ניירות ערך

פעם, כשהייתי קטנה, בתקופת האבן בערך, לניירות היה ערך.

לא על ערך כספי אני מדברת, אלא יותר על ערך רגשי ומשמעותי. נשמע מוזר, נכון? מי בכלל יכול להיקשר לנייר...?

אז זהו, שאפשר. או לפחות היה אפשר. פעם, כשהייתי קטנה...

אני מניחה שלכל הצעירות שקוראות פה המושג "מכתביות" לא אומר הרבה, או לא אומר דבר. אבל, בנות גילי וסביבתו, ילדות שנות השמונים, בוודאי זוכרות ומתענגות על הזיכרון המתוק הזה של המכתביות שאספנו בקפידה, החלפנו בינינו, ובעיקר שמרנו בקנאות רבה ובחרדה לגורלן.

לא היה אז את השפע של היום, גם לא היה מבחר, וכל מכתביה חדשה שיצאה דמתה בעינינו לאחד מפלאי עולם.

אחחחחחחחחחח.... התמימות הילדותית של שנות השמונים. הייתי נותנת המון כדי להשיב קצת ממנה לכאן היום.

והזיכרון המתוק הזה שקיים אצלי בתודעה, ושיש לו אפילו ריח מתוק משלו, יושב אצלי בראש כבר למעלה משנה עם הרעיון להפיח בו חיים חדשים, ומי יודע, אולי מכאן יתחיל טרנד המכתביות מחדש.

אז נכון, לקח לי זמן, בעיקר לגבש את מה שאני רוצה, אבל מהרגע שהחלטתי, הביצוע היה יחסית מהיר ולקח כחודשיים עד שזכיתי לגעת במהדורה החדשה של המכתביות, המכתביות שלי ☺.

והחיוך הילדותי של שנות השמונים חזר אלי בענק, והתיישב אצלי גם בלב וגם על הפנים, ואני מאוהבת...
אבל לפני שאראה לכם במה אני מאוהבת, אראה לכם תמונות של חלק מהמכתביות שהיו באוסף שלי. בחלק מהמכתביות יש תמונות של "גיבורי" התקופה, כמו כוכבי הסדרה תהילה ודאלאס, שתי סדרות ששודרו בערוץ הראשון (והיחיד שהיה בעברית), והיו שיחת היום בכל מקום. תקופת האבן, אמרתי כבר?

מתיקות...

ד"ר דובשני וחברים, זוכרים?

מכתביות שחולקו עם טרופית

לירוי והבנות מתהילה. בית הספר שכולם רצו ללמוד בו...

ג'י אר, בובי, פמלה ולא זוכרת מדאלאס המיתולוגית

ועכשיו, אחרי פיסת הנוסטלגיה הזו (וחבל שאני לא יכולה להעביר לכם את ריח הילדות שלה במילים), אציג את המכתביות שלי -

בנוסף למכתביות הנייר עיצבתי גם גלויות בשלושה עיצובים שונים, והן יכולות לשמש ככרטיסי ברכה או כמכתביות מיני. ואם מדובר בגלויות, אי אפשר בלי מעטפות תואמות, ולכן עיצבתי גם מעטפות. התמונות לפניכם-

אי אפשר בלי אדום עם נקודות לבנות, נכון?

ותכלת מהמם עם פתיתי שלג...

וצהוב, הצבע החזק אצלי עכשיו

ומעטפות... מהממות... מתאימות לכל שלושת דגמי הגלויות

וכך זה נראה ארוז ☺

זהו. משימתי הושלמה.
עכשיו רק נשאר לנו לגדל יוני דואר ולמצוא חברים לעט...
שיהיה לנו יום קסום,
יעל.