עיסת נייר - איזור הדמדומים

התמורה לעיצוב כרטיס הביקור החדש והמקסים שלי שולמה בעיסת נייר במקום בשקלים חדשים. סוג של סחר חליפין.

הבקשה (המוזרה משהו...) של המעצב המוכשר היתה פשוטה: שני ראשי דלעת הזויים בסגנון אלו שמככבים בליל כל הקדושים.

נכון שזה לא בדיוק הסגנון של עבודותי, אך זה בהחלט היה אתגר, לי ולעיסת הנייר.

הרמתי את הכפפה ואצתי רצתי לרכוש שני כדורי קלקר ענקיים, בקוטר של 15 ו - 20 ס"מ. תמונה של דלעת בסגנון המבוקש ליוותה את תהליך הפיסול, והתוצאה, איך לומר בעדינות, מכוערת להפליא, או מהממת, תלוי מי מסתכל. בכל מקרה זה מתחיל ב - מ'...

למרות שניסיתי לשוות לראשי הדלעת מראה מפחיד, זה כנראה חזק ממני, וככל שאני מביטה בהם, הם נראים חביבים להפליא ובלתי מזיקים בעליל, כך שגם אני הייתי מסכימה לארח אותם על שולחני.

הנה הראשון:

ועכשיו השני:

ושניהם יחד בתמונה מלבבת:

ובתמונות פחות מלבבות:

ומה אני קיבלתי בתמורה? קיבלתי את כרטיס הביקור המקסים שלי, שעוצב בהשראת הבלוג ואתר הסטודיו כולו:

צד אחד

צד שני

כמובן שמיד הכנתי לכרטיסי הביקור קופסא שהולמת את עיצובם:

 

אוהבת את הכרטיס, ומקווה שהוא יאהב את הדלועים (אם תראו תגובה אנונימית עויינת, אז כנראה שהוא לא...).
אסיים כאן, לפני שאהפוך לדלעת בעצמי.
יום נפלא,

יעל.