יום ראשון, 9 באוקטובר 2016

אנגליה - פוסט שלישי ואחרון


לקראת סופו של הטיול, בתום כעשרה ימים בחבל האגמים באנגליה, התחלנו בנסיעה לכיוון לונדון.
היות ומדובר היה בנסיעה ארוכה, החלטנו לחלק אותה ליומיים, עם עצירה ללילה בברמינגהם.

אין לי יותר מדי מה לומר על ברמינגהם, כי היא היתה רק תחנת מנוחה בדרך ולא יותר מכך, ומבאסת אותי העובדה שתוך כדי כתיבת הפוסט קיבלנו חיוב של 100 פאונד על 21 דקות חניה בחניית סופרמרקט בעיר בשל אי תשלום דמי החניה.

מה שממש מבאס בכל הסיפור הזה הוא העובדה שאפילו לא כולנו יצאנו מהרכב. זו הייתה עצירה לכמה דקות על מנת לקנות משהו בבית המרקחת הסמוך, ועצרנו בכוונה בחניה של סופרמרקט כדי לא להפריע לתנועה ברחוב...

ואנחנו, א-נ-ח-נ-ו ששילמנו חניה בכל מקום, אפילו בחניונים שמבוססים על אמון, בהם אף אחד לא יודע אם שילמת או לא, מקבלים את החיוב הזה בלי יכולת לערער אפילו כי הוא שולם אוטומטית על ידי חברת ההשכרה...

לא ידענו שצריך לשלם על חניה בחניון של סופרמרקט בערים הגדולות!!!

מציעה לכם לשים לב כשאתם נכנסים לרחבת חניה של סופרמרקט בעיר גדולה לבדוק היטב או לשאול - האם החניה בתשלום או לא...

לפני שנמשיך בדרך, אני חייבת לעצור ולחזור רגע לקסוויק (Keswick), עיר ממש נחמדה שנמצאת בחבל האגמים.

מעבר לטיול בעיר עצמה, יש בה פארק ענק עם אגם מקסים, בו אפשר להשתכשך במים ולהתיידד עם הברווזים, אם זה עושה לכם את זה... הילדים יהיו מאושרים, זה בטוח...

אם יוצא לכם להגיע לאגם ביום שמשי, אז בכלל תענוג, רק להביא מחצלת ולעשות שם פיקניק או סתם להעביר זמן מנוחה בכיף.

יש שם מסלולי מיני גולף שניתן לשחק בהם תמורת תשלום, ובכלל האווירה שם ממש ממש נעימה. עיר מומלצת מבחינתנו.



CAR BOOTS

אחחחחחחחחחחח.... אחד הדברים החביבים עלי ביותר...
לו הייתי אזרחית בריטית מן המניין, הייתי יוצאת לאחד כזה בכל סופ"ש. זהו מנהג בריטי משובח בעיני שיש בו גם כיף, בפשפוש ובחיפוש, וגם הקטנה של תרבות הצריכה על ידי גלגול הפריטים הלאה לבית חדש.

כמעט בכל עיר קטנה באנגליה תמצאו Car boot שמתקיים בימי ראשון בשעות הבוקר. זה יכול להיות ברחבת הכנסייה המקומית, בחצר בית ספר, או במגרשי כדורגל ענקיים כאשר מדובר בעיר גדולה.
שלטים על ה-Car boot הקרוב תמצאו בכל מקום, לא ממש צריך להתאמץ לחפש אותם...

ומה עושים ב - Car boot?
אה, פשוט, מעמיסים על הרכב את כל הדברים שאין לכם עוד צורך בהם, ומעמידים אותם למכירה במחיר סמלי. ככה, בתוך הרכב אפילו.... אם ממש משקיעים, אז אפשר להביא גם שולחן להעמיד ליד הרכב.
ויש שם הכל מכל וכל - בגדים, נעליים, צעצועים, פריטים לבית, מכשירי חשמל, והמון מציאות שוות, גם פריטי וינטאג' נדירים!
והכי כיף, זו האווירה! זה פשוט כיף!



יצא לנו להיות בכמה מקומות בהם נערכו מכירות Car boot, והחוויה כולה הוגדרה כמהנה, כולל עבור הילדים, שמצאו גם הם מציאות לעצמם.

המלצה לבילוי משפחתי 2 ב - 1 -

למי שרוצה ללכת למכירת Car boot ענקית ועל הדרך גם למצוא בילוי כייפי לילדים, אני ממליצה על מקום שנקרא Chislehurst שנמצא כחצי שעה נסיעה מלונדון ובו יש פארק גדול שנקרא Flamingo park Sports&Leisure.

שם, ברחבת דשא גדולה מתקיימת מדי יום ראשון מכירת Car boot ע-נ-ק-י-ת.
ביציאה ממנה, על אותו הכביש, במרחק ממש קטן, ישנו פארק מיני גולף משובח ומטופח שאפשר להעביר בו שעות משחק מהנות יותר, גם לילדים וגם להורים.

הכניסה לשניהם היא מכביש A20, שנקרא גם Sidcup Rd או Sidcup bypass.

פארק המיני גולף נקרא  Dino golf, ולחיצה על השם תביא אתכם לאתר, קישור ששווה לשמור,  בעיקר לצרכי מפת התמצאות והגעה למקום.


לונדון -
אז כמו שאמרתי בפוסט הראשון, אנגליה היא לא לונדון!
לונדון היתה אכזבת הטיול, מבחינתנו לפחות. 
היא היתה המונית, עמוסה, רועשת, חמה ומלוכלכת, ובעיקר מיותרת...
אחרי שחיים עשרה ימים באיזור האגמים, להגיע למה שאנחנו הגענו, היה הרבה יותר מאכזבה.
אולי כי מדובר בחודש יולי, אולי סתם נפלנו על יום רע, אולי פשוט סתם, אבל השעות בלונדון היו בלתי נסבלות.

התורים לכל מקום ולכל אתר היו מעבר למטורפים (שעתיים פלוס...), החום היה בלתי נסבל ונטול מזגנים, והתנועה פקוקה ברמות שאפילו דואר ישראל עוקף אותה בקלילות...
אז לונדון בהחלט לא חיכתה לנו, והאמת היא, שגם אנחנו לא נחכה לה יותר בביקורנו הבאים באנגליה.
יש הרבה (מאוד) מה לעשות באנגליה מבלי להגיע ללונדון.

שוק פורטובלו (Portobello road market) -
לחובבי העתיקות שבינינו זה נראה בלתי אפשרי כמעט להגיע ללונדון ולא לבדוק את שוק פורטובלו. השוק נמצא בשכונת נוטינג היל, ומתקיים לאורך כל רחוב פורטובלו, ומכאן נגזר בעצם שמו.

בשוק פורטובלו יש הכל מכל וכל: בגדים, מזון, דוכני שמאטע, דוכני עתיקות ופריטים מיוחדים, והמון חנויות קבועות לממכר עתיקות ופריטי וינטאג'. השוק המלא מתקיים בשבתות, בהן הרחוב כולו סגור לתנועת כלי רכב, ובמשך יתר ימי השבוע פועלות בו רק החנויות הקבועות, ללא הדוכנים.

שאסכם במילה אחת? מיותר!

בשלוש מילים? היה ממש מיותר... (אבל אם לא היינו הולכים, אז לא הייתי יודעת את זה, אז אולי זה קצת בעייתי לומר את זה...).

אני בטוחה שעכשיו אתם פוערים זוג עיניים משתאות מול המסך, ובטוחים שלא קראתם טוב, אבל אני יכולה לומר בביטחון מלא שהראייה שלכם בסדר גמור, וקראתם בדיוק מה שכתבתי, ועכשיו גם אסביר למה אני חושבת שהביקור בפורטבלו היה מיותר...

הייתי כבר בשוק אחד או שניים בחיי, כך שיש לי בהחלט למה להשוות, את פורטובלו, וזו הסיבה שאני מרשה לעצמי לומר בפה מלא שהשוק הזה ממש מיותר, גם לאוהבי הפשפשים והעתיקות.

נתחיל מהסוף - הכל שם יקר ברמות מחרידות, לא פרופורציונלי לכלום שאני מכירה, וגם לא לרמות הגיוניות של מחיר מול תמורה, גם אם היא מה שמוגדר "וינטאג' מעלף", ונתקלתי בכמה כאלה בחיי...

שנית, השוק עמוס להזיה, אולי כי מדובר בחודש יולי, ואולי גם לא, אבל זה גורם לכך שגם כאשר רוצים לראות או למשש משהו, זה בלתי אפשרי להגיע אליו...

כשאני הולכת לשוק פשפשים, אני רוצה להנות מהחוויה כולה ולא רק ממציאת מציאות. מי שאוהב את זה, כמוני, יודע שיש משהו בשיטוט עצמו בשווקים האלה, בעיקר כשהוא נעשה בשלווה וברוגע...

כשזה נעשה בחום בלתי נסבל, עם מיליון איש מסביב והמולה מטורפת ברקע, אין שום ערך לחוויה, גם אם מציאות במחירים מצחיקים קופצות עליך מכל עבר.

במקרה של פורטובלו, גם זה לא היה, ולכן אני מרשה לעצמי להכריז בפה מלא - אחד המיותרים שהייתי בהם...

כדי לא לבאס אתכם לגמרי, צילמתי תמונות יפות, שגם זה נחשב משהו, לא? הנה שתיים מהן...



אה, וקוריוז קטן... אחת מחנויות השעונים שהיתה בשוק היתה מוכרת לי מאוד, למרות שלא הייתי שם קודם מעולם. לאחר קצת מחשבה זה פתאום בא, ונזכרתי שזו החנות שהשתתפה במשימת זמן כלשהי במירוץ למיליון באחת העונות הקומות. כמובן שלא יכולנו להתאפק ושאלנו את בעל החנות והוא אישר שאכן, זו החנות ☺.

ומשהו נחמד לסיום...
כשנסענו בפקקים האיומים שהיו בדרך מאיזור האגמים לכיוון ברמינגהם ששימשה לנו בית ללילה אחד בדרך ללונדון, שמתי לב לכך שהמשאיות הבריטיות פשוט מהממות, ואין אחת כמעט שלא הייתי רוצה שתהיה אצלי בחניה... ☺
תראו את אלה למשל...



זהו! תם ונשלם לו עוד טיול מקסים, שהיה בו מהכל! בכל זאת, שלושה שבועות בדרכים...

היו רגעי תסכול, רגעי דאגה, רגעי כעס, רגעי אושר, רגעי שמחה, הנאות ואתגרים, GPS שנופל מהמתקן שעל השמשה הקדמית ומתרסק על ידית ההילוכים ברגע הכי לא נכון שיכול להיות, אבל בעיקר היה כיף אחד גדול!

הטיול כולו לווה גם במוסיקה משובחת בחסות איתי שהרכיב את הפלייליסט, למרות שאני חייבת לציין לשבח את הרדיו הבריטי שהיה מעולה לא פחות, הלוואי עלינו רדיו איכותי כזה, ויסלחו לי תחנות הרדיו בארץ...

הטיול הזה היה אחד מהיפים שעשינו, פגשנו בו המון אנשים מקסימים שאמרו לנו ש...
" This is the first time they actually meet people from Israel..."

אנו מקווים שהשארנו אצלם רושם טוב, כי הם בהחלט השאירו כזה אצלנו... אנגליה, אנחנו עוד נחזור!

וזה לא איום, זו הבטחה... ☺

שתהיה לכולנו שנה מופלאה!
יעלי.