יום ראשון, 15 ביוני 2014

תיק התיקים


לפני זמן מה תפרתי לי תיק די פשוט משתיים וחצי חתיכות של בד ורצועה שמשמש אותי באופן יומיומי לסחיבת חצי הבית שאני לוקחת איתי, ואני ממש ממש מרוצה ממנו על אף פשטותו.

בשבוע שעבר פנתה אלי עורכת הדין הצעירה ואמרה שישנם ימים בהם הם צריכים להביא לבית הספר רק חוברת אחת, מחברת וקלמר, והיא היתה שמחה לקבל תיק בסגנון התיק שתפרתי לעצמי כדי שישמש אותה בימים כאלה במקום תיק הגב הענקי שהיא סוחבת מדי יום.

החלטתי לתפור גם לה תיק בד די פשוט ונוח עם רצועה אחת להחזקת התיק באלכסון על הגוף, אך היות ומדובר בתיק שישמש אותה לבית הספר מדי פעם, רציתי להוסיף לה אלמנטים של כיסים (כמה שיותר) ומקום לכלי כתיבה זמינים, וגם לטלפון או לכסף בשליפה מהירה, וכמובן סגירה למניעת העלמות/אובדן של פריטים מהתיק.

הכנתי לי כל מיני סקיצות וציורים על התיק הרצוי כשהמטרה הבסיסית היתה ליצור תיק שיהיה קל ונוח לתפעול של ילדה.


היות והילדה ממש מרוצה מהתוצאה (טוב, נו גם אני), החלטתי לכתוב כאן הדרכה לתפירת התיק, על מנת לשתף ועל מנת שיהיה תיעוד של "המתכון" להכנתו, כי ברור לי לגמרי שעוד חודש לא ממש אזכור מה עשיתי כאן בדיוק, ורק המחשבה על התברברות נוספת עם ההחלטות הגורליות על המידות של כל דבר ואיך עושים אותו גרמה לי להבין שעדיף לתעד ולכתוב את זה מסודר...

אתחיל מהסוף - זה התיק שיצא -


המידות החיצוניות של התיק הן - גובה-27 ס"מ, רוחב - 28 ס"מ, עומק - 11 ס"מ.

*** אני חושבת שמיותר לציין זאת, ובכל זאת אציין - 
ההדרכה המפורסמת כאן מיועדת לשימוש אישי בלבד ***


רשימת המצרכים -

אני בחרתי שלושה סוגי בדים שונים - אחד לצד החיצוני של התיק (ג'ינס כחול), אחד לבטנה של התיק (פסים אדום לבן), ובד אחד נוסף לכיסים (אדום עם נקודות לבנות).


אפשרי בהחלט שכל החלקים שיפורטו כאן יהיו באותו הבד והצבע, וזה כמובן בהתאם לרצון ולסגנון של בעלת התיק.

מידות -
  • גוף התיק - 70x40 ס"מ - לגזור שתי חתיכות -  אחת מהבד חיצוני ואחת מבד הבטנה.
  • כיסים חיצוניים - 42x40 ס"מ - לגזור שתי חתיכות - אחת מהבד שנבחר לכיסים ואחת מבד הבטנה.
  • כיס פנימי - 23x17 ס"מ - לגזור שתי חתיכות מהבד שנבחר לכיסים.
  • המכסה העליון של התיק - 32x22 ס"מ - לגזור שתי חתיכות - אחת מהבד החיצוני ואחת מבד הבטנה או הכיסים לבחירתכם.
  • רצועה - 8x88 ס"מ - לגזור שתי רצועות - אחת מהבד החיצוני ואחת מהבטנה או בד הכיסים. שימו לב לאורך הרצועה - אני עשיתי אותו כך שיותאם לגובהה של עורכת הדין (1.30 ביום בהיר).

 שלבי ההכנה -
  1. בשלב הראשון מקפלים את בדי גוף התיק והכיסים החיצוניים לשניים בדיוק באמצע (כל ארבעת הבדים הראשונים ברשימה), וחותכים בתחתית, בצד של הקיפול, מגרעת בגודל של 5x6.5 ס"מ, כמודגם בתמונה -

    כשנפתח את הקיפול, זה מה שנקבל בכל אחד מארבעת הבדים -


2. בשלב הבא, יש לקחת את שני חלקי הכיסים החיצוניים ולהניחם זה על זה כאשר הצד היפה שלהם פונה פנימה.

יש לתפור שני תפרים -  בקצה העליון ובקצה התחתון של הבד כמשורטט בתמונה, ולא לשכוח לחזק את קצוות התפר  -

 בסיום, יש להפוך, לגהץ, ולתפור תפר עליון (Top stitch) בכל אחד מהקצוות.

3. עכשיו יש לקחת את הכיס שתפרנו בשלב 2 ולהניחו, בהתאמה לפי המגרעות, על הצד היפה של הבד החיצוני של התיק, כאשר הבטנה של הכיס פונה כלפי פנים וצידו החיצוני של הכיס פונה אלינו, בדיוק כמו בתמונה - 

יש לתפור את שני החלקים אחד לשני בדיוק כמודגם בתמונה הבאה.
התפרים המסומנים בצבע שחור מיועדים ליצירת תאי הכיסים וקיבועם לתיק (כך אנחנו יוצרים שני כיסים מאחור ושניים מלפנים), והתפרים המסומנים בצהוב הם אופציונליים בלבד, והם מיועדים ליצור מקומות נפרדים לכלי כתיבה אם רוצים.


4. לאחר סיום תפירת שלב 3, מקפלים את מה שיצרנו לחצי כאשר הצד היפה נמצא בפנים.
כאשר הקיפול סגור ומיושר היטב, יש לתפור בשני הצדדים כמודגם בתמונה הבאה - 


5. עכשיו, כשנוצר לנו מעין כיס גדול סגור, נותר רק לסגור את פתחי המגרעת בתחתית שגזרנו בהתחלה בשני הצדדים.
על מנת לעשות זאת, יש "לפתוח" את הכיס שנוצר ולחבר את שני צידי המגרעת זה לזה כך שבעצם יסגר לנו התיק ויווצר הבוקסינג שמגדיר את תחתית ורוחב חלל התיק, ולבצע תפר ישר ומחוזק היטב בפינות כמודגם בתמונה הבאה (התפר לא נראה ישר בתמונה מכיוון שהתיק לא יציב, אך בפועל הוא ישר לגמרי) - 


עכשיו צריך רק להפוך, להתלהב ממה שיצא לנו ולהניח בצד כדי לעבור לשלב הבא - 


6. תפירת הכיס הפנימי - יש לקחת את שתי החתיכות שגזרנו לכיס הפנימי ולהניחן אחת על השנייה במדוייק כאשר הצד היפה של הבד מונח כלפי פנים. יש לתפור תפר היקפי כמעט מלא, תוך השארת פתח צידי של כ- 6 ס"מ להיפוך, כמודגם בתמונה -

 לא לשכוח לקטום פינות לפני ההיפוך.

כשמסיימים, יש להפוך, לגהץ ולתפור תפר עליון בחלקו העליון של הכיס -

7. יש למקם את הכיס הפנימי על צידו היפה של בד הבטנה של התיק ולתפור אותו בשלושת צדדיו, כמו בתמונה, אני מיקמתי את הכיס במרכז בד הבטנה ובמרחק של 7 ס"מ מהשפה העליונה של הבד - 

8. עכשיו יש לחזור על שלבים 4 ו - 5 שעשינו לצד החיצוני של התיק גם עבור החלק הפנימי של התיק, מה שיתן לנו את התוצאה הבאה שגם ממנה אפשר להתלהב ואחר כך להניח בצד כדי לעבור לשלב הבא -  

שלב 5, והפעם בבטנה...


9. המכסה העליון של התיק - יש לקחת את שתי החתיכות שגזרנו עבור חלק זה,
ולהניחן אחת על השנייה במדוייק כשצידן היפה פונה כלפי פנים.
יש לקחת כוס, או כל כלי מעוגל אחר, למקם בשתי הפינות התחתונות, לסמן ולגזור לפי הסימון. 


במה שקיבלנו לאחר הגזירה יש לתפור מסביב לשלושת הצדדים כמודגם בתמונה -


להפוך, לגהץ היטב ולעשות תפר עליון (Top stitch) באותם שלושת הצדדים של ההיקף.
וכך זה נראה מלפנים לאחר התפר העליון. אני הוספתי גם לולאה מגומייה, כדי שניתן יהיה לאבטח את סגירת התיק, לא הכרחי.


10. תפירת הרצועה -
כאמור, את אורך הרצועה יש לקבוע לפי אורך בעלת התיק.
המידה המופיעה ברשימה שלי מתאימה לילדה בגובה 1.30 מטר.
בכל מקרה, מה שצריך לעשות לאחר חיתוך האורך המבוקש של בדי הרצועה זה להניחם אחד על השני כאשר צידם היפה פונה אחד כלפי השני (כלפי פנים), ולתפור לכל האורך משני הצדדים.
בסיום, יש להפוך, לגהץ ולהעביר תפר עליון בשני הצדדים על מנת לקבע את הרצועה, וכדי שהבדים לא ינועו/ישנו כיוון בעת השימוש.
אני הוספתי לקדמת הרצועה גם כיס קטן כדי שהיא תוכל לשים בו כסף או מפתח, וגם לכיס זה הוספתי סוגר מגומיה.
הכיס מורכב בעצם משתי חתיכות בד ברוחב הרצועה (8 ס"מ) ובאורך שבו אנו מחליטים שיהיה הכיס (חתכתי 15 ס"מ, ולדעתי זה יצא קצת גדול, הייתי הולכת על 12 ס"מ בפעם הבאה...).
זה מה שיצא -




11. סיום -חיבור כל החלקים לתיק -
 חיבור הרצועה - יש לקחת את החלק החיצוני של התיק ולהצמיד אליו את הרצועה משני צדדיו, בדיוק באמצע, כאשר שני הצדדים החיצוניים, הן של הרצועה והן של התיק, פונים זה כלפי זה.
לאחר שמיקמנו נכון, יש להעביר תפר מכונה בשני הצדדים במיקום המסומן בתמונה.


חיבור מכסה התיק - יש להצמיד את המכסה שתפרנו לגב התיק, כך שהקצה הלא תפור של המכסה יונח בהתאמה על הקצה הלא תפור של גב התיק, באופן שבו שני הצדדים החיצוניים, הן של מכסה התיק והן של גוף התיק, פונים פנימה, זה כלפי זה.
לתפור לכל האורך (לאורך הפס השחור בתמונה) ולחזק בקצוות.

לסיום - יש להפוך את חלק הבטנה שתפרנו כך שצידה האחורי והלא יפה יהיה כלפי חוץ, ולהכניס לתוכה בהתאמה את חלקו החיצוני של התיק (עם הרצועה והמכסה שכבר חיברנו לו) כשצידו הקדמי והיפה פונה כלפי חוץ.
בעצם, מה שנוצר לנו זה יחידה אחת המורכבת משני החלקים שמונחים האחד בתוך השני כאשר שני צדדיהם היפים פונים זה כלפי זה.
למקם את שניהם בהתאמה וליישר לפי החלק העליון. להדק בסיכות על מנת שהחלקים לא יזוזו בזמן התפירה, ולהתחיל לתפור תפר היקפי מסביב לכל המסגרת למעט פתח של כ - 6 ס"מ שיאפשר לנו להפוך את התיק (התפר מסומן בשחור בתמונה).

את התפר ההיקפי יש לעשות במרחק של כסנטימטר מהקצה, ולחזור פעמיים על התפירה באיזור הרצועה בשני הצדדים.

להפוך את התיק דרך הפתח העליון שהושאר, לגהץ היטב, ולעשות תפר עליון היקפי לקצה, שיסגור בעצם גם את הפתח העליון שהשארנו לצורך הפיכת התיק.

וכך הוא נראה כשהוא פתוח -


וכך התיק נראה כשהוא סגור -

ובהרצה -

וזה שהילדה מבסוטית כבר אמרתי?

אני נהניתי מהתהליך למרות שבזבתי המון זמן על קביעת המידות שיתאימו לגודלה של עורכת הדין, וגם על חיתוכים של בדים שנזנחו לאחר מכן כי לא התאימו בסופו של דבר בגלל המידות, אבל אני לגמרי יודעת שבפעם הבאה זה כבר יהיה הרבה יותר מהיר.

ולמה הוא קיבל את השם תיק התיקים? כי ההדרכה שלו נראית כמו מגילה, אבל היא לא, היא די פשוטה... ;-)

היום היא הולכת איתו לבית הספר, גאה בו וגאה בי. מה צריך יותר מזה בחיים, אה?

בהצלחה,
יעל.

יום חמישי, 29 במאי 2014

אביביות - בבושקות, הדור החדש...

הרבה פעמים אומרים שדברים טובים או מוצלחים קורים לגמרי במקרה.

הפעם, במקרה שלי, אני גם יכולה לומר שזה לגמרי נכון...

הכל התחיל במקרה. לא תכננתי בכלל ליצור אותן. הכוונה הראשונית היתה שונה לגמרי, אבל בחיים, כמו בחיים, תוכניות לחוד ומעשים לחוד.

התכנון המקורי היה ליצור דמות מצוירת שאני ומיכל חברתי מאוד אוהבות. הבטחתי למיכל שאחרי היריד, שיהיה לי זמן (ברור שיהיה לי זמן... ), אכין אחת כזו לשתינו.

ואז הגיע "אחרי היריד", ולא היה לי זמן, אבל הבטחות צריך לקיים ולכן התחלתי לחשוב איך אני יוצרת את הדמות ההיא.

היה לי ברור שהיא מורכבת מדי לפיסול בפעם אחת ושאצטרך לפסלה בהמשכים, ולכן בשלב הראשוני יצרתי רק את הבסיס לדמות והנחתי לו להתייבש.

וכשהבסיס התייבש, ראיתי בעיני רוחי משהו אחר לגמרי מהתכנון המקורי.


בטח לא תאמינו לי, אבל אני ראיתי בבושקה... כמה מפתיע!!

ואני, עם מראות (הזויים ככל שיהיו...) לא מתווכחת, ולכן התיישבתי מיד לצייר את שראיתי בעיני רוחי.

אחרי שעתיים של ציור קפדני ומדוקדק עם זיקה למקור הרוסי היא נולדה... מהממת ומושלמת לטעמי (טוב, אני אומרת את זה על כל בבושקה...), ומיד היה לי ברור שיהיו לה אחיות.


יניב נכנס לכוננות הכנת עיסת נייר כיוון שהן זוללות המון עיסה, גם אם זה לא נראה כך, ואני נכנסתי לכוננות ייצור גלמים מהדגם החדש.

אושר גדול! התסכול היחיד היה זמן ההמתנה לייבוש הגלמים, שיכול לקחת עד שבוע.

מזל שהקיץ בפתח!! יקוצרו זמני ההמתנה לאלתר!



והנה שלוש מבנות האביב יחד -



עכשיו אני עובדת במרץ להרחיב את המשפחה (של הבבושקות, לא שלי...), היות ואלה כבר מצאו בתים חמים ואוהבים.

ומהו הפרוייקט הבא בעיסת נייר? הדמות המצוירת, ההיא מתחילת הפוסט... :)

מיכל, לא להתייאש, זה עוד יקרה...

שיהיה לכולנו יום צבעוני ושמח!!

יעל. 

יום ראשון, 11 במאי 2014

לא נמאס... טרדם

אמסטרדם, שנה רביעית באותם תאריכים אך בהבדל אחד. הפעם היה זה יום המלך ולא יום המלכה, לאחר שבשנה הקודמת, ביאטריקס המלכה העבירה את השרביט לבנה, וילם אלכסנדר, בעודה בחייה.

והמלך, הוד רוממתו החדש (או, בעברית, כפרעליו...), ממשיך במסורת חגיגות יום ההולדת במסגרתן הופכת הולנד לגראז' סייל אינסופי ליום אחד.

מקור המסורת, למי שלא יודע או לא קרא את הפוסט הראשון שלי על יום המלכה, הוא בחגיגות יום ההולדת של המלכה יוליאנה (1909-2004), אשר העניקה לנתיניה כמתנה ליום הולדתה את האפשרות למכור פריטים מבתיהם ובכלל ללא תשלום מס ביום הזה, וזהו גם מקור השם לגראז' סייל הנערך ביום זה - Free market.

ב - 1980, המלכה ביאטריקס ירשה את יוליאנה והמשיכה את המסורת וחגיגות יום הולדתה נחגגו באפריל למרות שהיא ילידת ינואר (בגלל הקור...), וב - 2013, המלך וילם אלכסנדר ירש את ביאטריקס, וגם הוא ממשיך במסורת ה - Free market, בשינוי אחד - תאריך יום הולדתו שחל ב - 27 לאפריל, ולכן הוזזו החגיגות לתאריך החדש - 27.4.

יום המלך נחשב לחג לאומי בהולנד והוא חל בכל שנה ב - 27 לאפריל, למעט בשנים בהן 27 לאפריל זהו יום ראשון, ואז החגיגות מוקדמות ביום אחד ליום שבת.

אז כמיטב המסורת המשפחתית שלנו, גם אני חוגגת את יום הולדתי באפריל למרות שאני ילידת ינואר (גם לי קר, ואם למלכה מותר להזיז את תאריך החגיגות שלה, גם לי מותר), ונערכנו מבעוד מועד לנסיעה.

הכנו את מיטב מזוודותינו ולא ארזנו את מיטב מחלצותינו היות ומדובר בנסיעת עבודה לכל דבר. בקריצה אפשר לומר אפילו שזו עבודה קשה (ויעידו על כך הבנות שנסעו איתי בשנה שעברה), אבל ממש לא צריך לרחם עלינו, יחד עם זאת זה כיף גדול!!!

לקחנו איתנו את המינימום ההכרחי של הציוד לו נזדקק במהלך השבוע, ובעצת אחת מקוראות הבלוג, לקחתי איתי בגדים שאין לי בעיה להיפרד מהם ולהשאירם במלון במקרה של עודף משקל (עובד מעולה כבר שנה שנייה).

הגענו לאמסטרדם יומיים לפני יום המלך, והיות ואנחנו כבר מכירים את אמסטרדם כמו את כף ידינו, החלטנו לטייל עם הרכב בערים ובכפרים שמחוץ לעיר הגדולה.

להפתעתנו גילינו כי דוכני המכירות נפרסים כבר יום קודם משעות הבוקר המוקדמות, בהרבה כפרים וערים ברחבי הולנד, ולמרות שיש על ההולנדים איסור מכירה רשמי עד לשעה חמש אחה"צ באותו היום, חלקם די גמישים ומוכנים למכור גם קודם, לאחר שבודקים טוב טוב שהפקחים לא בסביבה.

כך מצאתי את הבבושקה הרוסית העתיקה הזו לאוסף שלי, שאני יכולה להגדירה כמציאה המרגשת מבחינתי של הטיול. למרות שהיא לא יפה במונחי הבבושקות, יש בה איזשהו קסם אחר בעיני שאני לא ממש יודעת להסבירו...



באותו רגע הסתבר לי שגם בבושקה מכוערת משנות השישים יכולה לגרום לי אושר גדול, כאילו זכיתי בפיס לפחות (כזו אני, שטוחה ורדודה...), ובמקביל, הייתי מאושרת מהידיעה שיש לנו קדימון ארוך ליום הגדול שמצפה לנו למחרת...

רחובות שלמים עמוסים בכל טוב

ואז הגיע היום למחרת... בשש בבוקר כבר קמנו והתארגנו באופן מבצעי וממוקד ליציאה לרחוב. מזג האויר בשעה זו היה יחסית קריר אבל בהחלט לצידנו, וכל מה שנשאר היה לקוות ליום מוצלח.

והיום היה מדהים! מזג האויר היה מושלם! הלכנו קילומטרים ברגל מבלי להרגיש אותם כמעט. האדרנלין שמציף את הגוף מקהה כל תחושה של עייפות, רעב או צמא, וכל מה שרוצים באותן שעות זה שזה לא יגמר לעולם, או לפחות שהזמן יעצור מלכת...






אז נכון, לא קוראים לי עליסה, אבל הייתי בארץ הפלאות, ובכל זאת לא מצאתי עדיין את הארנב שיעצור לי את השעון...

המציאות שלי כוללות קופסאות פח חדשות לאוסף שלי (וברור שהן ישנות...), בבושקות נוספות לאוסף שלי, שלל פריטי נוי יפים לבית שחלקם שימושיים לגמרי, כמו מכשיר הטלפון שבתמונה שהפך למכשיר הביתי שלנו, כל אמאייל מיוחדים ויפים ועוד הרבה הפתעות לבנות.



מכונת תפירה אמיתית לגמרי שגם עובדת ובבושקה גדולה לאוסף

קופסאות פח, קצת אמאייל, ופריטים ל"בנות"

עגלה קלועה מקש לאמא!!

ואגב, משנה לשנה אני שמה לב לכך שזה בכלל לא הרכישות עצמן ש"עושות לי את זה" ביום המיוחד הזה, אלא זה משהו שמורכב מהשילוב המושלם של האוירה המדהימה באותו היום, השיטוט האינסופי במרחבי הפלאות מבחינתי, ובעיקר מהרגע הזה בו העין קולטת את המציאה הבאה מבחינתי, זו שתבוא איתי הביתה.

ועכשיו כמה טיפים לנוסעים לאמסטרדם -

אם אתם עם רכב, קחו בחשבון שעלות חניה ברחובות העיר יקרה מאוד, 4-5 יורו לשעה. מהשעה תשע בערב עד תשע למחרת בבוקר, החניה חינם.

אם אתם מתכוונים להגיע ליום המלך ושכרתם רכב לפני, עדיף להשאירו ביום זה בחניון "חנה וסע" שנמצא בסמוך לאיצטדיון בדרום העיר (קווי טראם 16, 24). עלות החניה בחניון זה היא 8 יורו בלבד ל - 24 שעות , בתנאי שאתם שומרים את כרטיס הטראם שאתם קונים במכונות שבחניון, וסורקים אותו בעמדת התשלום ביציאה.

ללא כרטיס הטראם הזה תשלמו תעריף מלא ויקר שמחושב לפי 4 יורו לשעת חניה. המידע הזה כתוב אך ורק בהולנדית, ואנחנו כמעט למדנו אותו על בשרנו וארנקנו, אילולא הולנדית יקרה שנתנה לנו את הכרטיס הנוסף שהיה לה לאחר שאנחנו זרקנו את שלנו מחוסר ידיעה.

אם אתם מתנהלים בטראם, שמגיעה לכל מקום בעיר, מומלץ לקנות כרטיסים יומיים לפי מספר הימים בהם אתם מתכוונים לשהות בעיר. עלות נסיעה בודדת היא כ - 2.80 יורו, ואילו כרטיס יומי חופשי הוא כ - 7 יורו. ככל שתקנו כרטיס ליותר ימים, כך המחיר שתשלמו בעבור כל יום ירד.

החנויות בהולנד נסגרות בשעה 18:00. העסקים היחידים שנשארים פתוחים אחרי שעה זו הם בתי קפה, פאבים ומסעדות.

************************************

כשנגמר היום המדהים הזה, היינו מפורקים מעייפות במובן הפיזי של המילה, אבל עם חיוך גדול בלב, בנשמה וגם על הפרצוף.

מקלחת טובה וכוס קפה הגון איפסו את כל המערכות, ואנחנו הזדרזנו לארוז את כל האוצרות שנרכשו למזוודות הגדולות והריקות שחיכו להם, ובמקביל ארזנו לנו שני תיקי נסיעה לקראת הטיסה שחיכתה לנו לוויילס, אנגליה.

את המזוודות הגדולות השארנו באמסטרדם ויצאנו קלילים לשדה התעופה לשלושה ימים של טעימה בממלכה המאוחדת. הטיסה ארכה 50 דקות בלבד, ומזג האויר השמשי של אמסטרדם יום קודם התחלף באפרוריות רטובה של בריסטול, העיר בה נחתנו.


מאוהבת בגגות הרעפים העתיקים...

לקחנו רכב ויצאנו לדרך. המטרה היתה לטייל, לחקור את האיזור החדש, וגם להגיע לשווקי פשפשים ומכירות גראז' ישר מהרכבים (Car boot sale), שניתן למצוא מידע על המיקום והשעות שלהן באינטרנט עוד לפני הנסיעה.

גם בדרכים תוכלו לראות שלטים המודיעים על כך, כמו זה למשל -



מה אגיד ומה אומר, ווילס מדהימה! היא ירוקה והיא יפה והיא אחרת. האנשים בה נעימים וחביבים, ויש בה חנויות של עתיקות על כל צעד ושעל, רק האוכל האנגלי לא טעים... ממממ.... הם לא יודעים מה זה אוכל אמיתי.. כמעט הכל מטוגן או אפוף בשמן בשלל צורותיו, ואם זה לא מספיק הוא גם טבול במיונז...


אפור ומלא כבשים. בכל כר דשא אפשרי ניתן לראות מאות כבשים רועות, והן יפות, כל כך יפות...







המחירים בחנויות העתיקות באנגליה בהחלט סבירים, וניתן למצוא שלל פריטים מיוחדים ומקסימים בכל תחום שניתן להעלות על הדעת.

בזאת תם ונשלם לו עוד טיול מדהים ששילב נופים מקסימים וטבע מרהיב יחד עם האהבה של יניב ושלי - שווקי פשפשים בעולם.

עד הפעם הבאה,
יעל.

נ.ב.
אני יודעת שאומרים מטריושקה...