יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

סטודיו פתוח



לאור בקשות רבות, החלטתי לפתוח במסורת סטודיו פתוח ב"בית של יעלי". אחת לכמה זמן, באירועים מסויימים, לקראת חגים או סתם כשמתחשק, אפתח את הסטודיו לבוקר של כיף, בו תוכלו להנות מקפה, מאפה טוב ועוד פינוקים, באוירה קסומה וכיפית, וכמובן להתחדש בקניות של מתנות, אביזרים ומוצרים שחייבים אבל חייבים (  J  ) שיהיו בבית.

את הפעם הראשונה החלטתי לערוך ביום שישי, 9.9.11, בין השעות 9:00 - 14:00, בסטודיו שנמצא ברח' הירמוך 11 בבאר יעקב (קרוב לאיקאה ראשל"צ).

התאריך מיועד לכל האמהות המותשות והתשושות מהחופש הגדול, שבא להן לבלות קצת זמן איכות באוירה כייפית, ולשתות קפה בשקט מבלי לשמוע קריאות רקע בסגנון של "אמא, הוא אמר לי... אמא, היא לקחה לי...".

היות והחגים בפתח, החלטתי שזה זמן מתאים לארח כאן גם יוצרות נוספות שעוסקות בתחום האופנה והעיצוב של ילדים (כן, המתוקים האלה שצועקים "אממממממממאאאא.... תגידי לה....!!").

הפעם יתארחו בסטודיו שתי יוצרות:

כרמית גניש, שתופרת מתנות קסומות לקטנטנים:


איילת ארליכמן שתופרת בגדים לקטנטנים:


 בנוסף, ימכרו כאן מוצרים לילדים של עמותת איכות בשיקום , וכל ההכנסות ממכירת מוצרים אלה יתרמו לעמותה שעוסקת בשיקום נפגעי נפש.


גם כרמית וגם איילת חברות, כמוני, בקבוצת נשים יוצרות מהבית, קבוצה המאגדת אומניות מוכשרות במגוון תחומים מכל רחבי הארץ, ועורכת ירידים ססגוניים למכירת עבודות יד. הפעם, כאמור, היריד מתארח אצלי בסטודיו.

ואתם בטח שואלים מה אני מכינה לכם?

קפה ותה


עוגיות במשקל


חברה טובה


מבחר מוצרים תפורים
 


ועוד המון המון מוצרים יפיפיים לנוי ולשימוש, ממגוון האומנויות בהן אני עוסקת: תמונות, מגנטים, מוביילים ופסלי נוי.




ומכיוון שתמונה שווה אלף מילים, אצרף תמונה שממחישה את האוירה כאן בגינה, בשעת בוקר נעימה:

בתמונה: עדנה שנולדה פה בסטודיו ושייכת לספי מלכיאור

אז רשמו את התאריך ביומנים, והפיצו את המידע והידיעה לכל מי שתחשבו שיתעניין, וכמובן, בואו בכיף, יהיה נחמד להיפגש!


להתראות,
יעל.

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

לחמניות או לא להיות

אחד מתחביביי הרבים הוא המטבח. אני אוהבת לאפות ולבשל, ובעיניי, המטבח הוא חלק טבעי והמשך מתבקש לכל מי שחי חיי יצירה בכל תחום שהוא.

האהבה העיקרית שלי היא האפייה, בייחוד של מאפים טובים, עוגיות מיוחדות, וכמובן מגוון נרחב של תוצרי בצק שמרים, מלוחים ומתוקים.

מי שמתארח אצלי בסטודיו מכיר היטב את הלחמניות שאני אופה ומגישה כחלק מהכיבוד בסדנאות. ישנם כמה סוגים של לחמניות שאני אופה, אך במשך הזמן הבחנתי שהלחמניות האהובות ביותר הן הלחמניות המתוקות, ופעמים רבות אני מתבקשת לתת את המתכון.

לפיכך, החלטתי הפעם לשתף את כולם במתכון הלחמניות המתוקות, מלווה בצילומים של התהליך והתוצאה. ראו הוזהרתם, תמונות קשות לפניכם J.

נתחיל בתמונה מהסוף, סתם בשביל החשק, בעיקר למי שאין כוח למתכונים.. זה לא מסובך, מבטיחה!



החומרים לבצק:

1 ק"ג קמח רגיל, מנופה
3 כפות שמרים יבשים
חצי כוס סוכר
כפית מלח
חצי כוס שמן
3 כוסות מים פושרים

יש לשים את כל החומרים לבצק יחד בקערת המיקסר (או בקערה רגילה, אם לשים את הבצק ביד), וללוש אותם כ - 5 דקות עד לקבלת בצק רך ונעים למגע.

למי שלא מנוסה בשמרים יש לשים לב לשני כללים חשובים בעבודה עם שמרים -

1. אסור שהשמרים יגעו במלח (המלח פשוט הורג אותם והבצק לא יתפח). כדי להימנע ממגע ישיר בין המלח לשמרים, יש לשים את השמרים בקמח המנופה, לערבבם היטב, ואז להוסיף את כפית המלח.

2. המים בהם אנו משתמשים חייבים להיות פושרים או בטמפרטורת החדר. מים חמים מדי או רותחים הורגים את השמרים.

את הבצק שנוצר, אנחנו מניחים בקערה מכוסה בניילון נצמד לתפיחה במקום חמים ונעים.


לפני...

אחרי!

לאחר שהבצק תפח והכפיל את נפחו, מוציאים אותו מהקערה, לשים קלות להוצאת האוויר, ומחלקים ל - 32 חלקים.

ועכשיו אתם בטח שואלים: "איך לעזאזל מחלקים ל - 32 חלקים?"

התשובה די פשוטה: מחלקים את הבצק לחצי, ושוב לחצי, וכל חצי לעוד חצי, ועוד אחד, עד שנוצרות 32 חתיכות נאות.


חצי, רבע, שמינית...

...שלושים, שלושים ואחת, שלושים ושתיים!

מגלגלים כל חתיכה לכדור נאה, ומניחים את הכדורים בתבניות שטוחות במרווח מספיק האחד מן השני, כדי לאפשר ללחמניות מקום לתפיחה.




מכסים את התבנית במגבת רכה ומניחים אותה במקום חמים כ - 20 דקות כדי לתת ללחמניות זמן לתפוח. בינתיים, מפעילים את התנור ומכוונים לטמפרטורה של 180 מעלות.


הלחמניות לאחר תפיחה, שימו לב למרווחים שהצטמצמו בתבנית

 שנייה לפני הכנסתן לתנור, מושחים את הלחמניות בביצה טרופה, ומפזרים מעל שומשום או סוכר גבישי, אותו ניתן לקנות בחנויות מתמחות.






כשהלחמניות מזהיבות, לאחר אפייה קצרה (כעשר דקות, פלוס מינוס, תלוי בעוצמת התנור), מוציאים אותן ומניחים להתקרר, רצוי על רשת, אך לא חובה.

בהגשתן, מומלץ לצרף אליהן חמאה רכה וריבה משובחת (טוב, נו, גם צלחת אדומה עם נקודות לבנות...).




מאותו הבצק ניתן להכין חלות מתוקות, ומי שאוהב, יכול להוסיף גם צימוקים (לא אומרים איכס על אוכל, לא אומרים איכס על אוכל....) בשלב לישת הבצק.

נכון פשוט?

לסיום, עוד הצצה צבעונית קטנטונת ל"בקרוב פה בסטודיו", פרטים מלאים בפוסט הבא!



בתאבון!!!
יעל.

יום שני, 8 באוגוסט 2011

המשפחה מתרחבת

אתחיל מהסוף. למי שחושב שאני בהריון בגלל הכותרת, אז לא. אני לא בהריון, אבל אינני יכולה להכחיש אמהות למשפחת הבבושקות ההולכת וגדלה אצלי בסטודיו, בליין חדש של בנות חינניות, ביישניות, בלובוסטעיות ואפילו גיבורת על אחת.

הגברות החינניות, שלא מתהדרות במידות המדוייקות של 90-60-90, מתנשאות לגובה רב יחסית (25-40 ס"מ) למשקלן המועט. בכל זאת, נייר טואלט הוא מרכיב התזונה העיקרי שלהן, והערך הקלורי שלו די מוטל בספק...

והן כולן יפות, ומושלמות (טוב, נו, אני אמא שלהן, אני משוחדת משהו...), ובעיקר חגיגיות, וממתינות לחגים הבאים עלינו לטובה, אז ככל הנראה ימצאו בתים חמים ואוהבים, לפחות כמו כאן, בסטודיו.

וכשמדובר בילדים, כמו בחיים עצמם, אני אוהבת את כולן, ללא הבדל צבע, גובה ופריזורה.

אומנם ה"לידה" שלהן לא מלווה בצירים ובשלל הפינוקים הנלווים ללידה אמיתית, אך התהליך הוא ארוך, וכל אחת ואחת מהן נעשית בהקפדה יתרה על כל הפרטים הקטנים, וכמובן באהבה רבה.

היום גם אשתף אתכם בתמונות מתהליך היצירה עצמו,

שנתחיל?





ועכשיו לתוצר המוגמר, לאחר שעבר את ביקורת האיכות היסודית שלי, הבנות החינניות מדגמנות פוזות למצלמה:








ואי אפשר בלי גיבורת העל שלי, שבקעה ממש עכשיו לאויר העולם:




לסיום, רמז קטן לכיף גדול שאני מארגנת לכם כאן בסטודיו, בקרוב הפרטים המלאים...



שיהיה לנו המשך חופש כייפי (על מי אני עובדת בעצם, שיגמר כבר....),
יעל.