יום חמישי, 29 ביולי 2010

הרהורי כפירה במחשבות על תפירה

למרות שאני עוסקת במגוון של תחומי אומנות, תפירה, משום מה, היתה תמיד מחוץ לתחום עבורי, ולמי שממלמל עכשיו ש"רק לפני שבועיים היא תפרה חתול" אני אומרת שתפירת חתול מזוג גרביים לא נחשבת בעיני כ"יודעת לתפור". לא יודעת למה, ולא שאני לא רוצה לדעת לתפור (להיפך, הייתי רוצה מאוד...), אך הרצון הזה נשאר בגדר רצון בלבד, ללא שום ניצוץ שיניע אותו הלאה. מדי פעם, כשאני רואה בדים יפים, חולפת בי המחשבה ש"הלוואי והייתי יודעת לתפור", אבל, כאמור, היא חולפת וזה עובר לי. מה שלא עובר לי, זה האהבה למכונות תפירה ישנות, עתיקות כאלה, עם קילומטראז' גדול של תכים מכל הסוגים.

את הראשונה רכשתי ביד2 לפני כחמש שנים. מצבה היה רע לתפארת. היא היתה זרוקה הרבה שנים בגינה מוזנחת, חלקה אף היה נטוע באדמה, כנראה מרוב יאוש על אחרית ימיה...

אבל אותי זה לא הרתיע. רציתי רק את רגלי הברזל היפות (והחלודות..) שלה במטרה לעשות מהן בסיס לשולחן פסיפס שהתכוונתי ליצור בעצמי, וכל היתר לא היה רלוונטי. כשהגעתי הביתה, התמונה השתנתה. פתאום, למרות מצבה הרע, ראיתי בה משהו יפה ואצילי, משהו שגרם לי לרצות להשיב לה את נעוריה, ולחדש את ימיה כקדם. חשבתי לעצמי שמכסימום, לא יצליח לי ואחזור לתוכנית המקורית של שולחן הפסיפס...

מה אומר ומה אגיד, המלאכה לא היתה פשוטה בכלל.
החלודה היתה בכל מקום. בעצם, היתה שם חלודה יותר ממכונה...

את חלקי הברזל והמתכת שייפתי עם הרבה סבלנות וה-מון צמר פלדה.
ושייפתי ושייפתי ושייפתי ושייפתי ושייפתי....
בשלב שבו כבר לא נשארו לי אצבעות, הברק חזר אל חלקיה הקשישים. אחרי עבודת הניקוי של החלודה, העבודה על שולחן העץ כבר היתה החלק הענוג שבעניין. שיוף קל, לכה חדשה בגוון המקורי ו...זהו.

והיא יפה, והיא אצילית, כנראה כמו פעם. ואפילו מצאתי שמוטבע עליה מספר סידורי של זינגר, ובחיפוש באתר העולמי שלהם, גיליתי שהיא יוצרה בשנת 1890!! מה עוד אני צריכה לבקש, אה? (אה, כן, נזכרתי - לדעת לתפור...).

אין לי תמונת "לפני" מכיוון שלא חשבתי בהתחלה שיהיה "אחרי". היום אני קצת מצטערת על כך, אבל לא נורא, העיקר שה"אחרי" נראה כמו שהוא נראה:




את המכונה השנייה רכשתי לפני כמה חודשים, שוב ביד2, לא כי הייתי צריכה, אלא כי לא יכולתי לעמוד בפיתוי (ע"ע "חייבת" בפוסטים קודמים...). במקרה הזה, המטרה היתה שונה. רציתי להפוך את השולחן של המכונה לשולחן כתיבה. כשראיתי אותה, מצב העץ של השולחן לא היה מבריק (תרתי משמע) ומלא בקילופים ובפיצוצים בעץ. בנוסף, לא היה מכסה למכונה, ובשולחן היה בעצם חור מלבני באמצע. למרות זאת, לאחר מחשבה קצרה (מאוד קצרה, אני חייבת לציין :-)), החלטתי להמר שוב במחשבה שמכסימום בזבזתי מאתיים ש"ח...


העבודה כללה קילוף שאריות ציפוי העץ המקורי, שיוף מסיבי, ניקוי חריצים והתאמת מכסה חדש בעזרתו האדיבה של רפי, חבר טוב ואומן בחסד בפני עצמו שמבין היטב את גחמותיי בנושא שיפוצים ושיחזורים. רפי - קבל עם ובלוג - תודה!!

הצבע שנבחר הוא תכלת עדין ונעים לעין.

כיאה לשולחן כתיבה מסודר, התווסף לו כסא שעבר צביעה מחודשת באותו הגוון בתוספת כרית איקאה בגוון אדום עז.

והמכונה? עדיין בפנים, אולי פעם אלמד גם לתפור...

נ.ב.
הפוסט מוקדש באהבה רבה למיכל פ. ולכל מי שמאמינה שפעם גם אלמד לתפור, וזו ההזדמנות להודות לכולם על התגובות המפרגנות שקיבלתי בפוסט הקודם על תפירת החתולים.

נ.נ.ב.
למי שעומד לה על קצה הלשון לומר - "תופרת, תופרת, אבל למה היא חופרת?" אני מבטיחה שלא אציק יותר בנושאי תפירה בזמן הקרוב.

נ.נ.נ.ב
סתאאאאם, לא יכולה להתחייב. אולי מיכל תארגן סדנת תפירה של שפנים..?


16 תגובות :

Keshet Zeevy אמר/ה...

וואו!
איזה שיפוצים מדהימים!
את מלכה!!!!!!!!!11

מיכל פלד אמר/ה...

מתוקה שלי
name the day
ואני באה ללמד אותך
אין מצב שאת לא תתפרי!

Big Mook Craft אמר/ה...

שיפוץ מדהים גם אני מאוהבת במכונות התפירה הישנות, את מוזמנת לחפור בבלוג שלי ולגלות לבד את זה....אבל אני גם תופרת, וגם לעיתים חופרת....אז כל שנשאר לך לעשות הוא פשוט ללמוד לתפור כי עם כשרון כמו שלך זה יבוא לך בקלילות, ואז נהיה שתינו - חופרות ותופרות!

נילי אמר/ה...

LOL
אני צופה שלא רחוק היום שתתפרי ממש
ובנתיים השיפוצים שלך מדהימים ומעוריי קנאה!!!

wantootree אמר/ה...

ללא ספק שאת תעבירי סדנאות אומנות במגוון תחומים ותלמידיך רק ירוויחו.
אבל ישנו תחום נוסף שאת מוצלחת בו מאד - עסקים ביד2 :-)

לימונדה אמר/ה...

כל הכבוד על הסבלנות לשייף ברזל/פלדה עד להסרת החלודה.... יצא לך פינת עבודה לתפארת וחבל שתעמוד ללא שימוש אז קדימה תתחילי עם דברים קטנים

בוליבלוג אמר/ה...

שיפוץ מרהיב!!!!!! נושאת עיני אלייך, המשפצת והיצירתית ככ!

אשריך.

וגם אני כמותך - עוד אלמד לתפור - אולי;-)

יפעת אמר/ה...

רק שתדעי שכל מי שאומרת ומצהירה שהיא "לא תתפור"...."לא תעסוק ב...." מיד מתחילה לעשות זאת ו...בענק.
יופי של מכונות ושיפוצים
קינשסה

Miri אמר/ה...

מהמם!
איזה יופי של תוצאה
:)

Miri אמר/ה...

ועוד 2 הערות:
- אם אי פעם תרצי שיעור פרטי בתפירה, רק תגידי :-)
- מה שלום זוקו? קראתי כמה את הפוסט שכתבת עליו ולא ראיתי עדכון מאז.

יעל אמר/ה...

מירי, תודה רבה! וזוקו בסדר. לקח לו חודשיים להתאושש, אבל הוא בסדר עכשיו, חזר לחייך אלינו.

sweet miss pudding אמר/ה...

אני מכורה למכונות תפירה עתיקות. כל כך מבינה

gallish אמר/ה...

איזה מכונות מדהימות!!!
כל הכבוד לך על העיקשות וההשקעה, זה בהחלט בהחלט שווה!!!
ואני.... מאמינה שפעם גם תדעי לתפור :-)

mekoopelet אמר/ה...

וואו, מכונות מקסימות, אני מתה על מכונות ישנות, אמא שלי תופרת עד היום על אחת כזאת.
שיפוץ השולחן משגע

wintam אמר/ה...

לא רק שעשית עבודה מרשימה, הזכרת לי גם שבמרפסת, מתחת לכל הארגזים של דברי הקיץ/חורף, עומד שולחן כזה בדיוק עם מכונה בפנים (ןעם המגירות בצדדים. ונדמה לי שמקדימה יש מגירה צרה וארוכה, שכאילו מתגלגלת כשהיא נפתחת...). המכונה בטח לא עובדת, אבל אולי שווה לבדוק את זה בהזדמנות.
חוץ מזה - יופי של פוסט. נהניתי לקרוא!

אנונימי אמר/ה...

יקירתי!
ושוב, הרשי לי להגיב: א-ווא-ווא-ויי-ווא!
נפעמת כהרגלי מחדוות הכתיבה ויצירה הפוקדת אותך לעיתים קרובות. כן יירבו!
אני חייבת לציין שאת "סוגרת" עבורי שתי פינות.
האחת- אנחנו מחפשים שולחן כתיבה לאביגיל לכבוד כיתה א' (נראה שבהחלט ניתן לבנות עליך).
עניין שני- היות וכבר רכשת תואר ראשון(או שמא דוקטורט?) בשפשופים בעזרת צמר פלדה- יש לי משימה פשוטה יותר עבורך הכוללת שיפשופים עם מטלית- ניקוי תריסים אצלי בבית.
המממ.. בעצם, כשמדובר בתריסים שלי- אולי באמת כדאי לדבוק בצמר פלדה!

שבוע טוב יפתי ונשיקות לכולם. כולל להולכים על 4.
פנינה