יום שבת, 18 באפריל 2015

גם וגם וגם...

עיסת נייר. עולם ומלואו של חומר מופלא, בעיני לפחות.

בגלל כל מיני תגובות מופתעות שאני מקבלת מלקוחות, אני מניחה שכולם חושבים שאני כל היום מכינה, מציירת וצובעת בבושקות מעיסת נייר.

אז זהו, שלא. אני לא כל היום מכינה רק בבושקות מעיסת נייר. אני עושה עוד כמה דברים, כמו למשל עובדת ב"עבודה של גדולים".

למעשה, אני מנהלת חיים כפולים:

יש אותי של הבוקר, זו שהולכת לעבודה (לא תמיד מרצונה ובהתלהבות יתרה, אבל לגמרי הולכת ועושה את מה שצריך לעשות...), ויש אותי של אחר הצהריים, הערבים, הלילות וסופי השבוע שעושה את הדברים האהובים עליה בעולם כולו, ומודה בכל רגע, קטן כגדול, על היכולת הזו שניתנה לי ליצור, לצבוע את העולם בצבעים משמחים, ולשמח אנשים.

הצבע הוא חלק מחיי, ומי שמכיר אותי ועוקב אחר עבודותי יודע שאני אוהבת צבעים עזים ושמחים, אך לא פוסלת שום גוון או צבע אחר (טוב, אולי למעט סגול מזעזע שלא תמצאו אותו בעבודותי...).

אז מה אני עוד עושה חוץ מבבושקות מעיסת נייר? ממממ.... אני תופרת.

אני תופרת.

שתי מילים שעד לפני כחמש שנים לא חשבתי שאומר אי פעם. נשבעת! הנה ההוכחה...

בעידודן של חברות מופלאות אזרתי אומץ ורכשתי מכונת תפירה ומאז גיליתי עולם חדש ומופלא! זו היתה אחת המתנות השוות שהענקתי לעצמי...

לאחרונה הזדמן לי לתפור מספר מחברות די מכובד שכולן ניתנו במתנה, ולכן בחירת הצבעים היתה כולה שלי. אושר!

האמת היא שבחירת והתאמת הצבעים היתה החלק הכי קשה בעבודה הזו, אבל העבודה הקשה השתלמה והן יצאו מהממות, לא רק בעיני, אלא גם בעיני המקבלים שלהן ☺.

המסדר יעבור לדום!

המסדר יעבור לנוח...

ולא רק בתפירה אני עוסקת, אלא גם בעץ שאני מאוד מאוד אוהבת וחלק מעבודותי כבר נחשפו כאן בעבר, אבל אני לא יכולה שלא להתלהב כל פעם מחדש מכל פריט חדש שאני מכינה, וכמו ילדה בת שלוש (נו, אז מה אם עברו כבר שנתיים מאז??) אני נהנית מכל עבודה שלי כאילו היא הראשונה והיחידה שלי.

וזו כבר סיבה מספיק טובה שמחייבת אותי לשים פה תמונות של בבושקות העץ החדשות שלי -

ושל דמויות עץ בהן השתמשתי בציורי קליפארט שניתן לרכוש ברשת -


ואם כבר אני עפה על עצמי בהתלהבות עצמית, אז אני ממש חייבת גם עיסת נייר, השם השני שלי.

במסגרת העבודות הלא שגרתיות שהכנתי (להלן הבבושקות), פיסלתי את הדמויות של וולדורף וסטאטלר, שני הזקנים הזעפניים והביקורתיים שישבו ביציע של מופע החבובות.

וולדורף וסטאטלר או סטאטלר ווולדורף

למי שלא מכיר (כלומר, לכל הקטינים שקוראים כאן ☺ ), החבובות זו תוכנית סאטירה ששודרה בשנות השמונים וכוכביה היו בובות פרועות ששיקפו מצבים מחיי היום יום בהומור סוער וסוחף.

עם הצוות המורחב: קרמיט, פוזי ומיס פיגי

וזה שאני שקטה כאן בבלוג באופן יחסי לא אומר שאני לא עושה כלום. ההיפך הוא הנכון ☺.

מזה שלושה חודשים אני עובדת סביב השעון בייצור, ציור וצביעה של מוצרים חדשים לקראת היריד הענק בו אשתתף בסוף מאי (אה, אז את כן מכינה בבושקות כל היום, נכון? כי זה לא מה שאמרת בהתחלה... ;-) ).

יניב ואני עובדים במרץ רב על הכנת גלמים מעיסת נייר, ויניב אף שוקל לשנות את שמו למושיק גלאמים עקב ריבוי הגלמים בביתנו בימים אלה...

ליריד נגיע ככל הנראה עייפים אך עם חיוך ענק בלב ועם סיפוק עצום, וכמובן עם המון בבושקות, מוצרי עץ, מוצרי נייר ועוד הפתעה נחמדה ששווה המתנה.

את הפרטים המלאים אפרסם בקרוב.

בינתיים, שיהיה לכולנו רק טוב ☺

יעל.