tag:blogger.com,1999:blog-30487163654005136022024-03-17T23:26:19.270+02:00הבית של יעליהבלוג של יעל אלקיים - אומנות, יצירה, צילום, אוכל והרבה דברים טובים.יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.comBlogger197125tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-2724862798683678612018-11-27T00:30:00.000+02:002018-12-05T14:46:56.160+02:00קאמבק, תרתי משמע, או יומן אשפוז - פוסט עם סוף טוב
הרבה זמן לא כתבתי כאן.
חוסר בזמן, עודף מטלות, החיים.
כמו כולנו, אתם בטח מכירים...
ועכשיו פתאום הרגשתי צורך להיות כאן. לחזור למקום הבטוח שלי, ואולי גם לפרוק... סוג של סגירת מעגל, או פתיחתו, תלוי איך מסתכלים על זה לאור כל האירועים האחרונים שחייבו אותי לעצור את המירוץ המטורף הזה שהייתי בו.
החיים ב - 200 קמ"ש גובים כנראה מחיר, בסופו של דבר...
אז איפה מתחילים?
טוב, יש הרבה נקודות זמן משמעותיות יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com20tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-12886189711832298862018-03-26T00:30:00.000+03:002018-03-26T00:30:35.778+03:00הכל בגלל חתול קטן...
החתולים אשמים בהכל! כמו תמיד, כן? אבל בדיוק בגלל זה אני אוהבת אותם כל כך, יצורים קטנים ומופלאים שלי...
לפני כמה חודשים מצאו גור קטן ומפוחד ליד חדר האוכל בעבודה.
מפה לאוזן ומפה לשם, כשעה אחרי הוא כבר שכן בטוח, שבע ומכורבל בשמיכה בתוך ארגז אצלי במשרד.
אחר הצהריים הקטן נסע איתי הביתה במטרה להישאר, כי חשבתי שאחרי שעוברים לדו ספרתי בספירת הדיירים עם הזנב בבית, זה כבר לא מורגש אם נוסף עוד אחד...
יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-87607377908242069652018-01-11T00:30:00.000+02:002018-01-11T00:30:34.972+02:00אני בפולנית...
בקיץ האחרון יצאנו, כמיטב המסורת המשפחתית, לטיול השנתי שלנו.
התכנון המקורי היה לצאת לשבוע בסלובקיה, ולהתמקד בשני איזורים עיקריים בה - הטטרה הנמוכים והטטרה הגבוהים.
מניסיון של טיולים משפחתיים כגון אלו, פרק זמן של שבוע ממש לא מספיק, היות ועם ילדים כל מתבצע בקצב איטי יותר, ועד שמצליחים להביא אותם למצב מאונך בבוקר, כבר צהריים...
אי לכך ובהתאם לזאת, אמרתי ליניב שבשביל שבוע אני לא פותחת מזוודה יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-18272900999137348192017-12-21T00:30:00.000+02:002017-12-21T00:30:09.294+02:00וואו!
למה וואו? כי אין לי ממש שם לפוסט, ולכן החלטתי לקרוא לו וואו, כי המילה הזו מתארת בדיוק את מה שאני מרגישה לגבי עולם הנקודות החדש שלי.
אומנם לא כתבתי כאן מזמן, אבל לא נטשתי. לא את עולם היצירה ולא את הבלוג. סתם עניין של אין לי זמן לנשום או להסתכל במראה ולא מעבר לכך, וטוב שכך ☺.
מקווה שאתם עדיין כאן, קוראים וגם נהנים.
פתאום, במרחק הזמן, נראה לי שעברתי המון בחודשים האלה, והעבודות שמופיעות בפוסט יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-8200571328434757232017-08-31T00:30:00.000+03:002017-08-31T00:30:33.737+03:00האבנים המתגלגלות
הכל התחיל מאבנים לבנות שהגנן הניח לרגלי העצים במקום עבודתי (העבודה הזו של הגדולים, לא הסטודיו...).
משהו בהן קסם לי. לא יודעת לומר בדיוק מה זה היה, אבל מיד כשהבחנתי בהן, נעמדתי מולן ובחנתי אותן, ודמיוני אץ לו רץ לו למחוזות אחרים לגמרי...
חפנתי כמה מהן בידי, וכך, יחד איתן, באופן ספונטני לגמרי, יצאתי לחנות היצירה הקרובה למקום עבודתי.
בדרך, התגלגלו רעיונות רבים במוחי הקודח, וכשהגעתי לחנות היה לי יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com35tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-2826847377919049272017-05-09T00:30:00.000+03:002017-05-09T06:58:17.720+03:00יום המלך - מאחורי הקלעים
יום המלך, פעם חמישית, אבל מי סופר ☺
הפעם החלטתי להציג את העובדות שמאחורי הקלעים של יום המלך.
כמה כבר אפשר לספר על השיטוט הארוך במרחבים האינסופיים של המציאות המדהימות?
כמה כבר אפשר לכתוב על האווירה המדהימה ששוררת ברחובות ובכלל ביום הזה?
האמת? אפשר, ואפשר הרבה, אבל כבר כתבתי בעבר איזה פוסט או שניים בנושא, אז נראה לי מספיק, נראה לי שהעניין כבר הובן, אני רואה את זה בטיסות...
אז על מה אני הולכת יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-62028475598153718212017-04-03T00:30:00.000+03:002017-04-03T00:30:06.281+03:00חזרה לשגרה
נעלמתי.
סתם, לא באמת. הייתי כאן כל הזמן, פשוט היה לי קר, וכשקר לי אני נובלת וכמשה. כל מה שאני עושה בחורף מסתכם בערך בחישוב קיצי לאחור, או, יותר נכון, חישוב קיצו של החורף לאחור...
בכל יום שעובר אני מעודדת את עצמי בכך שכל יום שמסתיים מקרב אותי אל ימי האביב והקיץ, הימים האהובים עלי ביותר במהלך בשנה.
האות לחזרה לחיים מבחינתי הוא יום המעבר לשעון הקיץ. היום הכי שמח לדעתי בשנה, אפילו יותר מיום יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-941930343535256902016-12-20T00:30:00.000+02:002016-12-20T11:26:16.063+02:00ברלין - טיול של מוזיאונים ושווקי פשפשים
כחובבי טיולי שווקי פשפשים, ברלין תמיד הייתה במחשבה שלנו כאופציה לטיול פשפשים שווה, אבל כלא חובבי טיולי ערים, האופציה הזו תמיד ירדה מהר מסדרי העדיפויות שלנו לטיולים בחו"ל.
אבל, כנראה שלכל דבר יש זמן, וכשההזדמנות נקרית בפניך, אתה לא יכול לסרב לה...
חגיגות יום נישואין, פרק זמן מוקצב לחופשה זוגית וכרטיסי טיסה במחיר מוזל היו סיבות מספיק טובות כדי לטוס לברלין.
אמרו לנו שיהיה קר בברלין בנובמבר, אז יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-66572870656020851932016-11-01T00:30:00.000+02:002016-11-01T00:30:00.971+02:00ליל בלי ברדרי
כמו בשנתיים החולפות, גם השנה תיכננו להגיע לשוק הפשפשים הגדול ביותר באירופה - הברדרי בליל.
הזמנו מלון וטיסה מבעוד מועד, והיה לנו ברור לחלוטין שאנחנו נהיה שם.
כמו עוד 2 מיליון מבקרים מכל העולם ☺.
אבל, תוכניות לחוד ומציאות לגמרי לחוד...
בשל החשש מפיגועי טרור המוניים, הברדרי בוטל כחודש לפני המועד המתוכנן.
במחשבה הגיונית וקרה, הביטול היה מובן לנו לגמרי. בהרגשה בלב? התבאסנו קשות...
מי שלא חווה את יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-72693411259119844662016-10-09T00:30:00.000+03:002016-10-09T00:30:11.246+03:00אנגליה - פוסט שלישי ואחרון
לקראת סופו של הטיול, בתום כעשרה ימים בחבל האגמים באנגליה, התחלנו בנסיעה לכיוון לונדון.
היות ומדובר היה בנסיעה ארוכה, החלטנו לחלק אותה ליומיים, עם עצירה ללילה בברמינגהם.
אין לי יותר מדי מה לומר על ברמינגהם, כי היא היתה רק תחנת מנוחה בדרך ולא יותר מכך, ומבאסת אותי העובדה שתוך כדי כתיבת הפוסט קיבלנו חיוב של 100 פאונד על 21 דקות חניה בחניית סופרמרקט בעיר בשל אי תשלום דמי החניה.
מה שממש מבאס בכל יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-12485718862606977232016-09-18T00:30:00.000+03:002016-09-18T00:30:18.159+03:00אנגליה (הפעם באמת...)
אנגליה.
סוף סוף אנגליה!
כמו שכתבתי בסוף הפוסט הקודם, בתום השבוע בהולנד קמנו מוקדם בבוקר ושמנו פעמינו לשדה התעופה בדרך למנצ'סטר לשבועיים נוספים של טיול באנגליה.
נחתנו במנצ'סטר. מזג האוויר האנגלי שלרוב ידוע לשמצה קיבל אותנו ממש יפה.
הטיול באנגליה תוכנן בעיקרו להתמקד בחבל האגמים (Lake District ) ובאזור יורקשייר שנמצאים בצפון מערב אנגליה, ולכן משדה התעופה יצאנו לדרך עם הרכב יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-44826395698508866362016-08-23T00:30:00.000+03:002016-08-29T10:59:48.817+03:00אנגליה (טוב, נו, כמעט...)
כבר המון זמן שאנו רוצים לנסוע לאנגליה, רק שבכל שנה יצא לנו לטוס ליעד אחר, שהיה קסום ומופלא לא פחות, כן? אבל לא היה אנגליה...
זה לא שהמלכה חיכתה לנו, או משהו כזה, פשוט משהו באנגליה נראה לנו קסום קצת יותר מהשאר, והרגשנו שאנחנו חייבים לבדוק את העניין מקרוב.
השנה החלטנו שאנחנו טסים לאנגליה ויהי מה!
אז החלטנו.
בפועל, כשחיפשנו כרטיסי טיסה לאנגליה, מצאנו כרטיסי טיסה להולנד במחיר אוטובוס יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-4509887021089667712016-05-02T00:30:00.000+03:002016-05-02T00:30:19.439+03:00טיג'אלה
אחת מאהבותי הגדולות היא המטבח.
אני בטוחה בכך שהעשייה במטבח זו אומנות בפני עצמה, ולא משהו שמסתכם בהכנת אוכל להשבעת התיאבון.
אני אוהבת לנסות מאכלים חדשים ומתכונים מיוחדים, גם כאלה שאינם שגורים במטבח הישראלי.
משפחתי היקרה מהווה שפן ניסיונות לכל גחמותי הקולינריות, ואם אני חושבת על זה לאחור לאורך השנים, הם ממש לא מתלוננים על כך ☺
ככה הגעתי לטיג'אלה.
לפני כעשר שנים גיליתי את המתכון יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-5413380286851901332016-04-20T00:30:00.000+03:002016-04-20T00:30:13.161+03:00איך יודעים שבא אביב?
איך יודעים שבא אביב?
אני פורחת. באמת! ולא סתם פריחה, פריחה יצירתית.
אני אדם של קיץ, אני. בחורף אני קפואה, נבולה וכמושה, וכך גם המוזה שלי.
מבחינה יצירתית, אני עושה רק את מה שצריך. מכינה את ההזמנות בשמחה כי את זה אני ממש אוהבת ונהנית מזה בדיוק כמו בקיץ, אבל אני לא יוזמת, והמעוף שלי קבור עמוק מתחת לשמיכות, בעיקר כי קר לו.
אבל!!! ביום הראשון בו השמש זורחת "על אמת", אני מתעוררת עם רשימת מטלות יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-37904630761936508612016-03-22T00:30:00.000+02:002016-03-22T00:30:02.461+02:00שאני אקפנטר? מתכונים לקונפיטורות שוות!
פורים.
אף פעם לא חיבבתי את חג הפורים. הוא נמצא אצלי בקטגוריית החגים הלא אהובים במיוחד, יחד עם ל"ג בעומר ופסח, או ליתר דיוק, ליל הסדר, שנמתח כמו מסטיק שנגמר לו הטעם כבר מזמן.
לעומתו, את חול המועד פסח אני מאודדדדדד אוהבת ☺.
רוב הקוראים בטח לא יסכימו איתי, כי מי לא אוהב את פורים (אני! אני!), אבל, כל אחד והאהבות שלו...
אני לגמרי שונאת את כל העניין של התחפושות, אך מצד שני, אני לגמרי מתפעלת מאלו יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-18158620823798397262016-03-01T00:30:00.000+02:002016-03-01T00:30:21.705+02:00הבלוג שלי ואני
הבלוג שלי ואני יצאנו לדרך לפני שש שנים.
מי היה מאמין אז שנגיע עד הלום, אני והוא...
מה שעמד מאחורי המחשבה לפתוח בלוג היו הצורך והרצון לתעד את היצירות שלי לעצמי ותו לא. לא חשבתי שהתיעוד הזה יעניין מישהו בכלל, ולא העליתי על קצה דעתי אפילו שהבלוג יהיה עבורי מה שהוא היום - פיסת חיים מלאה בחוויות, שלי ושל הסובבים אותי.
יש בו הכל מכל וכל...
אומנם בהתחלה הגדרתי אותו כבלוג לתיעוד חיי היצירתיים / יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com18tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-4346862434123212742016-01-04T00:30:00.000+02:002016-01-04T00:30:00.140+02:00כרית הבית
ינואר. שנה חדשה בפתח. הזמן טס, גם כשנהנים וגם כשלא ☺.
ולמרות שפה אני שקטה יחסית, העשייה בלתי פוסקת. זה משהו שאי אפשר להפסיק, לפחות לא אצלי.
אז מה הפעם באמתחתי? הפעם כרית נוי בצורת בית, והחלטתי שאם כבר אני כותבת רשומה עליה, אז לפחות שתהיה מלווה בהדרכה, כי אחרת, אין טעם לכתוב עליה, לא כן?
אתחיל בתמונה של התוצר הסופי -
גודלה הסופי של הכרית הוא 34X34 ס"מ. היא מבוססת על מילוי כרית שנמכר יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-863495267535587412015-12-07T00:30:00.000+02:002015-12-07T07:23:42.102+02:00חותמות או לא להיות
הן חזרו למלאי!
אחרי תקופה של חוסר וודאות לגבי המשך יצורן של החותמות המהממות (כמובן, בלי להיות משוחדת...) מבית היוצר של "הבית של יעלי", התעשתתי על עצמי, לקחתי את המושכות לידיים, ולמדתי את כל התהליך הכרוך בהפקה עצמאית של חותמות סיליקון איכותיות בחו"ל.
על הדרך, מההתלהבות כמובן, הפקתי עוד חמישה סטים חדשים, מהממים אחד אחד, וכל אחד מהם מיוחד ומוקדש לנושא אחר.
ועכשיו הן כאן. סיליקוניות יותר מתמיד, יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-45898767485329127892015-11-15T22:34:00.000+02:002015-11-15T22:34:22.103+02:00אוי אמסטרדם...
לא, לא נסעתי שוב לאמסטרדם, למרות שבשמחה הייתי עושה זאת, אבל המציאות קוראת לי להישאר כאן ולמלא את מטלותיי הקיומיות מדי יום ביומו...
א-ב-ל, מכיוון שלאמסטרדם יש מקום גדול בלבי, וזו העיר האהובה עלי בעולם (וכן, הייתי בעוד כמה...), החלטתי שאני צריכה שיהיה לי קצת מאמסטרדם גם בביתי.
נכון שבערך חצי מהפריטים הקנויים בביתי מקורם באמסטרדם, אבל עדיין, הם לא השילוב שלי עם העיר, או כמו שאייל שני היה אומר - יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-85742203689763463862015-10-28T08:52:00.000+02:002015-10-28T09:11:33.979+02:00זמן ילדים
כשחשבתי על הפוסט הזה, חשבתי לעצמי שאולי הוא לא קשור ישירות ביצירה, אך במחשבה מעמיקה יותר הגעתי לתובנה שגם כתיבה תיעודית היא סוג של יצירה, בטח כתיבה כזו שמתעדת פרטים חשובים בחיי היום יום שלנו בתקופות מסויימות.
מעט לפני שכל אחד מהילדים נולד, התחלתי לכתוב יומן. לכל אחד מהילדים נכתב יומן נפרד ופרטי שנכתב עבורם, ואולי, בדיעבד, גם עבורי...
ביומן של כל אחד מהם יש את סיפור ההריון, הגילוי, החוויותיעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-80234514632334944292015-10-13T00:30:00.000+03:002015-10-13T00:30:01.195+03:00יוצרת אני ויוצרת...
מי שעוקב אחרי באופן קבוע בטח שם לב לעובדה שאני שקטה יחסית בתקופה האחרונה.
השקט לא נובע מחוסר עשייה, אלא להיפך, מעשייה מרובה בתחום היצירה, וממיעוט של זמן וחוסר יכולת להגיע להכל.
כן, גם לבלוג...
אז מה אני עושה, אתם בטח שואלים...
עושה הרבה, ובעיקר במקביל, כי אני סקרנית, ויחד עם זאת גם חסרת סבלנות, אז בזמן שאחד מתייבש, מתחילה את השני, ובזמן שהשני בתהליכים, תופרת את השלישי, מתחילה את הרביעי,יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-53133006575978493342015-09-24T00:30:00.000+03:002015-09-24T06:53:09.396+03:00ברדרי - טייק 2
שנה חיכיתי לטיול הזה.
שנה שלמה.
ולא שלא טיילנו בינתיים, טיילנו בהחלט, ונהנינו עוד יותר בהחלט, אבל זה היה טיול שונה.
מטרת הטיול הזה הייתה הברדרי שמתקיים בצרפת פעם בשנה.
אחרי הכיף שהיה לנו בשנה שעברה, החלטנו שאנחנו לא מוותרים על החוויה גם השנה, והזמנו כרטיסי טיסה מבעוד מועד כדי להיות סגורים שאנחנו שם.
השנה, למודי לקחים מהשנה הקודמת, הזמנו מלון שאינו נמצא במרכז ההמולה, ובאנו ערוכים יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-50542103526430439562015-08-24T00:30:00.000+03:002015-08-24T00:30:00.294+03:00עיר האנשים הקטנים
לפני חודש הקטנה חגגה את יום הולדתה השביעי.
לכל מי ששאל אותה מה היא מבקשת כמתנה ליום ההולדת, היא ענתה תשובה אוטומטית כמעט - לגו.
היה לנו ברור שגם אנחנו קונים (עוד) ערכת לגו ליום ההולדת, אך לי היה ברור דבר נוסף - צריך לעשות משהו עם כל כמויות הלגו שמסתובבות אצלנו בבית (לא, לא לזרוק, זו לא התשובה הנכונה... ☺).
אם הייתי מחברת את כ-ל חלקי הלגו שמסתובבים בבית, אני מניחה שאפשר היהיעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-81618015806407523052015-08-10T00:30:00.000+03:002015-08-10T00:30:00.412+03:00מטביעה חותם
הכל התחיל כחודש ודקה לפני היריד של נתנאלה שנערך במאי השנה.
מישהי, ממש מיוחדת, שאלה אותי אם יש לי חותמות של בבושקות או משהו בדומה לזה.
אמרתי שלא, אבל שזה בהחלט רעיון נחמד ליצור כאלה, והחלטתי לבדוק את העניין.
תוך שעתיים בערך היה בידי כל המידע הדרוש להפקת סדרת חותמות משלי, וכל שנותר היה להחליט ולבצע.
החלק של ההחלטה היה מהיר. היה ברור לי שאני הולכת על זה.
החלק של הביצוע היה מורכב יותר היות יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-3048716365400513602.post-9530467283215629202015-07-14T00:30:00.000+03:002015-07-14T12:47:45.555+03:00בת מצווש - גירסת הבית
עורכת הדין חגגה מצוות.
היא עדיין לא בת 12 היות והיא ילידת אוקטובר, אבל מכיוון שהיא סיימה השנה את בית הספר היסודי ורצתה לחגוג עם חבריה הנוכחיים, הקדמנו את חגיגות בת המצווש ליוני.
מכיוון שהוריה של עורכת הדין (להלן יניב ואני) לא ממש חובבי מסיבות נוצצות באולמות אירועים עם מסוקים, סוסים ופסנתרים שרוכבים על גבם או ההיפך, ומאידך אנחנו גם לא חובבי מועדוני בת מצווש אפלים עם יעלhttp://www.blogger.com/profile/05580577760787248959noreply@blogger.com12