יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

בית

בית. מילה אחת קצרה מאוד, אך פרשנויות לה אין סוף. גם מילוליות וגם גשמיות, מוחשיות יותר, ויזואלית לפחות.

אם נעזוב לרגע את כל הקלישאות שכולנו מכירים ("אין כמו בבית", "Home sweet home" ועוד סיסמאות בסגנון), ונחשוב על הבית האישי והפרטי שלנו ומשמעותו בחיים שלנו, נגלה (טוב, נו, זה מה שאני לפחות גיליתי...) שאת רוב חיינו אנו מבלים בין הקירות האלה שנקראים בית (ולא, לא בעבודה כפי שזה נדמה לפעמים...), והבית הוא בעצם מראה שלנו, של חיינו, של אהבותינו, ושל צרכינו המשתנים בתקופות החיים השונות.

מי שקורא אותי והגיע עד לכאן בטח תוהה למה אני חופרת לכם ובכלל בעניין הזה... טוב. אז כדי לחסוך את השאלה המתבקשת, אסביר גם למה.

את הבית הראשון שלנו, דירת גן יפיפיה, אהבנו מהרגע הראשון, עוד כשהיתה תוכנית מודפסת על נייר ופרדס המיועד לעקירה בשטח. אהבנו כל בלוק  וכל מרצפת, ובכל פרט שבחרנו הושקעה מחשבה רבה, הן בהיבט הפרקטי והן בהיבט האסתטי.

לאחר עשר שנים, כשהמקום נהיה קצת קטן עבורנו, נפרדנו מהדירה שליוותה אותנו בתקופות משמעותיות בחיים שלנו ברגשות מעורבים. החיפוש אחר התחליף המושלם בעינינו לא היה קל כלל וכלל. לאחר תקופה ארוכה של חיפוש ללא תוחלת, החלטנו שלא קונים בית בלחץ ולכן בחרנו לשכור בית עד שימצא הבית שלנו, שאגב, היה ברור לי לגמרי שהוא קיים, רק שלא ידעתי את הכתובת שלו...

שכרנו בית מדהים. חדש מהאריזה, יפה ונוח כמו בית מלון, גדול, כייפי ומרווח כמו שאנחנו אוהבים. שלוש שנים כמעט גרנו בו, ובכל אותה תקופה רצינו לרכוש אותו, אך הבעלים התבצר בעמדתו ואמר שהבית לא למכירה.

בכל אותה תקופה חיפשנו בית אחר. בית שיהיה שלנו, למרות שיניב גרס וגורס עדיין שבית אינו השקעה כלכלית נכונה, ושבראייה כלכלית לטווח הרחוק, השכירות עדיפה. אבל אני הייתי צריכה את הבית שלי. את המשמעויות האלה שמעבר לארבעה קירות בנויים. את היכולת לעשות בו כרצוני ולהפוך אותו לשלי בהוויה, ולאו דווקא במובן הקנייני שפחות מעניין אותי.

ראינו בתים מכל הסוגים. חדשים, ישנים, יפים, מכוערים, גדולים, קטנים, פרקטיים, ממש לא פרקטיים, כאלה שאפילו לא נכנסנו אליהם כי כבר מבחוץ היה לנו ברור שזה לא זה, עם תיווך ובלי תיווך, ובקיצור - תקצר היריעה מלפרט את כל חוויותינו בתקופת חיפוש הבית. לזה צריך פוסט שלם ונפרד.

ואז הגענו אליו. לבית שידעתי שהוא קיים, זה שלא ידעתי את כתובתו. יניב היה הראשון שאמר שהוא מבחינתו מצא. אותי זה הכניס לבעיה, כי גם אני מיד זיהיתי את הפוטנציאל בבית הזה, אך הטרידה אותי המחשבה שאולי יש אחר יותר מתאים.

לא הייתי נעולה כמו יניב על כך שזה הבית שחיכה לנו. בנוסף, ההתנהלות השחצנית והמתנשאת של המוכרים די הרתיעה אותי, וזה בעצם מה שגרם לי לומר שאני לא רוצה אותו. יומיים החזקתי ב"לא" שלי, אבל יניב, המתון מבין שנינו, אמר שעלינו להתעלם מהתנהלות כזו או אחרת. שיש לנו מטרה, ולא צריך להתייחס למכשולים (ולאנשים) קטנים שבדרך, מה שבעצם הביא אותנו עד הלום...

רכשנו את הבית, והאבסורד הגדול מכולם היה ששלושה שבועות אחרי שעברנו אליו, התקשר אלינו הבעלים של הבית השכור ושאל אם אנחנו עדיין רוצים לרכוש אותו... אגב, הוא עדיין עומד ריק ולנו נחמץ הלב על כך כי היתה לנו בו תקופה מדהימה עם זכרונות יפים.

אז איפה היינו? אה, רכשנו את הבית. כשקיבלנו אותו, ערום ועריה, הרגשתי כאילו קיבלנו פאזל שמישהו פירק ושעכשיו עלינו להרכיב מחדש בדרך שלנו.

הדברים שהתבקשו במיידית היו צביעה של כל הבית בגוון בהיר ונעים במקום הגוון האפרפר החולה בו היה צבוע, והריסת "מודעת האבל" מגבס שעמדה במרכז קיר הסלון כאנדרטה לטלויזיה עם אורות לד מסביב. הכי אייטיס שאפשר...

ברור לגמרי שזה לא נגמר בזה. על הדרך החלפנו את הפרקטים המכוערים בשניים מחדרי השינה, הוספנו פרקט בכל הקומה העליונה, הורדנו את קולט האדים המכוער שהיה במטבח (עוד אייטיס אחד...), העפנו את מאווררי התקרה לכל הרוחות, הקמנו קיר לבנים יפיפה ונכנסנו לגור בו.

ועדיין, למרות השינויים שעשינו, לא יכולתי לומר שהרגשתי בבית בחודשים הראשונים.

התגעגעתי לבית הקודם. גם כשהייתי בדרך הביתה, מהעבודה או מכל מיני מקומות אחרים, טעיתי לא פעם אחת בפנייה והמשכתי בנסיעה, כמו על אוטומט, לבית הקודם. אגב, זה קרה גם ליניב...

הימים חלפו, ובכל פעם שהיה לנו קצת זמן פנוי, טיפלנו בפינה אחרת בבית ונתנו לה את המגע שלנו. בריהוט, בסידור ובפריטים משלימים. לאט לאט, ובהרבה עבודה והשקעה.

ואז, ארבעה חודשים אחרי שעברנו, בוקר אחד זה קרה. קמתי מוקדם לפני כולם וירדתי למטבח. משהו גרם לי להרגיש פתאום בבית. הרגשה אמיתית כזו שעושה נעים בגוף ובלב. הרגשה של בית, הבית שלי, שאין תיאור יותר טוב עבורה מאשר שימוש בקלישאה "אין כמו בבית"...

ועכשיו, אחרי שהעברתי לכתב את משנתי ואת שעל ליבי בעניין הבית, אני חייבת קצת תמונות, להוכחת הכתוב. יהיו פה קצת תמונות לפני ואחרי וגם קצת תמונות של פינות יפות שיצרנו בבית.

נתחיל בקיר הסלון שקיבלנו עם מודעת האבל שנבנתה במיוחד לטלויזיה. זוועת עולם בעיני...


וכך זה נראה כמה שעות אחרי שקיבלנו את המפתח...


תמיד חלמתי על קיר לבנים, והיום זה נראה כך...




מול הקיר מיקמנו את הכורסאות הישנות שפעם קנינו ושיפצנו, ולהם הוספנו ספה בגוון קפה שחור שתשלים את המראה הכללי ותשתלב בנוף הירקרק למשעי.


גם הכונניות ששיפצנו קיבלו מקום כבוד במרחבי הסלון, והן משמשות בעיקר לנוי עם אפשרויות אחסון. זו אחת מהן...


ונעבור למטבח, בו הייתה זוועת עולם נוספת בדמוי קולט אדים שלא ברור לנו מה הייתה מטרתו בכלל כי נראה היה שלא השתמשו בו מעולם  -


בעשר דקות עבודה וכמה מאות שקלים פחות בכיס גם הזוועה הזו הוסרה וקיבלנו קיר חלק למשעי מוכן לטיפולנו.

הדבקנו מדבקות לאריחים שרכשנו במיוחד, ותלינו מדף כפרי מעץ המשמש גם לאחסון וגם לנוי, והתוצאה לפניכם.



ואם לא התפרענו עד עכשיו, בפינת האוכל החלטנו להתפרע לגמרי. היו לנו שישה כסאות עץ עתיקים שקנינו לפני כמה שנים כסט משוק הפשפשים. החלטנו שהצבע החום כבר משעמם וכבד למראה ולכן בחרנו לצבוע אותם בצבעים שמחים. למי שתוהה איך נבחרו הצבעים, ההסבר פשוט למדי... הכחול נבחר בשל ארון הכלים הכחול שהחלטנו שמגיע לו מקום של כבוד במטבח, הירוק נבחר בשל צבע הוילון שהוזמן לחלונות פינת האוכל, והצהוב סתם כי יש בו משהו משמח והוא על אותה סקאלה של צבעים.

כיסא משעמם לפני

כיסאות מהממים אחרי

הארון הכחול והמהמם שלנו, קיבל סוף סוף מקום של כבוד, והוא נמצא במטבח ומשמש כארון לכוסות שלנו וכפינת התה, סמוך לפינת האוכל.


פריטים נוספים שניתן למצוא במטבח -



חדש וישן יחד, כולם בשימוש יום יומי

בפינות הנוספות שנמצאות בקומה הראשונה ניתן למצוא פריטים נוספים, חדשים וישנים, חלקם לנוי, חלקם שימושיים, אבל כולם נעשו או שופצו באהבה רבה ומגיע להם מקום של כבוד -



זוהי פחות או יותר המציאות העכשווית, הצבעונית והמשמחת שלנו בקומה הראשונה של הבית. בפוסט הבא, אשתף בתמונות החדרים בקומה שמעל ואיך הם נראים היום לאחר טיפולנו המסור. נתראה בפוסט הבא...


שיהיה לנו שבוע צבעוני ושמח,
יעל.

45 תגובות :

אנונימי אמר/ה...

איזה פוסט! כל כך הרבה זמן חיכיתי לו. עם התמונות. הכל כל כך אנושי. וצבעוני. מאוד אוהבת. פולינה פרידמן

פרח46 אמר/ה...

הזדהיתי איתך מאוד בקטע של מתי מרגישים "בבית" אחרי שעוברים לבית חדש.
ברגע שיש זיכרונות נפלאים בבית מסוים ועוברים דירה, לוקח זמן לקבל את ההרגשה הזו שוב.
בכל אופן - אהבתי מאוד את מה שעשיתם בבית החדש.
תתחדשו ותהנו.

בתאל נועה אמר/ה...

איזה כיף לך! והכי כיף שבעלך בדיוק בראש שלך וזורם איתך..

חיה שורץ אמר/ה...

יעל יקרה,
כל כך שמחתי "לפגוש" אותך שוב ועוד יותר על כי מצאתם בית והתחלתם "להלביש" אותו ב"בגדים, שאתם אוהבים. אני בטוחה שבסוף יהיה לכם בית חלומות אמיתי.
ברכותי, נשיקות - חיה.

רחלי גזית אמר/ה...

קרעת אותי מצחוק עם "מודעת האבל לטלוויזיה" :-D
הפינות נפלאות אחת אחת ולדעתי מה שהופך בית לבית זה בדיוק זה- כשטביעות האצבע שלך מורגשות בכל פינה ופינה.
איזה כיף שאוכל ללטף הכל בעוד כמה ימים 3

מיס ביס - ביס אוף קייק אמר/ה...

קודם כל, קודם כל, קודם כל שיהיה בשעה טובה והמון נחת בבית הצבעוני הזה והמדהים!!!
כל פינה יותר מדהימה מהשניה
כל פריט מעניין יותר מהשני
רואים את האוירה הנעימה שיצרת בבית הזה
תהנו!!!

שרון רותם אמר/ה...

הטעם הטוב והכשרון שלך ניכרים בכל פינה בבית הזה. הכל כל כך יפה ומזמין.
שתחוו בו רגעים נפלאים של הרבה שמחה ואהבה.

רביד פלג אמר/ה...

תענוג. אפשר לראות אותך בכל אחת מהפינות..וזה לדעתי מה שהופך את ה house ל home!

הדר גונן גרץ אמר/ה...

יעלי - מקסים!!! איזה בית כיפי ומזמין!

חתולי8 אמר/ה...

מקסימקסימקסימקסימקסים!!!!

אנונימי אמר/ה...

איזה כיף שאת משתפת ,הבית שמח מקסים וציבעוני, כ"כ את!

מאחלת לכם רק שמחות בבית.

שבוע טוב!
דליה ב

caspit אמר/ה...

יעל את כזאת חרוצה!!!!! איזה כייף להפוך את הבית לשלך באמת, במו ידייך. תתחדשי ותהני! הכל מקסים מקסים מקסים!!!

Shlomit Sela אמר/ה...

כמה צבעוני ושמח - נהדר!
אפשר לשאול מאיפה המדבקות לאריחים במטבח?
תודה, שלומית

Smadar אמר/ה...

איזה כיף לקום בבוקר לבית כזה כל יום !
צבעוניות שמחה ומהממת, פשוט מ-שגע !
מחכה כבר לבוא ולראות !!!
תתחדשו ותהיו מאושרים ושמחים תמיד, לפחות כמו הצבעים היפים של הבית :)
סמדר

Tal אמר/ה...

כמו תמיד את מעניקה לי ים השראה ורצון לקום וללכת ליצור משהו, לצבוע משהו..

נראה שיצרתם לעצמכם בית אמיתי ויפיפה שכייף להתבונן בפינות החמד שלו...

שאלה: מה זה המדבקות לאריחים ששמתם במטבח? קונים את הריבועים בנפרד? איפה רכשת כאלה?

יפה אמר/ה...

מקסים צבעוני ובעיקר אישי

ליהי עראסי אמר/ה...

ימהממת איזה בית עיצבת! מושלם!!!!

אנונימי אמר/ה...

יופי של תוצאה !
אפשר לדעת מריפה 3 הדמויות הצבעוניות שעומדות ליד מכןנת התפירה?
יום נפלא וצבעוני שיהיה

קשת אוהבת אמר/ה...

אני חושבת שהקריירה הבאה שלך היא בעיצוב פנים.
הבית לגמרי הורס!!!!!!
כל הכבוד לך וליניב על הכל!

טושטוש אמר/ה...

יצא ממש מקסים!!!
קיר הלבנים מהמם, איזה לבנים אלו?
זה בדיוק מה שאני רוצה לבית שלי...

ריבי אמר/ה...

מדהימה אחת! אני ראיתי בלייב ויכולה להעיד שזה אפילו עוד יותר יפה ונעים. בית אמיתי.

Unknown אמר/ה...

ממש מקסים!

פיצ'ולה אמר/ה...

יעלי תעשי לי בית!!!!!


עכשיו יש משמעות חדשה לגמרי לשם של הבלוג. עם כל הצער על הפיספוס של הבית הישן אני חושבת שבאמת הצלחתם להרכיב לעילא את הפאזל הביתי החדש.
ו-היי! אפילו הוונדרפטס הגיעו לבקר...

תהילה בשן אמר/ה...

הבית מהמם. רואים שבכל פינה הושקעה מחשבה.
מאיפה המדבקות לאריחים?
ואשמח לשמוע מדוע משתלם יותר כלכלית להשכיר ולא לקנות.

sisipi אמר/ה...

תתחדשו ותהנו.
ממש תחושה של בית
הנשמה נמצאת שם בכל מקום

nuky1 אמר/ה...

קשה לי להזדהות עם כל מה שכתבת.
היופי הוא בעיני המתבונן.
כל אחד עושה בביתו כמיטב יכולתו וכראות עיניו. נראה לי שאינך יכולה לקטול בצורה כזאת כל מיני דברים שאנשים עשו.
ולא אין לי מודעת אבל לטלביזיה בסלון. אבל יש לי קולט אדים כזה והוא מאד שיושי לי.
אז תהני לך בביתך ובטעמך. תודה על השיתוף.

Liliksha אמר/ה...

כל כך בא לי לבקר בביתך =))
הכל צבעוני ויפה עם תחושה של מקום קסום ומדהים!

יעל אמר/ה...

נוקי היקרה - אתחיל דווקא בתשובה לך... אני כן יכולה לומר את דעתי על כל דבר שאני רוצה, בטח כשזה בבלוג שלי. גם את יכולה לומר את דעתך ואנחנו יכולות שלא להסכים. לא קטלתי אף אחד, אלא פשוט ציינתי עובדה על הבית שלי, אך ורק שלי. לא מסתדר לך? את לא חייבת לקרוא אותי... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתעצבנת מהר, אבל וואלה, עצבנת אותי עכשיו...

פיצ'ולה - ריגשת אותי, תודה!!
לילישקה, סיסיפי, ריבי, הילה וקשת - תודה רבה!!

תהילה - את המדבקות קנינו בוניל אריחים ומדבקות - תמצאי אותם בחיפוש בגוגל בקלות, יש מבחר ענק. לגבי העדפת השכירות - יניב איש כספים, את מוזמנת בשמחה לקפה ושיחה על "מדוע מבחינה כלכלית עדיפה השכירות".

טושטוש - את הלבנים קנינו בגעש, מאחורי ההום סנטר - יש מבחר ענק ומחירים מעולים!

לאנונימית - 3 הדמויות הן דמויות שאני עשיתי מעיסת נייר :-)

ליהי, טל, שלומית, כספית - תודה ענקית וחיבוק גדול. את המדבקות קנינו בוניל מדבקות ואריחים, ראו פרטים בתחילת התגובה שלי.

יפה, סמדר, דליה, חתולי, הדר - תודה רבה!! מאוד מעריכה את תגובותיכן.

מיס ביס אוף קייק, רחלי, פרח, נועה, שרון, רביד, חיה ופולינה - תודה לכן, אוהבת בחזרה!

ואם פיספסתי מישהי בטעות - סליחה!


Sharona R - שרונה ראובני אמר/ה...

מקסים! הכל נחמד וצבעוני כל כך ומלא חיים. תתחדשו!

חני אמר/ה...

כתבו עליך ספר - "הבית של יעל" ועכשיו גם ניתן למצוא אותו בתרגום למרוקאית, כך שזה משתלב טוב עם פינת התה הכחולה...

Michal Peled אמר/ה...

יקירה כמה יפה ושמח ונעים הבית
שימחת אותי מאד עם הפוסט הזה

ממקו אמר/ה...

יעלי זה מקסים, יש לך טעם משובח והבית נראה פשוט מזמין וחם ונעים.

יעל - קונדסונים אמר/ה...

איזה כייף! מקנאה. מאוד אהבתי את קיר הלבנים ומה שעשית מתחתיו. מקסים.

ליאת אמר/ה...

בית הורס!! איזה כייף שאפשר לעצב בול כמו שבא לך..

taxelit אמר/ה...

יעלי..... האישיות הצבעונית שלך כלכך ניכרת בבית..... כתבת כלכך יפה..... ריגשת אותי בפתיחות שלך..... את באמת משהו מיוחד...... הבית שלך מיוחד...... שאפו ולא פחות מזה.....

מושית10 אמר/ה...

עיצוב הבית מקסים ומשרה אווירה נעימה ושלווה. יופי של רעיונות

מוניקה אמר/ה...

יעל,
רציתי להודות על הפוסט המרגש שלך ואין ספק שבית זה הרבה אנחנו ושתזכו לאהבה שמחה וברכה .
חג אורים שמח ותודה מוניקה

יעל.קיפודים אמר/ה...

יצירה ביתית מרגשת, ותענוג לקרוא את כל ההסברים והדרך שבה התחברת...
ללא ספק עשית אותו לגמרי "הבית של יעלי" - בית שמח!

מושית10 אמר/ה...

לאחר שכתבתי את תגובתי למעלה, בקשו ממני לשאול אותך היכן נרכש השעון שעומד ליד קיר הלבנים.
תודה מראש

יעל אמר/ה...

שרונה, חני, מיכל, ממקו, יעל, ליאת, מושית, מוניקה ויעל - תודה רבה לכן! שימחתן וריגשתן אותי בתגובותיכן המפרגנות. תודה!!

מושית - את השעון קניתי לפני כמה חודשים בסיבוב שעשיתי בשוק ברמלה. בעקבות הביקוש של כל מי שראה אותו, הלכתי שוב כמה פעמים ולא היה. רק לאחרונה (לפני כחודש) שוב היו שעונים כאלה, כך שאיני יודעת אם יש שם היום.

ציפי לוין אמר/ה...

יעל הבית מקסים!! אני מאד מאד מבינה אותך כי אנחנו חיים בבית שכור, וכמה שאני מיפה אותו זה לא זה, ובקיץ שוב נעבור, לא יודעת לאן......אז כן, אני רוצה גם ומקווה שבעשור הקרוב!! תתחדשו, הפריטים משתלבים נהדר, וזו הרגשה מעולה שכל פעם אפשר ליפות יותר, לחדש ולמצוא מקום למה שאוהבים. אין כמו בבית, זה לא עוד ביטוי, אלו החיים!

אנונימי אמר/ה...

איזה בית מהמם.
מאיפה הפטריה שליד מכונת התפירה?
שחר.

יעל אמר/ה...

ציפי - אני כל כך כל כך מבינה אותך... זה בדיוק זה. בית כמהות והוויה ולא כרכוש... מקווה בשבילך שזה קרוב ♥
שחר - תודה, הפטריה היא מעיסת נייר, שרפרף שאני הכנתי.

Inbari אמר/ה...

פשוט מהמם!!! אין לי מה להוסיף, מצפה כבר לראות בלייב -
את יודעת כמה אני אוהבת כל דבר שאת נוגעת בו, והשילוב שלך ושל יניב... :)
פתאום הבנתי כמה אני מזדהה איתך לגבי התחושה של הבית, גם לי זה לקח כמה חודשים ועוד קצת... עכשיו זה כבר מרגיש באמת שלנו (ולא קשור למה או מי שהיה פה קודם, וגם לא לאנשים אחרים צרי עין וחסרי יכולת לפרגן או לחילופין לשתוק....) ;)

שלה אמר/ה...

יעל ויניב, יצא לי וואוווו גדול למראה הבית שיצרתם, איזה כיף לכם ולילדים, תענוג, בית שצריך להראות בעתונים
לעיצוב הבית ובכלל אולי כדאי שתיקחו את זה כמקצוע כי אתם כל כך מצוינים בזה...ניתקלתי ביצירת פסיפס מקרמיקה (אחרי שתעברי את מחסום השלט לבית)
בקישור הבא(אפשר להכין שולחנות ,קירות ואם זה תלוי בך אז כנראה גם את כיפת השמיים..)
http://ceramicartsdaily.org/pottery-making-techniques/making-ceramic-tile/pottery-video-of-the-week-how-to-make-a-cut-ceramic-tile-mosaic-tabletop/

באהבה שלה