עץ. חומר הגלם האהוב עלי ביותר אחרי עיסת נייר.
למעשה, אם חושבים על זה לעומק, עיסת נייר מקורה מן העץ, וכשהיא מתייבשת, תכונותיה הן כשל עץ:
היא אינה שבירה, היא עמידה בפני מכות ונפילות, וכמוהו, גם היא מתנפחת במים.
אבל לא לדון בתכונות עיסת הנייר אני פה. אני פה כדי לתעד (לעצמי) וכדי לשתף (את מי שקורא את הרשומות שלי, ואני מכירה לפחות שתיים כאלה, אז זו כבר סיבה טובה...) במשחקים שלי בעץ בתקופה האחרונה.
אתחיל בפטריית עץ שמצאתי בביקור בשוק הפשפשים בחיפה באחת מהשעות המוקדמות ביותר של היממה שאתם יכולים להעלות על הדעת.
ראיתי אותה, מרוטה וחבוטה למשעי, ולמרות זאת התאהבתי בה מיד. תמורת עשרה שקלים מלאים היא גם הפכה לשלי.
האמת? לא ידעתי בכלל למה היא משמשת, פשוט אהבתי אותה וזהו, סיבה טובה מספיק כשלעצמה לרכוש אותה.
שאלתי את המוכר למה היא משמשת, והוא אמר שאם אני שואלת, סימן שאני צעירה מדי (כבר היה שווה עשרה שקלים, לא?), והסביר לי שהפטריה שימשה לתיקון גרביים. היו מניחים את הגרב כאשר החור הפעור במרכז הפטריה, וכך היה נוח יותר לתפור ולסגור אותו.
היום, בעידן ה"שלוש גרביים בעשר שקל, תוצרת סין, למהדרי מהדרין", קשה לי להאמין שמישהו ישתמש בפטריה הזו לתקן גרביים, ובוודאי שלא אני, אבל אני עדיין חושבת שזו לא סיבה להשאירה במצב בו היא נרכשה, ולכן חידשתי אותה.
חידשתי אותה בסגנון האופייני לי, והענקתי לה פרצוף בבושקי מתוק.
אחריה, או במקביל כמעט, רכשתי לי חמישיית בבושקות גולמיות מעץ (כן, כן, מטריושקות, יודעת...) במקס סטוק, שוב תמורת עשרה שקלים מלאים, והחלטתי שאני מציירת וצובעת אותן בסגנון הרוסי האותנטי.
שיהיה לכולנו יום צבעוני ושמח,
יעל.
למעשה, אם חושבים על זה לעומק, עיסת נייר מקורה מן העץ, וכשהיא מתייבשת, תכונותיה הן כשל עץ:
היא אינה שבירה, היא עמידה בפני מכות ונפילות, וכמוהו, גם היא מתנפחת במים.
אבל לא לדון בתכונות עיסת הנייר אני פה. אני פה כדי לתעד (לעצמי) וכדי לשתף (את מי שקורא את הרשומות שלי, ואני מכירה לפחות שתיים כאלה, אז זו כבר סיבה טובה...) במשחקים שלי בעץ בתקופה האחרונה.
אתחיל בפטריית עץ שמצאתי בביקור בשוק הפשפשים בחיפה באחת מהשעות המוקדמות ביותר של היממה שאתם יכולים להעלות על הדעת.
ראיתי אותה, מרוטה וחבוטה למשעי, ולמרות זאת התאהבתי בה מיד. תמורת עשרה שקלים מלאים היא גם הפכה לשלי.
האמת? לא ידעתי בכלל למה היא משמשת, פשוט אהבתי אותה וזהו, סיבה טובה מספיק כשלעצמה לרכוש אותה.
שאלתי את המוכר למה היא משמשת, והוא אמר שאם אני שואלת, סימן שאני צעירה מדי (כבר היה שווה עשרה שקלים, לא?), והסביר לי שהפטריה שימשה לתיקון גרביים. היו מניחים את הגרב כאשר החור הפעור במרכז הפטריה, וכך היה נוח יותר לתפור ולסגור אותו.
היום, בעידן ה"שלוש גרביים בעשר שקל, תוצרת סין, למהדרי מהדרין", קשה לי להאמין שמישהו ישתמש בפטריה הזו לתקן גרביים, ובוודאי שלא אני, אבל אני עדיין חושבת שזו לא סיבה להשאירה במצב בו היא נרכשה, ולכן חידשתי אותה.
חידשתי אותה בסגנון האופייני לי, והענקתי לה פרצוף בבושקי מתוק.
אחריה, או במקביל כמעט, רכשתי לי חמישיית בבושקות גולמיות מעץ (כן, כן, מטריושקות, יודעת...) במקס סטוק, שוב תמורת עשרה שקלים מלאים, והחלטתי שאני מציירת וצובעת אותן בסגנון הרוסי האותנטי.
 |
| תמונה משפחתית |
לסיום, לא עץ (זה החלק של הפלי... ;-) ), אבל בהחלט באותו עניין בבושקי, הכנתי סדרה חדשה של מגנטים בבושקיים -
שיהיה לכולנו יום צבעוני ושמח,
יעל.
