יום חמישי, 21 בדצמבר 2017

וואו!

למה וואו? כי אין לי ממש שם לפוסט, ולכן החלטתי לקרוא לו וואו, כי המילה הזו מתארת בדיוק את מה שאני מרגישה לגבי עולם הנקודות החדש שלי.

אומנם לא כתבתי כאן מזמן, אבל לא נטשתי. לא את עולם היצירה ולא את הבלוג. סתם עניין של אין לי זמן לנשום או להסתכל במראה ולא מעבר לכך, וטוב שכך ☺.

מקווה שאתם עדיין כאן, קוראים וגם נהנים.

פתאום, במרחק הזמן, נראה לי שעברתי המון בחודשים האלה, והעבודות שמופיעות בפוסט הקודם נראות לי בוסריות וכל כך התחלתיות...

עם כל מנדלה שיצרתי כאילו גיליתי עולם חדש. אומנם מדובר בנקודות, אבל מסתבר שכל נקודה נחשבת (רגע, זה יכול להיות שם מעולה לפוסט...), ולכל נקודה ולאופן שבו מציירים אותה יש משמעות.

גם לבחירת הצבעים יש משמעות. ויש עוד רבדים ביצירת הנקודות האלה, שכל אחד מהם מוביל לתוצאה שונה.

ואגב תוצאה, כשאני מתחילה מנדלה, הדבר היחידי שאני יודעת כמעט בוודאות, זה רק הגוונים שאני בוחרת להשתמש בהם. לא מעבר. המנדלה לגמרי יוצרת את עצמה, וכאילו בוחרת עבורי מחדש בכל הקפה את הצבע הבא בו אשתמש.

זה נשמע אולי מוזר או מצחיק, אבל כשאני מתחילה יצירה, בחיי שאינני יודעת מה יצא בסוף תהליך היצירה הזה ואיזו מנדלה תצא...

אה, וגם לא הצלחתי לשחזר או ליצור במדוייק אף מנדלה. כל אחת היא דגם אחד, יחיד ומיוחד. אין לי מושג למה, אבל זו עובדה כרגע. אם אצליח לפצח את העניין, אדע לשכפל מנדלות אהובות.

אני מנקדת הכל! קנבסים, קערות, כדורים, סביבונים, וכל מה שאפשר לנקד, וזה גורם לי אושר ♥.

היבט נוסף שמשמח אותי הוא החזרה להנחיית סדנא ליצירה, מה שלא עשיתי בשש השנים האחרונות, ומסתבר שהתגעגעתי כל כך...

המפגש עם הנשים היוצרות ממלא אותי באדרנלין מטורף, ואני חשה תחושת סיפוק נפלאה מעצם העברת הידע והשיתוף עם אחרות.

עד כה קיימתי שני מפגשי סדנאות מרוממי נפש מבחינתי, ואני מקווה להמשיך בהם.

אז מה היה לנו עד כה? אבנים מנוקדות, תמונות קנבס מהממות, קערות, כדורים וסביבונים, וסדנא מושלמת, ואת כל זה ניתן לראות בתמונות, שאני מקווה שמשקפות ולו במעט משמחת הנקודות שלי ☺.










סדנא ליצירת אושר ♥

כך, פחות או יותר, נראה עולם הנקודות שלי בימים אלה, והדבר מסב לי עונג רב.

רוצים לראות עוד תמונות לפני כולם? היכנסו לחשבון האינסטגרם שלי - לחצו כאן.

עיסת הנייר נשארה הרחק מאחור, כזיכרון מתוק ותו לא. מתקשה להאמין שאחזור לעיסת הנייר.

אני צריכה גיוון, תשוקה ולהט בחיי היצירה שלי, וללא תשוקה זו, היצירות מאבדות מערכן. יצירה שנעשתה שלא מתוך תשוקה ולהט, אינה יצירה בעיני...

לחיי יצירות שמחות!
יעלי.