יום רביעי, 28 באוקטובר 2015

זמן ילדים

כשחשבתי על הפוסט הזה, חשבתי לעצמי שאולי הוא לא קשור ישירות ביצירה, אך במחשבה מעמיקה יותר הגעתי לתובנה שגם כתיבה תיעודית היא סוג של יצירה, בטח כתיבה כזו שמתעדת פרטים חשובים בחיי היום יום שלנו בתקופות מסויימות.

מעט לפני שכל אחד מהילדים נולד, התחלתי לכתוב יומן. לכל אחד מהילדים נכתב יומן נפרד ופרטי שנכתב עבורם, ואולי, בדיעבד, גם עבורי...

ביומן של כל אחד מהם יש את סיפור ההריון, הגילוי, החוויות שעברנו בדרך, וכמובן את סיפור הלידה.


בהמשך, לאחר הלידה, השתדלתי לכתוב לכל אחד ואחת מהם חוויות מהיום יום שלנו יחד, חוויות שלנו כהורים, וחוויות שלהם, כאנשים חדשים שלומדים להכיר את העולם הזה ☺.

עכשיו בטח תגידו: למי בכלל יש זמן, כוח וסבלנות לכתוב משהו עם תינוק קטן ותובעני בבית...

לזה אני עונה שאם ממש רוצים, יש זמן גם לזה.

נכון שעם איתי זה היה הרבה יותר פשוט מכיוון שזה היה רק הוא ואנחנו, כך שיכולתי למצוא זמן בהזדמנויות שונות, כמו למשל כשיצאנו לגינה והוא נרדם בעגלה, כשיניב היה בבית והתחלקנו בנטל, או סתם ברגעים של שקט ממטלות, במקום לקרוא ספר...


כשגל נולדה, זה היה כבר קצת יותר מורכב. לוחות הזמנים הצטמצמו, הילדה לא ירדה מהידיים (שלי, אך ורק שלי...),  והיה עוד ילד בבית שצריך לטפל בו מדי פעם... ☺.

אז אולי כתבתי לה במרווחים קצת יותר גדולים ולא בכל שבוע, אבל עדיין לא ויתרתי, וישבתי וכתבתי. והיום, במרחק הזמן, אני ממש שמחה על כך.

כשמאיה נולדה, זה כבר היה הרבה יותר מורכב. בית, שלושה ילדים, שאחת מהם היא תינוקת שצורחת כל יום וכל היום בלי סיבה נראית לעין במשך שלושה חודשים (ובטוח הייתה לה סיבה, רק שאנחנו, בכל האמצעים העומדים לרשותנו, לא מצאנו אותה...), היו עילה מספיק טובה שלא לכתוב.

ואכן, עד גיל 7 חודשים בערך לא כתבתי לה, ואז בבת אחת, כשסערת הילדה השלישית נרגעה, שפכתי הכל על הכתב, ומשם המשכתי לכתוב הלאה....



והיום יש להם יומנים המתעדים את שנותיהם הראשונות.

אירועים כמו צמיחת שיניים, שמחות, מחלות, הצלחות, מילים ראשונות ושיבושי לשון מתועדים למשעי ☺


מה שכיף בזה, זה היכולת להיזכר באירועים שונים שחווינו ונשכחו מפאת קצב החיים, חוסר הזמן ושלל המטלות שאיתן אנו מתמודדים כל יום.

אז נכון שאני לא יושבת וקוראת את היומנים האלה בוקר וערב, וגם לא פעם בשנה, אבל אני בטוחה שהם יסבו לילדים הנאה כשיקראו אותם ויהיו גדולים, ובעיקר כשיהיו להם ילדים משלהם... ☺

בפוסט הבא - אלבומי יום הולדת, לא מה שאתם חושבים...

***********************************************************

ולפני סיום, למי שממש אוהב פריטי וינטאג' מיוחדים, אעדכן גם כאן שמחר ומחרתיים, חמישי ושישי, אנו עורכים בביתנו מכירה של שלל פריטי וינטאג' יחודיים ויפים שאספנו מטיולינו בעולם, וכעת צריך לשחרר כי יש יותר מדי ☺.

בנוסף, במכירה יהיו גם פריטי גראז' סייל במחירים שווים.

את כל הפרטים על המכירה (שעות וכתובת) תוכלו למצוא בדף האירוע, שנמצא כאן -

משחררות אוספים - מכירה שנייה.

מי שרוצה גם לקבל עדכונים שיצטרף לאירוע וכך יתעדכן בכל הפרטים, ובעיקר לגבי מזג האוויר מחר - פרט חשוב לקיום המכירה.

נתראה רק בשמחות,
יעלי.

9 תגובות :

Tzvia Birman אמר/ה...

הילדודס שלי כבר דיי גדולים (12. 10 .6. )
הלוואי שהייתי עושה זאת....
לצערי ניסיתי מעט עם הילדה הראשונה.... אפילו אלבום הכנתי לה.
ניסיתי עוד פחות עם השניה. התלהבתי שהיא שקטה ורגועה ולא סוערת כמו הראשונה אז היה לי זמן לעצמי. ובשלישי..... שכחתי בכלל להכין אפילו אלבום :-/
כייף לילדודס שלך

חתולי8 אמר/ה...

נהדר!
וכתב היד שלך בכלל לא חוקי!!!!
אוהבת♥

פרח46 אמר/ה...

הכתב שלך מדהים.
לכתוב את הילדים שלנו זה דבר נפלא. מניסיון.

יעל אמר/ה...

תודה! ❤

יעל אמר/ה...

חחחחחחח... אהבתי, תודה!

יעל אמר/ה...

תודה לך צביה ☺

טושטוש אמר/ה...

בגדולה יש לי כזה יומן וגם אלבום תמונות,
בשנייה יש משהו מינימלי ובימים אלו מכינה את האלבום
מקווה שבשלישית שתגיע בקרוב אצליח גם :)

מה שכן הצלחתי זה מפוסט ישן שלך להכין לכל ילדה קופסאת זיכרונות ואני שומרת בה דברים חשובים... אולי כמו שהיית השראה שם אצליח גם עכשיו כאן :)

עדי מהערבה אמר/ה...

רעיון וביצוע מדהימים, כרגיל. גם אני מתחזקת יומנים דומים ( לא מפורטים כמו שלך ובטח לא בכתב המעלף שלך ולא בחוש ההומור שלך...) וזו בהחלט עבודה, אבל משתלמת. הגדולים שלי מאד אוהבים שמקריאים להם מהיומנים האלה בעיקר את פינת ההברקות...

מושית10 אמר/ה...

רעיון היומנים - נהדר, הביצוע גם!. בזמנו השלמתי פרטים ביומנים מוכנים שהיו מוכרים אז לפני כך וכך שנים...גם זמן לא היה בין גידול 3 ילדים ובעל לבין קריירה תובענית ומאתגרת,, אבל "עשיתי תיקון" בנכדים....