מפתחות לחיים

בשבוע שעבר, אופיר, בת כיתתו של איתי, חגגה בת מצווה (או שמא היה זה בת מצווש?).

כשבוע לפני, אני מקבלת טלפון מקרן, אמא של אופיר, שאומרת שהיא צריכה מפתחות. 12 מפתחות, ליתר דיוק, ואין לה רעיון מאיפה להשיג מפתחות שיהיו מספיק גדולים כדי לכתוב עליהם.

המפתחות נדרשו כחלק מהברכה שהוריה של אופיר כתבו לה לרגל בת המצווה, ובה הם העניקו לה מפתחות לחיים שכל אחד מהם ייצג תחום אחר וברכה לחיים - בריאות, אושר, אהבה, יצירתיות, חברות, בטחון עצמי, שלוות נפש, חופש, הגשמה עצמית, נדיבות, עצמאות ותקווה.

האמת? גם לי לא היו רעיונות באותו הרגע. היה לי ברור שעיסת נייר לא באה בחשבון מפאת קוצר הזמן לביצוע, ולכן ביקשתי מקרן שתנסה להשיג חותכן עוגיות בצורת מפתח מאחת מהחנויות המתמחות בנושא האפייה ובצק הסוכר.

סבב טלפוני מהיר בין כמה חנויות וחיפוש מאומץ בגוגל וסניפיו העלו חותכן קטנטן שממש ממש לא התאים לצורך.

רכישה מחו"ל באמצעות אחד מאתרי האינטרנט גם היא לא הייתה אפשרית מפאת קוצר הזמן לביצוע, וכל שנשאר היה אחת מהאפשרויות הללו:

1. להתפלל לגאולה ולישועה.
2. ליילל ולחשוב "עלא בכטי איך הסתבכתי..."
3. להתחיל לחתוך 12 מפתחות, אחד אחד באופן ידני, במרץ רב.

טו מייק לונג סטורי שורט, אספר לכם שבחרתי באפשרות השלישית, אבל לא ויתרתי על הזכות להשתמש באפשרות השנייה תוך כדי ביצוע האפשרות השלישית. את האפשרות הראשונה השארתי לצדיקים ממני...

וכך נראו המפתחות לאחר החיתוך הראשוני -

לאחר כארבעה ימי ייבוש, התחלתי במלאכת הצביעה והכיתוב, וכך הם נראו מאחור -

כשסיימתי לצבוע ולכתוב על המפתחות, חיפשנו טבעת מספיק גדולה וחזקה שתחזיק את כולם בצרור אחד.

זה היה סיפור לא פשוט.... אבל, לילה אחד באה ההברקה, ונזכרתי בטבעות הרקמה מעץ שנמכרות בחנויות היצירה.

אצתי, רצתי ורכשתי, והפלא ופלא, הטבעת התאימה למפתחות כמו כפפה ליד. זה היה בינגו ענק!!

מבסוטית מהפתרון (ובעיקר מעצמי שחשבתי עליו... ), התקשרתי לבשר לקרן בשמחה רבה ש - we did it, ומרוב שמחה היה בא לי לשיר את זה בדיוק כמו ששרה את זה הילדה המכסיקנית המעצבנת עם הקופיף שלה... נו, זאתי... דורה...

זהו. תם ונשלם, ואופיר מצויידת עכשיו במפתחות לחיים שנעשו באהבה וניתנו לה באהבה גדולה ובכוונה מלאה על ידי הוריה.

מזל טוב, אופיר, ומי ייתן ותזכי להגשים ולהשתמש בכל המפתחות האלה בדרכך. עד מאה ועשרים!

מכל הלב,
יעל.