שידות ועוד

גל שיפוצי שידות עובר עלי. מין צירוף מקרים כזה שהביא אלי כמה שידות, ושתיים מהן ממש ממש מיוחדות, ולכן החלטתי לתעד את הלפני ואחרי שלהן.

את השידה הראשונה קיבלתי מבחורה מקסימה ונדירה בשם אורטל. אורטל קיבלה את השידה מחברה שפינתה את דירת אמה שנפטרה, ופנתה אלי ושאלה אם אני מעוניינת בה לאחר שהתכתבנו כבר בעבר בנושא רהיטים לשיפוץ.

אני כמובן השבתי בחיוב, ולא תיארתי לי עד כמה השידה יפיפיה. כשראיתי אותה לראשונה, שאלתי את אורטל האם היא ממש בטוחה שהיא לא רוצה את השידה לעצמה, כי היא פשוט מהממת, בעיני לפחות, ואם היא אינה בטוחה, אין מצב שאקח אותה לעצמי. אורטל אמרה שהיא בטוחה, והשידה הועברה אלי בתוספת מתנה של חבילת מדבקות ראב-און לשימוש בשיפוץ הרהיטים. מדהימה!
לא השידה, אורטל.

אורטל, את בחורה נדירה, אין ספק בזה בכלל, ואני ממש מודה לך על השידה המקסימה הזו. אהבתי אותה ברגע שראיתי אותה, ועכשיו, אחרי השיפוץ, אני אוהבת אותה הרבה יותר.

רוצים תמונות?

ועכשיו אני רואה שלא ניקינו את הדלת....

את השידה השנייה רכש עבורי אבי, במסגרת הסיורים בשווקי הפשפשים שהוא עורך תחת הנחיות מדוייקות לחיפוש של פריטים אהובים עלי. גם שידה זו היא משנות ה - 50/60, וההוכחה היא בולי מס המותרות המודבקים עליה.

זו שידה מעץ מלא שהיתה צבועה במקור בצבע חום כבד. אני החלטתי על מהפך בגוון שמנת. בתחתית השידה, ככל הנראה, היתה במקור מגירה, אך אני הוספתי לה קרניז מעוצב ששימושו כפול - גם לנוי וגם לחיזוק.

השידה הזו, אגב, תעמוד למכירה.

לסיום, לא שידה, אבל זוכרים שאמרתי שאנחנו בונים בית בובות? אז זהו, סוף סוף הוא מוכן וצבוע. מכיוון שבניית בית הבובות נעשתה בשיתוף פעולה מלא של הילדים, החל משלב קניית העצים ועד לסוף בנייתו, גם על צביעתו הילדים היו ממונים, כמובן שבפיקוח מבוגר אחראי בבית (שזה לא בהכרח ולא תמיד אני...).

עכשיו נשאר רק לתלות תמונות, אבל כפי שאתם רואים, לבנות זה ממש לא מפריע לשחק בו כבר...

זהו, אוגוסט תיכף מתנדף לו מכאן עם גלי החום שלו, ספטמבר, החגים והירידים נושפים בעורף, ההכנות בעיצומן, ולמרות העומס הרב, הכיף גדול ובקרוב גם אשתף בתהליך ובתוצאות.

תודה לכם על הליווי הצמוד,
יעל.