מכיוון שאין כמעט שבוע בו איני עונה על מייל כזה או אחר בנושא שיפוץ רהיטים, החלטתי לכתוב פוסט שירכז את כל הטיפים החשובים למשפץ המתחיל וגם המתקדם בכדי שיעזרו לכם בבביצוע התהליך כולו, וכמובן יעזרו לכם להגיע לרמות גימור יפות.
שנתחיל?
ההתחלה היא כמובן שצריך רהיט. לעיתים מדובר ברהיט ישן שזקוק לתיקונים ושיפוצים לפני הצביעה, ולעיתים מדובר ברהיט חדש שרק רוצים לשנות את צבעו.
אני יוצאת מנקודת הנחה שמדובר ברהיט ישן, ולכן אפרט יותר שלבים טרם שלב הצביעה.
ממש לפני הכל -
הדבר החשוב ביותר ברהיט ישן זה לבדוק קודם כל אם אין בו תולעי עץ. רהיט עם תולעי עץ יכול להביא נזק לשאר הרהיטים בבית, היות והן עוברות הלאה.
איך מזהים תולעי עץ? אם תראו ברהיט חורים זעירים בגודל ראש של סיכה או אבקה בהירה שמופיעה "משום מקום" בתוך הרהיט או מתחתיו תדעו בוודאות שיש ברהיט הזה תולעים, ואין טעם לרוץ ולמהר לשפץ אותו.
למעשה, יש שתי אפשרויות במקרה של תולעי עץ - האחת היא לקחת אותו למקום מתמחה בו מעבירים את הרהיט תהליך של עישון שמחסל את התולעים, והשנייה, קלה יותר, לזרוק אותו...
אני, באופן אישי, מעדיפה את האפשרות השנייה ועושה זאת בלי כאבי לב, היות ואני מעדיפה להיות רגועה לגמרי ולא לגלות הפתעות לא צפויות ביום מן הימים בשאר רהיטי הבית.
מתחילים -
מה צריך כאשר משפצים רהיט?
כלי עבודה - מכונת שיוף עוצמתית עם ניירות שיוף תואמים בכמה דרגות ליטוש, דבק נגרים איכותי, חומר מילוי לעץ לכיסוי פגמים וחורים, רולר, מכחול עבה ואיכותי, וכמובן - צבע ולכה לגימור יפה.
שלב ראשון - השיוף -
ראשית יש לשייף את הרהיט מכל שאריות הלכה הישנה, הלכלוך והשומנים שהצטברו עליו במשך השנים. אין חובה להגיע בשיוף לצבע העץ המקורי, אפשר בהחלט להסתפק בהסרת כל השאריות שפירטתי למעלה.
בתמונה הזו, לדוגמא, הרהיט עבר שיוף מסיבי והוא מוכן לצביעה. ניתן לראות בבירור כי לא כל הצבע המקורי הוסר. המקום היחיד בו היה לי חשוב להסיר את הצבע לגמרי היה הפלטה של המשטח שמעל למגירות, היות ורציתי אותה בגוון העץ.
הרהיט אחרי שיוף |
הרהיט מוכן |
מתחילים בשיוף עם נייר הליטוש הכי עדין שיש כדי לראות את התוצאה. יש מקרים בהם כל השאריות יוצאות בקלות עם נייר שיוף עדין, ויש מקרים בהם יש צורך בנייר גס יותר.
חשוב לדעת שנייר גס יכול להרוס את העץ ולכן, אני ממליצה להתחיל שיוף תמיד עם הנייר הכי עדין שיש ולעלות בהדרגה ברמת ה"גסות" של נייר הליטוש עד שרואים את התוצאה המבוקשת. לאחר גמר השיוף בנייר לטש גס, חשוב להעביר ליטוש קל בנייר לטש עדין על מנת להחליק את משטח העץ לגמרי, היות ונייר הלטש הגס משאיר טקסטורה לא נעימה.
נקודה חשובה - יש רהיטים או חלקים בהם שלא ניתן לשייף עם מכונה מפאת עדינותם או צורתם (כמו למשל פיתוחים בעץ, עמודים עגולים וכדומה), או מפאת חוסר יכולת של המכונה להגיע לכל מקום, ולכן, במקומות ובחלקים אלה יש לבצע את השיוף ידנית. זו עבודה קשה יותר, אך לגמרי הכרחית.
הויטרינה שבתמונה, למשל, שויפה ברובה באופן ידני בשל הפיתוחים העגולים שבה. כמעט ולא היה שיוף של מכונה בעבודה של שיפוץ הויטרינה הזו.
לסיום, יש לנקות את הרהיט מכל שאריות אבק השיוף עם סמרטוט כותנה לח (עדיף חולצה ישנה).
אם אתם רוצים לראות את הויטרינה הזאת בתום השיפוץ, סעו כולם לבית של מיכל בהר אדר.... סתם, סתם, הסתכלו כאן.
תיקונים -
לאחר שהרהיט "חשוף" לגמרי בתום תהליך השיוף ניתן להבחין ביתר בירור בפגמים שבעץ ובחורים או בסדקים שדורשים תיקון.
אם מדובר בחורים או שקעים, יש למלא אותם בחומר המילוי ולהניח לו להתייבש. לאחר הייבוש המלא (כשעה שעתיים תלוי במזג האויר ובכמות המילוי), יש לשייף היטב את המקום עד לקבלת מראה אחיד, שנראה בעצם כאילו לא היה שם חור מעולם.
במקרה של סדקים, יש לפעול באחת משתי דרכים, תלוי בגודל ובמיקום הסדק. דרך אחת היא לתקנם בדבק תוך כדי הידוק במלחציים עד לייבוש מלא של הדבק, והדרך השנייה היא מילוי בחומר המילוי, שהיא עדיפה יותר במקרים של סדקים קטנים שנראים כחריצים.
כמובן שאם יש חלקים שבורים לגמרי יש להחליפם בחדשים. אם אינכם "מנגרים" בעצמכם, בכל עיר כמעט תמצאו נגריות שמספקות עצים וחיתוכים לפי מידה והזמנה.
הללויה, צבע -
לאחר כל העבודה הסיזיפית והמלכלכת, מגיע השלב הכייפי, שלב הצבע.
מלבד היותו השלב הכייפי, זהו השלב המשמעותי ביותר בתהליך השיפוץ היות והוא זה שיבלוט ראשון לעיני המתבונן.
אני באופן אישי משתמשת וממליצה גם לכם להשתמש אך ורק בצבעים על בסיס מים המיועדים לעץ - אוניאור של נירלט או פוליאור של טמבור.
אני לא משתמשת בצבעים המיועדים לקירות (בסגנון סופרקריל ודומיו) היות והתוצאה עושה עוול לרהיט, שנראה, בסופו של דבר, כמו קיר...
אז יש שיאמרו עכשיו שאוניאור ופוליאור יקרים יותר וזה בהחלט נכון, אך לדעתי כאשר משקיעים עבודה קשה ורוצים תמורה הולמת, יש להשקיע קצת יותר גם מבחינה כספית כדי לקבל אותה.
אוניאור ופוליאור מיועדים לעץ ועושים בו קסמים. סופרקריל וחבריו מיועדים לקירות ועושים בעץ שמות (בעיני לפחות...).
גם הלכה בה אני משתמשת היא על בסיס מים, שקופה של נירלט מסדרת האוניאור. וכן, היא יקרה, אבל זה חלק מהעניין שצריך לקחת בחשבון אם רוצים להגיע לתוצאות איכותיות.
לא להיבהל מהמחיר, זה מיכל של 3 ליטר, ניתן לקנות קטן יותר |
ולמה צבע ולכה על בסיס מים את שואלים? מכיוון שהם ידידותיים יותר לסביבה ולתפעול, אין צורך בחומרים כמו טינר וטרמפנטין על מנת להסירם, מספיק שטיפה בברז המים בכיור, והכי חשוב - הם קלים להסרה בשיוף אם תחליטו לאחר זמן מה שבא לכם לשנות לרהיט את הצבע שוב.
יוצא דופן -
רהיט המיועד לחצר ולחוץ יש לצפות בלכה אחרת, שלא על בסיס מים, הנקראת יאכט ורניש. יש לקחת בחשבון שללכה זו יש גוון צהבהב המשפיע על הצבע הסופי של הרהיט, וכן יש לחדשה פעם בשנה בשתי שכבות לפחות על מנת להגן על הרהיט מפני פגעי הטבע המצטברים.
אז איך צובעים?
בכדי לקבל צביעה חלקה, ללא סימני משיכות או נזילות, אני ממליצה להשתמש ברולר.
אני משתמשת ברולר ספוג קטן פשוט ביותר שעושה את העבודה בצורה מושלמת. בפינות אליהן הרולר לא מגיע אני משתמשת במכחול עבה ואיכותי שלא מותיר סימני שערות ומשיכות מברשת.
יש לצבוע את הרהיט בכמה שכבות, תלוי בצבע הקודם שהיה לו וכמובן תלוי בבהירות הצבע החדש שבחרנו.
לעיתים מספיק שתיים-שלוש שכבות ולעיתים יש צורך גם בשבע-שמונה שכבות (וכן, היו לי כאלה רהיטים...).
תוספות -
צבע יסוד -
או בשמו האחר - צבע מקשר, הוא צבע שניתן למרוח על הרהיט לפני הצביעה בצבע שנבחר בכדי לסייע לו להיקלט יותר טוב על הרהיט. הוא לבן, והוא עוזר בעיקר במקרים בהם רוצים להבהיר רהיט כהה ולחסוך שכבות צבע של האוניאור/פוליאור.
מהניסיון שלי - השתמשתי בצבע כזה רק ברהיט אחת בלבד מתוך עשרות ששיפצתי, והסיבה לכך הייתה הרצון להבהיר. זה היה רהיט כמעט שחור שרציתי להפכו ללבן.
בשאר הרהיטים הסתפקתי בשיוף טוב, ולא בהכרח עד להסרת הצבע בכדי להגיע לגוון העץ המקורי, שהותיר בסיס טוב לקליטת הצבע החדש מבלי להשתמש בצבע מקשר.
אני יודעת, מהניסיון שלי לפחות, שניתן בהחלט לוותר על הצבע המקשר.
מראה מיושן -
אם מחליטים על שיוף הקנטים והפינות למראה גימור מיושן, יש להמתין לפחות 24 שעות לפני שיוף הקנטים כדי שהצבע לא יוסר במשיכה יותר ממה שהתכוונו מלכתחילה. לאוניאור ולפוליאור יש נטייה להתקלף כמו ניילון כשהוא טרי, ולכן עדיף להמתין, גם במקרים של קושי גדול בדחיית סיפוקים (ואני מכירה את זה מקרוב וממש יודעת על מה אני מדברת...).
אחרי שיוף הפינות למראה מיושן יש למרוח לכה שתקבע את המראה, והצבע לא ימשיך להתקלף מה"פציעות" של השיוף.
מדבקות ראב-און -
לאחר הצביעה ניתן לקשט את הרהיט במדבקות שמוסיפות חן ויופי לגימור. מדובר במדבקות מתגרדות שנקראות ראב-און. יש להניח אותן על הרהיט במיקום הרצוי ועם מקל ארטיק (מגיע עם המדבקות) פשוט לגרד/לשפשף עד שהן יורדות מהניילון ונצמדות לרהיט.
גם עליהן, כדי לקבע אותן, יש למרוח לכה.
כיסא ששופץ ונצבע מחדש עם מדבקת ראב-און לקישוט בפאנל העליון |
עגלה ומיטת בובה ששופצו ונעשה בהן שימוש במדבקות לעיטור |
וכך נראות המדבקות... את המדבקות שלי רכשתי בחנות של נתנאלה, יש לה מבחר גדול -
ציור על רהיט -
עם צבעי אקריל פשוטים, ניתן לצייר עולם ומלואו...
שילוב פסיפס או אריחים ברהיט -
בתהליך שיפוץ רהיטים ניתן גם לשלב אריחים או פסיפס שמוסיפים מימד אחר לגמרי והופכים רהיט עץ פשוט וסטנדרטי לפריט נוי מיוחד במינו, כי דבר אחד בטוח לגמרי - אין עוד כאלה...
שידה לפני... |
שידה אחרי... |
שולחן גינה לפני... |
שולחן גינה וכסאות אחרי... |
ניתן ורצוי בהחלט להחליף ידיות לרהיטים כחלק מתהליך השיפוץ. השפע והמבחר של הידיות בחנויות הוא עצום, וניתן למצוא כמעט כל דבר. אם לא מוצאים את מה שמחפשים, תמיד ניתן לקנות ידיות עץ טבעי אותן אפשר לצבוע או לצייר עליהן כל מה שנפשנו חשקה, כמו למשל - ידיות אדומות עם נקודות לבנות... ;-)
ידיות קנויות |
ידיות בעיצוב עצמי |
חלקי ריהוט פנימיים -
כאשר מדובר בשידת מגירות או משהו בסגנון, אני אוהבת להשקיע קצת גם במראה הפנימי של המגירות, ואני מצפה אותו במדבקת טפט. את הטפטים הנדבקים ניתן לרכוש בחנויות היצירה השונות (אני רכשתי כמה גלילים באקוורל למשל, והמחיר הוא לפי מטרים - פחות מ - 20 ש"ח למטר).
השלב האחרון -
אחרי שהכל נשטף, נוקה והוחזר למקום, יש להכין קפה משובח, לשבת מול הרהיט ולהתמוגג ממעשי ידינו. כן, בהחלט מומלץ ורצוי להתלהב. אני, גם לאחר עשרות רהיטים, עדיין עושה את זה.
מקווה שעזרתי, ולו במעט, למי שצריך.
שיהיה בהצלחה,
יעל.