הגיע הזמן לעשות קצת סדר. בעיקר בתמונות ובבלאגן הגדול שיש לי עם מה שנראה כמו שלושה כרטיסי זכרון זעירים לכאורה תמימים, אך הם מכילים בתוכם מאות, אם לא אלפי תמונות...
כבר שנה וחצי שלא פיתחתי אף תמונה של הילדים, ולא סידרתי שום אלבום, לרוב מפאת מחסור בזמן, אך בעיקר מחוסר יכולת לשבת חמש דקות בשקט...
עכשיו, כשאנחנו בשלבים שונים של אריזת הבית, אני מגלה שפעם כנראה הייתי רגועה, והייתה בי היכולת לשבת בשקט לזמן מה ולסדר אלבומים בשלווה, ברוגע ובסבלנות הנדרשים לכך.
אני צריכה פעילות. כל הזמן, ולא משנה של מה. יצירה, צביעה, פיסול, בישול, אפייה וכל דבר שכרוך בעשייה ממשית של יש מאין.
תליית כביסה וסידור אלבומים לא נכללים בקטגוריה הזו, ושני הדברים מבחינתי די נחשבים לעונש, אך בהבדל אחד - בסידור האלבומים יש איזשהו כיף להיזכר בחוויות ולחוות אותן מחדש באמצעות התמונות.
בתליית כביסה, המכסימום שאני יכולה לחשוב עליו זה שהלוואי ולכביסה ימאס ממני מתישהו והיא תפתח נטיות אובדניות ותתלה את עצמה לבד בלי עזרתי... פשוט, נכון?
מכיוון שאני מניחה שזה לא יקרה בתקופה הקרובה, אני מעדיפה להתמקד בבעיות שכן אוכל לפתור בעצמי, ללא התערבות של כוח עליון כזה או אחר, ולכן אני מתמקדת בפרוייקט פיתוח וסידור התמונות שנמצא בפיגור של שנה וחצי.
אז מה יש לנו שם? מיליון תמונות של מקומות, בילויים, אירועם וחגיגות, וגם עוד כחצי מיליון תמונות של עבודות שעשיתי, רובן מתנות שניתנו באהבה רבה, חלקן על ידי וחלקן על ידי אחרים, ואין זמן מתאים מזה להעלותן לבלוג לצורך תיעודן מכאן ועד עולם.
שאתחיל?
המתנה הראשונה היא סט מתנות תפורות לסתיו, נכדתה של חברתי הטובה אורלי (כן, הילדה כבר חגגה יום הולדת שנה...). הסט כולל מגבת עם שמה, נרתיק טיטולים (לפי ההדרכה של שרון רותם) וחיתול עם שוליים תפורים בבד תואם.
לחגיגות יום הולדת שנה, הכנתי לסתיו גם עוגה במתנה -
מתנה נוספת היא בעצם שתי מתנות - שתי מחברות עם כריכה תפורה לבת המצווה של שתי בנות תאומות מכיתתו הקודמת של המדען, יהב ורותם -
אחריהן, נתפרו עוד שלוש עטיפות למחברות שניתנו גם הן במתנה, הפעם לבנות בחו"ל -
גם הבנות הממגנטות האלה נמסרו במתנה -
וכמוהן, גם קופסת עוגיות הברכה הענקית הזו שהוזמנה כמתנת פרידה מעמיתיה לעבודה, והיא מרכיבה בעצם את הברכה המלאה שאיחלו לה כולם יחד -
ובחזרה לגזרת התפורים, כיסוי המחברת הזה הוזמן כמתנה עם שקית בד תואמת כדי שאפשר יהיה להוסיף בתוכו עוד כמה מתנות, ולאגדן יחד כמתנה אחת גדולה -
טוב, אפשר לומר שעשיתי קצת סדר (הדגש, לצערי, הוא על קצת... ), ועכשיו אני חוזרת לבלאגן האמיתי שנקרא "איזה כיף, עוברים דירה, ויש לנו מיליון שמונה מאות אלף תשע מאות שישים וחמישה דברים לארוז, וארזנו רק תשעים ושישה..."
שהיה לנו חג ממש שמח,
יעל.
נ.ב.
אם כבר נזכרתי באריזה, אז ב - 12.4.13, יום שישי, בין השעות 9:00 - 14:00, אערוך בביתי מגה גראז' סייל. יהיו בו גם המון פריטים אהובים ויפים שאספתי וקניתי במהלך השנים, חלקם משווקי פשפשים ברחבי העולם, והגיע הזמן לשחררם לבתים אוהבים אחרים כדי לפנות מקום בעיקר לנו, דיירי הבית, וגם לחפצים אחרים. מי שאוהבת, זה הזמן לשריין תאריך, יותר פרטים אפרסם בהמשך.
כבר שנה וחצי שלא פיתחתי אף תמונה של הילדים, ולא סידרתי שום אלבום, לרוב מפאת מחסור בזמן, אך בעיקר מחוסר יכולת לשבת חמש דקות בשקט...
עכשיו, כשאנחנו בשלבים שונים של אריזת הבית, אני מגלה שפעם כנראה הייתי רגועה, והייתה בי היכולת לשבת בשקט לזמן מה ולסדר אלבומים בשלווה, ברוגע ובסבלנות הנדרשים לכך.
אני צריכה פעילות. כל הזמן, ולא משנה של מה. יצירה, צביעה, פיסול, בישול, אפייה וכל דבר שכרוך בעשייה ממשית של יש מאין.
תליית כביסה וסידור אלבומים לא נכללים בקטגוריה הזו, ושני הדברים מבחינתי די נחשבים לעונש, אך בהבדל אחד - בסידור האלבומים יש איזשהו כיף להיזכר בחוויות ולחוות אותן מחדש באמצעות התמונות.
בתליית כביסה, המכסימום שאני יכולה לחשוב עליו זה שהלוואי ולכביסה ימאס ממני מתישהו והיא תפתח נטיות אובדניות ותתלה את עצמה לבד בלי עזרתי... פשוט, נכון?
מכיוון שאני מניחה שזה לא יקרה בתקופה הקרובה, אני מעדיפה להתמקד בבעיות שכן אוכל לפתור בעצמי, ללא התערבות של כוח עליון כזה או אחר, ולכן אני מתמקדת בפרוייקט פיתוח וסידור התמונות שנמצא בפיגור של שנה וחצי.
אז מה יש לנו שם? מיליון תמונות של מקומות, בילויים, אירועם וחגיגות, וגם עוד כחצי מיליון תמונות של עבודות שעשיתי, רובן מתנות שניתנו באהבה רבה, חלקן על ידי וחלקן על ידי אחרים, ואין זמן מתאים מזה להעלותן לבלוג לצורך תיעודן מכאן ועד עולם.
שאתחיל?
המתנה הראשונה היא סט מתנות תפורות לסתיו, נכדתה של חברתי הטובה אורלי (כן, הילדה כבר חגגה יום הולדת שנה...). הסט כולל מגבת עם שמה, נרתיק טיטולים (לפי ההדרכה של שרון רותם) וחיתול עם שוליים תפורים בבד תואם.
לחגיגות יום הולדת שנה, הכנתי לסתיו גם עוגה במתנה -
מתנה נוספת היא בעצם שתי מתנות - שתי מחברות עם כריכה תפורה לבת המצווה של שתי בנות תאומות מכיתתו הקודמת של המדען, יהב ורותם -
אחריהן, נתפרו עוד שלוש עטיפות למחברות שניתנו גם הן במתנה, הפעם לבנות בחו"ל -
גם הבנות הממגנטות האלה נמסרו במתנה -
וכמוהן, גם קופסת עוגיות הברכה הענקית הזו שהוזמנה כמתנת פרידה מעמיתיה לעבודה, והיא מרכיבה בעצם את הברכה המלאה שאיחלו לה כולם יחד -
ובחזרה לגזרת התפורים, כיסוי המחברת הזה הוזמן כמתנה עם שקית בד תואמת כדי שאפשר יהיה להוסיף בתוכו עוד כמה מתנות, ולאגדן יחד כמתנה אחת גדולה -
לקינוח הפוסט באווירה חגיגית (של חג אחר אומנם, אך על אותו העיקרון החגיגי 
), זוהי קערת רימונים מעיסת נייר שניתנה באהבה לחברה כמתנה לחג.
), זוהי קערת רימונים מעיסת נייר שניתנה באהבה לחברה כמתנה לחג.
טוב, אפשר לומר שעשיתי קצת סדר (הדגש, לצערי, הוא על קצת... ), ועכשיו אני חוזרת לבלאגן האמיתי שנקרא "איזה כיף, עוברים דירה, ויש לנו מיליון שמונה מאות אלף תשע מאות שישים וחמישה דברים לארוז, וארזנו רק תשעים ושישה..."
שהיה לנו חג ממש שמח,
יעל.
נ.ב.
אם כבר נזכרתי באריזה, אז ב - 12.4.13, יום שישי, בין השעות 9:00 - 14:00, אערוך בביתי מגה גראז' סייל. יהיו בו גם המון פריטים אהובים ויפים שאספתי וקניתי במהלך השנים, חלקם משווקי פשפשים ברחבי העולם, והגיע הזמן לשחררם לבתים אוהבים אחרים כדי לפנות מקום בעיקר לנו, דיירי הבית, וגם לחפצים אחרים. מי שאוהבת, זה הזמן לשריין תאריך, יותר פרטים אפרסם בהמשך.
