתגייסות המשפחתית - אתם נפלאים!
השבמחקיעל את מדהימה אותי כל פעם מחדש. קוסמת עם לב ענק!
השבמחקאת אישה יקרה ונדירה ואני מתפעלת, בכל פעם מחדש מהכשרוןהמרץ והיוזמות שלך.
השבמחקברוכה!
הילה
וואו!! כמה יופי, ואני לא מתכוונת רק לדגים המדהימים. כמה יופי יש בך, איזו התגייסות ענקית וברוכה. ברוכה תהי את!!
השבמחקמקסים! מרחיב את הלב.
השבמחקמפנטזת כבר הרבה זמן על כמה סדנאות שלך...בטוחה שהתגשם בקרוב!
חג שמח!
תמר
את פשוט מופלאה, ממש, אין מילים, איזה נתינה מדהימה מכל הלב.
השבמחקאין לי ספק שהמקום נראה אחרת לגמרי עכשיו, אין עלייך.
איזו נתינה מרגשת,
השבמחקוהתוצרים משגעים.
מקסים, מקסים, מקסים!!!! הכל כל כך צבעוני ויפהפה, וכל הכבוד על ההתגייסות והעשייה הנהדרת הזאת!!
השבמחקאת נשמה גדולה ומדהימה ומה שיצרת שם ישפר את מצב רוחם לאין שיעור-הדגיגים האלו פשוט משובבי נפש בצבעוניות ובשובבות שלהם.
השבמחקתבורכי 3>
ממש ממש מקסים,
השבמחקכל הכבוד!
כבר הכל נכתב עלייך - את באמת משהו מיוחד במינו, יישר כוח
השבמחקהכל מקסים, מקסים מקסים!!!!!!!!!!!
שולי
את מדהימה יקרה שלי!
השבמחקאין לי מילים! מרגש ומשמח! אין כמוך♥
מרגשת יקרה שלי, אין לי מילים!!! יישר כח אהובה, שתמיד תהיי בצד הנותן. ואיזו סגירת מעגל נפלאה.
השבמחקאוהבת המונים, רותי.