יום חמישי, 11 בנובמבר 2010

הלל

לפני כחודשיים, אני מקבלת לתיבת הדואר מייל ממישהי בשם אורית כרמלי, ובו משהו שנראה כמו "אני רוצה לכתוב עלייך בעיתון שלנו...".

קראתי את המייל פעם, קראתי פעמיים, וחשבתי לעצמי: "מוזר, היא בטוח טעתה בכתובת, אבל אענה לה כי זה לא יפה שלא לענות למייל", נכון?

 ליתר ביטחון, וע"מ שלא אעשה בושות, גיגלתי קצת וחיפשתי פרטים על העיתון ועל אורית. הרבה לא מצאתי, רק הבנתי שמדובר בעיתון נשים ששייך למגזר הדתי (ועדיין לא ברור לי למה רק למגזר, אבל נגיע לזה בהמשך...), והוא מופץ אחת לחודש, בראש החודש, למנויות בלבד.

מצויידת במעט המידע הזה, עניתי לאורית שכנראה הבנתי לא נכון (או שהיא כתבה לא נכון, תלוי איך מסתכלים על זה J), אבל למה, למען השם, (ככה אומרים במגזר, לא?) היא חושבת שצריך לכתוב עלי כתבה?
"זה פשוט מאוד", אמרה אורית, "את יוצרת אומנות נפלאה שיש בה מתיקות ושמחת חיים. מי בעצם צריך יותר מזה..?"

"אהמממ", עניתי, ועוד "אהההממ..." השתנקתי מעברו השני של המייל, והמחשבה או הסיבה העיקרית שחשבתי עליה כנימוק ל"למה לא לכתוב עלי כתבה" היתה שיש אנשים שעשו בחיים שלהם דברים קצת יותר גדולים ממני, לא???

"לא סיבה מספקת" פסקה אורית, והרימה טלפון. מעברו השני של הקו גיליתי בחורה מדהימה! חכמה, שנונה, קולחת, ובקיצור - אחותי מהמגזר!

ואני, כופרת קטנת אמונה שכמותי, ביקשתי גיליון כדי לראות במה מדובר. וקיבלתי. שניים. יפים, מעוצבים בחן ובנועם, מודפסים על נייר כרומו איכותי, מכבדים את מי שמקבלת אותם.

התחלתי ברפרוף מהיר, עברתי על התוכן, ופתחתי בכתבה הראשונה שמשכה את עיני. שקעתי בקריאה והמשכתי להעמיק, כשכל הזמן ניקרה לי בראש המחשבה: "אבל למה רק למגזר?, יש פה דברים חכמים ומעניינים, חוצי מגזרים ודעות...".

אפילו דנה, חברתי הבלתי מגזרית בעליל, קיבוצניקית בהוויתה, קראה את הגיליון (טוב, נו, הכרחתי אותה... J ), והמשפט הראשון שאמרה לי כשהחזירה אותו אלי היה - "רוצה שנעשה מנוי?...".

כשהמשכנו לדפדף בגיליון מצאנו גם מדור שנקרא "אומנית החודש" ובו מארחים מדי חודש בחודשו אומנית מוכשרת במגוון תחומי אומנויות.

"אה.., בטח למדור הזה היא רוצה לכתוב עלי" חשבתי בקול רם ודנה הנהנה לאישור. נחמד, חביב, בסדר, אתקשר אליה..."
"מה פתאום??" אמרה אורית. "זה מדור קטן בשבילך. אני רוצה כתבה, דו-שיח, דיאלוג בין שתיים, ביני ובינך". הסמקתי, השתנקתי, גימגמתי.
"זה לא כואב" אורית הבטיחה, והניחה לי להתאדות בענני הסומק שאפפו אותי.

הריאיון נערך כשלושה שבועות אחר כך, במהלך סוכות, והוא יצא לאור בראש חודש חשוון.

אורית היקרה - אני שמחה שהכרתי אותך. את אישה מדהימה. אני קוראת אותך (כן, עשיתי מנוי... J) ואוהבת כל מילה שאת כותבת, ולעיתים אף מרגישה כאילו את כותבת את שבליבי, למרות שבאנו מעולמות שונים. אני מניחה שלא היינו מכירות בדרך אחרת, ואני שמחה ומודה לך על שמצאת את הדרך אלי ואל ליבי. את חברה יקרה.

סלחי לי על הרהורי הכפירה וקבלי תודתי הענקית על שעשית למעני.

ועכשיו הכתבה כפי שפורסמה ב"הלל".

לצפייה בהגדלה, יש ללחוץ על התמונות ולקבלן במסך חדש שבו אפשר להגדילן שוב ע"י לחיצה נוספת.
עד הפעם הבאה,
יעל.

33 תגובות :

יעל יניב אמר/ה...

אחרי שזכיתי להכיר אותך ולגלות עולם ומלואו, צבעוני ומזמין כ"כ אצלך בסטודיו - אני לא מתפלאה על העניין שעוררת אצלה ועל הרצון שלה להכיר אותך למגזר, ובכלל.

הכתבה מפרגנת ומקסימה-בדיוק כמוך (-:
ואחרי עיון אצלך בגליון גם אני תהיתי למה הוא מיועד רק למגזר הדתי...

אנונימי אמר/ה...

אני מנויה להלל, ונחשפתי לבלוג שלך דרכו. מאז אני עוקבת אחריו. :) הבלוג והירחון מומלצים לכל אחת :)
רייזל

דנה אמר/ה...

מצטרפת לדברי ההלל של יעל הלל , של הלל על יעל, הסטודיו הנפלא שלך, יצירותייך, מעשייך הטובים
לו היה לי קורטוב מהכשרון שלך..

דנה הכופרת :)

smiley אמר/ה...

איזו גאווה!

יעל.קיפודים אמר/ה...

:-)
חיוך מאוזן לאוזן עשתה לי הכתבה הזאת...
כתבה נהדרת על בחורה נהדרת, יוצרת נהדרת ואחלה חברה! גאה בך!

רביד פלג אמר/ה...

וואו וואו!
אני מסכימה עם אורית, ולאחת שכמותך בהחלט מגיעים לפחות 3 עמודים:-)

את נהדרת וחוצת מגדרים:-) המשיכי כך.

נשיקות!

Ruthie Tzchory אמר/ה...

יעלי מהממת שלי, אני בכלל בשוק שלא הבנת על מה כל "המהומה", את בורכת באישיות מיוחדת, קסומה ןמרגשת ובכשרון נדיר, לזה קוראים "מתת אל". היה לי לעונג לראות את הכתבה עלייך בלייב, ולהתמלא גאווה.
הירחון נראה באמת מעניין מאוד ונראה לי שגם אעשה לו מנוי.
אגב, אני יכולה להעיד על סמך שלל לא קטן של ירחונים מסוג זה (שלא במנוי) המחולקים מדי שבת בביה"כ, שהם אכן מכילים כתבות מאוד מאוד מעניינות, חכמות וחוצי מגזרים ודעות.
נשיקות יקירתי.

Dafi אמר/ה...

נפלא! בהחלט מגיעה לך כתבה מפרגנת ואוהדת. נראה שאפילו נהנית מהראיון(:

קשת זאבי אמר/ה...

הנה מגיעה ההכרה!
והיא מגיעה לך!

מיה מנור אמר/ה...

שאפו!!!!!!!!!!!!!!!!
התרגשתי בשבילך לקרוא את הכתבה!
פרגון מקסים!
כול הכבוד
מיה

mekoopelet אמר/ה...

יא, איזה יופי של כתבה, מקסים ובהחלט מגיע לבחורה חמודה(אם כי לא מגזרית) שכמותך.

מומין אמר/ה...

איזה יופי של כתבה! בהחלט מגיע לך הפרגון!

לימונדה אמר/ה...

נו... את רואה.. את כ"כ מיוחדת שהגעת למישהי שבאה מ"עולם אחר" ונכנסת לעולמן של נשים שיכולות ללמוד דברים חדשים פרט לכלכלת הבית

טלטולית25 אמר/ה...

איך שהוא אני לא מופתעת בכלל שבחרו לעשות כתבה עליך - מלאכית בחליפת אישה מדהימה ומוכשרת שכמוך!!!

הכתבה נהדרת, גרמה לי לחייך ולהבין עוד יותר כמה את נפלאה!!!

אני מחכה כבר שיהיה את הכוחות הנפשיים לבוא אלייך לסטודיו באוטובוס... :)

אורית כרמלי אמר/ה...

יעלי, מקסימה אחת, את מדהימה אותי...
קראתי וקראתי וכנראה שהפעם היה תורי להסמיק.
תודה על המילים הטובות שלך,
תודה על היכולת הנפלאה לפרגן ולאהוב
ותודה על הצבעוניות המשמחת כל פעם מחדש.

בהצלחה בסטודיו החדש!
אני מחכה לרגע לזכות לראות אותו ואותך.
נשיקות, אורית

נילי אמר/ה...

נהנתי לקרוא את הכתבה
משמח ואופטימי כל כך
בהצלחה

פיצ'ולה אמר/ה...

ואני לא מבינה דבר אחד: למה, בשם אפיקורוס, חשבת בכלל שזה לא מגיע לך???
ראיתי אצלך את הירחון, באמת מושקע ובלתי מגזרי בעליל ואני מכירה עוד ירחון נשים שמגיעה לך כתבה בתוכו, איזה ירחון שולי ולא מוכר... "לאישה" משהו...

Big Mook Craft אמר/ה...

כבוד כבוד כבוד......הכתבה מעניינת ומחמיאה ויותר התגובות המרגשות פה!

מימס mimms אמר/ה...

מדהימה שכמוך !
כל כך מגיעה לך הכתבה הזאת !!
הבחורה ההיא ,זאת שהצעת לה לבוא ולעזור לה , הייתה בהחלט בהלם !! :o))
אבל אחרי שהיא התאוששה מההלם והיה לה גם רהיט משופץ
היא זכתה בחברה מדהימה ונהדרת !
נשיקות !

יעל אמר/ה...

תודה לכולכן על כל התגובות, אתן מדהימות, כל אחת בפני עצמה. אני שמחה שהכרתי אתכן, ומודה לכן על הפירגון והאהבה הרבה שאתן מרעיפות עלי.
ומימי - למרות שהיתה טעות בדפוס, והשידה הפכה משום מה לשולחן, הצלחת לזהות במי מדובר - שאפו!!
תודה רבה,
יעל.

ורד והדס אמר/ה...

אפשר להבין איזו התרגשות גדולה לאור הכתבה היפה והמעניינת. זה כיף גדול שמגלים את האמנות שלך ומוציאים אותה לאור. ובפרגון כזה. כל הכבוד ! את ראויה לו.

אנונימי אמר/ה...

מגיע ברור שמגיע!!! תני פרטים על המגזין איפה ולמה. סיקרנת אותי....
הילה

מיכל פלד אמר/ה...

מה אני אגיד היא צודקת לגמרי

יפעת אמר/ה...

יעלי,
ברוך ה' שהם גילו אותך.
ברוך ה' שאני הכרתי אותך
וב"ה עוד יגלו אותך.

יפעת קייטס עיצובים....

אנונימי אמר/ה...

עד עכשיו עקבתי אחרי הבלוג "בשקט" ובהנאה רבה,
אז הפעם מגיבה למקרא הכתבה המפרגנת לה זכית!
אגב, אני מהמגזר הרלוונטי אך טרם נתקלתי במגזין הנ"ל ,מעניין יהיה להציץ בו......

שבת שלום!

דליה ב

יעל אמר/ה...

רייזל ודליה ב. - תודה ר ב ה על זה שכתבתן את התגובה המפרגנת, זה ממש ממש עושה לי טוב בלב ומשמח אותי שהקוראות הסמויות דווקא שתמיד ב"שקט" (כמו שדליה אמרה) טורחות וכותבות משהו ומפרגנות.
תודה רבה לכן מעומק הלב.
ולכל שאר המגיבות - תודה שאתן כאן, משמחות אותי בתגובותיכן החמות, ולא מתייאשות ממני, כל שבוע מחדש. תודה רבה!

Meital אמר/ה...

איזה יופי של כתבה! קלילה נעימה ובהחלט מפרגנת :)
כל כך מגיע לך! ממש שמחתי להכיר אותך :)

Smadar אמר/ה...

יעל,
אני מכירה אותך בעיקר מהבלוג :-)
ומההכרות הוירטואלית הזו, אני יודעת שמגיעה לך כתבה מפרגנת ונהדרת שכזו !
את מיוחדת, ולכן נבחרת !
LoolaB

אנונימי אמר/ה...

כאילו, איך היה לך בכלל ספק שמגיעה לך כתבה??? גם אם עדיין לא נפגשנו אני יודעת כמה שאת מיוחדת!!!
דרך אגב, סיפרתי לאימא על הסטודיו שלך! הלהבתי אותה כל כך שיכול מאוד להיות שעוד מעט תהיה לך תלמידה :-)

נשיקות יקירתי, מירה

טושטוש אמר/ה...

איזו כתבה מעניינת,
כיף לקרוא עוד קצת עליך....
וכל הכבוד על האומץ להחיל דרך חדשה,
המון בהצלחה!
ואני גם רוצה להתחיל לשפץ ולאסוף רהיטים ישנים, רק מחכה שנעבור דירה ושיהיה לי מקום :)

סיגל בן נון אמר/ה...

יעלולה,
יופי של כתבה על יופי של יוצרת! הרווחת אותה ביושר.
ביום שישי, תראי לי את הירחון הזה, יש לי תחושה שגם אני הולכת לעשות עליו מנוי...

פ.ג אמר/ה...

יקירתי,
מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים...

מי ייתן והטלפון הבא יהיה מחדשות ערוץ 2

כל הכבוד! יש אנשים טובים באמצע הדרך. הטבע האנושי מחבר אותם אחד לשני, או במקרה הזה, אחת לשניה

אז ברוח האמונה
י יע יעל יעלי- את מקסימה ומוכשרת בטירוף ושווה 1000 כתבות

שלך
פ.ג

gallish אמר/ה...

מקסימה אחת!
מודה שכרגע אין ביכולתי לקרוא את הכתבה הארוכה (מבטיחה לעשות זאת ממש בקרוב!) אבל בטוחה שהיית בה קולחת, מלאת קסם וחכמה ומוכשרת, בדיוק כפי שאת!
טוב לדעת שיש עיתון כזה ב"מגזר", אשמח לעיין בו בהזדמנות, ואולי אמליץ לאחותי ולגיסתי ששייכות אליו :-)