שנה חדשה. ינואר 2015, הטוב עוד לפנינו.
ומה יכול להיות יותר טוב מאשר לפתוח שנה חדשה עם מוצרים חדשים?
הכל התחיל מהרצון לעשות משהו חדש ושונה. זה לא שאני לא אוהבת להכין בבושקות, אני אוהבת מאוד אפילו, אבל אחרי למעלה משש מאות בבושקות שהכנתי עד כה באהבה רבה, אני צריכה גיוון.
מה שנקרא בלשון העם והקפה הנמס: "רפי, תרגש אותי...".
אז פניתי לעץ שהוא חומר הגלם השני האהוב עלי אחרי עיסת הנייר.
והעץ, כך נראה לי לפחות, אוהב אותי לפחות כמו שאני אותו, והוא מתמסר ונענה לי בקלות, ואני נהנית, כל כך נהנית, וזה הרי מה שחשוב בחיים האלה, לא?
אז התחלתי מבבושקות. לגמרי מקורי, אני יודעת, אבל לא יכולתי אחרת.
והכנתי אותן שטוחות ויפות, גדולות וקטנות, עם מתלים וסתם לנוי, ואני אוהבת, כל כך אוהבת אותן....
אח"כ פניתי לגזרת הדמויות האהובות על כולנו (טוב, עלי לפחות... ).
תמיד רציתי את פופאי ואוליב אצלי בסטודיו, ועכשיו נפלה לידי ההזדמנות ☺
את הברביונים לא צריך להציג -
ואת מפלצות רחוב סומסום בטוח שלא צריך להציג...
הם כולם, אגב, ניתנים לתליה על קיר, וניתן להוסיף להם מתלה לתיקים/מפתחות/מגבות/מעיל, או ניתן פשוט להניחם על מדף לנוי ולהעלאת המורל הכללי והחיוך בכל פעם שמביטים בהם.
אחרי כל אלה, הגעתי לביקור בחנות המהממת של אוסנת בשוק הפשפשים ביפו. שם ראיתי בובה שממש אהבתי, אך היא כבר היתה שמורה לחובבת בובות גומי אחרת.
יומיים אחרי, כשתמונת בובת הגומי לא יצאה מראשי, פניתי לבעלים החדשה והמהממת של הבובה וביקשתי ממנה תמונה ורשות לעשות את דמותה על עץ.
זו התוצאה -
אחריה, התחילו להגיע בובות גומי נוספות שעברו הסבה לעץ... והן מהממות, אחת אחת, ואני אוהבת את כולן ☺
ומה יכול להיות יותר טוב מאשר לפתוח שנה חדשה עם מוצרים חדשים?
הכל התחיל מהרצון לעשות משהו חדש ושונה. זה לא שאני לא אוהבת להכין בבושקות, אני אוהבת מאוד אפילו, אבל אחרי למעלה משש מאות בבושקות שהכנתי עד כה באהבה רבה, אני צריכה גיוון.
מה שנקרא בלשון העם והקפה הנמס: "רפי, תרגש אותי...".
אז פניתי לעץ שהוא חומר הגלם השני האהוב עלי אחרי עיסת הנייר.
והעץ, כך נראה לי לפחות, אוהב אותי לפחות כמו שאני אותו, והוא מתמסר ונענה לי בקלות, ואני נהנית, כל כך נהנית, וזה הרי מה שחשוב בחיים האלה, לא?
אז התחלתי מבבושקות. לגמרי מקורי, אני יודעת, אבל לא יכולתי אחרת.
והכנתי אותן שטוחות ויפות, גדולות וקטנות, עם מתלים וסתם לנוי, ואני אוהבת, כל כך אוהבת אותן....
אח"כ פניתי לגזרת הדמויות האהובות על כולנו (טוב, עלי לפחות... ).
תמיד רציתי את פופאי ואוליב אצלי בסטודיו, ועכשיו נפלה לידי ההזדמנות ☺
את הברביונים לא צריך להציג -
ואת מפלצות רחוב סומסום בטוח שלא צריך להציג...
הם כולם, אגב, ניתנים לתליה על קיר, וניתן להוסיף להם מתלה לתיקים/מפתחות/מגבות/מעיל, או ניתן פשוט להניחם על מדף לנוי ולהעלאת המורל הכללי והחיוך בכל פעם שמביטים בהם.
אחרי כל אלה, הגעתי לביקור בחנות המהממת של אוסנת בשוק הפשפשים ביפו. שם ראיתי בובה שממש אהבתי, אך היא כבר היתה שמורה לחובבת בובות גומי אחרת.
יומיים אחרי, כשתמונת בובת הגומי לא יצאה מראשי, פניתי לבעלים החדשה והמהממת של הבובה וביקשתי ממנה תמונה ורשות לעשות את דמותה על עץ.
זו התוצאה -
יש רופא בקהל?? |
אחריה, התחילו להגיע בובות גומי נוספות שעברו הסבה לעץ... והן מהממות, אחת אחת, ואני אוהבת את כולן ☺
פעמיים סוכר בבקשה... |
חתן-כלה |
תמונת מחזור דצמבר 2014 |
זהו. עכשיו שיש גם תיעוד וגם הוכחות, נותר רק לאחל לכולנו שתהיה זו שנה אזרחית מעולה, מלאה בצבע, בשמחת חיים, באושר ובדברים יפים.
מכל הלב,
יעל.
14 תגובות :
יעלי, מקסים, מהמם ואני ככ אוהבת :) ואת ככ מוכשרת
מהמממם כרגיל ! מוכשרת יעלי
מעלף ! כמה יצירתיות, מתיקות ויופי.
כל כך יפה. נראה פשוט מושלם!
איך את חותכת את העץ?
האם את משתמשת ב ג'יגסו או מסור אחר?
ו-ו-א-ו!! כולם מדהימים! החבובות מתוקות במיוחד!
מקסים מקסים ! מושלם !
הדמויות כל כך מקסימות!, שלא לדבר על הרעיון עצמו.
אין, אין, אין עליך!!!!!!
וואו, תודה לכן, לכולן!! אוהבת את החיבוק שלכן, ומחזירה אחד ענק מלא באהבה ♥
ואפרת - אני חותכת כל עבודה בג'יגסו, אחת אחת בסבלנות רבה ☺
אני תמיד פעורת פה מהעבודות שלך,
אבל הפעם בכלל...
הכל הכל מהמם!!!
קשה להאמין שזה צבוע ביד!!!
איזה יופי, איזה כשרון
פשוט מושלם
אני עוקבת בפייסוש ומתמוגגת גם שם וגם פה. עבודות מקסימות, מקוריות ומשמחות!!! אוהבת.
מהמם! זה גם ממש ממש מדויק, כאילו יצא ממפעל
וואאאוווו!!! איזה דיוק! את לא אנושית!
הוסף רשומת תגובה