צבע מתריס

לפני כשנה קניתי זוג תריסים ישנים, חסרי צבע וחן. תמיד רציתי זוג תריסים עתיק שיהיה תלוי על קיר בכניסה לבית, ויתן אשליה של חלון ישן ויפה.

אחרי שקניתי את זוג התריסים, היה צורך בקיר מתאים, אך מכיוון שלא היה כזה בבית הקודם, התחלנו לחפש בית חדש... (סתם, לא מדוייק, אבל זה ממש יצא ככה...).

עכשיו, כשהגענו לבית החדש, חיכיתי לרגע בו אוכל להתפנות לקיר שבגללו נקנה כל הבית (טוב, נו, לא ממש...).

אז אחרי פריקת כל הדברים החשובים, ואחרי התקנת כל הדברים העוד יותר חשובים, ולפני ביצוע הדברים הפחות חשובים, הרשיתי לעצמי להתפנות לדבר הכי פחות חשוב מבחינה פרקטית אבל ממש בער בי לבצע אותו כבר - התריסים!!

הקיר שיועד להם הוא הקיר הסמוך לדלת הכניסה לבית. לא התעמקנו בו יותר מדי, אך כשעברנו הקיר היה בצבע צהבהב חרדלי, ולכן הוחלט על צביעת התריסים בצבע שמנת מיושן.

שלוש שעות תמימות הקדשתי לצביעתם, תוך הקפדה על כל מילימטר, כדי שיהיו נאים, לפחות כמו שהיו פעם, בעבר הרחוק.

כשהגיע זמן התלייה, באנו נרגשים לקיר שעל פניו חלפנו מבלי משים במשך השבועיים שקדמו, וגילינו שהגוון הצהבהב חרדלי היה בעיקר לכלוך שהצטבר על הקיר בשבע שנות קיומו ואף אחד לא טרח לנקות....

היה ברור לנו מיד ששום תריס מהמם שכל כך חלמתי עליו לא יתלה על קיר כזה מלוכלך, ולכן מיד הוחלט על מבצע צביעת קירות החוץ שבכניסה לבית.

שעתיים לאחר מכן הכל נראה חדש ונקי וכבר לא צהבהב חרדלי...

התריסים נתלו, אבל אני הרגשתי פספוס בצבע... צבע השמנת של התריסים נראה פתאום חיוור מאוד על רקע הקיר הצבוע והנקי...

כל הערב התלבטתי, ובסופו של יום החלטתי ללכת עם האינטואיציה, פתחתי את מניפת הצבעים ומיד בחרתי בצהוב חלמון.

למחרת בבוקר הצבע החדש נקנה, לא לפני שיניב שאל אותי לפחות פעמיים אם אני בטוחה בצבע, ואמר שיש לי עוד הזדמנות להתחרט (כמובן שלא...), וכל שנותר לי הוא להקדיש שלוש שעות נוספות לצביעה חוזרת (שהיא די מבאסת, למען האמת, אבל המטרה מקדשת את האמצעים ואת בזבוז הזמן הנוסף...).

צהובים יותר מהשמש ועסיסיים יותר מביצת עין במילואה, התריסים החדשים נתלו על הקיר הבהיר, והשמש כאילו זורחת על סף דלתנו בכל בוקר. אין ספק, מראה מלבב, אני אוהבת!

בהמשך אני מתכוונת להזמין מראה בגודל תואם ולהתקינה על הקיר מתחת לתריסים, כך שתהיה בהם גם תועלת מעבר ליופי.

שיהיה לכם יום צהוב ושמח,
יעל.