יום חמישי, 27 במאי 2010

ציירי לך חולצה

חבלי הלידה של ילד עיסת הנייר שלי עדיין נמשכים ולכן הוא ימתין עוד קצת לצאתו לאויר העולם. בינתיים, אם נישאר בתחום הילדים, כי הרי אני ילדה בעצמי, אשתף אתכם בתחביב נוסף שלי.

מדי פעם, בין שאר עוונותי, אני חוטאת בציור על חולצות. על פי רוב, הציור מוזמן מראש ע"י בעל/ת החולצה או על ידי האמא של הצאצא/ית. איני זוכרת כבר כמה דורות (תרתי משמע..) עברו תחת ידי: דורה עם בוטס, דורה בלי בוטס, בוטס בלי דורה, נותנים ידיים, לא נותנים ידיים, קופצים, עומדים ו.. אני מניחה שהבנתם כבר.  והכל כמובן לפי דרישת הזאטוט...  איך אומרים הצילו במכסיקנית?


אבל, חוץ מדורה היו עוד דמויות חביבות שצויירו בהנאה והתקבלו בהנאה גדולה יותר אצל הלקוחות הקטנים:


גם אירועים כגון שינוי הסטטוס לאח בוגר או לילדת סנדביץ' זכו לחולצה:


אבל, החולצה שאני הכי אוהבת עד היום היא חולצה שציירתי לסנדביץ' הפרטית שלי, גל,  ובה עשיתי העתק מדוייק של ציור שהיא ציירה לי כדי שיהיה לי נחמד בעבודה. בציור מופיעה כל המשפחה שלנו, וזו ההזדמנות להיחשף עוד קצת כך שגם תכירו את משפחתי המורחבת. ובכן, תביטו היטב בציור, זוהי משפחתי. אני לא בטוחה שתזהו אותנו ברחוב לפי התמונה, אבל בהחלט ניתן לומר שישנם קווי דימיון רבים למציאות. מה שכן, השמות אינם בדויים, כך שאם בכל זאת תזהו אותנו ברחוב, אתם מוזמנים לומר שאנחנו מוכרים לכם מאיפשהו...

 הציור המקורי שקיבלתי במתנה:

החולצה:
גל התרגשה מאוד לקבל את החולצה, חשה גאווה רבה על הציור שלה ושמחה להסביר לכל מי ששאל שזה הציור שלה.

ועכשיו את האמת: נכון שאני יפה בתמונה?
יעל.

17 תגובות :

אנונימי אמר/ה...

מקסים מקסים.
גיליתי עכשיו את הבלוג - ונהנתי מכל פוסט ופוסט :-)
תודה על השיתוף.

יעל אמר/ה...

תודה רבה!!
אשמח גם לדעת מי את, ואשמח עוד יותר אם תישארי :-)
העונג כולו שלי,
יעל.

אנונימי אמר/ה...

הציורים ממש מקסימים , ואהבתי מאד.
גם עבודות עיסת הנייר מאד יפות , וכל הבלוג חמוד.
אני מאד אשמח לדעת באיזה צבעים השתמשת לציורי החולצות הצבעוניים , ואיך הם עומדים בעומסי הכביסות.

יעל אמר/ה...

תודה על המחמאות!
לגבי החולצות - הציור נעשה עם צבעי בד שנמכרים בבקבוקוני זכוכית, ואני צובעת עם מכחול. מוהלת במים לפי הצורך.
את הקונטור אני עושה עם טוליפ שחור (בקבוק פלסטיק).
העמידות - לשנים. מנסיון, גם קליה ודומיה לא הורסים את הציור.
בהצלחה!

יעל.קיפודים אמר/ה...

גם אני הכי אוהבת את החולצה של גל - ציור נהדר, רעיון נפלא, חולצה יפהפיה!

יעל אמר/ה...

תודה, אני מסמיקה לי פה בחושך :-)

אנונימי אמר/ה...

יעלי- מדהימה שכמותך, כהרגלך.
שמחה תמיד לגלות חטאים קטנים ושאר "סטיות"...כמו תמיד, כתיבתך והגיגך הם לא פחות מתופינים משובחים.
ממתינה בקוצר רוח למפגש שלנו בשבוע הבא!!

פנינה (ושאר בני הבית).

יעל אמר/ה...

פנינתי היקרה,
תודה על המחמאות, אני מסמיקה כאן, לבד בחדר, בלי כוס מים אפילו... אבל העיקר שתוכלו לזהות אותנו בשבוע הבא לפי התמונה של גל. עשר, תשע, שמונה, שבע...

טלי אמר/ה...

בקר,
איזה מקסים, פירגנה לך גל..

יעל אמר/ה...

חחחח... מה את רומזת? שאני לא כזו יפה במציאות??
תיזהרי, אני אבקש ממנה לצייר אותך..

אנונימי אמר/ה...

אני מאמינה שאזהה אותך מיד.
סביר להניח שבגדייך יהו מרוחים בשלל צבעי אקריליק או בד (או מה שזה לא יהיה), בשיער יהיו שזורים אי אילו מכחולים, עיסות נייר במצב גלם יתפקעו מכיסי המכנסיים ו.. שכחתי משהו? אה- וחיוך של "אני עושה את מה שאני אוהבת והכי כיף לי בעולם" יהיה מרוח על פנייך...איך אפשר יהיה שלא לזהות..?
בכל אופן, בענייני הנופש- אני מקווה שלא אארוז בטעות את הילדים עם הבגדים במזוודה מרב התרגשות (או שסתם אשכח לאסוף אותם באותו יום מהגן...)
היפ-היפ-הוריי!!

יעל אמר/ה...

חחח... בול, אבל בול מה שתיארת!

dorit אמר/ה...

די יעל!!! אני לא יכולה ככה...יש משהו שאת לא מסוגלת ליצור??? ואני רואה שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ... רעיון מקסים ומפרגן ליצירתיות של הבת!
נו אז איפה את גרה?? איזור??

Sweet Miss Pudding אמר/ה...

טוב אין ספק שאת אשת אשכולות

יעל אמר/ה...

די דורית!! אני לא יכולה יותר, תמשיכי... רק בשבילך היה כדאי לפתוח את הבלוג. אני מסמיקה.
ראשל"צ זה טוב?

יעל אמר/ה...

תודה מיס פודינג, וכמו שאומרים :
It takes one to know one...
אמרתי לך כבר שכנראה הופרדנו בלידה, לא?

אנונימי אמר/ה...

איזה יפה החולצה!
בטח גל ממש הופתעה!