בחדרי חדרים - פוסט שני על עיצוב הבית

ראשית, תודה רבה על התגובות האוהבות והמפרגנות לפוסט הקודם. לא הרבה אנשים אוהבים צבעוניות רבה, בעיקר כאשר היא מככבת ברהיטים. לא אחת נתקלנו בתגובות משתאות לנוכח ארון כחול וכסאות צהובים, אבל זה מי שאנחנו. אוהבים צבע ושמחת חיים, וקצת משתעממים מהצבע החום על כל חמישים גווניו, הצבע הכל כך בנאלי ומובן מאליו.

הפרוייקט הבא היה עיצוב חדרי הילדים.

רצינו שלכל אחד ואחת מהם תהיה פינה משלו, עם החפצים המתאימים והדרושים לכל אחד ואחת, וכמובן, מה שהיה חשוב, לנו לפחות, זה שהחדרים יהיו גם אסטתיים ונעימים למראה וגם פרקטיים לשימוש.

אותם, כמובן, זה פחות עניין.

התחלנו בחדר של מאיה שהיה, לפחות מבחינתי, הכי קל לביצוע. היא עוד לא בגיל שקובע ומחליט מה הוא רוצה, ובעיקר מה הוא לא רוצה (ע"ע עורכת הדין שלחדרה נגיע בהמשך...).

זו פינה מהחדר ביום שקיבלנו את הבית. לא צריך תמונת נוספות כדי להבין את המראה הכולל -

לאחר צביעת הקירות בגוון שמנת בהיר, החלפת הפרקט לצבע בהיר יותר עם פנלים לבנים, סילוק מאוורר התקרה, התקנת גוף תאורה רגיל במקומו, והדבקת טפט ורוד עם נקודות לבנות בחצי התחתון של קירות החדר, קיבלנו חדר חדש, מקסים ומתוק, שמתאים לא רק לילדות בנות חמש אלא גם לאמא שלהן שהיתה שמחה עד מאוד לגור באחד כזה (טוב, אני מכירה אישית אחת כזו... ).

כך הוא נראה כעת -

החדר הבא היה של עורכת הדין. פשוט זה לא היה...

כל ניסיון לסדר בו משהו נתקל בהתנגדות על גבול הסירוב המוחלט של בעלת המקום.

אני רציתי טפט בקיר אחד, היא לא (ואני מצטערת עד עכשיו שויתרתי לה עליו...). רציתי את הכוננית בקיר אחד, היא רצתה באחר (והצלחתי בסוף לשכנע). רציתי מראה על הקיר  הסמוך לארון, היא רצתה אותה מונחת על הרצפה (גם בזה בסוף הצלחתי, יש!), בקיצור - לא היה פשוט, אבל בסופו של דבר הגענו לסידור בו שתינו מרוצות, וזה הכי חשוב. יש לה חדר כייפי ונעים והיא ואני אוהבות אותו מאוד.

כך הוא נראה כשקיבלנו את הבית -

החלפנו את הארון החום (והלא יפה לטעמנו) בארון חדש בגוון שמנת שתואם לצבע הקירות החדש, הוספנו פרקט בצבע טבעי חם למראה ונעים למגע, תלינו כוננית כפרית על הקיר ומתחתיה מיקמנו את שולחן הכתיבה שהיה פעם מכונת תפירה. אגב, המכונה עדיין בתוך השולחן.

החדר, מיותר לציין, נראה אחרת לגמרי.

החדר השלישי היה של המדען. החדר הכי פשוט לביצוע.

מבחינתו של המדען המתבגר, כל מה שעניין אותו (ועדיין...) היה שהמחשב שלו יהיה שם מחובר לחשמל. לא היו לו דרישות נוספות. מבחינתו, יכולתי לצבוע את החדר בפסים סגולים כתומים עם נקודות ירוקות ולבבות ורודים ולו זה לא היה משנה כל עוד המחשב היה מחובר לחשמל.

אבל.... בגלל שאני אמא מתחשבת החלטתי לוותר על הפסים, הנקודות והלבבות, והחדר נצבע בגוון שמנת בהיר כמו כל השאר, הוספנו גם בו פרקט בגוון חמים, החלפנו את גוף התאורה, והחדר כבר נראה יותר טוב.

מיקמנו את שולחן הכתיבה הגדול אל מול המיטה ועליו הצבנו את "מכונת החמצן" של הילד, ובגדול נהיה לנו חדר נחמד, רק שהיה חסר בו צבע.

הגוונים ששלטו בחדר הם גווני הריהוט והפרקט - שמנת ועץ טבעי. בחיפוש אחר צבע שישתלב עימם היטב ויחד עם זאת ייתן קצת שמחת חיים בחדר הוחלט על ירוק דשא (והתודה על כך לסטפני שהעלתה את הירוק כאופציה. מודה שאני לא בטוחה שהייתי בוחרת בירוק לבדי כי הוא מזכיר לי את חולצות בית הספר שלנו...).

את הירוק החלטתי להוסיף באביזרים שבחדר. האהיל שהותקן בתקרה נצבע בירוק שנבחר (ותודה לספריי של קפזולה...), מנורת השולחן שנרכשה נבחרה כמובן באותו גוון ירוק, ולפינאלה, סרגתי שטיח מחוטי טריקו בגווני שמנת-חום-ירוק.

החדר של המתבגר לגמרי פשוט ובעל קווים נקיים, אך בהחלט נעים לשהות בו.

גם בחדר השינה שלנו ערכנו כמה שינויים, ביניהם החלפת פרקט העץ הכהה לפרקט בגוון בהיר יותר וחמים כמו בשאר החדרים, הורדת מאוורר התקרה (המזעזע לטעמנו... ) והחלפתו בגוף תאורה פשוט בצבע צהוב משמח. עוד נגיעות צהוב הוספנו בשטיח הטריקו שסרגתי במיוחד, ולא ויתרתי על שתי תמונות שאחותי ציירה לנו כמתנה לבית הקודם ואהובות עלי מאוד, אחת מהן היא בעצם האולטרסאונד של המדען...

חדר לפני...

חדר אחרי...

גם במבואה שבין החדרים הונח פרקט זהה, נתלתה תמונה שציירתי, וכסאות הקולנוע האהובים עלי עד מאוד קיבלו אף הם מקום של כבוד.

בזאת הושלמה גם הקומה השנייה. הרעיונות לעיצוב לא נגמרו לי אבל אני אוהבת לגוון ולכן אני בטוחה שאשתמש בהם בעתיד. בסופו של תהליך, אני ממש מרוצה מהתוצאה ואוהבת מאוד כל פינה בבית ואת היחוד שבה.

את הפוסט הבא אקדיש לחדר המדרגות שלנו ולפריטים הקטנים והמיוחדים שהצבנו בחצר ובכניסה החיצונית לבית.

שיהיה לנו שבוע נפלא,
יעל.