יום שלישי, 1 באפריל 2014

אומנות המיחזור

אומנות עיסת הנייר היא אומנות כפולה. מכיוון שעיסת נייר לא עומדת בפני עצמה אלא מהווה רק ציפוי חיצוני, יש צורך תמידי להכין בסיסים קשיחים ומוצקים אותם מצפים, בסופו של דבר, בעיסת הנייר.

לפיכך, אומנות עיסת הנייר היא גם אומנות המיחזור.

כשאני צריכה להכין בסיס לעבודה, אני משתמשת בכל חומר גלם קשיח אפשרי, שרובו נחשב כזבל בעיני אחרים, כמו למשל בקבוקים ריקים, חתיכות קלקר מאריזות מוצרים, קרטונים קשיחים, קופסאות פלסטיק, חוטי ברזל ועוד מגוון גדול של ג'אנק שאפשר למצוא סביבנו.

לא אחת קורה לי שאני רואה אריזת פלסטיק או בקבוק מיוחד, ובעיני רוחי מיד צצים הרעיונות של מה שאפשר ליצור מהם עם עיסת הנייר. לפעמים, אני קונה מוצרים בסופר בגלל האריזה שלהם ולא בגלל שאני צריכה אותם... ;-)

והפעם, נפל בחלקי פרוייקט מיחזור גדול מימדים, תרתי משמע.

נתבקשתי להכין שפופרת צבע ענקית, לפחות מטר וחצי, ושני מכחולים גדולים, גם הם בגודל לא טבעי בעליל, מטר - מטר ועשרה, שישמשו כתפאורה לקבלת הפנים במעדניית הסדנאות של דנה ישראלי.

בגלל הגדלים שנתבקשו החלטתי ללכת על פיסול ברשת לולים שאותה אצפה בעיסת נייר.

לאחר שהשפופרת עוצבה ברשת הלולים התעוררה השאלה במה למלא אותה על מנת לקבל בסיס קשיח ונוח לעיצוב, אך יחד עם זאת קל משקל ככל שניתן.

סוגיית המשקל מיד הסירה מהפרק את אפשרות המילוי בעיתונים, ועלתה לראש ההבנה שיש למלא את שפופרת הענק במשהו חלול... מיד נזכרתי שסמוך לבית ניצב מתקן מיחזורית ענק שיניב אוהב לבקרו פעם בשבוע.

מיד שלחתי את עורכת הדין עם שתי שקיות וביקשתי ממנה להביא בקבוקי שתיה ריקים ממתקן המיחזורית. מה? רק אנחנו צריכים לתת לו כל הזמן? בכדי לשמור על יחסים תקינים צריך הדדיות, לא? שגם הוא יתן קצת...

לאחר כמה דקות הילדה חזרה עם שקיות מלאות שנבלעו בתוך שפופרת הרשת כאילו כלום, ולא נודע כי באו אל קירבה...

מיד נשלחה משלחת נוספת, הפעם בראשות יניב, להביא עוד בקבוקים. הרבה בקבוקים...

אם מישהו מהשכנים קורא עכשיו, זה הזמן לחבר אחד ועוד אחד ולהבין למה שדדנו את מתקן המיחזור השכונתי, ולא, זה לא היה בשביל 30 אגורות...

וזה מה שיצא בסיום-

בשלב זה, החגיגה האמיתית החלה. עיתוני לאישה, שסוף סוף נמצא להם שימוש הולם אצלנו בבית, נתלשו בזה אחר זה לדפים בודדים, והתחלנו בעבודת צוות משפחתית מהנה של ציפוי שפופרת הרשת הענקית בכדי להקשיח אותה, כמובן תוך כדי קריאת כותרות ופרסומות...


השלב הזה חזר על עצמו עוד שלוש פעמים בהפרשים של כמה ימים בכל פעם על מנת לתת לשכבות להתייבש בין לבין.

כשהתוצר כבר היה קשיח ומוכן, ציפיתי הכל בנייר לבן כדי להקל על עבודת הצביעה אחר כך.


ואז הגיע השלב הכייפי באמת מבחינתי - עיצוב השפופרת עם עיסת נייר. עיצבתי פתח לתפארת בחלקה העליון של השפופרת, ונהניתי להיזכר בעובדה שלעיסת הנייר אין גבול. אפשר לעשות איתה הכל! טוב, נו, כמעט הכל...


במקביל לשפופרת הצבע הכנתי גם שני מכחולי ענק תואמים, בתהליך די זהה, רק שבהבדל אחד - המכחולים צופו לגמרי בעיסת נייר, הן בשל הצורך לעצב את שערותיהם והן בשל הטקסטורה האחידה המתבקשת.


בסיום, הכל נצבע, במצב מאוזן כמובן, בעיקר בשל העובדה שהשפופרת ארוכה ואני קצרה...






ועכשיו כפי שהם הופיעו בכניסה של מעדניית הסדנאות, הצילומים המקסימים צולמו על ידי דנה ישראלי -


ומכלול התצוגה -


ואחת אחרונה להמחשת הגודל, צולמה על ידי רומן בלשוב -


אין ספק שזו היתה אחת העבודות שממש נהניתי לעשות, בעיקר בגלל אתגר הגודל שלה, אבל גם בשל המכחולים שהיו בשבילי משימה אחת מרשימת ה - To do שלי, לאחר שראיתי פעם בכפר איטלקי בטיול לפני כ - 12 שנים מכחולי ענק מפלסטיק וידעתי שפעם גם אני אעשה כאלה מעיסת נייר...

אז הפעם הזו הגיעה. אפשר למחוק מטלה אחת. נשארו שמונת אלפים תשע מאות עשרים וחמש משימות...

♥♥♥
יעל

נ.ב.
ולא, אני לא עובדת עליכם, למרות התאריך היום... ;-)

21 תגובות :

מיס ביס - ביס אוף קייק אמר/ה...

וואווווו....מ דהים! אלופה!

Unknown אמר/ה...

מהממתתתתתת יעלי את משהו מיוחד ..

חיה שורץ אמר/ה...

יעל יקרה,
איזה יופי של עבודה, איזה רעיון מבריק, והתוצאה - מקסימה !!
יש שכר לפעולתך !! גאה בך !

Unknown אמר/ה...

מדהים!!!

אנונימי אמר/ה...

מקסים! מקסים! מקסים!
את יצירתית ברמות
יפעת

מושית10 אמר/ה...

פרוייקט מקסים! מעניין מאד היה לעקוב אחר תהליך העבודה.

חתולי8 אמר/ה...

מטריף!!!
חבל שלא ראיתי את זה בלייב כשהייתי שם... מצד שני היו שם כ"כ הרבה אנשים שהגיוני לפספס.
יעלי, אין עליך! את הכי מוכשרת בעולם!!!

מרב אמר/ה...

מהמממם

טליה אמר/ה...

תקשבי יעלי, זה פשוט כל כך מהמם, וניכר בכל שערת מכחול שנהנית לעצב אותה עד הקצה.
חוץ מזה מרתק לקרוא על תהליך העבודה ומאד משעשעת הדרך בה את מתארת את התהליך. כשראיתי לראשונה את התמונות מהאירוע, תהיתי במה מילאת את פנים השפורפרות, עכשיו, יש תשובה.
שאפו גדול, מגיע לך!!

caspit אמר/ה...

יו, אין לתאר.

hamudale אמר/ה...

מהמם!!
את לא קטנה, את ענקית!!

ריבי מהמעבדבדה אמר/ה...

אני זוכרת שדבר ראשון שראיתי את זה בהקמה של המעדניה חשבתי עלייך אבל הזזתי את המחשבה הצידה מתוך הנחה שבטח דנה קיבלה את זה מאחד הספונסרים. כשהכל היה גמור ועמדנו להתפעל היא כמובן ציינה שאת עשית את זה. איך יכולתי לחשוב אחרת???? אלופה.

ברוריה הוכמן אמר/ה...

ברור שאת לא עובדת עלינו. במו עיני ראיתי את היצירה הזו ותהיתי מי הגאון שעשה את זה. ממש מרשים

Michal Peled אמר/ה...

מגניב ומדהים לגמרי
התלהבתי כבר שם ולא ידעתי שזו את...

ציקוש אמר/ה...

את אלופה!!!
אין על הכשרונות והיכולות המדהימות והיצירתיות שלך!!!
חבל לי שלא הספקתי לפגוש/ להכיר אותך ביריד

שלה אמר/ה...

ווואאאאוווו, איזו שפורפרת צבע מדהימה
את חייבת לעשות פסלים מונומנטליים מעיסת נייר. אני מצידי הכנסתי אותך ל"גינס" כבר מזמן.

Tal אמר/ה...

את מדהימה אותי כל פעם מדש!!!

כל העסק של השפורפרת והמכחולים היו הרבה יותר מדהימים ומרשימים מכפי שאפשר להעביר בתמונות (הייתי שם בשלבי ההקמה...)

שאפו!!
נ.ב. - המטריושקות עוד רגע מוכנות ;)

אנונימי אמר/ה...

לא, זה אין לתאר ממש. את מוכשרת וגאון חד פעמי. כבוד גדול!! (אסנת)

Dafi אמר/ה...

באמת מדהים. זה נראה כל כך פשוט, אבל זו עבודת אומנות לשמה. מדהים!

ציפי לוין אמר/ה...

מהמם, אין מילים. פשוט מהמם!!

יעל.קיפודים אמר/ה...

איזה כיף לראות את שיקוף הרנטגן של שפופרת הצבע, כמה מקצועיות נדרשת בכדי להוציא את הענקים האלה אותנטיים לגמרי!
אלופת עולם בכלל (ואמסטרדם בפרט ;-) )