יום רביעי, 30 במאי 2012

לפני ואחרי

הפעם יהיה זה פוסט ללא מילים, ולא כי אין לי מה לומר (דווקא יש, ואפילו הרבה... ), אלא מכיוון שלעיתים, התמונות יגידו יותר מכל מה שאספר. מתחילים...

השולחן של אלונה:




השידה של צופית:





השעונים של...


השעון של סיגל:


השעון של אלונה:


השעון החדש שעומד עכשיו למכירה:


או, בקיצור -


השולחן של מיכל:





הכיסא שלי:



ואחרונה חביבה, הכורסא של שיר, שתמונת הלפני שלה נמחקה יחד עם כל דיסק התמונות שלי שמת בטרם עת, ולכן תצטרכו להאמין לי שהיא היתה כורסת עץ פשוטה, בצבע טבעי, נטול חינניות כלשהי -

 


ובלב הענק הזה אסיים באיחולי רק טוב לכולנו.
שיהיה לכם יום נפלא,
יעל.

יום חמישי, 17 במאי 2012

הדרכה למובייל דג מעיסת נייר

כמו שהבטחתי לפני כמה שבועות, הכנתי הדרכה ליצירת מובייל דגים מעיסת נייר, ממש כמו אלה שהכנו למחלקת הילדים בבית החולים אסף הרופא.


כדי ליצור דג מובייל, אנו נזדקק לשני כדורי קלקר, אחד גדול לגוף הדג, והשני קטן יותר, לעיניים, קרטון פשוט, מסקינגטייפ ועיסת נייר. את המתכון לעיסת הנייר אותו אני מכינה תוכלו למצוא כאן.


מתחילים:

גודל הכדורים שאני נוהגת להשתמש בהם להכנת דג מובייל הם 10 ס"מ לגוף הדג, ו - 3 ס"מ לעיני הדג.

ניתן להכין דגים בכל גודל שרוצים, אך יש להקפיד על היחס בין גודל העיניים של הדג לגופו.

את הכדור הקטן של העיניים חוצים לחצי באמצעות סכין יפנית. ממקמים את שני חצאי העיגול ברבע העליון של הכדור הגדול, במרחק של כסנטימטר וחצי - שניים זה מזה, ומקבעים אותם באמצעות מסקינגטייפ.


אל תנסו להדביק באמצעות דבק חם, היות ודבק חם ממיס את כדורי הקלקר. זה אולי מהיר אך ממש לא יעיל.

כדי ליצור את זנב הדג, אנו מציירים על הקרטון לב עם "זנב" של כשלושה ס"מ אורך וסנטימטר אחד רוחב, כמו זה שבתמונה הבאה:


מטרת ה"זנב" היא לקבע היטב את הזנב לגוף, בעיקר כדי שלא יקרוס מכובד העיסה הרטובה שתצפה אותו.

את הזנב יש למקם באחורי הדג, בדיוק באמצע הכדור, במקביל לעיני הדג ובאמצע הרווח שביניהן. יש ליצור חתך לעומק במיקום הרצוי באמצעות הסכין היפנית, ולהחדיר לתוכו את כל ה"זנב" של הלב, כך שישאר לנו בחוץ רק הלב, כמו בתמונה:


לאחר שהזנב נמצא במקום יש לחזק את החיבור לגוף הדג במסקינגטייפ, ובנוסף, יש לצפות את כל הזנב במסקינגטייפ, כדי להגן על הקרטון מרטיבות העיסה שיכולה לגרום לעיוות הזנב בתהליך הייבוש.


בשלב הזה, כשהכל במקום וזנב הדג מצופה במסקינגטייפ, מתחילים את הציפוי בעיסת הנייר. יש להקפיד על עובי אחיד של כחצי סנטימטר עיסה על כל גוף הדג. במקום החיבור של הזנב לגוף הדג ניתן לשים שכבת עיסה עבה קצת יותר כדי למנוע שבירה והתנתקות של הזנב מהגוף.


ניתן גם להוסיף לדג שפתיים אותם ניצור ונעצב מ"נקניק" עיסת נייר:


לאחר שציפוי הדג הושלם, יש להחליק את העיסה בדבק טפטים. את הדבק אני מכינה לפי יחס של כפית שטוחה לכוס מים חד פעמית לשתייה קרה. מומלץ להכין את דבק הטפטים לפני תחילת העבודה, כדי שיהיה לו מספיק זמן להיקרש ולקבל את מרקם הג'ל האופייני.

בסיום, יש להניח את הדג על משטח לייבוש, כאשר בתחתית שבאה במגע עם משטח הייבוש יש לשים מעט דבק טפטים. לאחר כיומיים, כשהופכים את הדג לייבוש בצידו השני, יש להחליק את סימני המעיכה עם הדבק שבתחתית ששומר לנו בעצם על לחות העיסה בחלק הזה.


לאחר כשבוע, כשהדג שלנו יבש, יש לצבוע אותו ולצפות בלכה.

כדי שניתן יהיה לתלות אותו, יש להבריג לו מתלה למעלה במרכז. את המתלים, כמו אלה שבתמונה, ניתן לקנות בכל חנות לחומרי יצירה ובטמבוריות השכונתיות.


את המתלה יש להחדיר לראש הדג בתנועות הברגה ובהפעלת לחץ כלפי מטה. לסיום, יש לקשור חוט ניילון שקוף למתלה ולהנות מפאר יצירתנו



ושניה לפני סיום, אני רק רוצה לומר שעל פי עקרונות הדרכה זו, ניתן להכין גם ציפורי מובייל, שהן בעצם, אם תחשבו על זה, דג עם כנפיים ומקור ;-)


שיהיה בהנאה ובהצלחה,
יעל.

יום שבת, 5 במאי 2012

לונג ליב דה קווין...

לפני שאתחיל בפוסט הנוכחי, אני חייבת לכם עדכון בנושא גלויית ה"שנה טובה" עליה כתבתי בפוסט הקודם.
חדי העין שביניכם אולי כבר ראו בתגובות הפוסט הקודם את התגובה של תמר שזו לשונה -
הי יעל,
מרים רטי היא דודתו של בעלי. אשה נפלאה וחכמה. העברתי לה את הפוסט.
תמר (רטי)



כשראיתי את התגובה נמלאתי התרגשות. לא חשבתי שהגילוי יתרחש כל כך מהר... 
לאחר מכן, בהתכתבות במייל, תמר אמרה לי שמרים כתבה את הגלויה לחברת ילדות שלה עמה אבד לה הקשר. מרים עדיין גרה בבני ברק, אך לא באותה הכתובת.


כשיהיו לי עדכונים נוספים, אשתף שוב.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


ועכשיו לפוסט הנוכחי....
בשבוע שעבר, לאור התגובות שקיבלתי לפוסט הקודם, כאן ובמייל, החלטתי שהפוסט הזה יעסוק בכלים המיוחדים שאספתי עם השנים.


אבל, כמו שאומרים, תוכניות לחוד ומציאות לחוד, ולכן הפוסט הזה יהיה מעט שונה מהמתוכנן אך בהחלט באותו העניין.


יומיים לאחר פרסום הפוסט הקודם טסנו לחו"ל באופן ספונטני לחלוטין, שנייה לאחר שקיבלנו את הסכמתה של סבתא להישאר עם הצאצאים (הביולוגים והלא...), ושנייה לפני שהיא תתחרט על שהיא הסכימה (אמא, תודה!!), כשהיעד המוגדר הוא חגיגות יום המלכה בהולנד.




מי שעוקב אחרי כבר הרבה זמן, בטח זוכר איך בשנה שעברה הגענו לאמסטרדם בשבוע של חגיגות יום המלכה לגמרי במקרה, וחזרנו הביתה בלילה שלפני החגיגות, אחרי שסבלנו את המולת כל השבוע הזה. מאז, ידעתי שאני חייבת לחזור להולנד לחגיגות יום המלכה.


ואתם בטח שואלים מה יש ביום המלכה שחייב אותי לחזור, נכון? אז ככה - 

יום המלכה נחשב לחג לאומי בהולנד שנחגג ב- 30 לאפריל.
תאריך החג נגזר מיום הולדתה של המלכה יוליאנה (1909 - 2004). כשהמלכה הנוכחית ביאטריקס ירשה את יוליאנה ב- 1980, היא החליטה לשמור על תאריך החג, מכיוון שתאריך לידתה בסוף ינואר, אינו מתאים לחגיגות עקב מזג האוויר החורפי. 
ואיך זה מתקשר אלי אתם בוודאי רוצים לשאול, אז אחסוך לכם את השאלה ואגש ישר לתשובה (לא, אני לא הולנדית ) - 

ביום זה הופכת הולנד כולה, ואמסטרדם במיוחד, לגראז' סייל אחד גדול שנקרא
 Free market.


מה זה גדול? ע-נ-ק. המוני הולנדים מוציאים דוכנים לרחובות ומוכרים מזון, תכשיטים, יצירות אומנות, בגדים משומשים, כלי בית ישנים, צעצועים ומה לא בעצם.


ולמה Free? מכיוון שביום זה ההולנדים לא משלמים מס על מה שהם מוכרים, מנהג ששורשיו בעבר והיה בעצם מתנת יום ההולדת של המלכה לנתיניה.


היריד נפתח רשמית בשעה 8:00 בבוקר, ואנו, למרות הקור המקפיא בבוקר, בשעה 7:00 היינו כבר במרכז העיר והתחלנו ללכת ברחובות. האויר היה נקי וצח, והיריעות וחלק מהדוכנים היו עדיין בתהליכי פריסה, אך מציאות קפצו מכל עבר ודי מהר...



ככל שהמשכנו ללכת, ההכרה וההבנה של מה שקורה החלו לחלחל לתודעה, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא שזה לא יאמן... פשוט לא יאמן... רחובות ענק בלתי נגמרים מלאים בכל טוב במחירי רצפה. בחלק מהמקרים אפילו הרגשתי ממש לא נעים לשלם את המחיר המבוקש כי הוא היה נמוך מדי לדעתי...



ביקשתי מיניב לצבוט אותי כדי לוודא שאינני הוזה, אך הוא לא יכל. ידיו היו עמוסות בשלל שקיות עם אוצרות...


אני חושבת שלא ניתן להבין את עוצמת החוויה הזו עד שלא חווים אותה. גם אנחנו, שידענו לכאורה לקראת מה אנחנו הולכים, נדהמנו ממה שראינו. מדרכות עמוסות פריטים, ברחובות שלא נגמרים, קילומטרים של גראז' סייל אחד גדול. זה היה משהו שלא נתפס בכלל במושגי הגראז' סייל ושווקי הפשפשים למיניהם בישראל. 


הרגשתי כמו ילד בחנות ממתקים ענקית, כמו עליסה בארץ הפלאות, כמו ילדה בחנות צעצועים שלא נגמרת, כמו... טוב, נו, בטח כבר הבנתם כמו מה...


לאחר כשעתיים של הליכה ברחובות, נכנסנו לוונדלפארק (Vondelpark), פארק ענק שאורכו כשלושה קילומטרים, שכולו מוקדש ביום זה לגראז' סייל של ילדים. הפארק היה עמוס בהמוני אדם, גם בגלל השעה שהתקדמה לה וגם בגלל החוויה השונה בו ששייכת למשפחות עם ילדים.


היו שם מאות דוכנים של ילדים שמכרו צעצועים ומשחקים במחירים של חצי עד שלושה יורו, שזה היה פשוט בלתי נתפס. כשקנינו בובה חדשה לגמרי מאחד הילדים המתוקים האלה והוא ביקש חצי יורו בלבד, הרגשנו ממש לא נעים ושילמנו לו יותר. הוא הופתע, וזה מה שהיה ממש מוזר בעיני...


מה שהיה הכי מקסים ומרגש בעינינו בוונדל פארק היה דווקא הילדים שהציגו את כשרונם, בשירה, בריקוד, בנגינה, בהתעמלות, קסמים ושלל תחביבים נוספים, והאנשים שחלפו לידם שמו להם מטבעות כהבעת פרגון לכשרונם.


ההולנדים, שלא כמונו, באו ערוכים ליום הזה, והגיעו עם עגלות ענק, אופניים עם ריקשות ותיקים על גלגלים להעמסת ציוד. ככל שנקפו השעות, ראינו יותר ויותר אנשים שנושאים ציוד בכמויות שנראות כאילו הם עוברים דירה הרגע...

חמש שעות שלמות הלכנו קילומטרים של גראז' סייל, וכל הזמן הזה ניסיתי לחשוב על מילים בעברית שיתארו את מה שאנחנו רואים וחווים, וכל מה שעלה לי בראש היה אן-בליבאבל, אמייזינג, אאוטסטנדינג...


מעניין מה אליעזר בן יהודה היה אומר על זה...


גם אנחנו סחבנו משקולות, והיום, שאני חושבת על זה בדיעבד, כוח הרצון וההתלהבות הם שסחבו את הדברים עבורנו באותן שעות. היום, כל עצם ושריר בגופי כואבים, אבל החיוך שנשאר מהחוויה הזו, על הפנים וגם בלב, הוא ענק!


רוצים הצצה קטנה לחלק מהפריטים שסחבנו?






נכון לרגע זה, החלטתי שבשנה הבאה, בלי נדר, אני מגיעה לאמסטרדם לחגוג את יום ההולדת של המלכה שוב. אני חייבת לוודא שהיא חוגגת היטב! יש מצטרפים?


לסיום, תמונה אחת מקסימה שמזכירה שבכל זאת מדובר בהולנד - 


אסיים באיחולים לשנה הבאה באמסטרדם הבנויה,
יעל.