‏הצגת רשומות עם תוויות ליל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ליל. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 1 בנובמבר 2016

ליל בלי ברדרי

כמו בשנתיים החולפות, גם השנה תיכננו להגיע לשוק הפשפשים הגדול ביותר באירופה - הברדרי בליל.

הזמנו מלון וטיסה מבעוד מועד, והיה לנו ברור לחלוטין שאנחנו נהיה שם.
כמו עוד 2 מיליון מבקרים מכל העולם ☺.

אבל, תוכניות לחוד ומציאות לגמרי לחוד...

בשל החשש מפיגועי טרור המוניים, הברדרי בוטל כחודש לפני המועד המתוכנן.
במחשבה הגיונית וקרה, הביטול היה מובן לנו לגמרי. בהרגשה בלב? התבאסנו קשות...
מי שלא חווה את חווית הברדרי אף פעם יתקשה להבין למה התבאסנו, אבל מרשה לעצמי לומר שהבאסה הייתה מוצדקת לחלוטין.

מכיוון שמטרת הנסיעה הייתה הברדרי נטו, ניסינו לבטל את הטיסה וגם את המלון, אך נענינו בלאו מוחלט. אין גמישות, ולא מעניין שהביטול לא נבע מרצוננו.

כשראינו שאין ברירה אלא לנסוע (נשמע מצחיק, אבל כשאתה מתכונן למשהו אחד ופתאום הוא מתבטל, אז אין סיבה לכל המסביב...), החלטנו שאנו חופרים וחורשים כל פיסת מידע לגבי מה שאפשר לעשות באיזור צפון צרפת בתאריכים שנקבעו.

לאט לאט גיבשנו לנו מסלול נסיעה נחמד שכלל שווקי פשפשים מקומיים בערים אחרות, כפיצוי על הברדרי שלא התקיים.

נחתנו ביום שישי בבריסל, בלגיה.

התחלנו את הטיול במוזיאון הצעצועים בעיר מכלן (Mechelen) שנמצאת לא רחוק מבריסל.

המוזיאון נמצא בבניין בעל 3 קומות ובכולן יש צעצועים מתקופות שונות, המסודרים לפי נושאים. בובות, דובים, לגו ומשחקי הרכבה, דמויות מסיפורים וצעצועים מתרבויות שונות.
מה אגיד ומה אומר? מרהיב!! אחד המוזיאונים היפים שהייתי בהם! הילדה שבי התעוררה לחיים, מתפעלת מכל מוצג המזכיר את הילדות שלה...

היו שם בתי בובות ענקיים עם אבזור וריהוט מיניאטורי מעלף, היו שם בובות עתיקות ומרהיבות, צעצועי פח משגעים ועוד מיליון דברים אחרים שקצרה היריעה מלתארם כאן...
אם מגיעים לבלגיה, המוזיאון בהחלט שווה ביקור, עם ילדים או בלעדיהם.
כתובת המוזיאון - Nekkers Poelstraat 21Mechelen







ממכלן יצאנו לכיוון גנט (Ghent), עיר חביבה הנמצאת במרחק של כחצי שעת נסיעה מבריסל. מזג האוויר היה קצת מעונן, אך העיר הייתה הומה ושוקקת חיים.

איבדנו עצמנו בסמטאות היפות ולאורך הגדה, עד שכמעט לא היינו בטוחים היכן השארנו את הרכב, אבל היה כיף לגמרי!

יש בעיר שלל חנויות לכל דבר שתחפשו, ויש בוטיקים לשוקולד, מומלצים במיוחד לחובבי השוקולד שבינינו ☺.

הבתים כל כך ציוריים ויפים...


מגנט יצאנו לכיוון צרפת, כדי להגיע למלון בליל.

בשבת בבוקר, חזרנו לבלגיה. יצאנו לטייל בברוז' (Bruges). היה יום שמשי ונאה, היה מצברוח משובח, כל שחסר היה זו עיר חביבה לטייל בה, וברוז' בהחלט ענתה על הציפיות!


בכיכר המרכזית של העיר התקיים, כמו בכל שבת בבוקר, שוק איכרים תוסס, והיה בו אוכל מוכן שווה ללקיחה הביתה או לאכילה בפיקניק מאולתר, אחד הטובים שפגשנו בטיולינו עד כה, והעיר עצמה הייתה ססגונית ונעימה.

מהכיכר המרכזית הלכנו ברגל עד שהגענו לגדת התעלה, ושם התגלה לנו שוק פשפשים מקומי לאורך השדרה שלצד התעלה, אך הפריטים שם לא היו לטעמנו, והמעט שכן, נמכר במחירים מופקעים.

לפי המיקום, המחירים ומספר התיירים שגודשים את העיר, זה לגמרי נראה כמו שוק פשפשים לתיירים בלבד...



כשעשינו הכנה לקראת יום ראשון שיבוא עלינו לטובה וחקרנו את כל אתרי שווקי הפשפשים המקומיים בבלגיה, ראינו שרוב השווקים הללו פתוחים בכל יום ראשון מהשעה 4:00 לפנות בוקר ועד לשעה 13:00 בצהריים.

היה לנו ברור שבארבע לפנות בוקר לא נצא לשוק, לאף שוק, אבל החלטנו בכל זאת להשכים קום ביום ראשון בבוקר ולצאת בשעה 6:00 בכדי שנוכל להספיק שני שווקים לפחות בטווח השעות שהיה לנו, שניהם בבלגיה, כאשר נקודת המוצא שלנו היא בצרפת.

השוק הראשון היה שוק Brocante Les Bastions.
השוק נמצא כ-17 ק"מ מליל וכתובתו היא Boulevard Walter de Marvis 22  בעיר טורנאי (Tournai).

חייבת לומר שזו הפעם הראשונה שיצאנו בשעה כל כך מוקדמת לשוק פשפשים, והחוויה היתה מדהימה! היה בוקר גשום וחשוך, לא היתה כמעט נפש חיה ברחובות, והמלון היה שרוי עדיין בתרדמת לילה כשעזבנו...

בכביש המהיר היינו לגמרי לבד. אנחנו, הגשם וההתרגשות שבציפייה.

כשהגענו לשוק, עדיין בחסות החשיכה, ראינו שהוא מתקיים ברחבה ענקית, אך מספר הסוחרים בה היה מועט. ככשאלנו אותם מדוע השוק ריק באופן יחסי, הם אמרו שזה בגלל הגשם.

זה כמובן לא מנע מאיתנו למצוא דברים יפים ולצרף אותם לאוספים שלנו ☺.

קר, רטוב, ובעיקר ריק בגלל הגשם...

השוק הבא היה שוק ווטרלו המפורסם שהיה במרחק של כשעה נסיעה מהשוק הראשון. יצאנו לכיוונו בשעה שבע, כשבלגיה רק התחילה להתעורר, והגענו בשמונה, לשוק מלא בכל טוב למרות הגשם שירד.

Waterloo Flea Market

שוק ווטרלו מתקיים ברחבה הענקית של הקארפור - הסופרמרקט המקומי בעיר. הוא מסודר שורות שורות, ויש בו מציאות שוות.

בקצהו, סמוך לכניסה לסופר מרקט, יש שירותים ובית קפה-מסעדה, מתאים בהחלט לאחר שיטוט ביום קר ורטוב.

ברגע שסיימנו את הקניות בשוק, והיינו כפסע מהכניסה בחזרה לרכב, גשם זלעפות החל ניתך, וכל מה שנותר לנו היה לברך את מזלנו הטוב ולרחם על הסוחרים החשופים לחסדי השמיים...

כתובת השוק היא - Chaussée de Charleroi 579, 1410 Waterloo, Belgium




כשסיימנו את מסע שווקי הפשפשים בשעת הצהריים, או כך לפחות חשבנו, יצאנו לכיוון העיר נאמור (Namur), שנחשבת לעיר הכניסה לחבל הארדנים בבלגיה, ובה מצודה יפה, כשהמטרה היתה טיפוס לראש המצודה לתצפית על הנוף (עם הרכב, כן? לא, שלא תחשבו שהייתי עולה את זה ברגל, חלילה...).

הגענו. עלינו. עצרנו לתצפית.

חייבת לומר שהנוף היה מרהיב, אבל אני ראיתי רק דבר אחד...

ראיתי רחוב שלם ובו דוכנים! היה לי ברור שיש בו שוק/יריד/פסטיבל/ משהו שאני חייבת להיות בו!!!

מצליחים לראות את מה שאני ראיתי???

אז ירדנו מהמצודה ונסענו לפי החוש, ודי מהר הגענו לאיזור התחום בו אין כניסה לכלי רכב. החנינו ונכנסנו רגלית, ואז אנו  מגלים, לשמחתי הרבה כמובן, שמדובר ביריד ברדרי מקומי עם הכל מכל וכל...

אושר! קוראים לזה אושר!

כמובן שגם שם מצאתי מציאות שוות, כי איך אפשר שלא... ☺

וגשם. מבול מטורף. בדיוק שנייה אחרי שנכנסנו לבית קפה... בדיוק כמו שהיה בשוק ווטרלו...

האמת היא, שמה שהיה משמח בכל העניין הייתה העובדה שזה לא היה מתוכנן, ומבחינתי, אלו הן ההפתעות הכי שוות בטיולים.

מנאמור המשכנו לדינאנט (Dinant), עיר שהכניסה אליה עוברת דרך שני סלעים מרשימים (אבל את הפרטים האלה תמצאו במדריכי הטיולים...), וגם שם חיכתה לנו הפתעה... עוד ברדרי מקומי!! אחחחחחחחח.... כשזה בא, זה לגמרי בא ☺.

אחרי יום כזה, לא צריך יותר כלום בערך...

אבל היה עוד יום שלם לטיול, ולכן את היום הבא העברנו בטיולים ובקניות של דברים קצת יותר מודרניים, עבורנו ועבור הבית, ודאגנו לנצל עד תום את משקל הכבודה המותר בטיסה.

אה, כמעט שכחתי... היה גם ירוק בטיול הזה... יניב רצה קצת ירוק...

ד"ר גוגל עזר לי, והגשתי לו ירוק. 50 גוונים של ירוק!

לא כל הירוק מתוק הוא... תמונה ירוקה בחסות גוגל

אבל זה לא הספיק. יניב רצה טבע, ואני נאלצתי להתפשר ולהיגרר אחריו לאורך המסלול ב - Parc de furfooz שנמצא ממש ליד העיר דינאנט.


זהו מסלול הליכה מעגלי בן כ-4.5 קילומטרים, בתוך יער, בו הולכים בעליות ובמורדות של צלע הר, עד שמגיעים לגדת הנהר, ואז שוב עולים (או נגררים...) בחזרה.

וזה נמשך.... ונמשך... ונמשך...

כתובת הפארק - Rue du camp Romain 79, Dinant

בסוף גם זה הסתיים ☺.

זהו! תם ונשלם עוד טיול מהנה!

חייבת לציין שלמרות הבאסה שליוותה את היציאה לטיול הזה, חזרנו ממנו בתחושה אחרת לגמרי, ובהבנה שגם טיולים ללא הגדרה מראש של יעד ותוכנית יכולים להיות מושלמים.

החלטנו שנעשה זאת שוב.

לגמרי! מי פנוי באל על?

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

הברדרי - השוק של החיים ☺

הברדרי בליל (Braderie de Lille) מוגדר כשוק העתיקות והפשפשים הגדול ביותר באירופה.
הברדרי מתקיים אחת לשנה בעיר ליל שבצפון צרפת, בסוף השבוע הראשון של ספטמבר, ומתקיים בימים שבת-ראשון ברציפות, כולל שעות הלילה, כך לפחות על פי הפרסומים הרשמיים.
משמעות המילה ברדרי היא מכירה במחירים נמוכים (בפועל ממש לא הייתי מגדירה את זה כך...), ומקור המנהג הוא בימי הביניים.
על קיומו של האירוע גיליתי כבר לפני יותר משנה, אך היות והוא תמיד "נפל" על ראש השנה, לא יצאנו לבדוק אותו עוד קודם.
השנה, לוח השנה היה לצידנו, והברדרי התקיים כשלושה שבועות לפני ראש השנה שיבוא עלינו לטובה, ולכן הזמנו כרטיסי טיסה ומלון מבעוד מועד וחיכינו בסבלנות.
הגענו לליל ביום שישי לפנות ערב (יום לפני תחילת הברדרי), וגילינו כי הרחובות לובשים חג, והתושבים והסוחרים כבר מתכוננים ופורסים דוכנים וסחורות.
מכיוון שלא רצינו להיסחב עם פריטים לאחר הרכישה, החלטנו להזמין מלון ממש במרכז העיר, ולכן הזמנו חדר במלון קרלטון ליל שנמצא במפגש הרחובות המרכזיים רו דה פריז (Rue de Parisׂ) ורו פאידהרב (Rue Faidherbeׂ), שהתבררו בדיעבד כלב ליבה של ההמולה חוצת הימים והשעות הזו, ולכן קיבלו מאיתנו את השמות רו דה קטסטרוף פינת רו דה בלאגן (יש להגות במבטא צרפתי...).
מה אגיד ומה אומר???
בשתי מילים? - היה שמח!!!
בשלוש מילים? - זה לא הולנד!!
מיד עם הגיענו, הרכב אופסן בחניון המלון לשלושת הימים הבאים, מכיוון שמרכז העיר נחסם לתנועה, ובלובי המלון ציידו אותנו במפת רחובות הברדרי, ובה מסומנים איזורי המכירות לפי קטגוריות - עתיקות, בגדים, פשפשים ודוכני סוחרים.

לאחר התרעננות קלה ירדנו לרחובות ולהפתעתנו גילינו שהחגיגות הגדולות מתחילות כבר בשישי בערב, ושחלק מהסוחרים אף החלו במכירות, ואין בעיה להסתובב ולהתחיל במסע הרכישות.
החגיגות נמשכו כל הלילה, המוסיקה השמחה והרועשת לא חדלו עד השעות הקטנות, והסוחרים פרקו ופרסו עוד ועוד סחורות בכמויות לא הגיוניות בעליל...
בבוקר קמנו לעיר אחרת. עיר שכולה שוק אחד גדול ואינסופי שכלל הכל מכל וכל....

וראינו כבר שוק פשפשים אחד או שניים בחיינו, והיינו באירועי שווקים המוניים דוגמת יום המלך בהולנד, ועדיין, מה שראינו בליל היה (ועדיין...) בלתי נתפס בעליל.
60 קילומטרים שכללו 10,000 דוכנים של  ה-כ-ל...

אבל אותנו לא עניין הכל, ולכן סיננו מראש את כל דוכני השוק רמלה-לוד שהיו (והיו המון), וחלפנו על פניהם אפילו מבלי להביט בתכולתם. גם האיזורים של הבגדים והמזון לא היו רלוונטים עבורנו ולכן דילגנו גם עליהם, עד שהגענו לאיזורים שרצינו - עתיקות ופשפשים, פשפשים ועתיקות.

השעון האדום חזר איתי ☺ הוא מהמם!!

הלכנו קילומטרים על גבי קילומטרים, מונעים מאדרנלין מטורף ששוטף את הגוף ומציף בהתרגשות לנוכח המראות הנגלים לעין בכל צעד נוסף קדימה.
הלכנו שעות ברציפות, עם עצירה או שתיים ממש קצרות כדי לאכול משהו וקצת לנוח, ולמרות זאת, העייפות הייתה מאיתנו והלאה...
הקושי הממשי בכל פעם היה הדרך חזרה למלון דרך הרו דה קטסטרוף... הרחוב היה גדוש בצורה שלא אפשרה לנו אפילו ללכת באופן עצמאי אלא פשוט הכתיבה לנו להיכנע לזרם ולנוע איתו עם תקווה שנוכל להיחלץ ממנו מתישהו...
עם הזמן והיציאות החוזרות מהמלון הבנו שעדיף לעקוף מצד שני, דרך הרו דה בלאגן שהיה טיפה (אבל ממש טיפה...) פחות עמוס...
מה שהיה מדהים בכל העניין הזה, זה שמה שלא עשינו במהלך שלושת הימים המוטרפים האלה - הלכנו לאכול, להתקלח, לישון או סתם להתבטל, תמיד שחזרנו לרחוב הכל חיכה לנו, גם בלילה וגם בשעות הזריחה הראשונות, ממש כמו במין ארץ פלאות שכזו שכל יעודה בחיים הוא להיות שוק אחד עצום ואין סופי...

שנות השבעים כיכבו שם בענק!

אפילו משאבות דלק ישנות ומהממות מכרו שם...

אז איפה האבל? אתם בטח שואלים...
האבל נמצא במחירים הגבוהים ובעקשנות הצרפתית שלא נותנת מקום למיקוח עליהם.
למרות שהמחירים גבוהים וחלקם אף לא הגיוניים בעליל, בהחלט ניתן למצוא מציאות, רק העניין הוא שבשביל מציאה אמיתית אחת או שתיים צריך ללכת קילומטרים על גבי קילומטרים, בעוד שבשווקים אחרים בעולם בהם היינו, המציאות קופצות עליך מכל עבר כמעט...
אבל, וזה אבל נוסף, החוויה הזו, עדיין, ולמרות זאת, לגמרי שווה, היות ואנחנו אוהבים את השיטוט עצמו לא פחות מאשר את הרגע בו מוצאים מציאה שווה.
אז בעצם איפה הברדרי (מכירה במחירים נמוכים) פה? גם על זה חשבנו, ונזכרנו שכאשר היינו בשוק הפשפשים הגדול בפריז לפני כשנה ראינו שהמחירים בו הזויים עד הזויים מאוד, עד כדי כך שלא רכשנו אף פריט שלדעתנו היה שווה את המחיר שביקשו עליו, ולכן, הכל בהחלט יחסי, ולפיכך מחירי הברדרי נחשבים כזולים לצרפתים.
ומכרו שם הכל... מכפית ועד כרכרות, מצלחת ועד אופנעים ישנים לאספנים, כלים, בובות, רהיטים, בגדים, כלי עבודה, צעצועים, תמונות, קופסאות וכל מה שרק ניתן להעלות על הדעת....

ראש איל לסלון? לחדר השינה? יש בשפע...

סוסים לגינה?

בתום שלושת הימים, בערבו של יום ראשון, העיר היתה גדושה בזבל, לוטה בצחנה של אלכוהול, ובעיקר עייפה...
העיר נראתה כאילו עברה עליה סופה של זבל וזוהמה...
למחרת בבוקר, כשהשקפנו לרחוב מחלון החדר במלון חשבנו לרגע שירד גשם בלילה ושטף את הכל, אך מהר מאוד הבנו שבמהלך הלילה אנשי הניקיון עבדו קשה מאוד ואספו, ניקו ושטפו בזרנוקי מים כל זכר להוללות הגדולה שהיתה שם כמה שעות קודם... האויר בבוקר שאחרי היה צח ונקי, ולא הזכיר במאומה את חורבות האתמול...
זו היתה מערבולת שלמה של חושים שנמשכה שלושה ימים רצופים. את כמויות האנשים שראינו בשלושת הימים האלה אנו לא רואים ביום יום במצטבר במשך שנה תמימה... (לפי הערכות מקומיות היו בעיר בשלושת הימים האלה בין שניים לשלושה מיליון מבקרים...!).
המסות האדירות, של הכל - חפצים ואנשים, המוסיקה הרועשת, הריחות והמראות היו במינונים גדושים לשלושה ימים בכל קנה מידה אפשרי שניתן להעלות על הדעת.
ולמרות זאת, היה מדהים!
אחורי זהההההה.... היינו חייבים קצת שקט ירוק, ולכן מיד לאחר ארוחת הבוקר העמסנו את הרכב ויצאנו אל השקט ואל המרחבים הירוקים...


את הטיול קינחנו בביקור בהולנד. היינו חייבים קצת טעמים של מדינת הבית שלנו לפני חזרה... היה מושלם!

עד הפעם הבאה,
יעל.