משאלות

בחודש שעבר נערך מפגש פיסגה שכינס תחת חסותו אוסף של בנות מוכשרות ביותר מכל גווני הקשת של האומנות והיצירה. במסגרת המפגש נערך משחק הגשמת משאלות אותו יזמה ואירגנה קשת, ועל כך שאפו.

השלב הראשון של המשחק נערך הרבה לפני המפגש ונעשה "מאחורי הקלעים", בעיקר במיילים ומסרים, ובו כל משתתפת במשחק כתבה שלוש משאלות שהיתה רוצה שמישהי תגשים בעבורה.  בשלב השני, נערכה רשימה של המשאלות של כל המשתתפות, מבלי לפרט מי ביקשה מה, וכל אחת מהמשתתפות היתה צריכה לומר איזו משאלה היא יכולה להגשים.

לאחר עיבוד ועריכה של כל המשאלות למול כל היכולות להגשים משאלה כזו או אחרת, כל משתתפת קיבלה הודעה ובה היה כתוב איזו משאלה היא צריכה להגשים ולמי, אך היא לא ידעה איזו משאלה מבין השלוש שהיא הביעה תוגשם, ובטח שלא על ידי מי. הפתעה!

כשאני חושבת על זה, נראה לי שמגיל שלוש בערך הבנתי שמשאלות מתגשמות רק באגדות, ועכשיו (בגיל ארבע וקצת...) כשאני מגלה שעדיין אפשר להגשים משאלות למישהו/י, אם רק רוצים, זה ממש מעורר בי התרגשות כייפית, חדוות יצירה ורצון להגשים למישהי את משאלתה בצורה המושלמת ביותר שאפשר בעיני.

בהודעה שקיבלתי היה כתוב - את מגשימה לרוני מילשייק משאלה למחברת מטופלת. המחשבה הראשונה שחלפה במוחי היתה משהו בסגנון של: "וואווה וויווה, עלה בחטי, איך הסתבכתי...".

היה לי ברור שכאשר רוני ביקשה מחברת מטופלת היא דימיינה בעיני רוחה את המחברת המטופלת הקלאסית, זו המצופה בניירות מדוגמים ומעוטרת בשלל קישוטי סקראפ יפיפייים, או לחילופין, מצופה בכיסוי בד משגע שנתפר במיוחד עבורה. מכיוון שאיני מסקראפרת וגם אינני תופרת, היה לי ברור שמטופלת קלאסית לא תצא מכאן, וקיוויתי מאוד שרוני לא תתאכזב.

ועכשיו, אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו (ותודה למי ששרד עד כה...), אציג לכם את המטופלת שלי, שנעשתה באהבה רבה ומכל הלב, מ... עיסת נייר, כמובן. קניתי מחברת שיוצרה ביסודה על טהרת הירוק והמיחזור, רעיון טוב ונחמד כשלעצמו, אך די מכוער בתוצאה הסופית, וזו הסיבה גם שהוא היה בסיס מעולה לתוצאה יפה בסופו של התהליך, כי ממה שהיה, אפשר היה רק לעלות...

ציירתי כדור פורח, שיהיה צבעוני ושמח, ציפיתי בעיסה, והוספתי ענני נייר מודפס בשמי המחברת. על הכיתוב ה"ירוק" שהיה למעלה הוספתי ענן עיסת נייר, והמתנתי לייבוש.
גם את הצד האחורי לא קיפחתי, ואת כל הטקסט שמסביר את חשיבות המיחזור בעולמנו, כיסיתי בנייר מודפס ועליו ציור בסגנון התבליט שבחזית. כשהכל יבש, צבעתי בצבעים עליזים, וקיבלתי מחברת לתפארת.

לצפייה בהגדלה, יש ללחוץ על התמונה

אחורה / קדימה

אחרי המחברת הזו, שההתלהבות והיצר התעוררו לאור התוצאה, נוצרו עוד מחברות בסגנון, שגם הן מצאו בית חם ואוהב.

ועכשיו, אתם בטח תוהים איזו משאלה הוגשמה עבורי. אז לא אשאיר אתכם סקרנים, רק אציין שהבעיה האישית שלי היתה שלא ממש ידעתי מה לבקש כמשאלה שיגשימו עבורי, אז החלטתי שאבקש משהו שאני לא יודעת לעשות, משהו סרוג במסרגה אחת או משהו תפור, או בקיצור, כדור.

ועכשיו בטח תחשבו: "כדור? כ-דור? למה היא לא ביקשה וילה, וולוו, מיליון דולר, או סתם איזו יאכטה?"  טוב, אז תדעו שזה מכיוון שזה לא נכלל במשחק הזה, וגם מכיוון שעוד לא מצאתי את מי שמגשים את המשאלות האלה, ולכן אני בהחלט מסתפקת בדברים קטנים שגורמים אושר גדול. בכל מקרה, את מנורת קסמים אלאדין כבר תפס כי הוא היה כאן קודם, ואני, בזמני הפנוי, לא יוצאת לדוג דגי זהב בנהר. אני מכסימום צופה איך משחיתים אותם במאסטר שף...

אז קיבלתי כדור סרוג, מקסים במתיקותו, מעשה ידיה של הגר המוכשרת, ומכיוון שהגר לא הספיקה לצלמו, אני מעלה את התמונה שאני צילמתי, כדי להשוויץ בשבילה:

מאחלת לכם שתמיד יתגשמו משאלות ליבכם לטובה,

יעל.

עדכון סדנאות - נותרו 3 מקומות לסדנת היכרות עם עיסת נייר. הסדנא תכלול שני מפגשים, ותערך בימי שישי, בתאריכים - 3.12.10, 10.12.10.

המפגש הראשון  - שעתיים בהם ניתן ליצור ולפסל בבושקות, ברביונים, קופסא מעוצבת ועוד אפשרויות כיד הדימיון שניתן להתחיל ולסיים במפגש אחד.

המפגש השני - ארבע שעות שיוקדשו לצביעת הפריטים שיוצרו במפגש הראשון.

הרשמה במייל - yaelel@inter.net.il