יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

אתגר מעיסת נייר

בתקופה האחרונה יצא לי לא מעט פעמים לצייר בבושקות או פריטים אחרים לפי הזמנה אישית של לקוחות, לאירוע כזה או אחר, לפי מיטב רעיונותיהם של המזמינים, המתקשרים בד"כ למאפיין דומיננטי של מקבל/ת המתנה, או לאוסף פרטי שלו שהוא מחזיק.

אני חייבת לומר שאני ממש אוהבת את הבקשות המיוחדות האלה שמעמידות אותי באתגר נחמד של יצירת משהו שלא הייתי עושה לולא התבקשתי לעשות כן.

לעיתים, אני נדרשת לתכנון מראש עוד בשלב פיסול ועיצוב ה"גולם" בעיסת הנייר, אך לרוב הבקשה כרוכה רק בציור מיוחד המאפיין את המקבל או את האוסף שלו.

אתחיל במכשפולה. דפנה ביקשה שאצייר לה בבושקת מכשפה כמתנת סיום למרצה שלימדה אותה. כמובן שמיד שאלתי את דפנה האם המכשפה מבטאת את תכונות האופי של המרצה (ברור שבצחוק, כי היה לי ברור שאם היא היתה מכשפה אמיתית באופיה, הסיכוי שישקיעו במתנה עבורה יורד לאפס...), ודפנה ענתה שלמרצה יש אוסף מכשפות, וזו הסיבה לבקשה.

אמרתי לדפנה שלא תצפה לקבל ממני מכשפה נרגנת, כי כמה שאנסה אין סיכוי שאצליח, ואפילו הציורים הכי מפחידים שלי (או מחפידים, כמו שמאיה אומרת...) נראים כמו דובוני אכפת לי ביום אביבי או משהו בסגנון...


ואי אפשר בלי חתול שחור מהמם...

ופלולה, להשלמת מראה המכשפולה...

מכשפולה התקבלה בשמחה בביתה החדש, ואני כמובן שמחתי על כך, היות ולא ידעתי איך תגיב אליה מקבלת המתנה.

הבא בתור הוא סא"ל ינשוף. ינשוף ענק, בקוטר של 22 ס"מ, שהוזמן  כמתנה עבור טייס מסוק ינשוף, שגם מחזיק ומטפח אוסף ינשופים מכובד.

הבקשות לצבע ולסמלים שעל הינשוף היו של הלקוחה, ואני עשיתי כמיטב יכולתי למלאן. לפי התגובה שקיבלתי, הצלחתי במשימה.




ותמונה אחת בשביל הפרופוציה... סא"ל ינשוף ביחס לינשופים הרגילים שאני עושה


אחרי הינשוף הגיעה הזמנה לבבושקת מתנה לילדת בת מצווה שאוהבת צבעים ססגוניים, וחשוב היה שיופיע התוכי הלבן שלה בציור. בתוך הלב בחזית, נכתב בהמשך שם הילדה ותאריך בת המצווה.


בבושקות נוספות שציירתי בהזמנה היו מתנת פרידה לבנות חברת הפקה שלכל אחת מהן היו מאפיינים שונים, אותם נתבקשתי לצייר.

הכל היה שונה, למעט שני מאפיינים משותפים - האייפון ולוגו החברה שלהן.


עוד אתגר שקיבלתי לאחרונה היה מלקוחה מקסימה שרצתה להפתיע את בעלה בבבושק מתנה עם סימני ההיכר שלו, שהם, כפי שהוגדרו לי, מהנדס, חובב גאג'דטים, מחובר לנייד וכמובן סופר אבא.  חשבתי על הכל, וזה מה שיצא -


ליד האבא, יש את הבן החמוד שאוהב לשחק בכדור ופאזלים. חלקי פאזל מציצים מכיס מכנסיו, כמו שמכיס האב מציצים עכבר ומקלדת מחשב.

אני נהניתי מהיצירה של כל אחת מההזמנות המיוחדות האלה, ונהניתי עוד יותר מכך שהתקבלו בשמחה בבתיהם החדשים.

תמשיכו לאתגר אותי ושתהיה לנו שנה מופלאה,
יעל.

יום שלישי, 11 בדצמבר 2012

עוגיות ברכה

הרעיון לעוגיות הברכה עלה לפני חצי שנה. חברה אמרה לי שבתה תשמח לקבל קופסת עוגיות כברכה ליום ההולדת...

קצת מחשבה ותחקיר קטן בעניין, העלו את העוגיות בסגנון האוראו כאופציה מצויינת שקולעת בול למטרה הרצויה.

מכיוון שתאריך היעד היה אוקטובר והיו לי הרבה משימות אחרות ויעדים נוספים בדרך, די דחיתי את הביצוע לרגע האחרון, ולכן עוגיות האוראו הראשונות הוכנו כדקה בערך לפני היריד בנמל יפו.

עוגיות הברכה שלי, כמו עוגיות המזל המפורסמות, נושאות עימן ברכה לבריאות, אושר, מזל, אהבה וכל דבר אחר שאפשר לאחל למי שמקבל אותן.

יש רק הבדל אחד. קטן.
למרות הצבעים המפתים של העוגיות שלי, לא הייתי ממליצה לנגוס בהן, אלא אם כן אתם ממש ממש מתגעגעים ורוצים לבקר את רופא השיניים שלכם, ואז, כמובן, מי אני שאמנע מפגש סוחט דמעות מהסוג הזה?

מי שקצת מכיר אותי כבר יודע שכאשר אומרים לי עוגיות, אני לא בהכרח חושבת על אפייה, היות ויש מגוון עצום של חומרים לא מתכלים ליצירת עוגיות, בעיקר כאלה שניתנות כברכה או כמתנה.

את העוגיות הראשונות בסדרה הענקתי לכלת יום ההולדת, יחד עם הברכה שהכנו עבורה.





גרסה אחרת של העוגיות עוגיות המשמשות כמגנטים, שימושיים ויפים, ומי שהיה בירידים האחרונים של נתנאלה, וודאי ראה את קערת העוגיות הצבעונית על שולחני.




עכשיו אני עובדת על פיתוח מגנטים חדשים, שאת חלקם ניתן לראות בדף הפייסבוק שלי, בעיקר מתבניות סיליקון אותן אני יוצרת בעצמי. אין ספק שההתנסויות בחומרים חדשים מאתגרות ומשמחות אותי עד מאוד (אהובה, תודה!).

הנה הצצה קטנה -


רק דברים טובים תמיד,
יעל.

יום שני, 26 בנובמבר 2012

ארנבות או לא להיות


לפני כשבועיים, בשעה אחת עשרה בלילה, בעודי גולשת ברשת, גיליתי שהתפנה מקום במפגש בנות לתפירת ארנבות שנערך בביתה של הקיפודה הכי מוכשרת ברשת - יעל בר כשר, או בשמה האמיתי - יעל קיפודים.

המפגש היה אמור להיערך למחרת, כך שלא היה לי זמן רב להתארגן מבחינת בחירת החומרים (או צבעי הבדים, יותר נכון...), ובכל זאת החלטתי שאני מצטרפת.

למחרת, קצת לפני המועד שבו הייתי אמורה לצאת מהבית, רקטה ראשונה הגיעה לאיזורנו, והעלתה התלבטות קלה לגבי היציאה לסדנא. ההתלבטות, כמו שעלתה, ככה ירדה, והיה ברור ששום רקטה או טיל יעצרו אותי מלתפור ארנב טיל-דה.

בספונטניות של טיל גראד ממוצע שיגרתי את עצמי לעבר ביתה של הקיפודה, שאת מיקומו לא אוכל לגלות בשל הנחיות פיקוד העורף, והייתי חמושה במצב רוח טוב ששום טיל לא יוריד.

וכך התייצבתי לי, על בדיי שנבחרו בחופזה ועל מכונת תפירתי האהובה, בשעה היעודה במעוז הקיפודים שהפך לערב אחד למעוז של ארנבים.

מה אגיד ומה אומר? היה זה ערב משובח! היתה חברה מופלאה וכייפית, היו צחוקים ואוירה טובה, ובסיומו אפילו יצאה  לי ארנבת. א-ר-נ-ב-ת!!  שלמה! שלי!!

אף פעם לא תפרתי בובה לפי גזרה, והאמת היא שאפילו די פיקפקתי ביכולותי לתפור ארנבת ועוד עם בגדים, והציפיות שלי מאותו הערב בתחילתו היו לצאת רק עם ארנ. 
לא האמנתי שאצא עם ארנבת, ועוד עם כזו שלבושה במיטב המחלצות...


שנייה לפני שעפתי על עצמי מרוב אושר על ההצלחה המסחררת, המציאות החלה לחזור ולחלחל לתודעתי, והבנתי שאין מצב שהבנות בבית יסתפקו בארנבת אחת, וכי יהיה עלי לשחזר את ההצלחה ולתפור ארנבת נוספת, והפעם לבד...

בדרך חזרה הביתה, בשעה 1:30 לפנות בוקר, כשהכבישים היו ריקים, חלפה בי המחשבה "לילה, שקט, כולם ישנים... רק שמשון ויובב ערים (טוב, נו, גם אני...), ערים ומשגרים טילים לעברנו, ואילו אני חושבת איך אני תופרת עוד ארנבת... כל אחד והבעיות שלו בחיים...


רק אחרי ששני הארנבים היו מוכנים, קלטתי שיש עוד ילדה בבית שלא קיבלה ארנב. אז מה אם כבר מלאו לי ארבעה עשורים? אני בעצם רק בת עשר ויש לי שלושים ושתיים שנות ניסיון, וגם אני רוצה ארנבת... רוצה? חייבת!

הארנבת שהכנתי לעצמי היא בעצם ארנבונת, כי הקטנתי את הפרופורציות בהתאמה, ויצאה לי ארנבת קטנה וחביבה.



עכשיו הבנות גם רוצות ארנבת קטנה, אבל אני לא מתכוונת להכין. אשאיר את הארנבות קצת לבד, ושהטבע יעשה את שלו...בכל זאת, מדובר בארנבות, לא?

תודה ליעל על הסדנה הכייפית, ותודה ליעל יניב על התמונות המקסימות מהסדנא שאני חייבת לשתף גם בהן -




שיהיה לנו שקט תמיד,
יעל.

יום שלישי, 13 בנובמבר 2012

קאפקייקס רחוב סומסום

בעקבות העניין, ההתלהבות והשאלות הרבות שעוררו הקאפקייקס-פלצת שהכנתי, החלטתי לערוך הדרכה מצולמת להכנתם.

את ההדרכה הזו עשיתי עם מיני קאפקייקס, אך ניתן לבצעה בכל גודל קאפקייק שתבחרו, כמו למשל, המגה קאפקייקס שהופיעו בתמונות שבפוסט הקודם.

המצרכים הדרושים:

קאפקייקס - אני מכינה בטעם שוקולד, אך כל סוג וטעם אחר יתקבל בברכה. מתכון מופיע בהמשך.
ממרח שוקולד - נוטלה/שוקולד השחר.
סוכריות צבעוניות בצבע אחיד - כחול ואדום בדוגמאות שהכנתי.
מעט בצק סוכר לבן.
מעט בצק סוכר בצבע כתום.
עוגיות שוקולד צ'יפס - אפשר גם קנויות למי שמתעצל להכין.
מנג'טים גדולים.

הכנת הבלילה לקאפקייקס -
בלילת הקאפקייקס היא בעצם בלילה להכנת עוגת שוקולד בחושה רגילה, אותה אני יוצקת למנג'טים ואופה כקאפקייקס. להלן המתכון בו אני משתמשת -
4 ביצים
1 כוס קמח
1 כוס סוכר
3/4 כוס שמן
5 כפות גדושות של שוקולית
1 אבקת אפייה

לערבב הכל, אפשר גם ידנית, עד שמתקבלת בלילה אחידה.
לצקת למנג'טים עד לגובה של 2/3 מגובהם. להשתדל לא יותר מכך, היות ואחרת הבלילה גולשת וצורת הקאפקייק מתעוותת.


לאפות ב - 180 מעלות עד שקיסם יוצא יבש.

עד כאן החלק הטכני, וזו התוצאה (כאמור, מדובר במיני קאפקייס הפעם ולכן הם קטנים יחסית) -


עכשיו נעבור לחלק הממש כייפי של יצירת עוגיפלצת ואלמו החביבים -

ליצירת עוגיפלצת, מתחילים ביצירת גומה לעוגיית השוקולדצ'יפס. חותכים בקאפקייק, בעזרת סכין, רצועה באורך שיתאים לקוטר עוגיות השוקולדצ'יפס שהכנתם או שקניתם לגמרי לבד, ובעומק של כסנטימטר אחד, כדי שלעוגיה יהיה היכן להיתפס והיא לא תיפול.



מצפים את כל החלק העליון של הקאפקייקס בממרח השוקולד. אין צורך להכניס שוקולד לחריץ.



טובלים את הקאפקייקס בקערת הסוכריות, כך שהן יעטפו אותם היטב, והם יהפכו לצבעוניים וססגוניים.



וזו התוצאה שהתקבלה מטבילת עוגיפלצת בסוכריות

ואלה בדרך להיות אלמו

מכינים כדורי בצק סוכר לעיניים, ומקבעים אותן במיקום המתאים. את האישונים עושים ע"י טוש צבע מאכל שחור, או ע"י כדורי בצק סוכר קטנים יותר, הצבועים בצבע מאכל שחור.



עכשיו, כל שנותר הוא לקבע את העוגיה בחריץ, וזאת עושים על ידי מריחת קצה העוגיה במעט ממרח שוקולד, והכנסתה לחריץ שיצרנו.


מוסיפים את העיניים וגם אף למי שצריך -
(איכות התמונות מטושטשת קצת בגלל ממרח השוקולד שנמרח גם על העדשה, עובדה ששמתי לב אליה רק כשהתמונות עלו למחשב...).



וזו תמונה של מה שנשאר, שצולמה לאחר גילוי הפדיחה וניקוי העדשה...


פשוט, נכון? אגב, זו תעסוקה נפלאה להעביר זמן איכות עם הילדים. את ההדרכה הכנתי יחד עם מאיה הקטנה שלי, והיה כיף גדול לשתינו.
שיהיה בהצלחה,
יעל.

יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

פוסט מתוק

לפני שבועיים זיו חגגה בת מצווה.
היום, מכיוון שקוראים לזה בת מצווש, זה מחייב אקססוריז בהתאם, לרבות עוגה מעוצבת למשעי.
מה זה קשור אלי אתם שואלים? אה, כאן אני נכנסתי לתמונה.

כשבוע לפני בת המצווה קיבלתי טלפון מגלית, אמא של זיו, שביקשה עוגת בת מצווה כראות עיניי, כאשר הפרט היחיד שהיה חשוב לזיו הוא שעל העוגה יהיו זוג נעלי בלט עם שרוכים מסולסלים.

כמה ימים חככתי בדעתי בעניין, והחלטתי שנעליים זה לא מספיק. היות וזיו היא רקדנית מוכשרת, אני חייבת שעל העוגה תהיה גם רקדנית. הרי הנעליים שייכות למישהי, לא?

אז נתחיל במישהי....


ועוד קצת...


 ועכשיו כל העוגה -


ובתצלום אווירי של מזע"צ (מצלמה זעירה עם צלמת) -


זיוי, גם מכאן אני מאחלת לך המון המון מזל טוב, בריאות, אושר, אהבה, והכי חשוב - הגשמת כל החלומות!

ומעניין לעניין באותו עניין, הכנתי לאחי קאפקייקס ליום הולדתו. היות והוא חובב מפלצות בכלל ואת דמויות רחוב סומסום בפרט, עוגיפלצת היה ממש מושלם לצורך העניין. אז בלי הרבה הקדמות ותיאורים מכבירי לכת, הנה הם, קאפקייקס שוקולדפלצת  -




ועכשיו, אחרי כל המתוק הזה, נותר לי רק לאחל שיהיה לכולנו רק מתוק תמיד, ושנמשיך ליצור ולהנות!
יעל.

יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

עוד על משפחות וחיות אחרות...

לפני כחודשיים קיבלתי טלפון ממישהי בשם אילונה שרצתה להזמין לעצמה בית מעשה ידי כמתנת יום הולדת, אך בקשתה היתה שהבית שאעשה לה יהיה זהה ככל שניתן לבית בו הם גרים.

ביקשתי תמונות של הבית ותיאורו, ובתמורה קיבלתי מייל מצחיק מאילונה שכתבה שפתאום היא מבינה שאי אפשר לצלם את הבית במראה כולל בתמונה אחת בעיקר כי העצים מסתירים, הרצפה עקומה והכלב אכל את שיעורי הבית, ולכן היא שולחת לי תיאור מדוייק של הבית במלל, ומבקשת שאני אתרגם את התיאור לבית מעיסת נייר.

האמת? ברגע הראשון שראיתי את אורך התיאור חשבתי לעצמי שאילונה קצת התבלבלה ושלחה לי מפרט אדריכלי מלא כולל כל הפרטים הטכניים המבוקשים והלא מבוקשים, ונטשתי את המייל עד לשעה רגועה יותר בערב.

בערב ישבתי וקראתי היטב כל פרט ופרט (והיו הרבה... ☺ ), וציירתי לי סקיצה של הבית.

בבוקר קמתי חדורת מוטיבציה והתיישבתי בסטודיו להכין את הבית. בצהריים כבר התקשרתי לאילונה ואמרתי לה שהיא יכולה לבוא מכיוון שהבית מוכן. 10 דקות מטכ"ליות חלפו ואילונה התייצבה נרגשת.

אני קצת חששתי מכיוון שלא ידעתי האם תרגמתי נכון את התיאור למעשה, והאם הבית באמת דומה לבית האמיתי...

חששותי התפוגגו בתוך כרבע שניה מהרגע שהראיתי לאילונה ולבתה יובל את הבית. הן אישרו שהוא מושלם, וזה היה הסיפוק הכי גדול בעיני.

לאור הצלחת הבית, הן החליטו באותו הרגע להזמין את כל המשפחה מצויירת על בבושקות, וכך ישבנו יחד לכתוב את מאפייני כל בני המשפחה.

והתוצאה? מהממת! יצאה משפחה לתפארת, מקסימים אחד אחד... ♥

אמא ואבא

ארבעת הילדים המקסימים

גם סבתא הצטרפה לתמונה

ועוד אחת כי הם מקסימים

תמונה עם הבית

ועוד אחת כי אני מתלהבת....

אילונה, תודה רבה! אתם משפחה מקסימה, שמחתי להכירכם ♥.

את המשפחה הבאה הזמינה הדס, כמתנה עבור זוג חברים, איליה ואלונה, שניהם חובבי צלילה, דולפינים והבעלים של כלבה אחת שחורה העונה לשם גריזלי.

איליה והדולפין

אלונה וגריזלי

ואחת בזוגיות

לסיום, יש עוד משפחה אחת שאני ממש אוהבת, והיא משפחת הברביונים, משפחה שכולה אהבה, ואי אפשר לסיים את פוסט המשפחות ללא תמונה אחת לפחות שלהם...

ברבאמא וברבאבא
טוב, נו, עוד תמונה...

ונולדו לשניהם ילדים...
אוף, אני מתלהבת, לא יכולה להמנע מעוד אחת...

ברביונים שישה או שבעה...

ועכשיו, משהו חשוב לפני סיום... לכל מי שרצה ולא הספיק להגיע ליריד בנמל יפו, ב - 26.10 תתקיים מכירה נוספת, קטנה יותר ואינטימית בביתה של נתנאלה, ברח' טשרניחובסקי 69 ברחובות, וגם אני אהיה שם ואשמח לראותכם. כל הפרטים כאן -


שיהיה לנו תמיד שמח וצבעוני,
יעל.