חייבת!!

בפוסט הראשון שלי בבלוג דיברתי על המושג "חייבת" והגדרתו במילון המושגים הפרטי שלי. אז למי שקרא, וגם !למי שלא, הפוסט של היום הוא דוגמא קלאסית לחייבת.
לפני כשנה נתקלתי באתר הנורבגי הזה: http://www.husohem.se/Fixa/Gor-det-sjalv/Fran-gungstol-till-gunga/
עד כמה שזכור לי, קיבלתי את הקישור במייל והרעיון מצא חן בעיניי עד מאוד. היה לי ברור שביום מן הימים גם לי יהיה אחד כזה. ואצלי, כשאני מחליטה שביום מן הימים יהיה לי אחד כזה, אני מתכוונת לזה שאני חייבת שיהיה לי  אחד כזה, ורצוי גם שעכשיו.  הבעיה היא שבין הרצון שלי לכאן ועכשיו לבין המציאות הפריד פרט קטן ושולי אחד - בשביל הלוק של פעם הייתי צריכה להשיג כיסא עתיק, וכיסאות כאלה כמו בתמונה לא ממש ניתן לקנות בימים אלה בכל חנות. נאלצתי לדחות את הסיפוק, ועשיתי את הטוב ביותר שיכולתי לעשות באותו הזמן והסתפקתי בשמירת הקישור במועדפים.
מספר חודשים לאחר מכן, מצאתי אוצר. אמיתי. דהוי, מרוט, נטול רגליים, אך אמיתי. והוא, מצידו, כאילו חיכה לי בערימת החפצים לזריקה שהיתה מונחת ברחוב כשרגליו השבורות לצידו. אספתי אותו, ללא הרגליים, והבטחתי לו שהוא בידיים טובות...
היום, אחרי טיפול קצר שכלל ניקוי, שיוף, קצת ליטוף וגם צבע, הוא נראה כך:

זה כיף אמיתי להתנדנד כמו פעם ולחזור, לפחות בהרגשה, לנדנדה ההיא שהיתה תלויה אצל סבתא על עץ התות שבחצר.. אולי פעם, ביום מן הימים, יהיה גם לי עץ תות בחצר...

רק תובנה אחת יש לי למי שינסה לעשות את זה בבית: באתר הנורבגי לא צויין שאם אין הידוק של החבל האחורי לכיסא, הכיסא מתהפך אחורה בזמן נדנוד מפאת חוסר שיווי משקל בין המשענת לבסיס. לפיכך, יש להצמיד את החבל האחורי לכיסא, כמו שניתן לראות בתמונה (אני הצמדתי באמצעות אזיקון רחב).

ולא, שלא תחשבו שאני יודעת נורבגית. אני לא. פשוט השתמשתי בשירותי התרגום של גוגל, כך שבתלונות על אי הבנת הנקרא בנורבגית תדעו למי לפנות.
אני הולכת להתנדנד...
יעל.