בת מצווש - גירסת הבית

עורכת הדין חגגה מצוות.

היא עדיין לא בת 12 היות והיא ילידת אוקטובר, אבל מכיוון שהיא סיימה השנה את בית הספר היסודי ורצתה לחגוג עם חבריה הנוכחיים, הקדמנו את חגיגות בת המצווש ליוני.

מכיוון שהוריה של עורכת הדין (להלן יניב ואני) לא ממש חובבי מסיבות נוצצות באולמות אירועים עם מסוקים, סוסים ופסנתרים שרוכבים על גבם או ההיפך, ומאידך אנחנו גם לא חובבי מועדוני בת מצווש אפלים עם הסעות מאורגנות, החלטנו לחגוג אחרת.

החלטנו לחגוג בבית.

בת מצווש בבית? יש שירימו גבה עכשיו... כן! בת מצווש בבית!

ולא כי אנחנו עניים (לכל מי שדואג לשלומה של הילדה, ובעיקר לערסים מהשכבה ששאלו אותה אם היא ענייה ובגלל זה עושים לה בת מצווה בבית ולא במועדון...), אלא כי זה מה שאנחנו אוהבים.

אנחנו אוהבים את הפשטות הזו של פעם... פשטות שלא כוללת הפקות ענק עם מטאורים, תצוגות ראווה ושאר ירקות.

אנחנו אוהבים את הכיף של מסיבה שמרגישים בה חופשי ונוח, בדיוק כמו בבית, ואין צורך להגיע אליה בהופעות מרשימות, בבגדי חג מעונבים או בשמלות פייטים נוצצות.

ההזמנה שעוצבה על ידי מוטי, אחי המוכשר, לפי בקשתנו

המיקום שנבחר הוא גינה קסומה ויפה בביתם של חברים טובים שפתחו את ליבם ואת ביתם, ונתנו לנו לעשות ככל העולה על רוחנו, כאילו היה זה הבית שלנו.

הדשא שלפני הסערה... ☺

הכל תוכנן והוכן מבעוד מועד. בדרך היו לנו יריד וטיול משפחתי לחו"ל שדרשו תכנונים ועבודה משלהם, אבל היי, הספקנו גם את זה ☺.

כשלושה חודשים קודם לתאריך שנקבע כיום לחגיגת הבת מצווה התחלתי לעבוד על קליפ בת מצווש לנערה, קליפ שיתמצת את כל תולדותיה ותולדותינו מיום היווסדה ועד היום, כי הורים צריכים לפדח, וקליפ זו דרך נהדרת לעשות את זה, ובגדול.

בתחילה נבחרו השירים ולאחר מכן נבחרו התמונות, אחת אחת, כמו בפינצטה, כדי שיתאימו למילים ולרוח הכללית של המסרים שבהם.

לאחר סיום העבודה על הקליפ (שארכה שלושה חודשים תוך כדי עבודה במשרה מלאה, הכנות ליריד, בית, בעל, חתולים וילדים...), התחלתי בעבודה על צרור מפתחות לחיים.

הכנתי כל כך הרבה צרורות לילדי בר ובת מצווה אחרים, שלא היה מצב לאפשרות שלא אכין צרור כזה לעורכת הדין, מה גם שבמקרה שלה אני חשופה לתביעת נזיקין, אז העדפתי לשבת ולהכין לה צרור שהוא רק שלה.

ביום המסיבה בבוקר הבאנו למקום מכונות של פופקורן ושערות סבתא, מקרן ומסך ששכרנו, וכן רמקול ענק שלא היה מבייש שום מסיבת מועדון נוצצת, והתחלנו בפריסה בשטח. לאט לאט, הגינה לבשה חג.

ההכנות נמשכו עד שעות אחר הצהריים, בהן חזרנו הביתה למקלחת והתארגנות.

הבנות לבשו שמלות יפיפיות שנקנו על ידי סבתא (כי "בנות צריכות ללבוש שמלה בבת מצווה"... אהממממ...), השיער והטיפוח היו באחריות הדודה, ולי לא נותר אלא ללבוש את שמלת הפייטים שלי ולדפוק כניסה מרשימה בערב...

דיימנו אותי בשמלת פייטים, ועל הדרך את יניב חנוט בחליפה.

יופי! 

עכשיו תשכחו מכל מה שדמיינתם.

אנחנו באנו לעבוד! באנו להכין ולהגיש ולנקות, ולמלא את כל מחסורם של העוללים החוגגים, העיקר שיהיו מאושרים.

ובאופן מפתיע (אולי אחרים, לא אותנו...), הם נהנו! והם היו חופשיים ומאושרים, וראו זאת עליהם.

ומדי פעם הגיח מישהו מהם מרחבת הריקודים ואמר לי שזו המסיבה הכי כייפית שהוא/היא הייתה בה, וזה, בשבילי, היה שווה הכל! שווה את כל העבודה הקשה לפני ותוך כדי ☺.

הבסנו את התפיסה הרווחת לפיה בת מצווה חייבת להתקיים באולם או מועדון וחייבת לכלול גם שמלת פייטים לאמא ;-)

אחד אפס לטובתנו ולטובת נערת בת המצווה הפרטית שלנו, שעמדה יפה מול כל שאלות התמהון בנוסח "בת מצווה בבית?" והיתה שלמה לגמרי עם אופן חגיגות בת המצווה שלה ♥.

בסוף הערב, כשהיינו כבר מרוטים מעייפות, היא ניגשה אלינו, ובחיבוק גדול אמרה שזה הערב המאושר בחייה.

במילה אחת: אושר!

בשתיים: אושר גדול!

במשפט שלם: את חגיגת בת המצווה הבאה שלה נעשה באולם. שיפנקו גם אותנו כמו שאנחנו פינקנו אותם... ;-)

שנדע רק שמחות תמיד,
יעל.

הטיול השנתי - פוסט שני

הפוסט הקודם היה פוסט ירוק מדי.

אז נכון שירוק בגוונים ובמינונים הנכונים הוא צבע חביב, אבל אני צריכה מדי פעם חמצן בדמות חנויות, עיירות נחמדות, מרכזי קניות נחמדים עוד יותר, והכי מכולם אני צריכה שוק פשפשים.

טיול ללא חנויות משובחות ושוק פשפשים, אחד לפחות, הוא לא טיול מושלם בעיני, ולכן הפוסט הזה יהיה מלא בכל טוב לחובבי הקניות והפשפשים.

העיר הראשונה היא אַנְסִי (Annecy), עיר חביבה ועתיקה המציעה שפע של חנויות, מסעדות וחנויות של גלידה ושוקולד משובח. היא מזכירה במעט את רחובות ונציה, בשל היותה שוכנת על גדות נהר שעובר בין הסמטאות והרחובות הציוריים שבה.

אנסי היא עיר חביבה לטיול של אחה"צ, המשלב ישיבה בבית קפה/גלידה וקצת קניות.

יש בה גם סניף של מייסונס, רשת מעלפת של דברים יפים לבית ובכלל, משהו בסגנון ENTER שלנו רק בהרבה רמות טובות מעל - Maisons du monde.

למי שאוהב, מומלץ לחפש סניפים בקרבת המקום בו הוא שוהה. יש גם בארצות נוספות בסביבה, תוכלו למצוא את הפרטים באתר שלהם.

צפונית לאנסי יש מרכז קניות  ע-נ-ק  שנמצא ליד העיר Epagny שנקרא Auchan optigue. וכשאני אומרת ענק, אני מתכוונת לכך שצריך לנוע עם רכבים בין חנויות הענק ששם.

מי שלא חובב קניות, ימצא דרומית לאגם אנסי את מפלי Cascade Seythenex.

זהו אתר המשלב ירידה רגלית למפלים במסלול חביב של כרבע שעה, ביקור מודרך במערת נטיפים "צעירה", וגולת הכותרת במקום היא אומגה בגובה של 60 מטר שחוצה את האתר כולו מקצה לקצה.

יש במקום גם מסעדה וגם אתר מוסדר לפיקניק. האנשים שם מאוד מאוד חביבים והאוירה נעימה. חוויה מומלצת לכל המשפחה.

בנוסף, 10 ק"מ מערבית לאנסי תמצאו קניון מקסים (לא של קניות...) להליכה מעל נהר שזורם בשצף. הייחוד שבו למול קניונים אחרים הוא המרחק הקטן בין שני צידי הקניון, שמצטמצם לעיתים לחצי מטר בלבד.

קרוב קרוב...

לקניון הזה הלכו הבנים בעוד אנחנו הבנות בילינו בקניון של הקניות.

אנחנו בעד חלוקה צודקת ושווה בין כל האתרים בסביבה, ולכן לא מקפחים אף אחד.

אהההההה.... ואתם בטח שואלים איפה החלק שלי בטיול??? אם חשבתם שאין שוק פשפשים בטיול ה"ירוק" מדי הזה, תחשבו שוב.

בשבת בבוקר הערתי את כולם מוקדם, אכלנו, שתינו ויצאנו לדרך לכיוון ז'נבה בה מתקיים שוק פשפשים ענק בימי שבת ורביעי בשעות הבוקר.

השוק מתקיים בכיכר ענקית בשם Plaine de Plainplais (תכתבו ב-GPS רק de Plainplais, זה מספיק), ויש מתחתיה חניון ענק עוד יותר בתשלום סביר בהחלט.

שוק ענק!!

טעימה קטנה ממנעמי הזמן שביליתי שם

אחחחחח... סוף סוף קיבלתי חמצן! מרוב טבע וירוק התחלתי לנבול... (אמרתי שהגשתי תלונות תוך כדי, נכון?)

אחרי הטיול המהנה בשוק המשכנו לכיוון אגם ז'נבה. זהו אגם יפהפה ובו נמצאת מזרקת ענק השולחת עמוד מים מרשים בעוצמתו כלפי מעלה.

הפארק סביב האגם ירוק ונעים, מתאים להפוגה קלה מהטיול בעיר או לפיקניק משפחתי נחמד.

עמוד המים

פינת המנוחה של דיירי האגם

בדרך לפארק מצאנו גם שוק אוכל נחמד, וכמובן שעצרנו לעשות בו סיבוב טעימות מהנה.

זהו. היה טיול כייפי, מלא בחוויות ובמקומות מקסימים, מקווה שנהניתם איתנו.

זה מה שרואים כיוצאים בבוקר מהבית...

רק דבר אחד נוסף לפני סיום - הדירה בה לנו לאחר 3 הלילות הראשונים בפאסי היתה מ-ד-ה-י-מ-ה. שום מילה פחות מכך.

למי שמחפש דירה מאובזרת לחלוטין לכל המשפחה - זה המקום.

בעלת הדירה, פסקל, היא אישה מקסימה ונדיבה ברמות שלא פוגשים כל יום, אנחנו ממליצים בחום עליה ועל הדירה אליה הגענו במקרה דרך Booking.com, וזו היתה הפתעה מרשימה שלא נתקלנו בכזו עד כה, למרות שאנחנו מטיילים הרבה באופן יחסי.

את הדירה תוכלו למצוא בלחיצה כאן. 

עד הפעם הבאה, אורוואר,

יעל.

הטיול השנתי

כמיטב המסורת השנתית, גם השנה יצאנו לטיול משפחתי בחו"ל כשהיעד הנבחר הפעם הוא צרפת/שוויץ.

הסיבה לבחירה דווקא ביעד הזה נעוצה בשיקול אחד בלבד - מחיר כרטיסי הטיסה. לשמחתנו מצאנו כרטיסי טיסה במחיר מגוחך, מה שגרם להזמנה מיידית ולתכנון הטיול באיזורי היעד - האלפים הצרפתיים, גבול שוויץ.

האמת היא שיניב עשה ותכנן הכל לבד. אני הייתי עסוקה בענייני היריד, ולכן לא יכולתי להתפנות, רגשית ופיזית, לטיול הממשמש ובא, אז התכנון כולו שלו, ולכן, אם יש לכם תלונות על המסלול, יש לנו תיבה בבית, אפשר להגיש תלונה.

אני, בגלל שנסעתי איתו, ניצלתי את העניין והגשתי את התלונות שלי תוך כדי... ;-)

בגלל אורך הטיול וריבוי החוויות שבו, אחלק את התיעוד לשני פוסטים עוקבים.

הפוסט הראשון ירכז את המסלול והפעילויות באיזורים שאמוני ופאסי, ואילו בפוסט השני אכתוב על אנסי וז'נבה.

שנתחיל?

ההתחלה היתה כמובן בשדה התעופה. נחתנו בז'נבה, בצד השוויצרי.

שדה התעופה בז'נבה הוא שדה משותף לשוויץ ולצרפת. ומכיוון שהמחירים בצרפת זולים מהמחירים בשוויץ, את הרכב שכרנו בצד הצרפתי, ותסלח לנו כלכלת שוויץ על כך.

למי שנלחץ לרגע, אז אל דאגה, לא היינו צריכים לעבור מסע מפרך כדי להגיע לצד הצרפתי. כל שהיינו צריכים לעשות לאחר קבלת המזוודות זה לעלות קומה אחת במעלית, לצאת ממנה, לפנות ימינה וללכת כ-50 מטר לאיזור שנקרא
The French Section, והופ, היינו בצרפת.

(קצת מזכיר את המערכון "אני פה, אני רוצה להיות שם" מרחוב סומסום למי שמכיר/זוכר ☺).

לקחנו רכב גדול, העמסנו עליו את המזוודות ואותנו, ויצאנו לדרך. מזג האויר היה מושלם!!!

היעד הראשון בטיול היה איזור פאסי (Passy), שם שכרנו את הבית הראשון בו התגוררנו 3 ימים, וממנו יצאנו לטייל במקומות השונים.

את הטיול התחלנו באיזור Montriond - שם יש אגם מקסים ומפל בשם Cascade d' arden. הכניסה הישירה למפל דרך הגשר היתה סגורה לשיפוצים, אך ניתן להיכנס אליו דרך מעקף רגלי קטן מהצד.

משם יצאנו לעבר הכפר Sixt fer chaval. ארבעה קילומטר דרומית מהכפר, על כביש D29, נמצא אחד המפלים הגדולים באיזור - Cascade du rouget.

מול המפל יש בית קפה נחמד עם גברת שלא יודעת מילה אחת באנגלית, והניסיונות להסביר לה את צמד המילים "מים רותחים" היו חוויה משעשעת ומרתקת בפני עצמה, לפחות כמו המפל ☺.

למחרת בבוקר נסענו לשאמוני (Chamonix) המוכרת לכולם כעיירת סקי, אך גם בקיץ יש מה לעשות בה, ואפילו הרבה.

אנחנו, בשביל הילדים (כן, גם ובעיקר עבור זה שגדול מכולם...) בחרנו בשתי פעילויות עיקריות:

האחת היא עלייה למון בלאן (Mont Blanc), ההר הגבוה ביותר באירופה שגובהו 4,807 מטרים, חוויה יקרה בטירוף, אבל יניב אומר שזו חוויה של פעם בחיים אז חייבים...

שתי קצרות על הר ארוך....

ככה הוא נראה בגובה העיניים...

הפעילות השנייה היא מגלשת ההרים (סטייל צוק מנרה, אבל באמיתי ;-) ) שנמצאת בפארק חביב בקצה העיירה, ובו אטרקציות נוספות לילדים.

ניתן לחוות אטרקציות נוספות בשאמוני כמו נסיעה ברכבת לקרחון ועוד מגוון פעילויות תיירותיות, אך לנו, העלייה למון בלאן ובילוי בפארק האטרקציות הספיקו בהחלט. 

בכלל, שאמוני היא עיירה מקסימה, מומלץ לטייל בה, אך יש לקחת בחשבון כי היא יקרה להחריד, גם במושגים של צרפת באיזורים אחרים...

דרומית לשאמוני, על הכביש בין פאסי לשאמוני, ביציאה לכיוון Les Houches, ישנה חוות כלבים המשווקת במדריכי התיירות כחווה להרבעה ולגידול כלבי ההצלה מגזע סן ברנרד.

כחובבי כלבים וחיות בכלל נסענו לחווה על מנת לראות את הפלא בהתרחשותו.

בפועל, האכזבה היתה גדולה מאוד. מה שיש שם כיום זו חווה שנמצאת בחצר ביתו (הענקית ,יש לציין) של אדם זקן, ואין שם לא גורים, לא הרבעות ולא גידולי דור המשך, וגם לא ניתן ללטפם כי האיש אינו מסכים.

יש שם בעיקר כלבי סן ברנרד מבוגרים שכלואים כל היום (בכלובים מצוחצחים, אבל עדיין...), למרות החצר המופלאה בה הם גרים, והאיש לא משחררם על מנת שלא יהיה לו בלאגן...

ממה שראינו, הם אינם מסוגלים פיזית לעשות בלאגן, הם בעיקר צמאים לליטוף ולאהבה.

התייחסנו אל הכסף ששילמנו בכניסה כאל תרומה למימון גידול הכלבים, ויצאנו בתחושת החמצה וכאב לב גדול על הכלבים.

התמונה היחידה בה לא רואים את הסורגים... :-(

ובחזרה לפאסי (Passy)...

באיזור הבית בפאסי ישנו פארק נחמד סביב אגם, Lac de passy, ובמתחם החנייה של הפארק ישנו מסלול קארטינג (Karting du mont blanc).

כמובן שהחבר'ה רצו קארטינג, אז נסענו למסלול, ושם הם נהנו מאוד. המחיר לאדם, למי שמתעניין, הוא 17 יורו.

אנחנו נהנינו מהשהייה על גדות האגם לעת ערב, עם פיקניק קטן של פירות וחטיפים שהבאנו עמנו מהבית. אם אתם הולכים לשם, דאגו לשמיכה או מחצלת לישיבה על הדשא, ולמגבות לילדים, כי מהר מאוד הם נכנסים למים.... ☺.

פארק. אמיתי. כמו שפארק ליד הבית צריך להיות...

פארק החבלים -

אל פארק החבלים הגענו סיומו של טיפוס מפרך ברכב. לא שחלילה היה לנו קשה פיזית, אבל הפיתולים הרבים הסבו בחילה לרגישה שלנו, מה שהאט במעט את התהליך.

פארק החבלים נמצא בפסגתו של הר, מקום מרהיב ויפהפה ששווה את הטרחה שבעליה מעלה, ללא קשר לפארק החבלים.

כשהגענו למעלה, גילינו מעבר הרים מרהיב ביופיו ובו שני בתי קפה חביבים ונעימים המאפשרים אתנחתא נעימה.

מעבר ההרים נקרא Aerofiz Parapente Mont-Blanc.

לאחר הפסקת קפה-שוקו-בא לי-לא בא לי, שמנו פעמינו לפארק החבלים.

שתי הבנות התנדבו, שני הבנים נודבו כמשגיחים ואני התנדבתי לצלם. חלוקה שווה.

מסלולי החבלים מחולקים לפי גילאים, אבל אני חייבת לציין שזה אחד הפארקים המאתגרים ביותר שהיינו בהם, גם מבחינת ההתאמה לגיל.

המסלול של הקטנה ואחיה לקח שעה וקצת , ובחלק מהאתגרים הקטנה אף התגלתה כמבוגר האחראי במסע החבלים, ואילו אחיה הגדול היה עסוק כל הדרך בלחשב את קיצו לאחור ובלחלק את הירושה שלו תוך כדי הליכה על חבל מתנדנד בגובה של 5 מטרים מהקרקע.

מה שיפה בכל העניין זה שלכל אורך המסלול הוא דיבר איתי והביע את הערכתו לאמו מולידתו (להלן, אני) והערכה לפועלה היומיומי עבורו (על דברים שביום יום הם מובנים מאליהם והוא לא רואה אותם בכלל), אמר מילות געגועים למבחני מתמטיקה, פיזיקה וערבית שפתאום נראו לו קלילים ביותר, ובעיקר, בעיקר הוא בעיקר אמר מילות געגועים לקרקע יציבה.

אכן, חוויה מחשלת, קחו את המתבגרים שלכם אליה, הם יעריצו אתכם מאותו רגע ועד עולם ☺.

אחרי שהם סיימו, חיכינו למתבגרת ואביה שיסיימו את המסלול שלהם.

היא, שנעלבה עד עמקי נשמתה כשהמפעיל חשב שהיא בת שמונה, מחתה בתוקף שהיא רוצה לעשות מסלול של גדולים כי היא עוד דקה בת שתים עשרה.

אז היא קיבלה מסלול של גדולים...

המסלול שלהם ארך שעות (!!!) והתפתל במעבה היער, בגבהים של 10 מטר פלוס מהקרקע, והיה אף מלחיץ לעיתים לדברי המבוגר האחראי, אבל היא עשתה אותו כמו גדולה ועל כך מגיע לה שאפו ענק!

בזמן שהם עשו את מסלול החבלים שלהם, קרו הרבה דברים.

השמש, למשל, עשתה כברת דרך לא רעה לעבר שקיעתה, המפעיל של הפארק הספיק כבר להבין שלארוחת הערב הוא לא יגיע בזמן, ואנחנו הספקנו לראות חבורה של אנשים אמיצים, וביניהם ילד כבן 13, קופצים מפסגת ההר עם מצנחי רחיפה.

כל ההכנות שלהם, ההתארגנות, הפריסה העמידה בשקט לפני למטרת ריכוז ולבסוף הקפיצה היו בהחלט מחזה מרהיב שלא רואים כל יום.

עוד סיבה שבגללה צריך לטפס למעלה. שווה כל רגע!

למי שמחפש מסלול הליכה כייפי לאורך גדותיו של נהר גועש, הוא ימצא אותו מזרחית לפאסי,  שם יש קניון בשם Gorgesde la disaz. ההגעה לקניון היא דרך הכביש בין פאסי לשאמוני, ביציאה לכיוון Les Houches.

מסלול ההליכה קליל וכייפי, ההליכה וגם הטיפוס במדרגות בחלק מהזמן אינם קשים, המראות מרהיבים, וכולנו נהנינו.

בסופו יש מפל שנקרא מפל הנשרים, וההסבר לשם הוא צורת המפל שמזכירה כנפי נשרים כאשר המים נופלים בשצף, וגם בשל העובדה שבעבר הנשרים שיכנו את הקן שלהם בסמוך למפל.

תם ונשלם פוסט ראשון.

מקווה שלא התעייפתם כי אני הייתי חייבת לכתוב, ואם כבר לכתוב, אז לעשות זאת מכל הלב, לתיעוד המשפחתי ולטובת מי שמתכוון להגיע לאיזור מתישהו...

בפוסט הבא אספר על חוויות מאנסי וז'נבה. יש למה לחכות ♥.

אורווואר,
יעל.

תודה

תם ונשלם.

היה מדהים!

היה ארוך, היה קצר, היה מעורר, היה מעייף, היה מרגש, אבל בעיקר הכיל כל כך הרבה רגשות שהתערבבו אלה באלה ויצרו בלילה מטורפת של רגשות מהולה באדרנלין ברמות לא חוקיות בעליל ☺.

ריגשתם אותי.

בתגובות, בחיבוק, בפרגון, באהבה לי ולמוצריי, ברכישה ובהפצת הבשורה הלאה, כדי שגם אחרים יהנו ☺.

אני כותבת ומרגישה שזה נשמע (יותר נכון נכתב..) "מעט מדי"... כאילו אין מילים שיטיבו לתאר את עוצמת החוויה הזו, ובאמת אני לא מוצאת את המילים.

אני.

לא מוצאת מילים.

מוזר לגמרי. בדרך כלל הן באות לי בקלות...

והפעם הן לא, אז אני מקווה שתבינו את מצבי המעורער לטובה, ותקבלו ממני את הכרת התודה הפשוטה שלי יחד עם חיבוק גדול ואוהב ממני בחזרה אליכם.
♥
יעל

כל התמונות, למעט האחרונה, צולמו על ידי אפרת לובל - צלמת מוכשרת במיוחד, היכנסו אליה לדף ותראו שאני לא סתם אומרת ☺

התמונה האחרונה צולמה על ידי עדית הלוי, הלא היא חצי מסבתא מרים

אחת מיוחדת, שנמצאת עכשיו בחדרה של ילדה עוד יותר מיוחדת... תודה לך, רוני ♥

התמונה צולמה על ידי עדית הלוי

להתראות רק בשמחות!

היריד הגדול, ההכנות ואני...

יריד.

ארבעה חודשי עבודה מטורפים מתרכזים ומתנקזים לארבעה ימי יריד מטריף חושים שהולך להתרגש עלינו בקרוב.

כמה קרוב? קרוב מאוד עד כמעט מלחיץ...

בשבוע הבא, מיום רביעי עד שבת, אני, יניב וכל דיירי הבית של יעלי, ניקח חלק בהפקת ענק ובה 120 מציגים מתחומים שונים - הלבשה, הנעלה, תכשיטים, אקססוריז לבית, כלים, פריטי נוי, פריטי וינטאג', צמחים ועוד המון המון דברים יפים.

בכל ארבעת החודשים האחרונים עבדנו במרץ רב.

יניב הכין עיסת נייר בכמויות מסחריות, ואני פיסלתי בעיסת נייר בכמויות מסחריות.

ציירנו, צבענו, ניגרנו, שייפנו, הדבקנו, עטפנו, ארזנו ולרגע לא נחנו. גם כשהגוף נח, הגלגלים בראש לא הפסיקו לעבוד.

אבל, וזה האבל הגדול -  בעיקר נהננו!

העייפות המורגשת בימים האלה עצומה, אבל הסיפוק עצום ממנה שבעתיים.

אם היה אפשר לעוף מרוב אושר וסיפוק על עשייה, אני חושבת שהייתם צריכים להביט עכשיו למעלה כדי לראות אותי ☺.

אז מה עשיתי בארבעת החודשים האלה אתם בטח שואלים... אי אפשר לשים כאן תמונות של הכל כי זה כשלעצמו יקח עוד ארבעה חודשים, אבל אשים כאן מדגם חינני ומייצג של עבודותי, ובנוסף אשים תמונות של מציגות נוספות, חברות אהובות שמשתתפות גם הן ביריד, וכדאי לכם לעבור גם בדוכן שלהן.

שנתחיל?

אתחיל בחברות המהממות שלי -

ראשונה היא יעל קיפודים המהממת, עם עבודותיה הססגוניות והמרהיבות ששובות כל עין ולב ♥

נכון שאני לא צריכה לכתוב שום דבר?

מהמממממממת!

מיד אחריה, מהממת לא פחות, ייחודית בנוף בדיוק כמו הפריטים שהיא מביאה לנו ליריד - אוסנת מכך היינו .

תעשו לייק לדף שלה, תראו שרק תרוויחו מזה -

תמונות וינטאג' מהממות

מראה מראה שעל הקיר...

ומעניין לעניין באותו עניין, יש את טלי ועדית, סבתא מרים בשבילכם, מהממות לא פחות -

קערות או לא להיות

שומרי משקל?

ואחרונה חביבה, מוכשרת בטירוף ואהובה עלי מאוד - אורי רייזנר מ - What about -

זה רק קצה קצהו של הכשרון, תיכנסו לדף שלה ותראו...

תיכנסו לדף שלה, לייק יעשה לכם רק טוב ♥.

ועכשיו אני ☺...

בראש ובראשונה עיסת הנייר -

כל משפחת הברביונים תהיה בדוכן

ואי אפשר בלי מתנה לבנים שבחבורה

בתים, בתים - דיור בר השגה ☺

מהממות ושות'

עוגי אוהב עוגיות ואוהב להגיע לירידים

מתנה לסבתא ולסבא?

בתים ללא צורך במשכנתא מורחבת...

הכי טוב בשלשות...

מיד לאחריה, בובות העץ החדשות שלי -

בובות וינטאג' בגרסת עץ...

בבושקות אהובות מעץ, למדף או לתלייה על קיר

מתלים מעץ בשלל דוגמאות וצבעים

עוגיות ללא קלוריות ☺

יהיו מגנטים בשלל צבעים וצורות, וגם שלטים לשירותים בסגנון של פעם -

וכמובן ניירות המכתבים והגלויות החדשות שהפקתי, ובנוסף מחברות עם כריכת בד תפורה -

טעימה מחותמות הסיליקון שיצאו במהדורה מיוחדת ליריד -

וכמובן הקערות המהממות של יעל קיפודים שציירתי עליהן, ולהן יוקדש פוסט מרגש נפרד בהמשך, אבל אני ממש חייבת שתראו ממה אני ממש ממש מתלהבת - 

אז נכון שתבואו? נכון שתעברו אצל כוללללללללםםםם ותבואו לקבל חיבוק וחיוך גם אצלי?

כתובת, ימים ושעות -

היריד יתקיים במרכז עסקים עזריאלי בחולון,  רח' הרוקמים פינת הלהב.

20/5/15  - 00: 12:00-22
21/5/15  - 00: 10:00-22
22/5/15 - 00: 10:00-17
23/5/15  - 00: 10:00-15 ערב חג שבועות

אישור הגעה לאירוע - כאן - 

https://www.facebook.com/events/375422075979402/

כל הפרטים, הימים והשעות מופיעים גם כאן -

וכמעט שכחתי פרט חשוב -

כל מי שיקנה אצלנו בדוכן בסכום של 100 ש"ח ומעלה ישתתף בהגרלה על מארז מפנק של כל ערכת המכתביות והגלויות שלי בשווי כולל של 175 ש"ח.

מתנה!!!

נתראה,
יעל.