בקיץ האחרון יצאנו, כמיטב המסורת המשפחתית, לטיול השנתי שלנו.
התכנון המקורי היה לצאת לשבוע בסלובקיה, ולהתמקד בשני איזורים עיקריים בה - הטטרה הנמוכים והטטרה הגבוהים.
מניסיון של טיולים משפחתיים כגון אלו, פרק זמן של שבוע ממש לא מספיק, היות ועם ילדים כל מתבצע בקצב איטי יותר, ועד שמצליחים להביא אותם למצב מאונך בבוקר, כבר צהריים...
אי לכך ובהתאם לזאת, אמרתי ליניב שבשביל שבוע אני לא פותחת מזוודה ושימצא טיסות אחרות, שמאפשרות יותר ימי שהיה במקום.
יניב, כמו חייל ממושמע חיפש ומצא שהטיסות לקושיצה הן אחת לשבוע - שבת - שבת, וכן, נאלצנו לשמחתי להאריך את הטיול בשבוע נוסף.
השבוע הנוסף הזה, אפשר לנו לעשות את הטיול בנחת וגם לקפוץ לאיזה יומיים שלושה לפולין, סתם, בעיקר כדי לגלות איך זה לשבת לבד בחושך...
אז זהו, שלא! פולין לא יושבת לבד, ובטח לא בחושך!!!
הגענו ליומיים, נשארנו שבוע שלם! גילינו מדינה יפיפיה, מפותחת, אנשים מקסימים ואוכל משובח!
לא נעים להודות, אבל סלובקיה, על נופיה היפים, פתאום נדמתה לנו כזו שיושבת לבד ובחושך...
טיילנו בכפרים ססגוניים, בערים קטנות ובנופים מהממים, ולנו בבית מקסים ששכרנו בפאתי העיר קרקוב.
קרקוב מהממת! גם בחלק החדש וגם בחלק הישן. יש בה סמטאות קסומות עם חנויות קסומות עוד יותר. יש בה כיכר שוק נעימה וכייפית עם דוכני אוכל וגלידה משובחים, יש בה חנויות ורשתות ענק וקניונים ועוד מיליון דברים אחרים, והכל מואר, והכל שירותי ונעים, וגם, כבונוס, ממש זול...
אבל, מכל אלה, הוקסמתי מאוד מהאומנות הפולנית המסורתית. יש בה ציורי פרחים, תרנגולים ואנשי כפר בצבעים מרהיבים, מושכי עין ולב, שקרצו אלי בכל חנות אליה נכנסנו.
ציורי הפולקלור האלה מופיעים בכל חור אפשרי, מודפסים על מגבות, תיקים, חולצות, מפיות, לוחות שנה, כלים, וכל מה שאפשר לצייר או להדפיס עליו.
בדרום פולין יש אפילו כפר שלם, זליפיה (Zalipie), בו כל הבתים זכו לציורים האלה על קירותיהם הפנימיים והחיצוניים, והכפר הפך ליעד תיירותי בשל כך. בביקור הבא בפולין, אגיע גם לשם. חייבת.
בכל מקרה, היה לי ברור שאני לא חוזרת הביתה בלי משהו עם הציורים האלו שגרמו לי להתרגש בכל פעם מחדש, וכך חזרתי הביתה מהטיול עם שלל של פריטים מודפסים באומנות פולקלור פולנית.
היה לי ברור שמתישהו זה יגיע גם אלי, בדרך הביטוי שלי, בתרגום שלי לאומנות הפולנית, המרהיבה והצבעונית.
ואז, זה קרה מעצמו. ביום האחרון של חנוכה, אחרי כחודש של יצירת סביבונים עם רקע שחור ונקודות צבעוניות, הרגשתי שאני חייבת לצבוע סביבון לבן. חייבת.
אז צבעתי. והתחלתי לנקד בנקודות ססגוניות.
ומשהו היה חסר. השחור היה יותר יפה, לא יעזור ללבן כנראה...
ואחרי שסיבוב הצבע הראשון התייבש, החלטתי להוסיף נקודה מעל, בצבע שונה לחלוטין, זועק לא פחות וממשפחה אחרת לגמרי, והפלא כמו החל להתרחש מעצמו...
אל מול עיני ראיתי איך האומנות הפולנית מתרגמת לנקודות שלי... אצתי רצתי להוציא לוח שנה פולני שרכשתי, וזה היה בול זה!
האסימון ירד והפעמונים צלצלו בראשי!
הבנתי שסוף סוף זה יצא! היה לי ברור שזה יקרה, רק לא ידעתי איך ומתי זה יקרה... אושר גדול הציף אותי, נכנעתי ללבן ונשביתי בקסמו...
וברור לי עכשיו שזו רק התחלה של משהו חדש וקסום עוד יותר ממה שהיה לי עד כה...
עולם הנקודות שגיליתי בשנה האחרונה עושה לי טוב! אני כל כך נהנית מהשלווה ומהרוגע שזה משרה עלי, וממשיכה לגמרי באותו הקו של הצבעים הססגוניים, העזים והמרהיבים בהם השתמשתי ביצירות עיסת הנייר שלי...
זהו, נראה לי שהבנתם שאני מתרגשת ונרעשת מהגילוי, עכשיו אני צריכה להוכיח את זה בתמונות, אז הנה הן התמונות של הסביבונים שלי, הראשונים בפולנית שלי, על רקע הלוח שהיווה מקור להשראה.
בעקבות הסביבונים, באה סנונית קנבס ראשונה באותה קשת צבעים וסגנון...
מבטיחה לעדכן בהמשך שיבוא ☺
ואם תרצו לראות עוד תמונות לפני כולם - היכנסו לחשבון האינסטגרם שלי על ידי לחיצה כאן - אינסטגרם
אה, ולקיץ הבא, תזמינו חופשה בפולין. בכפרים, בנופים, וכן, גם בקניות. תכינו מספר כפול של מזוודות...
יום נקודות שמח,
יעלי.
התכנון המקורי היה לצאת לשבוע בסלובקיה, ולהתמקד בשני איזורים עיקריים בה - הטטרה הנמוכים והטטרה הגבוהים.
מניסיון של טיולים משפחתיים כגון אלו, פרק זמן של שבוע ממש לא מספיק, היות ועם ילדים כל מתבצע בקצב איטי יותר, ועד שמצליחים להביא אותם למצב מאונך בבוקר, כבר צהריים...
אי לכך ובהתאם לזאת, אמרתי ליניב שבשביל שבוע אני לא פותחת מזוודה ושימצא טיסות אחרות, שמאפשרות יותר ימי שהיה במקום.
יניב, כמו חייל ממושמע חיפש ומצא שהטיסות לקושיצה הן אחת לשבוע - שבת - שבת, וכן, נאלצנו לשמחתי להאריך את הטיול בשבוע נוסף.
השבוע הנוסף הזה, אפשר לנו לעשות את הטיול בנחת וגם לקפוץ לאיזה יומיים שלושה לפולין, סתם, בעיקר כדי לגלות איך זה לשבת לבד בחושך...
אז זהו, שלא! פולין לא יושבת לבד, ובטח לא בחושך!!!
הגענו ליומיים, נשארנו שבוע שלם! גילינו מדינה יפיפיה, מפותחת, אנשים מקסימים ואוכל משובח!
לא נעים להודות, אבל סלובקיה, על נופיה היפים, פתאום נדמתה לנו כזו שיושבת לבד ובחושך...
טיילנו בכפרים ססגוניים, בערים קטנות ובנופים מהממים, ולנו בבית מקסים ששכרנו בפאתי העיר קרקוב.
קרקוב מהממת! גם בחלק החדש וגם בחלק הישן. יש בה סמטאות קסומות עם חנויות קסומות עוד יותר. יש בה כיכר שוק נעימה וכייפית עם דוכני אוכל וגלידה משובחים, יש בה חנויות ורשתות ענק וקניונים ועוד מיליון דברים אחרים, והכל מואר, והכל שירותי ונעים, וגם, כבונוס, ממש זול...
אבל, מכל אלה, הוקסמתי מאוד מהאומנות הפולנית המסורתית. יש בה ציורי פרחים, תרנגולים ואנשי כפר בצבעים מרהיבים, מושכי עין ולב, שקרצו אלי בכל חנות אליה נכנסנו.
ציורי הפולקלור האלה מופיעים בכל חור אפשרי, מודפסים על מגבות, תיקים, חולצות, מפיות, לוחות שנה, כלים, וכל מה שאפשר לצייר או להדפיס עליו.
בדרום פולין יש אפילו כפר שלם, זליפיה (Zalipie), בו כל הבתים זכו לציורים האלה על קירותיהם הפנימיים והחיצוניים, והכפר הפך ליעד תיירותי בשל כך. בביקור הבא בפולין, אגיע גם לשם. חייבת.
בכל מקרה, היה לי ברור שאני לא חוזרת הביתה בלי משהו עם הציורים האלו שגרמו לי להתרגש בכל פעם מחדש, וכך חזרתי הביתה מהטיול עם שלל של פריטים מודפסים באומנות פולקלור פולנית.
היה לי ברור שמתישהו זה יגיע גם אלי, בדרך הביטוי שלי, בתרגום שלי לאומנות הפולנית, המרהיבה והצבעונית.
ואז, זה קרה מעצמו. ביום האחרון של חנוכה, אחרי כחודש של יצירת סביבונים עם רקע שחור ונקודות צבעוניות, הרגשתי שאני חייבת לצבוע סביבון לבן. חייבת.
אז צבעתי. והתחלתי לנקד בנקודות ססגוניות.
ומשהו היה חסר. השחור היה יותר יפה, לא יעזור ללבן כנראה...
ואחרי שסיבוב הצבע הראשון התייבש, החלטתי להוסיף נקודה מעל, בצבע שונה לחלוטין, זועק לא פחות וממשפחה אחרת לגמרי, והפלא כמו החל להתרחש מעצמו...
אל מול עיני ראיתי איך האומנות הפולנית מתרגמת לנקודות שלי... אצתי רצתי להוציא לוח שנה פולני שרכשתי, וזה היה בול זה!
האסימון ירד והפעמונים צלצלו בראשי!
הבנתי שסוף סוף זה יצא! היה לי ברור שזה יקרה, רק לא ידעתי איך ומתי זה יקרה... אושר גדול הציף אותי, נכנעתי ללבן ונשביתי בקסמו...
וברור לי עכשיו שזו רק התחלה של משהו חדש וקסום עוד יותר ממה שהיה לי עד כה...
עולם הנקודות שגיליתי בשנה האחרונה עושה לי טוב! אני כל כך נהנית מהשלווה ומהרוגע שזה משרה עלי, וממשיכה לגמרי באותו הקו של הצבעים הססגוניים, העזים והמרהיבים בהם השתמשתי ביצירות עיסת הנייר שלי...
זהו, נראה לי שהבנתם שאני מתרגשת ונרעשת מהגילוי, עכשיו אני צריכה להוכיח את זה בתמונות, אז הנה הן התמונות של הסביבונים שלי, הראשונים בפולנית שלי, על רקע הלוח שהיווה מקור להשראה.
בעקבות הסביבונים, באה סנונית קנבס ראשונה באותה קשת צבעים וסגנון...
מבטיחה לעדכן בהמשך שיבוא ☺
ואם תרצו לראות עוד תמונות לפני כולם - היכנסו לחשבון האינסטגרם שלי על ידי לחיצה כאן - אינסטגרם
אה, ולקיץ הבא, תזמינו חופשה בפולין. בכפרים, בנופים, וכן, גם בקניות. תכינו מספר כפול של מזוודות...
יום נקודות שמח,
יעלי.
