יום רביעי, 20 במרץ 2013

סדר פסח

הגיע הזמן לעשות קצת סדר. בעיקר בתמונות ובבלאגן הגדול שיש לי עם מה שנראה כמו שלושה כרטיסי זכרון זעירים לכאורה תמימים, אך הם מכילים בתוכם מאות, אם לא אלפי תמונות...

כבר שנה וחצי שלא פיתחתי אף תמונה של הילדים, ולא סידרתי שום אלבום, לרוב מפאת מחסור בזמן, אך בעיקר מחוסר יכולת לשבת חמש דקות בשקט...

עכשיו, כשאנחנו בשלבים שונים של אריזת הבית, אני מגלה שפעם כנראה הייתי רגועה, והייתה בי היכולת לשבת בשקט לזמן מה ולסדר אלבומים בשלווה, ברוגע ובסבלנות הנדרשים לכך.

אני צריכה פעילות. כל הזמן, ולא משנה של מה. יצירה, צביעה, פיסול, בישול, אפייה וכל דבר שכרוך בעשייה ממשית של יש מאין.

תליית כביסה וסידור אלבומים לא נכללים בקטגוריה הזו, ושני הדברים מבחינתי די נחשבים לעונש, אך בהבדל אחד - בסידור האלבומים יש איזשהו כיף להיזכר בחוויות ולחוות אותן מחדש באמצעות התמונות.

בתליית כביסה, המכסימום שאני יכולה לחשוב עליו זה שהלוואי ולכביסה ימאס ממני מתישהו והיא תפתח נטיות אובדניות ותתלה את עצמה לבד בלי עזרתי... פשוט, נכון?

מכיוון שאני מניחה שזה לא יקרה בתקופה הקרובה, אני מעדיפה להתמקד בבעיות שכן אוכל לפתור בעצמי, ללא התערבות של כוח עליון כזה או אחר, ולכן אני מתמקדת בפרוייקט פיתוח וסידור התמונות שנמצא בפיגור של שנה וחצי.

אז מה יש לנו שם? מיליון תמונות של מקומות, בילויים, אירועם וחגיגות, וגם עוד כחצי מיליון תמונות של עבודות שעשיתי, רובן מתנות שניתנו באהבה רבה, חלקן על ידי וחלקן על ידי אחרים, ואין זמן מתאים מזה להעלותן לבלוג לצורך תיעודן  מכאן ועד עולם.

שאתחיל?

המתנה הראשונה היא סט מתנות תפורות לסתיו, נכדתה של חברתי הטובה אורלי (כן, הילדה כבר חגגה יום הולדת שנה...). הסט כולל מגבת עם שמה, נרתיק טיטולים (לפי ההדרכה של שרון רותם) וחיתול עם שוליים תפורים בבד תואם.


לחגיגות יום הולדת שנה, הכנתי לסתיו גם עוגה במתנה -



מתנה נוספת היא בעצם שתי מתנות - שתי מחברות עם כריכה תפורה לבת המצווה של שתי בנות תאומות מכיתתו הקודמת של המדען, יהב ורותם -


אחריהן, נתפרו עוד שלוש עטיפות למחברות שניתנו גם הן במתנה, הפעם לבנות בחו"ל -


גם הבנות הממגנטות האלה נמסרו במתנה -


וכמוהן, גם קופסת עוגיות הברכה הענקית הזו שהוזמנה כמתנת פרידה מעמיתיה לעבודה, והיא מרכיבה בעצם את הברכה המלאה שאיחלו לה כולם יחד -




ובחזרה לגזרת התפורים, כיסוי המחברת הזה הוזמן כמתנה עם שקית בד תואמת כדי שאפשר יהיה להוסיף בתוכו עוד כמה מתנות, ולאגדן יחד כמתנה אחת גדולה -



לקינוח הפוסט באווירה חגיגית (של חג אחר אומנם, אך על אותו העיקרון החגיגי facebook chat emoticon wink ), זוהי קערת רימונים מעיסת נייר שניתנה באהבה לחברה כמתנה לחג.


טוב, אפשר לומר שעשיתי קצת סדר (הדגש, לצערי, הוא על קצת... ), ועכשיו אני חוזרת לבלאגן האמיתי שנקרא "איזה כיף, עוברים דירה, ויש לנו מיליון שמונה מאות אלף תשע מאות שישים וחמישה דברים לארוז, וארזנו רק תשעים ושישה..." facebook chat emoticon tongue

שהיה לנו חג ממש שמח,
יעל.

נ.ב.
אם כבר נזכרתי באריזה, אז ב - 12.4.13, יום שישי, בין השעות 9:00 - 14:00, אערוך בביתי מגה גראז' סייל. יהיו בו גם המון פריטים אהובים ויפים שאספתי וקניתי במהלך השנים, חלקם משווקי פשפשים ברחבי העולם, והגיע הזמן לשחררם לבתים אוהבים אחרים כדי לפנות מקום בעיקר לנו, דיירי הבית, וגם לחפצים אחרים. מי שאוהבת, זה הזמן לשריין תאריך, יותר פרטים אפרסם בהמשך.

יום שני, 4 במרץ 2013

משחקים בעץ


הפעם הראשונה הייתה לפני שנתיים... קיבלתי פנייה מבחורה מקסימה בשם טל שאמרה לי שאביה חובב עבודות בעץ, ובין היתר הוא יוצר במחרטה שלו בובות ודמויות מעץ.
היא שאלה אם אסכים לצייר לה על כמה בובות בתמורה לבובות עץ גולמיות עבורי. כמובן שהסכמתי, ואפילו שמחתי על ההצעה הכייפית והמאתגרת.
לאחר כשבועיים הגיעה אלי חבילה משמחת מהדואר עם שלל בובות עץ מקסימות.
את הבובות של טל צבעתי מיד ושלחתי לה אותן, ואילו שלי די נשארו מיותמות מצבע בגלל מליון שמונה מאות אלף שלוש מאות עשרים ושש סיבות שבגללן לא התפניתי לצביעת בובות לעצמי.
לפני כחודשיים -שלושה נחה עלי המוזה וצבעתי כמה מהבובות שניתנו לי בזמנו. כשפירסמתי את התמונות בפייסבוק, טל ישר זיהתה את הבובות מאז, למרות הזמן שחלף.
כשאביה ראה את התמונות, הוא הציע לשלוח לי עוד בובות, והפעם היו אלה בבושקות עץ דשנות ומעוגלות בסגנון של אלו שאני יוצרת בעיסת נייר.
כשהחבילה הגיעה לידי, לא היה אדם מאושר ממני בעולם! הרגשתי כמו ילדה שקיבלה שקית של הפתעות, וזרחתי מאושר כמו הלבנה במילואה...
כמובן שסביבי אף אחד לא הבין את ההתלהבות העזה מגלמי העץ העגולים, אבל זה ממש לא הטריד אותי, והיה אפילו רגע בו חשתי צורך עז לפרוץ בדבקה סוערת מרוב התלהבות...
מה שבטוח, זר לא יבין זאת.
מכיוון שמדובר בגלמי עץ, החלטתי שהן יהיו מיוחדות ושונות ממה שאני מציירת בד"כ על עיסת הנייר, ולכן החלטתי לעשות עבודת מחקר על ציור תווי הפנים של הבבושקות הרוסיות האותנטיות....
לאחר מאות תמונות בהן צפיתי הגעתי למסקנה אחת - רובן המכריע של הבבושקות הרוסיות המקוריות מכוערות. אין מה לעשות, לפעמים צריך להודות במציאות הלא פוטוגנית...
את אלה היפות אהבתי מאוד, אך מכיוון שרציתי שבבבושקות שלי תהיה טביעת האצבע שלי, לא יכולתי לעשות כמוהן, ולכן עשיתי משהו באמצע. 
בבושקות עץ רוסיות בתרגום יעלי.
אהההההההההההה..... הן מהממות, ואני מאוהבת בהן, אחת אחת...
שאתחיל?

הכפרייה... נאיבית, פשוטה ובעיקר טובת לב...
 


המנגנת... אחראית על השירה בציבור בכפר (שרהל'ה שרון?)




המתלבטת... תוהה האם להיות או לא להיות...



הבוגרת האחראית במשפחה. צריך אחת כזו בכל משפחה, נכון?



וכולן יחד


וכמו בכל משפחה, תמיד יש מישהי יוצאת דופן, ופה זו הפאנקיסטית. זו עם הקוצים בראש...


בגולם העץ של הבבושקה הזו קדחתי חור רחב בקוטר 1.5 ס"מ באמצעות מקדח מיוחד, וכך היא משמשת כמעמד לקיסמים.

טו מייק לונג סטורי שורט, אפשר לסכם זאת בשתי מילים:  אני מאוהבת!!
טל - אלפי תודות לך ולאבא המוכשר והמהמם שלך על שחשפתם בפני עולם חדש של עץ כאובייקט לציור, ופינקתם אותי בבובות המהממות האלה. תודה!!

ואם כבר עץ, אז לפני כחודשיים מצאתי בחנות צעצועים ערכה לבניית וצביעת קרוסלת סוסים מנגנת מעץ, ומיד, בהתלהבות ילדותית שלא תעלם לי לעולם אני מקווה, רכשתי לי שתיים, ולאחר שעות של כיף בצביעה והרכבה אני מבסוטית... חבל שאי אפשר לצרף את המנגינה שלהן לפוסט...



וכך נראית לה עכשיו פינה אחת במשרד שלי.... מי אמר חדר ילדים ולא קיבל?


ומשהו קטן לסיום... מחר זה יום המעשים הטובים.
אני אבלה את היום בלעשות קצת טוב במחלקת ילדים בביה"ח במרכז הארץ, ואני מקווה שיהיה לנו יום מוצלח וכייפי עם סיפוק גדול.

תעשו טוב, הוא יחזור אליכם בענק, מבטיחה!
יעל.