מה שצבע יכול לעשות...

אתחיל בוידוי.... אני יעל ואני אוהבת לאסוף חפצים שאף אחד כבר לא צריך כדי שפעם, מתישהו, אהפוך אותם למשהו שימושי ויפה.

וידוי נוסף - אין לי הרבה חפצים כאלה, אבל אלה שישנם, נאספו בקפידה, אחד אחד, ולאט לאט הם עוברים מהפך, כל אחד בתורו.

הפעם הגיע תורה של מסגרת עץ ישנה ויפה שהייתה פעם דלת של ויטרינה שאבא שלי מצא ברחוב. הדלת הייתה זרוקה בערימת גזם, ואבי, שמכיר את אהבותיי (המוזרות משהו לדעת חלק מהאנשים בעולם ואחותי) הביא לי אותה.

כמובן ששמחתי על המציאה, אך מכיוון שלא ממש היה לי צורך בה באותה העת, היא פשוט חיכתה לתורה בסבלנות, ואני רק חיכיתי להזדמנות לתת לה חיים וצבע.

 ואז זה הגיע!! היה לי צורך במראה.

רוב האנשים, כשהם צריכים מראה, הולכים לחנות ופשוט קונים כזו. אבל, מכיוון שאינני יכולה להסתפק סתם כך במראה סטנדרטית קנויה, החלטתי להשתמש בדלת העץ הישנה, כי היא ממש ממש התאימה לי למראה הכולל של המקום אליו היא יועדה.

שייפתי וצבעתי, שוב שייפתי ושמתי לכה, והמסגרת קיבלה חיים חדשים. 

וורודים...

זו הפעם הראשונה שאני צובעת רהיט או בכלל משהו מעץ בצבע ורוד. תוצאה של שילוב של החלטה ספונטנית יחד עם תחושת בטן, אבל אני עדיין לא ממש סגורה על התוצאה.

היא יצאה יפה, בזה אין ספק בכלל, השאלה היא איך אני מקבלת את הוורוד כצבע עץ, ולזה אין לי תשובה מוחלטת עדיין.

בכל מקרה, לאחר הצביעה, המסגרת נלקחה לזגג והותקנה לה מראה תואמת, ועכשיו היא כבר תלויה במקומה החדש ומקבלת מחמאות. אני אתרגל, ומי יודע, אולי יהיו לי עוד רהיטים ורודים פעם...

ואם כבר צבע, לפני כשלושה שבועות הוזמנתי לסדנת התנסות בצבע בנירלט שחושפים בימים אלה את קולקציית הצבעים החדשה והיפה שלהם. 

כל אחת מהמשתתפות קיבלה מדף קטן ומבחר מרשים של גווני הקולקציה, ובעצם נתנו לנו להתפרע עם הצבעים המקסימים. אם להודות באמת, אז היה קשה לבחור גוון כי כולם ממש יפים, אבל לאט לאט המדפים נצבעו בזה אחר זה בשלל גוונים משמחים.

אין ספק, המקום היה שמח ומלא צבע והשראה, ובקיצור, כיף גדול, אני נהניתי!

ועכשיו - מי ינחש באיזה צבע אני צבעתי את המדף שלי?

שיהיה לנו יום צבעוני ושמח!!
יעל