סוגרת פינות - עיצוב הבית, פוסט אחרון בטרילוגיה

לאחר ששתי קומות הבית הוצגו בפוסטים הקודמים, אי אפשר להתעלם מהחלק המחבר ביניהן - המדרגות.

מכיוון שהקירות נראו לי לבנים מדי ולא יכולתי להשאירם כך, גם מדרגות הבית קיבלו עיצוב משל עצמן והפכו לפינה יפה ונעימה. עיצוב חדר המדרגות היה תהליך שהתגלגל, ודבר אחד בו הוביל לאחר, ובסופו של התהליך אני מאוהבת בסימטה שלי...

הכל התחיל בתריס שאבי הביא לי והחלטתי להפוך למראה כדי לתלות במדרגות בירידה מהקומה השנייה, סמוך ל"פנס הרחוב" שתלינו  עם כניסתנו לבית ועמד לו שם בדד.

כשהתריס נתלה, ממש, אבל ממש התבקשה מרקיזה תלויה מעליו.
בעיני רוחי, ראיתי מיד את המרקיזה שאני רוצה, רק הייתי צריכה למצוא את האחד שיסכים לעשות לי אחת כזו בגודל הזעיר שרציתי. לאחר תהליך חיפוש מייגע, הוא נמצא ואפילו עשה את העבודה מהר ולשביעות רצוננו המלאה.

לאחר שהמרקיזה נתלתה, חלפה מחשבה בראשי שעכשיו, כשיש לי ממש סמטה משלי במדרגות, חסרה לי תיבת דואר. אדומה כמובן. עוד באותו הערב הוזמנה תיבה כזו, ויחד איתה גם השלט POST.

כשהותקנה התיבה בקיר חיפשתי שלט ישן של רחוב בכדי שישלים את מראה הסימטה שלי. לא מצאתי שום דבר שהתלהבתי ממנו, והמחירים של מה שמצאתי היו הזויים, כך שלא היתה לי כל סיבה להתפשר. החלטתי ללכת על מדבקת קיר, והיום אני חושבת שזו היתה החלטה מוצלחת ביותר.

אין ספק שלמרות שלא הייתה לי תוכנית מוגדרת מראש לעיצוב המדרגות נוצרה לה, בסופו של דבר, פינת חמד נעימה.

ובמעבר חד, כמו שאומרת מיקי, נצא החוצה לחצר. מה שעשינו בחצר היה בעיקר להוסיף פריטים צבעוניים ומשמחים כדי שיהפכו את השהות בה לנעימה יותר.

קירות הגדר הפונים לתוך החצר נצבעו מחדש, ובכל אחד מהם נתלה משהו אחר.

קיר אחד מגדרות הבית קיבל את המדף שיצרנו מרגלי השולחן הישן וציור צללית של חתול. אין ספק שהקיר המקורי נראה פחות טוב קודם  -

על קיר אחר נתלה תריס ישן שקיבלתי מתנה מחברה ואני מאוד אוהבת אותו ומייחסת לו חשיבות מיוחדת כיוון שאני יודעת את מקורו - הוא היה תריס המקלחת בבית סבתה. התריס היה במצב די גרוע מפאת גילו, ואנו הדבקנו אותו, שייפנו וציפינו אותו בלכה מחודשת עמידה במים. הוא מקסים בעיני במראהו והולם מאוד את מיקומו החדש. קשת, תודה רבה!!

עוד מתנה שקיבלתי מחברה היא תיבת הדואר הישנה. היא הגיעה אלי בצבע זהב (מזעזע...) שמישהו צבע פעם על הצבע הכחול המקורי. שני הצבעים, בכל מקרה, לא התאימו לי. בעזרת תרסיס צבע פשוט, התיבה קיבלה צבע חדש ומקסים ונתלתה בכניסה לבית ליד התריס הצהוב. סיון, את אלופה, תודה, היא מושלמת!!

פריטים נוספים שהונחו בכניסה הם מספר הבית מאמאייל שנקנה בשוק הפשפשים, עששית (איקאה...) ופסלים שפעם פיסלתי, בעוונותי הרבים...

ואי אפשר בלי קצת עתיקות על הדרך...

העששית החלודה, הישנה והמהממת (גם היא מסיון) מצאה מקום של כבוד על עץ הזית -

ובסמוך לפינת הספסל הצבנו את פינת הישיבה מפסיפס שעשיתי פעם, ממש מזמן...

בחרתי לשים תמונה דווקא מימי הסערה כשכל גינתנו הפכה לבנה, בכדי שפעם, כשאהיה זקנה ואסתכל בגעגוע בבלוג, אזכור גם את זה...

 

תם, אך לא נשלם. תמיד יהיה מה להוסיף, לחדש ולשנות, סומכת על עצמי שלא אנוח ולא אשקוט.

עד הבית הבא,

יעל.

בחדרי חדרים - פוסט שני על עיצוב הבית

ראשית, תודה רבה על התגובות האוהבות והמפרגנות לפוסט הקודם. לא הרבה אנשים אוהבים צבעוניות רבה, בעיקר כאשר היא מככבת ברהיטים. לא אחת נתקלנו בתגובות משתאות לנוכח ארון כחול וכסאות צהובים, אבל זה מי שאנחנו. אוהבים צבע ושמחת חיים, וקצת משתעממים מהצבע החום על כל חמישים גווניו, הצבע הכל כך בנאלי ומובן מאליו.

הפרוייקט הבא היה עיצוב חדרי הילדים.

רצינו שלכל אחד ואחת מהם תהיה פינה משלו, עם החפצים המתאימים והדרושים לכל אחד ואחת, וכמובן, מה שהיה חשוב, לנו לפחות, זה שהחדרים יהיו גם אסטתיים ונעימים למראה וגם פרקטיים לשימוש.

אותם, כמובן, זה פחות עניין.

התחלנו בחדר של מאיה שהיה, לפחות מבחינתי, הכי קל לביצוע. היא עוד לא בגיל שקובע ומחליט מה הוא רוצה, ובעיקר מה הוא לא רוצה (ע"ע עורכת הדין שלחדרה נגיע בהמשך...).

זו פינה מהחדר ביום שקיבלנו את הבית. לא צריך תמונת נוספות כדי להבין את המראה הכולל -

לאחר צביעת הקירות בגוון שמנת בהיר, החלפת הפרקט לצבע בהיר יותר עם פנלים לבנים, סילוק מאוורר התקרה, התקנת גוף תאורה רגיל במקומו, והדבקת טפט ורוד עם נקודות לבנות בחצי התחתון של קירות החדר, קיבלנו חדר חדש, מקסים ומתוק, שמתאים לא רק לילדות בנות חמש אלא גם לאמא שלהן שהיתה שמחה עד מאוד לגור באחד כזה (טוב, אני מכירה אישית אחת כזו... ).

כך הוא נראה כעת -

החדר הבא היה של עורכת הדין. פשוט זה לא היה...

כל ניסיון לסדר בו משהו נתקל בהתנגדות על גבול הסירוב המוחלט של בעלת המקום.

אני רציתי טפט בקיר אחד, היא לא (ואני מצטערת עד עכשיו שויתרתי לה עליו...). רציתי את הכוננית בקיר אחד, היא רצתה באחר (והצלחתי בסוף לשכנע). רציתי מראה על הקיר  הסמוך לארון, היא רצתה אותה מונחת על הרצפה (גם בזה בסוף הצלחתי, יש!), בקיצור - לא היה פשוט, אבל בסופו של דבר הגענו לסידור בו שתינו מרוצות, וזה הכי חשוב. יש לה חדר כייפי ונעים והיא ואני אוהבות אותו מאוד.

כך הוא נראה כשקיבלנו את הבית -

החלפנו את הארון החום (והלא יפה לטעמנו) בארון חדש בגוון שמנת שתואם לצבע הקירות החדש, הוספנו פרקט בצבע טבעי חם למראה ונעים למגע, תלינו כוננית כפרית על הקיר ומתחתיה מיקמנו את שולחן הכתיבה שהיה פעם מכונת תפירה. אגב, המכונה עדיין בתוך השולחן.

החדר, מיותר לציין, נראה אחרת לגמרי.

החדר השלישי היה של המדען. החדר הכי פשוט לביצוע.

מבחינתו של המדען המתבגר, כל מה שעניין אותו (ועדיין...) היה שהמחשב שלו יהיה שם מחובר לחשמל. לא היו לו דרישות נוספות. מבחינתו, יכולתי לצבוע את החדר בפסים סגולים כתומים עם נקודות ירוקות ולבבות ורודים ולו זה לא היה משנה כל עוד המחשב היה מחובר לחשמל.

אבל.... בגלל שאני אמא מתחשבת החלטתי לוותר על הפסים, הנקודות והלבבות, והחדר נצבע בגוון שמנת בהיר כמו כל השאר, הוספנו גם בו פרקט בגוון חמים, החלפנו את גוף התאורה, והחדר כבר נראה יותר טוב.

מיקמנו את שולחן הכתיבה הגדול אל מול המיטה ועליו הצבנו את "מכונת החמצן" של הילד, ובגדול נהיה לנו חדר נחמד, רק שהיה חסר בו צבע.

הגוונים ששלטו בחדר הם גווני הריהוט והפרקט - שמנת ועץ טבעי. בחיפוש אחר צבע שישתלב עימם היטב ויחד עם זאת ייתן קצת שמחת חיים בחדר הוחלט על ירוק דשא (והתודה על כך לסטפני שהעלתה את הירוק כאופציה. מודה שאני לא בטוחה שהייתי בוחרת בירוק לבדי כי הוא מזכיר לי את חולצות בית הספר שלנו...).

את הירוק החלטתי להוסיף באביזרים שבחדר. האהיל שהותקן בתקרה נצבע בירוק שנבחר (ותודה לספריי של קפזולה...), מנורת השולחן שנרכשה נבחרה כמובן באותו גוון ירוק, ולפינאלה, סרגתי שטיח מחוטי טריקו בגווני שמנת-חום-ירוק.

החדר של המתבגר לגמרי פשוט ובעל קווים נקיים, אך בהחלט נעים לשהות בו.

גם בחדר השינה שלנו ערכנו כמה שינויים, ביניהם החלפת פרקט העץ הכהה לפרקט בגוון בהיר יותר וחמים כמו בשאר החדרים, הורדת מאוורר התקרה (המזעזע לטעמנו... ) והחלפתו בגוף תאורה פשוט בצבע צהוב משמח. עוד נגיעות צהוב הוספנו בשטיח הטריקו שסרגתי במיוחד, ולא ויתרתי על שתי תמונות שאחותי ציירה לנו כמתנה לבית הקודם ואהובות עלי מאוד, אחת מהן היא בעצם האולטרסאונד של המדען...

חדר לפני...

חדר אחרי...

גם במבואה שבין החדרים הונח פרקט זהה, נתלתה תמונה שציירתי, וכסאות הקולנוע האהובים עלי עד מאוד קיבלו אף הם מקום של כבוד.

בזאת הושלמה גם הקומה השנייה. הרעיונות לעיצוב לא נגמרו לי אבל אני אוהבת לגוון ולכן אני בטוחה שאשתמש בהם בעתיד. בסופו של תהליך, אני ממש מרוצה מהתוצאה ואוהבת מאוד כל פינה בבית ואת היחוד שבה.

את הפוסט הבא אקדיש לחדר המדרגות שלנו ולפריטים הקטנים והמיוחדים שהצבנו בחצר ובכניסה החיצונית לבית.

שיהיה לנו שבוע נפלא,
יעל.