תודה

תודה.מילה קצרה, אך רבדיה עמוקים, ואין ספק שבמקרה הזה, משמעותה עולה על סך חלקיה (או סך אותיותיה...). הפוסט הזה כולו הוא בעצם הכרת תודה לכל מי שהגיע (כן, גם לגברים שבחבורה...) ליריד בנמל יפו בסוף השבוע האחרון במטרה לחבק, לחזק, לפרגן וגם לקנות. בלעדיכם החוויה היתה אחרת לגמרי, ואין לי ספק בזה בכלל.

שמחתי מאוד לפגוש את הפנים שמאחורי כתובות המייל ברשימת המנויים לבלוג, והוחמאתי מאוד לשמוע עד כמה אתן נהנות מהיצירה שלי, מהכתיבה שלי ומהשיתוף בכלל.

שמחתי בעיקר לשמוע את קול ה"סמויות" שנחבאות אל הכלים רוב הזמן ולא מגיבות (כן, גם אותך שושנה... ;-) ). נכון שאני לא מפחידה?

היו אלה שלושה ימים אינטנסיביים ביותר, מלאים בעבודה, בחוויות ובהתרגשות. כשאני חושבת על זה ממש, לא נראה לי שיש מספיק מילים שיוכלו לתאר את עוצמות החוויה כולה, אני רק יודעת שהייתי חוזרת עליה שוב היום, אחרי יום וחצי בלבד של מנוחה. הרי ברור לכם שכבר התחלתי לעבוד שוב...

אז למי שלא היה, וגם למי שכן, אני רוצה לצרף כמה תמונות שצולמו ביריד, ואני ממש ממש אוהבת...

צילום: דניאל אלטלט

צילום: דניאל אלטלט

צילום: דניאל אלטלט

צילום: לילך/ויטרינה-בית לסדנאות

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: הגר דופלט

צילום: הגר דופלט

אני רוצה לומר גם תודה לכל השותפות לעשייה הנפלאה הזו, משתתפות היריד כולו שביחד יצרו תמהיל מושלם  של יופי, צבע, ססגוניות, אהבה, ופרגון הדדי. 

אני רוצה להודות לחברות שבאו לפרגן, עם בעליהן וילדיהן, למרות החום, הפקקים והעומס הגדול בכניסות ליפו.

אני רוצה גם להודות לחברים היקרים שעזרו לנו לפני ותוך כדי (כן, טל, גם לך, אני יודעת שאתה קורא כאן...). 

לסיום, אני רוצה להודות מעומק הלב לנתנאלה היקרה שיצרה והגשימה את כל החלומות האלה ביריד אחד מרהיב ושוקק חיים שאני לא חושבת שנראה כמותו עד כה בארץ. 

לחיי עוד ירידים מדהימים כאלה, ולחיי שמחות בכלל!
יעל.