ליל בלי ברדרי

כמו בשנתיים החולפות, גם השנה תיכננו להגיע לשוק הפשפשים הגדול ביותר באירופה - הברדרי בליל.

הזמנו מלון וטיסה מבעוד מועד, והיה לנו ברור לחלוטין שאנחנו נהיה שם.
כמו עוד 2 מיליון מבקרים מכל העולם ☺.

אבל, תוכניות לחוד ומציאות לגמרי לחוד...

בשל החשש מפיגועי טרור המוניים, הברדרי בוטל כחודש לפני המועד המתוכנן.
במחשבה הגיונית וקרה, הביטול היה מובן לנו לגמרי. בהרגשה בלב? התבאסנו קשות...
מי שלא חווה את חווית הברדרי אף פעם יתקשה להבין למה התבאסנו, אבל מרשה לעצמי לומר שהבאסה הייתה מוצדקת לחלוטין.

מכיוון שמטרת הנסיעה הייתה הברדרי נטו, ניסינו לבטל את הטיסה וגם את המלון, אך נענינו בלאו מוחלט. אין גמישות, ולא מעניין שהביטול לא נבע מרצוננו.

כשראינו שאין ברירה אלא לנסוע (נשמע מצחיק, אבל כשאתה מתכונן למשהו אחד ופתאום הוא מתבטל, אז אין סיבה לכל המסביב...), החלטנו שאנו חופרים וחורשים כל פיסת מידע לגבי מה שאפשר לעשות באיזור צפון צרפת בתאריכים שנקבעו.

לאט לאט גיבשנו לנו מסלול נסיעה נחמד שכלל שווקי פשפשים מקומיים בערים אחרות, כפיצוי על הברדרי שלא התקיים.

נחתנו ביום שישי בבריסל, בלגיה.

התחלנו את הטיול במוזיאון הצעצועים בעיר מכלן (Mechelen) שנמצאת לא רחוק מבריסל.

המוזיאון נמצא בבניין בעל 3 קומות ובכולן יש צעצועים מתקופות שונות, המסודרים לפי נושאים. בובות, דובים, לגו ומשחקי הרכבה, דמויות מסיפורים וצעצועים מתרבויות שונות.
מה אגיד ומה אומר? מרהיב!! אחד המוזיאונים היפים שהייתי בהם! הילדה שבי התעוררה לחיים, מתפעלת מכל מוצג המזכיר את הילדות שלה...

היו שם בתי בובות ענקיים עם אבזור וריהוט מיניאטורי מעלף, היו שם בובות עתיקות ומרהיבות, צעצועי פח משגעים ועוד מיליון דברים אחרים שקצרה היריעה מלתארם כאן...
אם מגיעים לבלגיה, המוזיאון בהחלט שווה ביקור, עם ילדים או בלעדיהם.
כתובת המוזיאון - Nekkers Poelstraat 21, Mechelen

ממכלן יצאנו לכיוון גנט (Ghent), עיר חביבה הנמצאת במרחק של כחצי שעת נסיעה מבריסל. מזג האוויר היה קצת מעונן, אך העיר הייתה הומה ושוקקת חיים.

איבדנו עצמנו בסמטאות היפות ולאורך הגדה, עד שכמעט לא היינו בטוחים היכן השארנו את הרכב, אבל היה כיף לגמרי!

יש בעיר שלל חנויות לכל דבר שתחפשו, ויש בוטיקים לשוקולד, מומלצים במיוחד לחובבי השוקולד שבינינו ☺.

הבתים כל כך ציוריים ויפים...

מגנט יצאנו לכיוון צרפת, כדי להגיע למלון בליל.

בשבת בבוקר, חזרנו לבלגיה. יצאנו לטייל בברוז' (Bruges). היה יום שמשי ונאה, היה מצברוח משובח, כל שחסר היה זו עיר חביבה לטייל בה, וברוז' בהחלט ענתה על הציפיות!

בכיכר המרכזית של העיר התקיים, כמו בכל שבת בבוקר, שוק איכרים תוסס, והיה בו אוכל מוכן שווה ללקיחה הביתה או לאכילה בפיקניק מאולתר, אחד הטובים שפגשנו בטיולינו עד כה, והעיר עצמה הייתה ססגונית ונעימה.

מהכיכר המרכזית הלכנו ברגל עד שהגענו לגדת התעלה, ושם התגלה לנו שוק פשפשים מקומי לאורך השדרה שלצד התעלה, אך הפריטים שם לא היו לטעמנו, והמעט שכן, נמכר במחירים מופקעים.

לפי המיקום, המחירים ומספר התיירים שגודשים את העיר, זה לגמרי נראה כמו שוק פשפשים לתיירים בלבד...

כשעשינו הכנה לקראת יום ראשון שיבוא עלינו לטובה וחקרנו את כל אתרי שווקי הפשפשים המקומיים בבלגיה, ראינו שרוב השווקים הללו פתוחים בכל יום ראשון מהשעה 4:00 לפנות בוקר ועד לשעה 13:00 בצהריים.

היה לנו ברור שבארבע לפנות בוקר לא נצא לשוק, לאף שוק, אבל החלטנו בכל זאת להשכים קום ביום ראשון בבוקר ולצאת בשעה 6:00 בכדי שנוכל להספיק שני שווקים לפחות בטווח השעות שהיה לנו, שניהם בבלגיה, כאשר נקודת המוצא שלנו היא בצרפת.

השוק הראשון היה שוק Brocante Les Bastions.
השוק נמצא כ-17 ק"מ מליל וכתובתו היא Boulevard Walter de Marvis 22  בעיר טורנאי (Tournai).

חייבת לומר שזו הפעם הראשונה שיצאנו בשעה כל כך מוקדמת לשוק פשפשים, והחוויה היתה מדהימה! היה בוקר גשום וחשוך, לא היתה כמעט נפש חיה ברחובות, והמלון היה שרוי עדיין בתרדמת לילה כשעזבנו...

בכביש המהיר היינו לגמרי לבד. אנחנו, הגשם וההתרגשות שבציפייה.

כשהגענו לשוק, עדיין בחסות החשיכה, ראינו שהוא מתקיים ברחבה ענקית, אך מספר הסוחרים בה היה מועט. ככשאלנו אותם מדוע השוק ריק באופן יחסי, הם אמרו שזה בגלל הגשם.

זה כמובן לא מנע מאיתנו למצוא דברים יפים ולצרף אותם לאוספים שלנו ☺.

קר, רטוב, ובעיקר ריק בגלל הגשם...

השוק הבא היה שוק ווטרלו המפורסם שהיה במרחק של כשעה נסיעה מהשוק הראשון. יצאנו לכיוונו בשעה שבע, כשבלגיה רק התחילה להתעורר, והגענו בשמונה, לשוק מלא בכל טוב למרות הגשם שירד.

Waterloo Flea Market

שוק ווטרלו מתקיים ברחבה הענקית של הקארפור - הסופרמרקט המקומי בעיר. הוא מסודר שורות שורות, ויש בו מציאות שוות.

בקצהו, סמוך לכניסה לסופר מרקט, יש שירותים ובית קפה-מסעדה, מתאים בהחלט לאחר שיטוט ביום קר ורטוב.

ברגע שסיימנו את הקניות בשוק, והיינו כפסע מהכניסה בחזרה לרכב, גשם זלעפות החל ניתך, וכל מה שנותר לנו היה לברך את מזלנו הטוב ולרחם על הסוחרים החשופים לחסדי השמיים...

כתובת השוק היא - Chaussée de Charleroi 579, 1410 Waterloo, Belgium

כשסיימנו את מסע שווקי הפשפשים בשעת הצהריים, או כך לפחות חשבנו, יצאנו לכיוון העיר נאמור (Namur), שנחשבת לעיר הכניסה לחבל הארדנים בבלגיה, ובה מצודה יפה, כשהמטרה היתה טיפוס לראש המצודה לתצפית על הנוף (עם הרכב, כן? לא, שלא תחשבו שהייתי עולה את זה ברגל, חלילה...).

הגענו. עלינו. עצרנו לתצפית.

חייבת לומר שהנוף היה מרהיב, אבל אני ראיתי רק דבר אחד...

ראיתי רחוב שלם ובו דוכנים! היה לי ברור שיש בו שוק/יריד/פסטיבל/ משהו שאני חייבת להיות בו!!!

מצליחים לראות את מה שאני ראיתי???

אז ירדנו מהמצודה ונסענו לפי החוש, ודי מהר הגענו לאיזור התחום בו אין כניסה לכלי רכב. החנינו ונכנסנו רגלית, ואז אנו  מגלים, לשמחתי הרבה כמובן, שמדובר ביריד ברדרי מקומי עם הכל מכל וכל...

אושר! קוראים לזה אושר!

כמובן שגם שם מצאתי מציאות שוות, כי איך אפשר שלא... ☺

וגשם. מבול מטורף. בדיוק שנייה אחרי שנכנסנו לבית קפה... בדיוק כמו שהיה בשוק ווטרלו...

האמת היא, שמה שהיה משמח בכל העניין הייתה העובדה שזה לא היה מתוכנן, ומבחינתי, אלו הן ההפתעות הכי שוות בטיולים.

מנאמור המשכנו לדינאנט (Dinant), עיר שהכניסה אליה עוברת דרך שני סלעים מרשימים (אבל את הפרטים האלה תמצאו במדריכי הטיולים...), וגם שם חיכתה לנו הפתעה... עוד ברדרי מקומי!! אחחחחחחחח.... כשזה בא, זה לגמרי בא ☺.

אחרי יום כזה, לא צריך יותר כלום בערך...

אבל היה עוד יום שלם לטיול, ולכן את היום הבא העברנו בטיולים ובקניות של דברים קצת יותר מודרניים, עבורנו ועבור הבית, ודאגנו לנצל עד תום את משקל הכבודה המותר בטיסה.

אה, כמעט שכחתי... היה גם ירוק בטיול הזה... יניב רצה קצת ירוק...

ד"ר גוגל עזר לי, והגשתי לו ירוק. 50 גוונים של ירוק!

לא כל הירוק מתוק הוא... תמונה ירוקה בחסות גוגל

אבל זה לא הספיק. יניב רצה טבע, ואני נאלצתי להתפשר ולהיגרר אחריו לאורך המסלול ב - Parc de furfooz שנמצא ממש ליד העיר דינאנט.

זהו מסלול הליכה מעגלי בן כ-4.5 קילומטרים, בתוך יער, בו הולכים בעליות ובמורדות של צלע הר, עד שמגיעים לגדת הנהר, ואז שוב עולים (או נגררים...) בחזרה.

וזה נמשך.... ונמשך... ונמשך...

כתובת הפארק - Rue du camp Romain 79, Dinant

בסוף גם זה הסתיים ☺.

זהו! תם ונשלם עוד טיול מהנה!

חייבת לציין שלמרות הבאסה שליוותה את היציאה לטיול הזה, חזרנו ממנו בתחושה אחרת לגמרי, ובהבנה שגם טיולים ללא הגדרה מראש של יעד ותוכנית יכולים להיות מושלמים.

החלטנו שנעשה זאת שוב.

לגמרי! מי פנוי באל על?

☺

ברדרי - טייק 2

שנה חיכיתי לטיול הזה.

שנה שלמה.

ולא שלא טיילנו בינתיים, טיילנו בהחלט, ונהנינו עוד יותר בהחלט, אבל זה היה טיול שונה.

מטרת הטיול הזה הייתה הברדרי שמתקיים בצרפת פעם בשנה.

אחרי הכיף שהיה לנו בשנה שעברה, החלטנו שאנחנו לא מוותרים על החוויה גם השנה, והזמנו כרטיסי טיסה מבעוד מועד כדי להיות סגורים שאנחנו שם.

השנה, למודי לקחים מהשנה הקודמת, הזמנו מלון שאינו נמצא במרכז ההמולה, ובאנו ערוכים כנדרש לכל מה שנצטרך ליומיים אינטנסיביים של קניות בשוק פשפשים ענק.

כשהגענו לעיר לראשונה, מצב התנועה והחנייה בה היה זוועתי. שלט החניון הציבורי הענק הראה על 30 מקומות חניה אחרונים פנויים, וכשהגענו לכניסת החניון גם הם אזלו...

אנשים החנו מכוניות בכל פיסת קרקע אפשרית, אם זה במקומות המיועדים לחניה, אם זה באיי תנועה, ואם זה על מדרכות ושבילים לאופניים ולהולכי רגל.

אם היה אפשר לחנות על העצים, אני מניחה שהיו עושים גם את זה...

הסתובבנו כחצי שעה הלוך ושוב, חוזרים כל הזמן לאותו איזור יחיד שפתוח לתנועה, ולבסוף הבנו שאין ברירה אלא לצאת קצת מהעיר ולחנות רחוק מההמולה, וזה מה שעשינו.

ברגע ששוחררנו מעולו של הרכב, הרגשנו קלים כאיילה ושעטנו לעבר מוקד ההתרחשות... אחחחחחחח... איזו הרגשה מופלאה זו!

זר לא יבין זאת, אבל אם הייתי צריכה לתאר את ההרגשה במילים אז הייתי אומרת שזה מין ריגוש כזה שעובר בגוף ומקורו בידיעה שהנה הכיף הגדול מתחיל, וכל הטוב עוד לפנינו...

התחלנו לצעוד, והמראות המוכרים והאהובים כל כך החלו לצוץ מכל עבר. האדרנלין החל לפעפע, והאושר זרם בעורקים.

והלכנו. והלכנו. והלכנו. והלכנו.

קילומטרים.

מרבדים של אוצרות נקרו בדרכנו, ואנחנו, כמו ילדים בחנות ממתקים אינסופית צועדים כשכל החושים עירניים ומחודדים.

היה מדהים!! וקנינו המון, כי בכל פעם ראינו עוד משהו שאהבנו.

ומיד לאחריו עוד משהו שאהבנו יותר...

ומיד לאחריו עוד משהו שאהבנו עוד יותר...

וזה נמשך יומיים רצופים וארבע מזוודות מלאות עד אפס מקום.

יומיים שלמים של חווית חושים מטרפת. הייתי יכולה להמשיך ככה גם שבוע. למרות העייפות המצטברת, למרות הכאבים בכתפיים מהסחיבות, ולמרות הגשם שירד ביום השני...

כשהברדרי הסתיים לאחר יומיים, יצאנו לכיוון נורמנדי.

היעד הראשון היה אטרטה - Etretat. עיירת חוף חביבה שעל חופה צוקים מרהיבים המזכירים מאוד את צוקי מוהר באירלנד.

השקט, השלווה והנוף הרגוע שנשקף ממרומי הצוקים לא הזכירו במאומה את סערת היומיים הקודמים והיו בדיוק בזמן ובמקום עבורנו. היינו צריכים זמן לעכל את החוויה.

במרחק נגיעה ממש...

שם גם גילינו לראשונה חנות, אחת מיני רשת, כפי שיסתבר לנו אחר כך, שכל מרכולתה היא סרדינים ודגים בקופסאות שימורים, בטעמים שלא דמיינו שקיימים אפילו.

ושלא תטעו לרגע ותדמיינו חנות דגים בישראל... החנות מעוצבת למשעי, נראית כמו חנות ממתקים, וקופסאות הפח והאריזות של הדגים והסרדינים יפיפיות ומפתות כשלעצמן ללא קשר לתכולתן. יכולתי להסתובב בה שעות ורק להתלהב מהקופסאות...

ואם במקרה אתם מגיעים לשם - הטונה עם החצילים והקישואים - שוס אמיתי!

לקראת ערב המשכנו לאונפלור - HONFLEUR. עיירה מקסימה הממוקמת בשפך נהר הסיין, אשר במרכזה יש נמל.

גשר כבלים עצום חוצה את התעלה בדרך לאונפלור, והוא אחד מהיפים והמרשימים שקיימים, זו בהחלט חוויה לנסוע עליו.

המכסימום שאפשר כשמצלמים מהרכב תוך כדי נסיעה...

שכרנו לאותו הערב בית חביב בסביבה, עם זוג מארחים חביבים עוד יותר שגרים בבית שליד, ולמי שנמצא באיזור, אני בהחלט ממליצה על המקום.

בבוקר יצאנו למרכז העיירה אונפלור, ושם, סביב המזח יש מגוון ענק של מסעדות ובתי קפה, רחובות ציוריים וסמטאות צרות בהן ניתן למצוא חנויות קטנות ומטריפות עם דברים עוד יותר מטריפים, כמו למשל, קופסאות פח יחודיות, שכמובן שלא יכולתי להימנע מלרכשן, למרות הקניות המוטרפות יומיים קודם...

בכל שבת מתקיים שוק איכרים חביב סביב מגדל הפעמון והכנסייה שבמרכז העיירה.

במעגן הסירות היתה גם ספינה ספרדית ענקית ועתיקה מ - 1550, שנראתה ממש כאילו נשלפה מתוך סרט פיראטים, ולא יכולתי שלא לצלמה.

ממליצה בחום שלא לפספס את אונפלור. היא פשוט ממתק ☺.

מאונפלור המשכנו לעיר הגדולה של האיזור - קון - Caen.

במרכזה יש מצודה גדולה ומרשימה, ובהמשך יש מדרחוב חדש ויפהפה ובו מגוון חנויות ובתי קפה, כך שנעים להסתובב בה.

ושם, בחיפוש אחר שירותים, מצאנו קניון קטן ובו אחת מחנויות הרשת האהובה עלי בצרפת - מייסונס (כך אנחנו קוראים לה.. ☺ ) רשת מעלפת של דברים יפים לבית ובכלל, משהו בסגנון ENTER שלנו רק בהרבה רמות טובות מעל - Maisons du monde

וממש מיותר לשאול, כמובן שלא יצאתי ממנה בידיים ריקות...

אחרי שסיפקנו את יצר הקניות שהיה רגוע כמה שעות, המשכנו לאיזור הנקרא שוויץ הנורמנדית, איזור ירוק שופע נחלים ומים, לכיוון הכפר קלסי - Clecy בו יש אתר מגלשות הרים בשם Clecy gliss, מומלץ לחובבי העניין. אנחנו נהנינו ☺.

את הלילה הזה לנו באיזור, בבית חווה עתיק על גדות נחל מהמם, שזה בערך הדבר היחידי הטוב שאני יכולה לומר על המקום.

שתיים מדיירות הבית...

למחרת, התחלנו את היום בטיול טבע שיניב ארגן לנו (וזה אחד מהרגעים בהם את מתחרטת שיש מחוייבות הדדית בנישואין...).

הוא גרר אותי ואת עצמותיי העייפות מקניות בברדרי לטיול רומנטי לאורך הנחל בפארק La roche d'oetre.

יניב אומר שהפארק מקסים, ולראייה, אני מצרפת תמונה של המצוק שם שנראה כמו תמונת פרופיל של אדם...

ארוחת הצהריים הכייפית בביסטרו צרפתי מקומי בעיירה Domfront פיצתה על הצעדה בבוקר, ולמרות שכל החנויות היו כבר סגורות כשהגענו, התאוששתי מחווית הבוקר המעלפת (תרתי משמע...).

אבל הסיוט (שלי, כן? פדלאה עלובה שכמוני...) לא נגמר.

יניב החליט על יום טבעי וירוק (ירוק זה צבע חביב, אך מה רע בלראות אותו בתמונות, מה?), ולכן היעד הבא היה המפל הקטן - Ptittie cascaid שנמצא בעיירה החביבה מורטיין - Mortain.

אז זה הזמן לומר, גם לך יניב, למקרה שלא שמעת בטיול בגלל הרעש של המים הניתכים, שקטן זה יחסי, וטיול של חצי שעה לכל כיוון רק בשביל לראות מפל, זה לא כזה קטן לפדלאות...

לאחר שפגשנו גם בשיכור המקומי ומילאתי את חובי ליום הירוק, המשכנו לכיוון סן מישל - Mont-Saint-Michel.

(ולא אספר לכם שביציאה מהמפל הקטן ראינו שלט "המפל הגדול"... כאן תצטרכו לנחש מי אמר למי ולמה... ☺ ).

סן מישל הוא בעצם אי שנמצא במרחק של כקילומטר מהחוף, ופעמיים ביום הוא הופך לחלק מהיבשה כחלק מתהליך הגאות והשפל. במרכז האי יש עיירה קטנה, תיירותית להחריד, בעלת אותו השם, ובראש ההר שבשולי העיירה מזדקר לו מנזר עתיק.

במילה אחת - חביב.
בשתי מילים - מלכודת תיירים.
בארבע - לכו לראות, למה לא?

לאותו הערב לא סגרנו מקום ללון, היות והתאכזבנו ממה שקיבלנו דרך בוקינג בערב קודם (התמונות היו מהממות, המציאות הרבה פחות, אבל לא נורא, קורה...) ולכן החלטנו לזרום עם הדרך.

מה שקרה בהמשך היום הפתיע גם אותנו, ורק חידד לנו את ההבנה ששום דבר לא קורה סתם.

כנראה שבאמת לכל דבר יש סיבה, גם אם אתה מתאכזב ממנו...

בדרך לסן מישל ראיתי שלט בצידי אחד הכבישים עליו כתובה המילה Brocante.

היות וזו לא הפעם הראשונה שלי בצרפת, ידעתי לזהות שמדובר במילה עתיקות (ולא, אין לי שמץ ומושג בשפה הצרפתית, וחבל שכך...), ומיד אמרתי ליניב להסתובב וללכת בכיוון החץ שעל השלט.

החץ הוביל לבית עצום ועתיק, שלצידו מחסני ענק שכפי הנראה היו פעם אורוות או משהו בסגנון, והכל היה  מ-ל-א  בחפצי ורהיטי וינטאג' מדהימים.

חלום!

אני התחלתי להסתובב בבית, ויניב החל לדבר עם בעלת המקום והתעניין לגבי מקומות לינה באיזור.

תוך כדי שיחה שלהם הגיע זוג מבוגר שבא לרכוש רהיט, ובעלת המקום אמרה להם שהיא מסייעת לנו למצוא מקום לינה ללילה.

הם אמרו שיש אצלם חדרים. הם לא דוברים מילה באנגלית, ואנחנו לא דוברים צרפתית, והיחידה שהבינה את שני הצדדים הייתה בעלת בית העתיקות המרהיב.

מפה לשם, אני קניתי קופסת פח ישנה ומהממת והם קנו רהיט ונסענו אחריהם לביתם.

היה מוזר, ובכל זאת, משהו בהרגשה אמר שזה נכון, וכמובן שהייתה בידינו האופציה להגיד שזה לא מתאים לנו וללכת לחפש מלון.

לאחר כרבע שעה של נסיעה הגענו לבית  מ-ה-מ-ם  ומרהיב ביופיו, בית של אספנית משובחת, עם שני חדרי אירוח מדוגמים ברמות שלא נתקלים בהם כל יום, בטח בלי הזמנה מראש...

בחרנו בחדר הגדול, שהיה כנראה חדרה של מרי אנטואנט בגלגול הקודם... ☺.

שימו לב לפרחים על הכלים הסניטריים...

ומבלי לדבר מילה אחת בשפה משותפת, רק עם מילון צרפתי אנגלי שנשלף מספריית הבית על ידי הבעלים, חווינו אירוח מושלם.

היא פתחה את ביתה ואת ליבה בפנינו, הרבה מעבר למה שנדרש ממנה בעבור הסכום שגבתה, ונתנה לנו להרגיש בבית באמת.

למי שמגיע לאיזור סן מישל, אני ממליצה בחום רב על הבית של אניק ואנדריי שלא מופיע בבוקינג, אך יש לו אתר עצמאי.

זה היה פיצוי ענק על ערב קודם, והוכחה שכלום לא קורה במקרה ☺

למחרת בבוקר, אחרי ארוחת בוקר מדהימה, מעשה ידיה של אניק, ופרידה מרגשת מהזוג, התחלנו בנסיעה חזרה לכיוון בריסל, שם חיכה לנו שוק פשפשים ענק יומיים אחרי.

בדרך עצרנו בעוד עיירות יפות, וראינו נופים משגעים, אכלנו, קנינו, נהנינו, ובעיקר נסענו... 300 קילומטר ביום אחד מתיש, ובסופו הגענו לבית מפנק ונעים עם בעלים דוברי אנגלית, עם ארוחה טובה מתוצרת מקומית, ובעיקר עם חדר מפנק ומקלחת שווה.

הבית נמצא כאן.

בבוקר למחרת, יפים ואמיצים, המשכנו בנסיעה לכיוון בריסל. עצרנו ברואן - Rouen,  עיר גדולה ויפה שמומלץ לטייל בחלק העתיק שלה, יש שם מדרחוב עם בתים עתיקים וחנויות מודרניות, ובקצה יש כיכר שוק שהכל בו יפה, ונראה כמו מוכן לצילום במגזין.

הוסף כיתוב

אחה"צ הגענו לבריסל, עיר די מכוערת לדעתי האישית, אך המלון שאותו הזמנו ערב קודם דרך בוקינג הפתיע אותנו ברמה מטורפת. המלון נקרא Hotel vintage, ולמרות שהוא חדש לגמרי, הכל בו וינטאג' מהמם!!

הריהוט, הטפטים שבקירות, חדר האוכל, פריטי הנוי והאספנות שמוצגים בו, ואפילו הטלפונים שנמצאים בחדרים הם פריטי וינטאג' מהממים.

השירות מעולה ולמעלה מכך, האוכל ממש טוב, ובקיצור - זה היה המקום המושלם לסיים 9 ימים של טיול.

בשבת בבוקר קמנו מוקדם, ולאחר ארוחת בוקר שווה, יצאנו לשוק הפשפשים שנמצא במרחק של 10 דקות הליכה מהמלון, בכיכר דה ז'ו דה באל (Place du Jeu de Balle). השוק מתקיים שם בכל יום בין השעות 6:00 - 14:00.

כשחזרנו מהשוק עם שלל שווה, הלכנו להתקלח והוזמנו לסבב קפה וקרואסון נוסף ליד הקראוון שבכניסת המלון - ולזה אני קוראת שירות שווה! ממליצה בחום, ויודעת שאם אגיע לאיזור שוב, אזמין מקום במלון הזה שוב.

תם ונשלם עוד טיול מושלם.

למי שהגיע עד לכאן - אני מקווה שנהנית לטייל איתנו, אנחנו בטוח נהנה לקרוא פה מדי פעם ולהיזכר... ♥

יעל ויניב.

נ.ב.

תוך כדי כתיבת הפוסט, מופיע לי בדואר הנכנס מייל עם הכותרת -

 Yael, Lille is calling your name...

הפנמתי, ואני מתכוונת להתייחס לבקשה בשיא הרצינות, בעוד שנה בדיוק.

רק מניחה את זה כאן -

הטיול השנתי - פוסט שני

הפוסט הקודם היה פוסט ירוק מדי.

אז נכון שירוק בגוונים ובמינונים הנכונים הוא צבע חביב, אבל אני צריכה מדי פעם חמצן בדמות חנויות, עיירות נחמדות, מרכזי קניות נחמדים עוד יותר, והכי מכולם אני צריכה שוק פשפשים.

טיול ללא חנויות משובחות ושוק פשפשים, אחד לפחות, הוא לא טיול מושלם בעיני, ולכן הפוסט הזה יהיה מלא בכל טוב לחובבי הקניות והפשפשים.

העיר הראשונה היא אַנְסִי (Annecy), עיר חביבה ועתיקה המציעה שפע של חנויות, מסעדות וחנויות של גלידה ושוקולד משובח. היא מזכירה במעט את רחובות ונציה, בשל היותה שוכנת על גדות נהר שעובר בין הסמטאות והרחובות הציוריים שבה.

אנסי היא עיר חביבה לטיול של אחה"צ, המשלב ישיבה בבית קפה/גלידה וקצת קניות.

יש בה גם סניף של מייסונס, רשת מעלפת של דברים יפים לבית ובכלל, משהו בסגנון ENTER שלנו רק בהרבה רמות טובות מעל - Maisons du monde.

למי שאוהב, מומלץ לחפש סניפים בקרבת המקום בו הוא שוהה. יש גם בארצות נוספות בסביבה, תוכלו למצוא את הפרטים באתר שלהם.

צפונית לאנסי יש מרכז קניות  ע-נ-ק  שנמצא ליד העיר Epagny שנקרא Auchan optigue. וכשאני אומרת ענק, אני מתכוונת לכך שצריך לנוע עם רכבים בין חנויות הענק ששם.

מי שלא חובב קניות, ימצא דרומית לאגם אנסי את מפלי Cascade Seythenex.

זהו אתר המשלב ירידה רגלית למפלים במסלול חביב של כרבע שעה, ביקור מודרך במערת נטיפים "צעירה", וגולת הכותרת במקום היא אומגה בגובה של 60 מטר שחוצה את האתר כולו מקצה לקצה.

יש במקום גם מסעדה וגם אתר מוסדר לפיקניק. האנשים שם מאוד מאוד חביבים והאוירה נעימה. חוויה מומלצת לכל המשפחה.

בנוסף, 10 ק"מ מערבית לאנסי תמצאו קניון מקסים (לא של קניות...) להליכה מעל נהר שזורם בשצף. הייחוד שבו למול קניונים אחרים הוא המרחק הקטן בין שני צידי הקניון, שמצטמצם לעיתים לחצי מטר בלבד.

קרוב קרוב...

לקניון הזה הלכו הבנים בעוד אנחנו הבנות בילינו בקניון של הקניות.

אנחנו בעד חלוקה צודקת ושווה בין כל האתרים בסביבה, ולכן לא מקפחים אף אחד.

אהההההה.... ואתם בטח שואלים איפה החלק שלי בטיול??? אם חשבתם שאין שוק פשפשים בטיול ה"ירוק" מדי הזה, תחשבו שוב.

בשבת בבוקר הערתי את כולם מוקדם, אכלנו, שתינו ויצאנו לדרך לכיוון ז'נבה בה מתקיים שוק פשפשים ענק בימי שבת ורביעי בשעות הבוקר.

השוק מתקיים בכיכר ענקית בשם Plaine de Plainplais (תכתבו ב-GPS רק de Plainplais, זה מספיק), ויש מתחתיה חניון ענק עוד יותר בתשלום סביר בהחלט.

שוק ענק!!

טעימה קטנה ממנעמי הזמן שביליתי שם

אחחחחח... סוף סוף קיבלתי חמצן! מרוב טבע וירוק התחלתי לנבול... (אמרתי שהגשתי תלונות תוך כדי, נכון?)

אחרי הטיול המהנה בשוק המשכנו לכיוון אגם ז'נבה. זהו אגם יפהפה ובו נמצאת מזרקת ענק השולחת עמוד מים מרשים בעוצמתו כלפי מעלה.

הפארק סביב האגם ירוק ונעים, מתאים להפוגה קלה מהטיול בעיר או לפיקניק משפחתי נחמד.

עמוד המים

פינת המנוחה של דיירי האגם

בדרך לפארק מצאנו גם שוק אוכל נחמד, וכמובן שעצרנו לעשות בו סיבוב טעימות מהנה.

זהו. היה טיול כייפי, מלא בחוויות ובמקומות מקסימים, מקווה שנהניתם איתנו.

זה מה שרואים כיוצאים בבוקר מהבית...

רק דבר אחד נוסף לפני סיום - הדירה בה לנו לאחר 3 הלילות הראשונים בפאסי היתה מ-ד-ה-י-מ-ה. שום מילה פחות מכך.

למי שמחפש דירה מאובזרת לחלוטין לכל המשפחה - זה המקום.

בעלת הדירה, פסקל, היא אישה מקסימה ונדיבה ברמות שלא פוגשים כל יום, אנחנו ממליצים בחום עליה ועל הדירה אליה הגענו במקרה דרך Booking.com, וזו היתה הפתעה מרשימה שלא נתקלנו בכזו עד כה, למרות שאנחנו מטיילים הרבה באופן יחסי.

את הדירה תוכלו למצוא בלחיצה כאן. 

עד הפעם הבאה, אורוואר,

יעל.