עושה עיניים

הכל התחיל מתמונה של שטיח סרוג שהעלתה דקלה רגב אשר שבה את ליבי בשילוב הצבעים שבו, מה שאף שטיח סרוג אחר לא עשה קודם.

היות ולפני חודשיים לא ידעתי לסרוג במסרגה אחת, יצרתי קשר עם דקלה, וביקשתי להזמין שטיח בדיוק כמו זה שבתמונה לחדר של מאיה.

ואז הוא הגיע. מקסים כמו שציפיתי, וגם אני וגם מאיה התאהבנו בו לגמרי.

לאחר כשבועיים בהם השטיח החדש היה בביתנו, החלטתי לחקור את נפלאות הסריגה במסרגה אחת באמצעות היוטיוב, ולאחר יומיים של בהייה מרוכזת במסך, כבר ידעתי מה זו שרשרת, מה זה חצי עמוד, עמוד וכמובן טבעת קסם.

ואז, כמה ימים לאחר מכן, נתנאלה פרסמה שדקלה עושה אצלה סדנא לסריגת שטיחים מחוטי טריקו. התמונות גרמו לי לרייר מול המסך, ולמרות שכבר ידעתי את עקרונות סריגת השטיחים ואפילו התחלתי לסרוג אחד כזה לבד מחולצות טריקו ישנות שעברו הסבה, החלטתי שאני נרשמת לסדנא כי אין כמו לשמוע וללמוד מהמומחית בתחום.

ואכן, לא טעיתי, היה שווה לבוא, כי לדעת לסרוג זה ממש לא מספיק.

ואז הגיע המפץ הגדול. בימים שלאחר הסדנא סרגתי את עצמי לדעת, ויותר מזה פרמתי את עצמי לדעת. גיליתי שאין דרך טובה יותר ללמוד את הטכניקה מאשר ההתנסות, כי נוכחתי לדעת באופן מעשי שיש סוגים שונים של חוטים, עבים יותר או דקים יותר, גמישים יותר ולמולם קשיחים, כאלה שניתן להשיג עבורם המשך זהה וכאלה שלא, ובהתאם לכך יש לשנות את ההוראות הבסיסיות של הסריגה.

בחודש האחרון העליתי עיניים (ובמקביל הוצאתי את שלי...) יותר מאשר בכל חיי אני חושבת, אבל הייתי מבסוטית לאורך כל התהליך, גם כשפרמתי.

אף פרימה לא לוותה בצער גדול מדי, בעיקר כי ידעתי שאני מעדיפה לפרום ולא אח"כ לחיות עם שטיח שלא אוהב, וזה הגיע לכך שאפילו פרמתי שטיח מלא בקוטר של 1.20, והתחלתי אותו מההתחלה. מי אמר משוגעת ולא קיבל?

אז היום, אחרי חודש מטורף, יש שלושה שטיחים בקוטר של 1.20 המפארים את חדרי השינה שלנו (בנוסף לזה של דקלה), אחד נוסף בקוטר 65 ס"מ למבואה שבכניסה לבית (שיהיה לחתולים נעים לשבת..), ומשטח גדול להנחת דברים חמים בצבעי אבטיח לשולחן פינת האוכל שלנו.

אהההה..... עכשיו אפשר לנוח. לא לבד ולא בחושך, אלא על ובחברת שטיחים מהממים (לטעמי, כמובן), רכים וכייפים...

היעד הבא - סלסלות.

שיהיה לנו שבוע שמח!!
יעל.