יום רביעי, 5 במאי 2010

חתולים

הפוסט הזה יוקדש לחתולים. לא כאלה מעיסת נייר, חתולים אמיתיים. נכון, זה לא קשור ליצירה, אבל אני חייבת. חייבת שכל מי שיכול ידע שחתול זו חיה מדהימה. ואני, אוהבת כלבים בכלל, אבל כשמכירים חתול באופן אישי, הלב כבר פועם אחרת.
ואני מכירה את זוקו, החתול המדהים והאהוב שלי שנפגע קשות לפני שבוע וחצי ממכונית חולפת. לא ברור איך זה קרה, אבל מצאתי אותו חבול ופצוע, ספון בכאביו, בשיחים שבגדר הבית. הוא אפילו לא ילל. בבדיקת הוטרינר לא נמצאו שברים, אך בהחלט נראה כי הוא חטף מכה חזקה. כבר שבוע וחצי שהוא סיעודי לחלוטין, לא אוכל ולא שותה באופן עצמאי, אך הוא חי, ועל כך אני מודה. אתמול הבחנתי כי המבט הכואב בעיניו התחלף, והמבט האוהב והמכיר תודה התמידי שלו חזר, מה שמראה על סימני התאוששות. הוא גם גירגר לראשונה מזה שבוע וחצי.
אספנו אותו מהרחוב, בפסח לפני ארבע שנים בדיוק, גור זעיר, שגרם לבתי שהיתה אז בת שנתיים וחצי להתאהב בו ממבט ראשון. היה ברור שהוא בא איתנו. והוא בא. והיה מונח באופן קבוע על כתפיה, בתנוחה שמחזיקים תינוק לגרעפס אחרי האוכל. זה היה מצחיק, אבל שניהם אהבו להסתובב כך בכל הזדמנות שהיתה להם. גם היום, כשהיא בת שש וחצי, והוא בן ארבע ושוקל כמה קילוגרמים יותר, הם מסתובבים כך. וזה עדיין מצחיק, אבל כל עוד שניהם נהנים, מי אנחנו שנפריע...

אני יכולה לכתוב ארבעה פוסטים לפחות על כמה חתולים מדהימים, אך לא אעשה זאת, כי קשה לשכנע את מי שמשכנע את עצמו אחרת. אבל אני כן יכולה לבקש שבפעם הבאה שתראו חתול ברחוב, תסתכלו על העיניים שלו, על המבט הטוב שבהן, זה שמכיר תודה על ליטוף, על מעט אוכל ועל מים. אם יש לכם חצר, שימו קערה עם מים, לפחות עכשיו בימים החמים האלה ובאלה שעוד צפויים לנו.

אני אופטימית, וכדי לסיים בנימה כזו, הנה זוקו בימים טובים יותר, כמו אלה שעוד יבואו. אם תתעלמו מרעש הרקע של הטלויזיה, תשמעו נחירות. הנחירות ברקע הן של נושה, כלבתנו הקשישה, ולמי שחשבה שבעלה נוחר יותר - הנה שכנוע שכנראה שלא...



להתראות בפוסטים עליזים יותר,
יעל.

13 תגובות :

יפעת אמר/ה...

איחולי בריאות והחלמה מהירה וקלה....
מיאו לכם....
קינשסה

יעל.קיפודים אמר/ה...

שיבריא מהר... אני טיפוס של כלבים, אבל פעם היה לי חתול מדהים...בעל חיים חולה\פצוע\פגוע זה חוסר אונים כואב...

אנונימי אמר/ה...

יעלי..
לרגע ליבי החסיר פעימה וחשבתי שהחתלתול החזיר את נשמתו לבורא.. אני שמחה לשמוע שהכל בסדר ושולחת חיבוקים ונשיקות. התמזל מזלו להעטף במשפחה חמה כמוכם!
והסרטון שהעלת פשוט "מ-א-מ-ם!!!" שובה לב ממש.
ויש מי שנוחר יותר. אבא שלי ונכדו היקר- להלן בני המקסים יהל. אמנם רק בן שנתיים +4 חוד' אבל בהחלט רואים שהתפוח לא נופל רחוק מהסבא. ליהל יש שקדים מוגדלים וזו כנראה הסיבה.. לגבי אבא שלי.. הממ.. אין לו תרוץ.

את שומעת את הקולות? אלו צהלות השמחה שלי לנוכח העובדה שה-6.6 הולך ומתקרב. מחכים למפגש בקוצר רוח. המלצרים/חדרניות כנראה קצת פחות...
נשיקות!
פנינה

מיכל פלד אמר/ה...

הוא כל כך מקסים, הרבה בריאות שיחזור לעצמו ושיחזור לשמח אתכם

לירז אמר/ה...

חיות הן היכולות להוציא מאיתנו את הטוב שבנו,את החמלה והרוך ובהחלט את צודקת בכל שנאמר.
הגיע הזמן להרחיב את מרחב הרגשות שלנו ולראות גם את אלו הקטנים יותר והשוליים.ההולכים על ארבע ואפילו את אלה ההולכים על שתים.
רפואה שלמה לזוקו החמוד ולכל בעלי החיים שאנשים "טובים" פגעו בהם ולא ממש טרחו לעזור אחריי..
לירז

יעל אמר/ה...

תודה לכולכן, יש התקדמות, הוא התחיל ללקק קצת אוכל. עדיין לא יכול ללכת, אבל מגלה התעניינות בסביבה, שזה ממש טוב.
תודה רבה :-)

פ.ג אמר/ה...

כרגיל, הצלחת לרגש בכתיבה המיוחדת שלך...
ונעבור לשאלה פרקטית: אם כבר את מאכסנת את הנוחרים, אפשר לצרף לנושה נוחר מסוג זכר, בן 34, 1.93 מטר והולך על שתיים?

יעל אמר/ה...

הוא אוכל ושותה באופן עצמאי? אם כן, את יכולה להביא אותו היום בשעות קבלת הקהל. תגידי בלובי שאת אלינו..

dorit אמר/ה...

הי יעל
כבר בפוסט הראשון שלך שקראתי הבנתי שיש פה עסק עם בחורה מיוחדת ושיש בנינו חיבור לא מוסבר.. גם לנו יש חתולה מקסימה שהבעל אסף במילואים...אני שאף פעם לא גידלתי חיה התאהבתי בה נואשות ואני לא יכולה לתאר לעצמי את חיינו בלעדיה. בקיצור ריגשת אותי. המון בריאות. ודרך אגב לא שכחתי את ה"שיפוץ" פשוט הבעל לא שולח לך את התמונות...לי אין מושג איך עושים את זה

יעל אמר/ה...

תודה, דורית, את מקסימה, ועזבי תמונות, אפשר פשוט להיפגש... :-)

Unknown אמר/ה...

אהלן יעל,

אני קוראת ועוקבת ממש מהתחלה, נכון שרק עכשיו אני מגיבה, הבלוג מתוק ומעניין והעבודות חלב"ז
הכתיבה שלך מעניינת ומלאת הומור והחתול?..
ריגשת אותי..
מחכה לפעם הבאה

טלי (נו איזה טלי?)

רחל אמר/ה...

איזה צילום משגע..תינוקות ובעלי חיים בדרך כלל ממיסים את הלב ..הבלוג שלך כיפי.עודדדדדדד.

יעל אמר/ה...

תודה רחל, את מוזמנת להישאר, זה תמיד נחמד ביחד :-)