כובע קסמים

מכירים את השיר על כובע הקסמים שכתבה לאה גולדברג? "כובע קטן מקושט נוצה, העושה כל מה שאני רוצה...". טוב, אז עוד אין לי כובע כזה, אך כאמא לילדות עם שיער הנאסף לקוקו, הייתי חייבת סוג של כובע קסמים שאפשר יהיה לשים אותו על הראש גם כשיש קוקו גבוה מאחור, מבלי למעוך את הקוקו, והכי חשוב שיראה נורמלי בלי בליטות מוזרות מאחור...

כשחשבתי על זה, הבנתי שהפתרון הוא די פשוט, וצריך פשוט כובע עם פתח לקוקו. אז שינסתי את מסרגותי, רכשתי חוטי צמר צבעוניים ועליזים, והתחלתי לסרוג.

סרגתי מלבן שחלקו התחתון הוא "פטנט" רחב מספיק שיאפשר אחר כך קיפול, גם ליופי וגם לעטיפה חמה של איזור האוזניים והמצח, וההמשך הוא סריגה רגילה, שורה ימין ושורה שמאל, עד כמעט סוף הכובע שבו חזרתי על דוגמת ה"פטנט" בחלק שבו יושחל השרוך שתיכננתי לפתח למעלה.

כשהמלבן היה מוכן, קיפלתי את ה"פטנט" העליון לחצי, ו"תפרתי" אותו עם מסרגה אחת, כמו מכפלת של מכנס, כך שנוצר לי פתח להשחלת שרוך.

עכשיו, כל שנותר היה לקפל את המלבן לשניים ולתפור בצד לכל האורך, כך שנוצר בעצם שרוול עם מכפלת יפה בחלקו העליון. התמונה הבאה ממחישה את כל הפרטים המוסברים עד כאן: המכפלת העליונה עם השרוך המושחל בתוכה, והמלבן הסרוג מקופל לשניים לכל אורכו ותפור בצידו.

ניתן ללחוץ על התמונות להגדלה

 

עכשיו נשאר רק ליצור את השרוך, ואת זה עשיתי באמצעות הכלי שתראו בתמונה. אין לו שם (או שאולי יש ואני לא יודעת...?), אך הוא מורכב מגליל פלסטיק של חוט תפירה ומארבעה מסמרים. ניתן לרכוש מכשיר כזה בחנויות היצירה, ויש לי גם אותו, אך אני חייבת לומר שהעבודה עם המכשיר תוצרת בית הרבה יותר נוחה ומהירה.


מכשיר תוצרת בית

המכשיר שמוכרים בחנויות היצירה

וכך נראה הכובע כשהוא מוכן:

ועוד אחד:

ועכשיו, הכי חשוב, תמונה של איך זה עובד (או, "איפה הקסם שהבטיחו לי בהתחלה..?"), באדיבות עורכת הדין, המשמשת דוגמנית בעת הצורך:

אההה! נכון שזה נחמד?

אגב, גם בנים יכולים לחבוש את הכובע הזה, למרות שאין להם קוקו, סתם כי הוא יפה כשלעצמו.

שיהיה לנו חמים ונעים,

יעל.

קאפקייק

החלפה שלישית, והנושא הפעם הוא קאפקייק. למי שנדמה שכבר ראה משהו כזה אצלי בבלוג, אציין שאכן היה קאפקייק שהכנתי ונתתי באהבה רבה במסגרת ההחלפה הראשונה שלי - ההחלפה המתוקה.

האמת היא שאין הרבה מה לומר על קאפקייק, מעבר לזה שהם יפים (טוב, נו, וגם טעימים ברוב המקרים...), ולכן גם הכי קל היה להכין קישוט בצורת קאפקייק יפה מעיסת נייר ולסיים עם העניין די מהר. אבל אני התלבטתי, האם לעשות את המובן מאליו ולהכין קישוט יפה בצורת קאפקייק מעיסת נייר ובזה לסיים את העניין, או להתאמץ קצת יותר ולהכין משהו פרקטי שיהיה לו גם שימוש בשעת צורך.

מי שמכיר אותי ודאי ידע שבחרתי להכין משהו שימושי, יפה גם כקישוט, אך שיהיה גם פרקטי. החלטתי ליצור קופסת איחסון בגווני קאפקייק קלאסיים - ורוד, עוד ורוד, חום ואדום א-לה דובדבן. הקופסא, כמובן, עגולה.

בנוסף, וכדי שיהיה ברור שמדובר בחלפת קאפקייק, החלטתי להכין ספרון קטן אשר בחזיתו יצרתי תבליט מעיסת נייר בצורת קאפקייק. בספרון יש דפים ריקים אותם ניתן למלא בכל הדברים המתוקים שעולים על הדעת - מתכונים, תמונות של הילדים, מחשבות ורעיונות. גודלו של הספרון 13X18 ס"מ וניתן למלא את דפיו בכל טוב.

לקינוח, הכנתי מגנט קטן בצורת קאפקייק, מתקתק וסאכריני.

ועכשיו אני בהתקפת קאפקייק רצינית ביותר היות ואלה שהכנתי לעצמי נמכרו עוד לפני שריח הלכה הספיק להתאדות מהם... מבטיחה פוסט נפרד על הקאפקייק החדשים.

נהניתי להכין את ההחלפה הזו, ואני מקווה שפיצ'ולה היקרה תהנה ממנה לפחות כמו שאני בזמן הכנתה.

תודה למדהימיה שאירגנה את ההחלפה.

שתמיד יהיה לנו ורוד ומתוק,
יעל.

הנה מה טוב ומה נעים

הפעם אני חייבת לשתף אתכם בחוויה חדשה עבורי בה נטלתי חלק לפני כשבועיים. השתתפתי בסדנת היכרות להכנת קישוטונים מקרמיקה שערכה פוגי נעים המוכשרת בסטודיו שלה, אשר נמצא במושב רמת רזיאל במבואות ירושלים.

נתחיל מזה שהנסיעה למושב בבוקרו של יום היא חוויה בפני עצמה, שמרגיעה ומרנינה את הנפש בו זמנית. הדרך המתפתלת במעלה ההר, דרך ציורית ברובה, הנופים שאנו, תושבי הכרך הגדול (ע"ע איזור המרכז), לא רואים כל יום, והשקט הבתולי הזה של יום חדש, כמוהם כרוח טובה המנשבת במפרשי אוניה, ומניעה אותה קדימה למחוז חפצה הטוב והנעים.

ואני, כמו האוניה, שייטתי עם הסובארו שלי במעלה ההר, והתענגתי על פיתולי הדרך שהובילו אותי למקום שכולו קסם - הסטודיו של פוגי.

ניחוחות האפייה של העוגות שפוגי אפתה לכבודנו קידמו את פניי, וכבר אי אפשר היה לטעות. ידעתי שהגעתי למקום הנכון.

על שולחן העבודה בסטודיו הונחו שלל תבניות וחותמות, בהן הטבענו את החימר ויצרנו מגוון רב של קישוטונים. זה הזמן לצרף תמונה או שתיים כדי שתדעו על מה מדובר. בתמונה הראשונה רואים את הקישוטונים מיד לאחר יצירתם. החימר עוד טרי, ומכאן צבעו האפור, אך זהו בעצם חימר לבן, והם מונחים על מגש כדי שיתייבשו.

ניתן ללחוץ על התמונות להגדלה

טרי, טרי

במפגש השני, בשבוע שלאחר מכן, המתינה לכל אחת ואחת מהמשתתפות קערת חרס מלאה בקישוטונים שהיא יצרה, לאחר יבוש ושריפה שפוגי עשתה במהלך השבוע שחלף.

לאחר יבוש ושריפה ראשונה

המפגש השני היה בעצם מפגש של צביעה, בו צבענו את הקישוטונים בגלזורה צבעונית או שקופה, או בצבעים המיועדים לקרמיקה (אנגובים, למי שמתעניין) אותם ציפינו בגלזורה שקופה. האמת שאחרי הצביעה הקישוטונים לא נראים משהו, כיוון שהטקסטורה כאילו נעלמת מתחת לגלזורה, אבל זהו שלב זמני בלבד, היות ומכאן הקישוטונים עוברים לשריפה נוספת בתנור של פוגי (לא זה של העוגות...), ואז בעצם מתרחש הקסם.

לאחר צביעה ולפני שריפה שנייה

מזהים?? אם תסתכלו טוב, תזהו את אותם הקישוטונים בתמונה שמעל, כפי שהם נראים בסיום הצביעה. אכן קסם!

אני עדיין בהשראת הקסם של פוגי, ופתאום אני שמה לב לכל אובייקט ופריט שאפשר להטביע את צורתו בחימר ובכלל, כי מי יודע מתי אזדקק לו. קצת מסוכן להסתובב לידי עכשיו עם מעילים וסריגים בעלי כפתורים מיוחדים בצורתם, כי עכשיו אני רואה אותם כפוזיטיב ונגטיב, ומתייחסת אליהם קצת אחרת... J

בקישוטונים הללו אפשר לעשות שימוש כחלקים לפסיפס, ובהחלט אפשר ליצור מהם תכשיטים, סיכות לבגד, שלטים לבית ועוד שלל רעיונות שיעלו על דעתכם.

מי שרוצה לטעום מהקסם ולהנות ממנו גם, מוזמן/ת לפנות לפוגי ישירות במייל  fuggi@zahav.net.il

אני ממליצה מכל הלב ♥.

פוגי - תודה על הסדנא הכייפית ועל האירוח המושלם.

יעל.