האבנים המתגלגלות

הכל התחיל מאבנים לבנות שהגנן הניח לרגלי העצים במקום עבודתי (העבודה הזו של הגדולים, לא הסטודיו...).

משהו בהן קסם לי. לא יודעת לומר בדיוק מה זה היה, אבל מיד כשהבחנתי בהן, נעמדתי מולן ובחנתי אותן, ודמיוני אץ לו רץ לו למחוזות אחרים לגמרי...

חפנתי כמה מהן בידי, וכך, יחד איתן, באופן ספונטני לגמרי, יצאתי לחנות היצירה הקרובה למקום עבודתי.

בדרך, התגלגלו רעיונות רבים במוחי הקודח, וכשהגעתי לחנות היה לי ברור שאני הולכת לקנות טושים אקריליים שישמשו לציור על האבנים...

אז קניתי.
וכשהגעתי הביתה, התיישבתי כאחוזת דיבוק לנסות את העניין.
צרפתי אלי גם את הבנות, וביחד העברנו כמה שעות של כיף בציור על אבנים, ובלי קשר להמשך, אני ממליצה בחום על הפעילות המהנה הזו עם הילדים.

ציירנו את כל אלה שבתמונה ועוד קצת, והרגשתי שזה נחמד, אבל לא בדיוק זה מה שאליו התכוונתי... אומנם נהניתי והיו תוצאות יפות, אבל עדיין בער בי רצון לא ברור לנסות עוד דברים...

אז הלכתי לחפש אבנים אחרות. גדולות יותר ועגולות יותר, ובאף מקום לא מצאתי. בכל המשתלות בסביבתי מכרו אומנם חלוקי נחל בגדלים שונים, אך צורותיהם של החלוקים לא התאימו למה שדמיינתי בעיני רוחי...

הרחבתי את איזור החיוג והחיפוש וכך הגעתי למקור  שמספק את האבנים למשתלות, ואצלו מצאתי את מבוקשי, במחיר של 15 ש"ח לק"ג ( כשלעיתים 2 אבנים זה ק"ג, כן? ).

קניתי כמה ק"ג יפים של אבנים יפות עוד יותר שנבחרו בקפידה אחת לאחת, חזרתי הביתה נלהבת ושלפתי את צבעי האקריל הרגילים והטובים...

מה אגיד ומה אומר? עונג!!!

גיליתי רובד נוסף ואחר של ציור על אבנים, שרק גרם לי לרצות לגלות עוד! נהניתי מכל אבן ומכל טיפת צבע, הרגשתי שמשהו חדש מתחיל אצלי עכשיו, ואני חייבת ללמוד ולחשוף בו עוד ועוד רבדים, כמו מקלפת עטיפות רבות בדרך אל מתנה נכספת.

וכך הגעתי אל הנקודות ואל המנדלות שנוצרות מהן, עולם קסום בפני עצמו...

ואז, יום אחד חשבתי לעצמי, אם אפשר על אבנים, למה שלא יהיה אפשר על פריטים אחרים? על קנווס? על מוצרי עץ שונים שיש בחנויות היצירה?

וכך, יצאתי לי למסע ליקוט שכל יעודו היה למצוא פריטים שיתאימו לציור מנדלות הנקודות שלי, כאשר בהתחלה התמקדתי בפריטים עגולים בלבד. בהמשך, זה לגמרי עבר לי...

מאז, קצת יותר מחצי שנה אחרי האבנים ההן בחצר העבודה, אני שרויה בעולם קסום של צבע ומנדלות שסובבות אותי (תרתי משמע..).

כשאני מתחילה ציור של מנדלה, אני אף פעם לא יודעת איך היא תסתיים.. משהו פנימי מוביל אותי לבחירת הצבעים והדוגמא, ואני החלטתי שלא להתנגד ולזרום עם האינטואיציה והרצון הפנימיים...

עד כה, נראה לי שהשיטה עובדת טוב, אני ממש מרוצה מהתוצאות.

מסתבר שלעולם המנדלות יש משמעויות רבות (להלן ויקיפדיה) שלא בטוח שאני מתחברת אליהן, אבל ליצירתן, בדרכי שלי, אני מתחברת מאוד, ואני נהנית מכל נקודת צבע על הקנווס שלי.

כבר חודשים שאני מנקדת וממנדלת הכל, ויסלחו לי הבבושקות. עייפתי מלהכינן, ולכן הן נזנחו קשות לאחרונה.

אם אני יוצרת משהו, זה נעשה רק מאהבה ובאהבה גדולה ליצירה עצמה, וכשמרגישים שזה כבר לא נעשה כך, אז אני מעדיפה שלא ליצור..

אני מניחה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולנסות בעולם החדש שלי, ואשמח לשתף בחוויות וביצירות גם בהמשך.

בינתיים, שמה פה כמה תמונות של השראה מעבודתי עד כה ☺.

האבנים ההן, אלו מתחילת הפוסט, גלגלו אותי לעולם חדש, מאתגר וקסום, ועל כך אני מודה לאיזה גנן עלום שם על שבחר את האבנים ההן, ובעצם כך, על שהביאני עד הלום... ☺

שיהיה לכולנו יום צבעוני ושמח,
יעלי.