יום ראשון, 15 בנובמבר 2015

אוי אמסטרדם...

לא, לא נסעתי שוב לאמסטרדם, למרות שבשמחה הייתי עושה זאת, אבל המציאות קוראת לי להישאר כאן ולמלא את מטלותיי הקיומיות מדי יום ביומו...

א-ב-ל, מכיוון שלאמסטרדם יש מקום גדול בלבי, וזו העיר האהובה עלי בעולם (וכן, הייתי בעוד כמה...), החלטתי שאני צריכה שיהיה לי קצת מאמסטרדם גם בביתי.

נכון שבערך חצי מהפריטים הקנויים בביתי מקורם באמסטרדם, אבל עדיין, הם לא השילוב שלי עם העיר, או כמו שאייל שני היה אומר - לא יצקתי עדיין את עצמי לתוך אמסטרדם או משהו כזה...

אז החלטתי לעשות מעשה, ולצבוע את בתי עיסת הנייר שלי בסגנון בתי אמסטרדם המהממים.

התחלתי באחד, וראיתי כי טוב, המשכתי בעוד אחד, וראיתי כי טוב יותר, וכך נולדה סדרת אמסטרדם שלי. אני מאוהבת ♥.

אני עוברת לידה מדי פעם בבית ו"שואפת" את אמסטרדם שלי לקרבי...




לאחר צאת הסדרה, ברור שיהיה לה המשך, כי כל אחד מהם, וכולם יחד, מעלים בי זכרונות טובים וחיוך כשאני מתבוננת בהם. אני מניחה שגם לאלו מכם שיש בלבם פינה חמה לאמסטרדם, זה יעשה משהו, או לפחות, יגרום לחייך...

ואז הייתי צריכה אתנחתא מעיסת הנייר. וכשאני צריכה אתנחתא למי אני פונה?
נכון, למכונת התפירה. היא הרוגע היצירתי שבי. איתה אני לא צריכה לחשוב (טוב, נו, לא תמיד, אבל רוב הזמן...). איתה מספיק להוריד גזרה מהרשת ולהניע את הדוושה...

ומכיוון שהייתי במוד של יצירת בתים, חיפשתי הדרכה על בתים תפורים ומיד מצאתי.

אם התמונות יעשו לכן חשק, תוכלו למצוא את ההדרכה כאן.

את הבתים הראשונים תפרתי לפי המידות המקוריות שבהדרכה. יצאו קטנים אך מהממים:


בהמשך, כשהתלהבתי, הגדלתי, בלי שקל תשעים... ☺




עכשיו, כשהמוזה נרגעה, אני חוזרת לעיסת הנייר שלי ולרעיונות החדשים המתגלגלים לי בראש...

שיהיה שבוע מעולה לכולנו,
יעל.