פוסט מתוק

לפני שבועיים זיו חגגה בת מצווה.
היום, מכיוון שקוראים לזה בת מצווש, זה מחייב אקססוריז בהתאם, לרבות עוגה מעוצבת למשעי.
מה זה קשור אלי אתם שואלים? אה, כאן אני נכנסתי לתמונה.

כשבוע לפני בת המצווה קיבלתי טלפון מגלית, אמא של זיו, שביקשה עוגת בת מצווה כראות עיניי, כאשר הפרט היחיד שהיה חשוב לזיו הוא שעל העוגה יהיו זוג נעלי בלט עם שרוכים מסולסלים.

כמה ימים חככתי בדעתי בעניין, והחלטתי שנעליים זה לא מספיק. היות וזיו היא רקדנית מוכשרת, אני חייבת שעל העוגה תהיה גם רקדנית. הרי הנעליים שייכות למישהי, לא?

אז נתחיל במישהי....

ועוד קצת...

 ועכשיו כל העוגה -

ובתצלום אווירי של מזע"צ (מצלמה זעירה עם צלמת) -

זיוי, גם מכאן אני מאחלת לך המון המון מזל טוב, בריאות, אושר, אהבה, והכי חשוב - הגשמת כל החלומות!

ומעניין לעניין באותו עניין, הכנתי לאחי קאפקייקס ליום הולדתו. היות והוא חובב מפלצות בכלל ואת דמויות רחוב סומסום בפרט, עוגיפלצת היה ממש מושלם לצורך העניין. אז בלי הרבה הקדמות ותיאורים מכבירי לכת, הנה הם, קאפקייקס שוקולדפלצת  -

ועכשיו, אחרי כל המתוק הזה, נותר לי רק לאחל שיהיה לכולנו רק מתוק תמיד, ושנמשיך ליצור ולהנות!
יעל.

עוד על משפחות וחיות אחרות...

לפני כחודשיים קיבלתי טלפון ממישהי בשם אילונה שרצתה להזמין לעצמה בית מעשה ידי כמתנת יום הולדת, אך בקשתה היתה שהבית שאעשה לה יהיה זהה ככל שניתן לבית בו הם גרים.

ביקשתי תמונות של הבית ותיאורו, ובתמורה קיבלתי מייל מצחיק מאילונה שכתבה שפתאום היא מבינה שאי אפשר לצלם את הבית במראה כולל בתמונה אחת בעיקר כי העצים מסתירים, הרצפה עקומה והכלב אכל את שיעורי הבית, ולכן היא שולחת לי תיאור מדוייק של הבית במלל, ומבקשת שאני אתרגם את התיאור לבית מעיסת נייר.

האמת? ברגע הראשון שראיתי את אורך התיאור חשבתי לעצמי שאילונה קצת התבלבלה ושלחה לי מפרט אדריכלי מלא כולל כל הפרטים הטכניים המבוקשים והלא מבוקשים, ונטשתי את המייל עד לשעה רגועה יותר בערב.

בערב ישבתי וקראתי היטב כל פרט ופרט (והיו הרבה... ☺ ), וציירתי לי סקיצה של הבית.

בבוקר קמתי חדורת מוטיבציה והתיישבתי בסטודיו להכין את הבית. בצהריים כבר התקשרתי לאילונה ואמרתי לה שהיא יכולה לבוא מכיוון שהבית מוכן. 10 דקות מטכ"ליות חלפו ואילונה התייצבה נרגשת.

אני קצת חששתי מכיוון שלא ידעתי האם תרגמתי נכון את התיאור למעשה, והאם הבית באמת דומה לבית האמיתי...

חששותי התפוגגו בתוך כרבע שניה מהרגע שהראיתי לאילונה ולבתה יובל את הבית. הן אישרו שהוא מושלם, וזה היה הסיפוק הכי גדול בעיני.

לאור הצלחת הבית, הן החליטו באותו הרגע להזמין את כל המשפחה מצויירת על בבושקות, וכך ישבנו יחד לכתוב את מאפייני כל בני המשפחה.

והתוצאה? מהממת! יצאה משפחה לתפארת, מקסימים אחד אחד... ♥

אמא ואבא

ארבעת הילדים המקסימים

גם סבתא הצטרפה לתמונה

ועוד אחת כי הם מקסימים

תמונה עם הבית

ועוד אחת כי אני מתלהבת....

אילונה, תודה רבה! אתם משפחה מקסימה, שמחתי להכירכם ♥.

את המשפחה הבאה הזמינה הדס, כמתנה עבור זוג חברים, איליה ואלונה, שניהם חובבי צלילה, דולפינים והבעלים של כלבה אחת שחורה העונה לשם גריזלי.

איליה והדולפין

אלונה וגריזלי

ואחת בזוגיות

לסיום, יש עוד משפחה אחת שאני ממש אוהבת, והיא משפחת הברביונים, משפחה שכולה אהבה, ואי אפשר לסיים את פוסט המשפחות ללא תמונה אחת לפחות שלהם...

ברבאמא וברבאבא

טוב, נו, עוד תמונה...

ונולדו לשניהם ילדים...

אוף, אני מתלהבת, לא יכולה להמנע מעוד אחת...

ברביונים שישה או שבעה...

ועכשיו, משהו חשוב לפני סיום... לכל מי שרצה ולא הספיק להגיע ליריד בנמל יפו, ב - 26.10 תתקיים מכירה נוספת, קטנה יותר ואינטימית בביתה של נתנאלה, ברח' טשרניחובסקי 69 ברחובות, וגם אני אהיה שם ואשמח לראותכם. כל הפרטים כאן -

שיהיה לנו תמיד שמח וצבעוני,
יעל.

תודה

תודה.מילה קצרה, אך רבדיה עמוקים, ואין ספק שבמקרה הזה, משמעותה עולה על סך חלקיה (או סך אותיותיה...). הפוסט הזה כולו הוא בעצם הכרת תודה לכל מי שהגיע (כן, גם לגברים שבחבורה...) ליריד בנמל יפו בסוף השבוע האחרון במטרה לחבק, לחזק, לפרגן וגם לקנות. בלעדיכם החוויה היתה אחרת לגמרי, ואין לי ספק בזה בכלל.

שמחתי מאוד לפגוש את הפנים שמאחורי כתובות המייל ברשימת המנויים לבלוג, והוחמאתי מאוד לשמוע עד כמה אתן נהנות מהיצירה שלי, מהכתיבה שלי ומהשיתוף בכלל.

שמחתי בעיקר לשמוע את קול ה"סמויות" שנחבאות אל הכלים רוב הזמן ולא מגיבות (כן, גם אותך שושנה... ;-) ). נכון שאני לא מפחידה?

היו אלה שלושה ימים אינטנסיביים ביותר, מלאים בעבודה, בחוויות ובהתרגשות. כשאני חושבת על זה ממש, לא נראה לי שיש מספיק מילים שיוכלו לתאר את עוצמות החוויה כולה, אני רק יודעת שהייתי חוזרת עליה שוב היום, אחרי יום וחצי בלבד של מנוחה. הרי ברור לכם שכבר התחלתי לעבוד שוב...

אז למי שלא היה, וגם למי שכן, אני רוצה לצרף כמה תמונות שצולמו ביריד, ואני ממש ממש אוהבת...

צילום: דניאל אלטלט

צילום: דניאל אלטלט

צילום: דניאל אלטלט

צילום: לילך/ויטרינה-בית לסדנאות

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: יהלי גלילי

צילום: הגר דופלט

צילום: הגר דופלט

אני רוצה לומר גם תודה לכל השותפות לעשייה הנפלאה הזו, משתתפות היריד כולו שביחד יצרו תמהיל מושלם  של יופי, צבע, ססגוניות, אהבה, ופרגון הדדי. 

אני רוצה להודות לחברות שבאו לפרגן, עם בעליהן וילדיהן, למרות החום, הפקקים והעומס הגדול בכניסות ליפו.

אני רוצה גם להודות לחברים היקרים שעזרו לנו לפני ותוך כדי (כן, טל, גם לך, אני יודעת שאתה קורא כאן...). 

לסיום, אני רוצה להודות מעומק הלב לנתנאלה היקרה שיצרה והגשימה את כל החלומות האלה ביריד אחד מרהיב ושוקק חיים שאני לא חושבת שנראה כמותו עד כה בארץ. 

לחיי עוד ירידים מדהימים כאלה, ולחיי שמחות בכלל!
יעל.