יום חמישי, 25 בדצמבר 2014

יעלי, תעשי לי בבושקהההההה....

כבר עבר המוןןןןן זמן מאז שיתפתי לאחרונה את הבבושקות המוזמנות באופן אישי כמתנה מיוחדת למישהו אהוב.

אני מקבלת הרבה הזמנות לבבושקות מיוחדות שמותאמות באופן אישי למקבל/ת המתנה, ותמיד תמיד אני נהנית מחדש מהאתגר החדש שמוצב לפניי.

לא את כל הבבושקות האלה אני מצלמת, לפעמים סתם משכחה, ולפעמים מלחץ של זמן למסירה, אבל לאחרונה הצטברו לי כמה בבושקות שכן הצלחתי לצלם, והחלטתי להעלותן לבלוג לצורך התיעוד.

הראשונה היא בבושקיטי. בבושקה שהוזמנה במיוחד עבור מנחת סדנאות אהובה שמאוד מאוד מאוד אוהבת את קיטי, וסימן ההיכר שלה הוא סיכת ראש קליפס קטנה בצבע לבן. לאור התגובות הנלהבות שקיבלתי מכל עבר, אני חושבת שדי הצלחתי במשימה בבבושקה הזו -

מיאו, יש פה חתולה...

יש עוד חתולות מאחורה... (לקרוא בסגנון זאב רווח...)

אחריה יש את גפן בת החמש, ילדה בלונדינית עם גינוני נסיכה עדינה, שממש, אבל ממש התבקש להכין לה בבושקת נסיכה בלונדינית בגווני הורוד האהובים עליה כל כך -



אחרי גפן, הגיעה הזמנה לחתן וכלה. כבר עשיתי בעבר זוגות של חתן וכלה, אך הפעם נתבקשתי לצבוע את זר הפרחים שבידי הכלה בשלל צבעים מרהיבים, וכן להוסיף לה זר פרחים על הראש, גם הוא בשלל צבעים, מה שהפך אותה לממש מיוחדת.
הצבעים המרהיבים על הרקע הלבן עושים משהו ממש משמח בלב כשמביטים בה.

ממעוף הציפור. מושלמת!!

אדון חתן, לעומתה, קיבל גוון סומק עדין בלחייו והפך ל"אנושי" כמעט...


חינני, סמוק וביישן, חלומה של כל אם פולניה

נשבע לך לא בוגד, בחייאת עיוני לא בוגד... (מי רואה יותר מדי ריאליטי, מי??... )

ואז הגיעה ההזמנה עבור תבל. תבל היא נערה לפני גיוס, שהולכת לעבור קורס חובשים בצבא ולהפוך לחובשת מן המניין. כמובן שהתוצאה בהתאם למבוקש, ואני מאוד מאוד אוהבת אותה.

יש בה משהו במבט שגורם להתאהב בה (ואני אומרת את זה למרות שאני אוהבת את כל בובותי, וכולן יפות בעיני, ובכל זאת... ♥ )



אחרונה חביבה לפוסט זה היא ליהי. ליהי, בעלת "מעשה במאפה" ביקשה שאכין בבושקה בדמותה. אני החלטתי לצאת קצת מהקופסא, או, יותר נכון לצאת מהבבושקה, והצעתי לליהי לצייר אותה על עץ, ואמרתי שאם זה לא יהיה מוצלח בעיניה, אכין לה בבושקה כמו שהיא ביקשה מלכתחילה.

ליהי זרמה עם שגעונותי, מבלי לדעת אפילו במה מדובר.

כשהבובה של ליהי היתה מוכנה, התקשרתי אליה ואמרתי לה שכנראה הבובה נשארת אצלי והיא תקבל בבושקה, כמו שביקשה מלכתחילה... היא יצאה מהממת!! טוב, עכשיו אני עפה על עצמי... מהממת בעיני, בעיני...

אבל כדי שלא אעוף לבד, הנה היא לשיפוטכם, אולי גם אתם תחשבו כמוני ותראו שאני לא סתם מתלהבת...


ליהיייייי.... תעשי לי עוגה!

מהממת, וכל מילה מיותרת! (גם זו, אבל התכוונתי לליהי האמיתית...)

זהו, בזאת תם שידורנו להיום. בעצם, לשנה כולה... זהו הפוסט האחרון לשנה זו, ומי יתן וגם שנה הבאה תהיה צבעונית, משמחת, מלאת השראה ויצירה.

תודה לכל מי שהגיבה, הביעה דעה או פרגנה, בהחלט שימחתן את ליבי בכל אחת ואחת מתגובותיכן ♥.

שתהא שנת 2015 שנה אזרחית מעולה לכולנו!

יעל.

יום שני, 8 בדצמבר 2014

חתולים בצנרת

הכל התחיל מחוט ברזל שהתגלגל לידי.

שיחקתי לי עם חוט הברזל ללא כוונה מוגדרת או מוצהרת מראש, ובסיום ההתעסקות שלי איתו היה נדמה לי שאני רואה בו דמות.

כמובן שמיד שלפתי דבק פלסטי ונייר עיתון והתחלתי לצפות את החוט להנאתי. בסיום, הנחתי את פאר היצירה להתייבש בצד ושכחתי ממנה לכמה ימים טובים.

כשנתקלתי בה שוב על שולחן העבודה שלי, הדמות כבר לא נראתה כל כך דמות אלא דמתה יותר לחתול, וכשאני רואה חתול, החתול כמובן מנצח, ולכן מיד התיישבתי והוספתי לדמות שלי זנב.

לאחר הזנב עיצבתי גם פנים חתוליות מתוקות, וחיכיתי מספר ימים נוספים לייבוש. כשהחתול התייבש, היה לי ברור שהוא יהיה חתול אפור, ולכן, כדי להוסיף לו צבע, הוספתי לו גם מצנפת שובבה בצבעי אדום לבן.

וכך נולד מהממיאו. סליחה, ירמיאו -

 

שבוע ימים היה ירמיאו חתול בודד. כשפרסמתי את תמונותיו, אורית ביקשה לאמץ לה חתולה תואמת בגוונים של חתולתה, שהיתה חתולה טורטית בצבעי שחור-כתום (מקור השם טורטישל - שריון הצב).


מכיוון שלא טוב היות החתול לבדו, החלטתי להכין בנוסף לטורטית גם חבר ג'ינג'י שיארח חברה לירמיאו שלי, וכך נוצרה לה חבורה עליזה וצבעונית של חתולים שמחים ומשמחים - ירמיאו, בלקיאו וכתומיאו (פמפקין) -



בלקיאו כבר בביתה החדש והצמד שלי מחייך לי בסטודיו בזמן העבודה.

מה שטוב, זה שהם לא מפריעים לי לעבוד, שלא כמו זוזי שמתעקשת לדרוך דווקא על הפלטה של הצבעים הטריים ולסמן אחר כך את כל הבית בצבעי אקריל בדמות כפותיה הענוגות, או זוקו המהמם שמתעקש לקבל ליטוף דווקא (ובאותו הרגע ממש) ביד שצריכה יציבות בציור קווי מתאר דקים , או סימנטוב המתוק שצריך, אבל ממש צריך לשבת עלי ולגרגר תוך כדי טפטוף ריר חינני בדיוק כשאני צריכה לעשות את העבודה בעמידה, או כמו מיקוש הנסיכה האנטיפתית שהופכת חברותית ברגעים שממש אי אפשר, או כמו חתוללה שרודפת אחרי שמחה כמו שכיפת ברזל רודפת אחרי רקטה וכל זה בין הרגליים שלי באמצע העבודה או כמו שקבבי וצוקי... הבנתם, נכון?

חתולים הם יצורים מופלאים! מי שלא יודע את זה עדיין מפסיד, אבל תמיד מוזמן אלינו הביתה לחוויה מתקנת.

מי יודע, אולי גם יצא עם חתול... ☺.

שיהיה לנו יום מיאולה!
יעל.