יום שישי, 16 באפריל 2010

עוגיות או לא להיות

שבוע לאחר פסח התעוררו בי געגועים עזים לעוגיות ביתיות אמיתיות, רכות ונימוחות, כאלה שבניגוד לעוגיות הפסח, טובות ככל שיהיו, שיעודן המקורי היה ככל הנראה להטביע ברווזים באגם או סתם כדי לגרש אורחים לא רצויים. מכיוון שהיו לי תמרים בבית ההחלטה נפלה פה אחד (תרתי משמע..) על מעמול. את המתכון קיבלתי לפני כעשר שנים מחברה של אימי, ומאז ועד היום הוא קוצר מחמאות. עכשיו, לאחר כמה מעמולים, נרגעתי מהצורך שבער בי כל פסח, ואני שמחה לשתף במתכון.

המצרכים הדרושים לבצק:
1 ק"ג קמח
2 שקיות אבקת אפיה
2 מחמאה או, לחילופין,  2 חמאה 200 גר' כל אחת
חצי כוס שמן
1 כף סוכר
קורט מלח
1 כוס מים פושרים

המצרכים למלית:
1 חבילת תמרים מגולענים באריזת ואקום
כוס-שניים אגוזי מלך קצוצים גס
קינמון טחון

אופן ההכנה:
ממיסים את המחמאה/חמאה במיקרו, מוסיפים את כל יתר המצרכים ולשים לבצק אחיד ונעים למגע.
אני, מטעמי נוחות (ואולי עצלות..) עושה את שלב הלישה במיקסר, אך אפשר בהחלט ללוש ביד ולעשות קצת כושר על הדרך.
הכנת המלית: בודקים את התמרים המגולענים ומסירים "עוקצים". מוסיפים אגוזי מלך קצוצים ביד רחבה (לפחות כוס, אך רצוי יותר), ושתי כפות נדיבות של קינמון. לשים הכל ביד עד לקבלת עיסה אחידה ויפה של תמרים שאגוזים שזורים בה.
ההכנה: לוקחים כדור בצק ליד, משהו כמו כדור שוקולד ממוצע, ומשטחים אותו לפיתה קטנה שבמרכזה שמים מעט מהמלית. סוגרים את הפיתה לכדור ע"י עטיפת המלית ומגלגלים לכדור יפה ואחיד.
ועכשיו לפינאלה - יש לפחוס מעט את הכדורים וליצור בהם דוגמא כלשהי שתשמש אח"כ בסיס לקליטת אבקת הסוכר.
את הדוגמא ניתן לעשות ע"י חירור יפה במזלג, ע"י צובטן שנמכר בחנויות אפיה במיוחד למעמול, או ע"י כף דוגמאות כמו זו שיש לי אשר נקנתה לפני כשש שנים, וקצת קשה היום להשיגה אך בהחלט ניתן.

אופים בחום של 180 מעלות, ומוציאים את העוגיות מהתנור בעודן בהירות. כדי לדעת האם העוגיות אפויות, יש להפוך אחת מהן, ואם התחתית זהובה, העוגיות מוכנות.
כשהעוגיות מתקררות לחלוטין, מפזרים עליהן אבקת סוכר בנדיבות.
טיפ: כדי שאבקת הסוכר לא תיספג בעוגיות ותעלם כאילו לא היתה שם מעולם, לכל 100 גרם אבקת סוכר יש להוסיף כף אבקת קמח תפוחי אדמה ולערבב היטב.

מהכמות הזו יוצאות כ-90 עוגיות מעמול.

אחרי שחפרתי לכם מספיק, אני חושבת שאין כמו מראה עיניים, או כמאמר הקלישאה - תמונה אחת שווה אלף מילים, ולכן הגיע הזמן לתמונות:

עיסת המלית:


מוכנים לכניסה לתנור:


בהגשה:

בצנצנת על השיש:

ובקיצור:


באים לקפה?
יעל. 

9 תגובות :

יפעת אמר/ה...

אני כבר יודעת מי תהיה אחראית על הקינוח כשנפגש...
החותמת של העוגיות - מדהימה.
שבת שלום

יעל אמר/ה...

רק תגידי מתי והצנצנת (ואנחנו..) בדרך אלייך :-)

יפעת אמר/ה...

אמרתי לך
ברגע השמע ה"גונג" של הבריכה או אולי בשבועות....
אני מחכה לזה בדיוק כמוך!!

יעל.קיפודים אמר/ה...

איזו החתמה מהממת על העוגיות!
נראות מדהימות - צורתן יפהפיה!

פ.ג אמר/ה...

אני מבינה שאת מזמינה לקפה. מה העוגיות נגמרו?

אנונימי אמר/ה...

יעלי:)
גם יפה וגם אופה. אשת אשכולות!
אני חושבת שכדאי שתביאי איתך מלאי למפגשון בדן קיסריה, לקפה של 22:00 במרפסת, אחרי שהילדים שובקים סופית.
נשיקות
פנינה

יעל אמר/ה...

אחחח... זוכרת את המפגשון בבלקון? בלילה, כשהקצרים ישנים? מתי יוני?

dorit אמר/ה...

וואוו יעל איזה יופי ואיזה סגנון! מדהים כתמיד.
אנסה המתכון בקרוב..איזה יופי של כפית איפה אפשר לקנות?
תודה דורית

יעל אמר/ה...

היי דורית,
אני קניתי את הכף שלי לפני שנים בחנות לכלים חד פעמיים, אך היום כבר אין להם. מבירור שערכתי לאחרונה בשביל חברות, ניתן להשיג את זה בשוק ברמלה אצל אחד ממוכרי כלי הבית. אנחנו זוממות לרכוש עוד כפות כאלה בקרוב אם נמצא את המוכר. רוצה שארכוש עבורך?