יום שבת, 12 באוקטובר 2013

שגרה...

אחרי החגים הגיע.

אין ספק שיש משהו מבורך בחזרה לשגרה, למרות שעוד יותר אין ספק שיש משהו מבורך יותר בפסק זמן הזה שהחגים מאפשרים לנו מהשגרה, אותה אחת שאנחנו שמחים תמיד לחזור אליה בסופו של דבר.

סיבכתי אתכם בפילוסופיה מייגעת? טוב, זו לא הייתה הכוונה, אלו סתם מחשבות מהרהורי ליבי.

אז מה היה לנו?

היה חודש מטורף (לטובה כמובן) של עשייה, הנאה, סיום כל מיני דברים שאף פעם אין זמן אליהם בשגרה, ולקינוח, היה טיול ספונטני לגמרי לחו"ל למילוי מצברים, או כמו שניסחה זאת חברה יקרה - אחלה דרך להתמודד עם ההאנגאובר של אחרי החגים...

טסנו למינכן בשבת בבוקר, ויודעי דבר חובבי פשפשים כמוני יודעים שמינכן בשבת בבוקר (טוב, נו, גם בראשון) מחייבת ביקור בשוק הפשפשים הענק באיצטדיון. אין ספק שזהו אחד השווקים הגדולים, היפים והשווים שהייתי בהם בטיוליי בעולם.

יש בשוק מבחר ענק של פריטים יפים וישנים, חלקם אף מרהיבים ביופיים ונדירותם, והמחירים סבירים לגמרי, כנראה בשל העובדה שלא כל המוכרים הם סוחרים אלא אנשים פרטיים שמוכרים חפצים שאין להם עוד צורך בהם. הדבר היחיד המצער בשוק הזה הוא העובדה שאינו בארץ...




רוב זמן הביקור בשוק לווה במלמול בלתי פוסק של "איך ניקח את זה לארץ, לא יתנו לנו להעלות את זה למטוס, למה, למההה....??".

הנה תמונה של למה אחד שעד עכשיו אני מצטערת שהוא לא כאן איתי...


אבל, לא לדאוג לי, לא ייללתי כל הזמן כי בכל זאת הייתי צריכה הפוגות כדי לקנות כמה פריטים מקסימים ומיוחדים שם.

השמאלי העליון חזר איתנו

דבר אחד בטוח -  אני יודעת שעוד אחזור לשם.

ופרטי השוק, למי שאוהב/מתכוון להגיע לשם מתישהו - השוק נמצא מחוץ לעיר בכיוון מזרח במקום שנקרא בשם Daglfing, והכתובת ל-GPS היא - Rennbahnstr35.

עם סיום הביקור בשוק במינכן יצאנו לכיוון שוויץ. מיד עם חציית הגבול, זה השלט שקידם את פנינו -


ואני תהיתי אם יש קשר בין השלט כאן לגן עדן, ההוא מהסיפורים, כיוון שלי, בתור אחת שחיה את חייה ב - 200 קמ"ש תהיה בעיה אם החיים בו הם ב - 60 קמ"ש בלבד.... אולי עדיף הגיהנום? מעניין מהי המהירות המותרת בו...

שוויץ, ללא ספק, מרהיבה בנופי הטבע המתפרץ ועוטף אותה מכל עבר. לאוהבי הטבע והנופים, זו אחת המדינות ששווה לקחת בה רכב ופשוט לטייל בדרכים, בין עיירות וכפרים, ולחוש כך את החיים האמיתיים ולא את אלו התיירותיים בערים הגדולות.






ועזבו את החיים... גם למות צריך לדעת איפה...


בכלל, אנחנו לא אנשי עיר, וזה אולי מסביר את העובדה שציריך ולוצרן היו ממש, אבל ממש מיותרות מבחינתנו...

לאחר שלושה ימים בשוויץ כיוונו את היעד הבא ב-GPS - צרפת.

אחחחחחחח..... מי שאמר ארץ זבת חלב ודבש התכוון כנראה לצרפת. הפעם הקודמת שהיינו בה הייתה ממש מזמן, אבל הטעם הטוב לא נמחק מהזיכרון עד היום, ולכן החלטנו לחזור ולבדוק האם הזיכרון עדיין עובד או שאנחנו כבר סניליים והוזים דברים שלא היו מעולם...

אז לא. אנחנו לא סניליים. צרפת מרהיבה, אנשיה נחמדים (בניגוד לתדמית שיש להם ובניגוד לשוויצרים...), הבאגט אלוהי (בייחוד כשמרוחה עליו חמאה), והלייפסטייל שלהם בדיוק כלבבי.


אפילו פטריות היער התקשטו לכבודי... ;-)


הטיול שלנו התמקד בחבלי הארץ אלזס ולורן (כן, אלה משיעורי ההיסטוריה, כשלמדנו על מלחמת העולם הראשונה), חבלי ארץ מרהיבים ביופיים, שאני ממש סקרנית לדעת האם אלה החיים בהם מודעים לכך שזה ממש לא מובן מאליו החיים האלה בתוך גלויה.

רק כאן הבנתי שלהיות צלם גלויות בצרפת זו לא עבודה מורכבת. איפה שתקליק יש לך גלויה למכור לתיירים בחנויות המזכרות.



ואם כבר חנויות, המחירים בצרפת ממש לא יקרים, גם בחנויות המיועדות לתיירים, וגיליתי שם רשת מעלפת של דברים יפים לבית ובכלל, משהו בסגנון ENTER שלנו רק בהרבה רמות טובות מעל - Maisons du monde. למי שאוהב, מומלץ לחפש סניפים בקרבת המקום בו הוא שוהה. יש גם בארצות נוספות בסביבה, תוכלו למצוא את הפרטים באתר שלהם.

לא מסובך לנחש מה חזר איתי, נכון?

בשבת, איך לא, נסענו לשוק הפשפשים בפריז.

רק לפני, אני חייבת לומר דבר אחד על פריז מהזווית האישית שלי.

בגדול, היא לא ממש עניינה אותנו, הגענו אליה בשביל שוק הפשפשים, אבל אי אפשר היה להתעלם מזה שרחובותיה עולים בעשן הסיגריות. כולם מעשנים שם בטירוף לא הגיוני בכלל, ובמקום להנות מהאויר הצח של אירופה בבקרים הם שואפים לקרבם את העשן הנוראי של הסיגריות. לאסתמטית כמוני זו היתה חוויה קשה ולשם כנראה שלא אחזור...

אז איפה היינו? שוק הפשפשים. שוק הפשפשים נמצא בדרום העיר, בקצה הרובע ה - 14, והוא פעיל בסופ"ש.

שלא כמו בשוק במינכן, השוק בפריז מורכב ברובו הגדול מסוחרים וכמעט לא תראו שם אנשים פרטיים. המחירים, כמובן, בהתאם.

פרטי השוק - השוק נקרא Marche aux puces de vanves, והכתובת שלו היא צומת הרחובות -
Avenue georges lafenestre - Avenue marc sangrier.

למרות המחירים הגבוהים יחסית והעדר העממיות, אני חושבת שאם כבר נמצאים בפריז אז למי שממש אוהב את העניין, זה נחמד לבקר בשוק הפשפשים (ואח"כ לקפוץ למייסונס ולמלא את המזוודה... J) 





עד הפעם הבאה,
אורווואר,
יעל.

15 תגובות :

Orit אמר/ה...

סליחה ומה עם כמה סיפורי חתולים שחורים...?...:P

חיה שוקץ אמר/ה...

יעלי יקרה,
תודה על ניחוח אירופי שהבאת אלי, אני מכירה את המקומות שבהם ביקרתם אבל לא את שווקי הפשפשים, ותודה על המידע !!
יופי של "גלויות" וגם על כך תודה !

חיה שורץ אמר/ה...

נפלה טעות והשם הוא כמובן חיה שורץ !!!!!!!!!

mekoopelet אמר/ה...

אח, איזה פוסט מעורר קנאה... איך לא קנית את חייל העץ? (אני מניחה שבגלל הגודל שלו שלא ברור לגמרי בתמונה), ואיך אפשר לבחור מה לקנות ומה לא? (כשרוצים הכל...)
טיול שווה לחלוטין, גזרתי ושמרתי...

יפה אמר/ה...

את מצלמת ורואה נהדר. הכי הדהימה אותי הפטריה.

Tal אמר/ה...

אחח.... הייתי מגיבה אבל אני לא רואה את המקלדת מרוב קנאה ירוקה בעיניים.... חח

סתם, נו אני שמחה שאת נהנית ומטיילת בדיוק בסגנון שבו גם אנחנו כל כך אוהבים לטייל...

המקומות האלה ידועים בתור מטענים ענקיים של אנרגיות.. :)

חתולי8 אמר/ה...

איך השארת את החייל הזה שם?
תמונות משגעות ...
יופי של טיול!

עדנה נ אמר/ה...

פוסט משובח ביותר. תודה על האינפורמציה לגבי שוקפשפשים במנכן. כל כך הרבה פעמים הייתי שם ולא הכרתי... כמה חבל...

רחלי גזית אמר/ה...

איזה נופים! ואיזה מזג אויר נפלא.
אה, זה אני יודעת לא מהתמונות אלא כי הייתי שם כמה ימים לפנייך :-)
הרגת אותי מצחוק עם המהירות בגן עדן :-D

עדנה קונטנטה אמר/ה...

וואו איזה יופי של צילומים.. איזה יופי של פוסט..גוזרת ושומרת בתיקיית החלומות שצריכים להתגשם.... אהבתי!!!

ציפי לוין אמר/ה...

יעל הפוסט הזה עוצר נשימה, על כל חלקיו!! הייתי בברלין שיש בה שוקים טובים, אז אני רואה שיש סיבה טובה גם למינכן. השוק מרהיב. שוויץ מאלפת ברמות על- מהממת, ובית הקברות הזה הוא מטריף(ישר יצא לי-לא מהעולם הזה....), אלזס לורן מהממת, צילמת גלויות ששוות מסגור. פריז בעיני מושלמת, ולא אכפת לי מהמעשנים, שיעברו לשוויץ, אני לא רואה אותם.אני מחפשת את השווקים ומאד מקווה שאוכל להגיע לשם בטיול הבא. תודה על התמונות המשגעות!

אנונימי אמר/ה...

היי, יעל! איזה טיול וזיכרונות בתמונות! אהבתי את הפירושים האישיים שלך. וטוב לחזור לשגרה. ויש לי שאלה: לפני כ8 חודשים עברנו לבניין בן 30 פלוס. את הדירה שיפצנו, את הגינה הציבורית ליד הבית לקחנו לטיפולינו. רב הדיירים שחוקים, לא מעוניינים להשקיע גרוש במרחב הציבורי. לנו זה לא מתאים. ובלובי המיושן ישנה אדנית לא קטנה שאני רוצה להפוך לגינת פסלים כי אין מספיק אור. אולי יש לך רעיון? אנחנו גרים בראשון במרכז הותיק שאני מאוד אוהבת. זה לא קשור לפוסט אך קשור לראש יצירתי שלך. תודה, פולינה.

ורד והדס אמר/ה...

וואו איזה טיול משגע ! והפטריות מהאגדות !!!

gallish אמר/ה...

איזה כיף של טיול!!!!!
בא לייייי.......

יעל אמר/ה...

אורית - שכחת לציין - חתולים שחורים ומהממים!
חיה, יפה, טל, עדנה2X, ורד, רחלי, ציפי וגלי - תודה רבה!! אכן אחד הטיולים המשובחים שעשינו, בעיקר בגלל פרק הזמן הארוך שאפשר לנו שהות בכל מקום ולא מרדף אחרי נקודות ציון.
מקופלת וחתולי - את החייל השארתי שם רק בגלל גודלו. זו הסיבה היחידה לגמרי. הוא היה מטר ועשרה ולא היה נראה לי שיעלו לי אותו למטוס... באסה לגמרי.
פולינה - אם יש תקציב ועד או אפילו שאריות צבע לדיירים, קצת צבע בלובי ותמונות שאף אחד לא צריך יותר, ישנו את המראה שלו לגמרי. גם עציץ או שניים יתרמו למראה שמח יותר, אבל את המהפך הבולט ביותר לעין תשיגו באמצעות צבע שנותן שמחת חיים. אם תצליחי לארגן קצת דברים מהדיירים, אשמח לעזור בייעוץ לפחות. בהצלחה!!
שיהיה לנו שבוע טוב,
יעל.