פוסט מנוקד

אני טיפוס של נקודות. רצוי נקודות לבנות על רקע אדום, אבל כל רקע אחר יהיה מספיק טוב בשביל לרצות אותי.

כשקיבלתי לידי את הכורסא ששופצה לפרוייקט שוק הפשפשים, היה לי ברור שהריפוד שלה יהיה אדום עם נקודות לבנות. כמובן שלא היה לי שמץ של מושג אם קיים בד ריפוד כזה, אך היה לי ברור שאם אכן קיים כזה דבר, אני אשיג אותו, ויהי מה ובאנרגיות חיוביות..

לאחר מספר בירורים גייסתי את פנינית חברתי הטובה למשימה, ויחד כיתתנו רגלינו לרחוב הרצל בת"א. מהר מאוד הבנו שהבדים שנמכרים שם הם ממש, אבל ממש לא בכיוון, ושאלות על בד ריפוד אדום עם נקודות לבנות גרמו להרמת גבה אחת או שתיים בקרב המוכרים הרציניים בחנויות המפונפנות.

מכיוון שלא רצינו להיעצר בחשד להטרדת מוכרים עייפים בחנויות ריקות מקונים בשאלות על נקודות לבנות, החלטנו להפנות פעמינו למדרחוב נחלת בנימין המוכר והחביב.

מה אגיד ומה אומר - הרגשתי שם כמו עליסה בארץ הפלאות... איזה מבחר, איזה צבעים, איזה שפע, א-ממממאאאאאאא (יש לקרוא את זה בנוסח מאיה בוסקילה, ומאיה, אם את קוראת את זה אל תעלבי, את בחורה נחמדה אבל זה הכי קרוב למה שהרגשתי... ). לא ידעתי לאן להסתכל קודם. רציתי לקנות הכל. שיהיה. אי אפשר לדעת מתי אצטרך את זה, לא?

אז זהו, שלא. היתה מטרה שלשמה באנו ולכן מהר מאוד התעשתנו על עצמנו והתחלנו לחפש את הבד האדום עם הנקודות הלבנות שלי. והבד? הבד חיכה לנו בגליל ביישן שהסתתר בחנות עם המון נצנצים. ולידו עמד אחיו, גליל ירוק עם נקודות לבנות...

א-ממממאאאאאא - שאני אפריד בין אחים?? לא יעלה על הדעת. היה לי ברור באותו הרגע שגם הירוק חוזר איתי הביתה במטרה לרפד שתי כורסאות עתיקות שקניתי עבורנו והן המתינו בשקט לתורן להשתפץ.

היו ימים, אני אותם זוכרת...

מכיוון שדחיית סיפוקים אינה הצד החזק שלי למרות שכבר עברתי את גיל שלוש (בקצת, אז זה לא נחשב...) ,כבר באותו היום כל הנקודות הלבנות הופקדו אצל גדי הרפד עם הוראות ברורות של חלוקה בין אדומות לירוקות. גדי מלמל מתחת לשפם שאין לו משהו שנשמע כמו "עוד יומיים זה יהיה מוכן".

יומיים שלמים!!! א-ממממאאאאאאא.... יומיים שלמים!! אני. צריכה להמתין יומיים. י-ו-מ-י-י-ם...
ניסיתי להסביר לגדי שיומיים זה ה-מון זמן למישהי עם בעיה כמו שלי, אבל הוא רק הנהן והביט בי במבט מזוגג מתובל בקורט רחמים, שלח אותי לדרכי ונשאר להתמודד עם הנקודות שלי שגם כך הוא לא ממש ידע איך לבלוע אותן...

יומיים אחר כך הוא התקשר וקרא לי לבוא לקחת את הכורסאות. ואני, שגם חיכיתי לזה וגם ציפיתי, לא ידעתי את נפשי מרוב אושר, עד ששכחתי ללבוש את שמלת הפייטים המנצנצת שהכנתי לכבוד הפגישה המרגשת עם הכורסאות החדשות שלי...

והיום, אחרי שעברו הרבה ימים מאז היומיים האלה, ואת הכורסא האדומה כבר ראיתם, הגיע הזמן לחשוף את הכורסאות הירוקות שלי שהמתינו בשקט לתורן כמו פולניות טובות.

ועכשיו כשהגיע תורן, הן זכו גם לצילומי סטודיו, והרי הן לפניכם:

וכדי שהמראה המנוקד יהיה מושלם, הוספתי גם כריות נוי מאותו הבד עם שוליים מנוקדים בסרט פונפונים תואם (אמא, תודה!).

נכון שיפה לי בנקודות?

נ.ב.

נשאלתי רבות לגבי זהותו של הרפד - אז קוראים לו גדי, והוא נמצא בשכונת אברמוביץ בראשל"צ. הגעתי אליו במקרה וממש לא הצטערתי (אולי הוא כן, אבל לא שאלתי אותו...). הנייד שלו - 052-3532405. אם אתם מגיעים אליו, תגידו לו שיעל עם הנקודות שלחה אתכם ותקבלו מחיר טוב (כך לפחות הוא הבטיח לי כשנפרדנו..).

והדבר החשוב ביותר - אני רוצה להודות לכולם, לכל אחד ואחת מכם, על הפירגון והתגובות החמות שקיבלתי בעקבות הפוסט על לביא. אני מקווה שאוכל לתרום ולעזור עוד היכן שרק אפשר, ואני מאחלת לכולנו שנה של בריאות, אושר, אהבה, עזרה לזולת וכמובן יצירה.

הפוסט הזה מוקדש באהבה רבה לפנינית, חברתי הטובה, שמלווה אותי באש, במים ובנקודות. אוהבת אותך.

שתהיה לנו שנה טובה,
יעל.

עדכון מכירת שוק הפשפשים למען לביא -

המחיר הנוכחי הוא 1,600 ש"ח - הצעתה המרשימה של אדוה -תודה, תודה!