יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

סיפור לידה

צילומי הריון הם דבר ידוע ומקובל כבר זמן רב. צילום לידה הוא משהו חדש יחסית שטרם נכנס לתודעה הישראלית כמו צילומי ההריון, אך מקובל מאוד ונפוץ ברחבי העולם.

מכיוון שהנושא התגלה לי רק לאחר לידת בתי השלישית, עלו בי הרהורים על הרביעי, אך המחשבה על הלילות הלבנים, העיניים הטרוטות, החולצות המוכתמות בדרגות פליטה שונות והיונק שתלוי עלי קבוע החזירו אותי מיד לחשיבה שעדיף להמשיך ולצפות בסרטים של אחרים ולהתרגש איתם מצידו השני של המסך.

הסרט הראשון שראיתי העלה בי דמעות של התרגשות וגעגוע, וכאמור, גרם להרהורי כפירה במנטרה ששיננתי לעצמי כל הזמן "שלושה זה מספיק".

הסרט השני כבר הבהיר לי שיש פה משהו שצריך לפרסם שכולם ידעו, ולכן אני כותבת את הפוסט הזה שמטרתו בעיקר לפרגן, לפרגן, לפרגן.

הצלמת המוכשרת היא דנה אופז, אמא לשלושה וחברה טובה, שמלווה את הלידה מהרגע שמודיעים לה על תחילתה, ועד לאחר בקיעת הצאצא לאויר העולם.

דנה נמצאת בחדר הלידה, אך אינה מפריעה למהלך הלידה אלא צופה מהצד ומתעדת בשקט, משהו כמו סופר נני בשלב הצפייה. היו לה כבר כמה מקרים בהם הבעל נתקף חולשה או שלא עמד בכאבי הצירים (כי זה קשה, אין מה לומר, צריך להבין אותו...), ודנה נדרשה למלא את מקומו, אך היא עשתה זאת בקור רוח ובצורה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת.

מה שבטוח זה שבמקום שהבעל יתעסק בכל תחמושת הצילום שהוא הביא עימו לחדר הלידה, ויעבור מהוידאו לסטילס ובחזרה, יחליף בטריות, יטעין חדשות, יגבה בצילום בפלאפון, יבחן זויות צילום מעניינות, ומדי פעם ימלמל "תיכף ממי, רק עוד תמונה אחת", הוא יהיה פנוי במאת האחוזים לרעייתו שתחייה וללידה הממשמשת ובאה. (ואולי יש בעלים שדווקא בגלל זה יעדיפו שדנה לא תהיה שם?).

הצילומים הם בעצם צילומי סטילס שצולמו לפני הלידה, במהלכה ולאחריה, ועובדו לקליפ שמתאר את החוויה כולה במספר דקות מרגשות ביותר, ללא פרטים חושפניים. כל הפרטים החשובים מופיעים בקליפ, כמו שעת הלידה, משקל הלידה והודעת ה - SMS המבשרת על בוא הצאצא לעולם, כך שלא צריך להתמקד בפרטים ולנסות לזכור הכל תוך כדי, אלא רק ללדת...

הערך המוסף של הצילומים, מעבר למזכרת המרגשת,  הוא היכולת לשתף את כל העולם ואישתו בחוויה המדהימה, מבלי צורך לחזור על סיפור הלידה שוב ושוב לכל אורח ואורחת שבאים לבקר ושואלים מתוך נימוס איך היה ולא ממש בא להם לשמוע את התיאורים הפלסטיים שאנחנו כל כך רוצים לספר...

אני, באופן אישי, חושבת שהצילומים יכולים לשמש בעתיד גם כראיה למול הצאצא/ית  כוכב/ת הקליפ במקרה בו יחליטו להגיש תביעה על יכולות ההורות שלנו, ולהראות להם איך הכל התחיל בעצם....

לדנה יש הסכם שיתוף עם כמה בתי חולים לגבי צילומי הלידה, כמו איכילוב ואסף הרופא, ונוכחותה מתקבלת בברכה גם על ידי הצוות הרפואי.

ועכשיו, אחרי שקישקשתי מספיק, אין טוב ממראה עיניים, ואני מצרפת קישורים לשני קליפים מדהימים שדנה עשתה. תכינו טישו, זה מרגש. לא כמו סרט טורקי, אבל העיניים מתלחלחות. שלא תגידו שלא אמרתי...

הלידה של עדי

הלידה של מיכל

ועוד הצצה קטנה לאתר של דנה, תמצאו כאן.
 
אז שיהיה במזל ושנתראה בשמחות תמיד,
יעל.

14 תגובות :

gallish אמר/ה...

מקסים ומרגש!
אם כי אני מודה שאני לא בטוחה שהייתי רוצה שתסתובב לי צלמת בחדר הלידה ותתעד כל פרצוף שלי ובכלל... :-)

Ruthie Tzchory אמר/ה...

יו..יעלי, רגע מנגבת דמעות!!!
איזה מרגש, תואם כל מילה ומילה שכתבת פה בפוסט.
ערוך בצורה מקסימה, אין מילים.
אכן, מזכרת מדהימה.

רביד פלג אמר/ה...

בדיעבד, הייתי הרבה יותר ממבקשת לראות את עצמי בלידה האחרונה. אם זו לא תהיה האחרונה..יתכן ובהחלט אתלהב לי מאחת שכזו.

יש לי צופות כרגע במסך ולכן אציץ בקישורים רק מאוחר יותר.

תודה יעלי על השיתוף!!

דנדושה76 אמר/ה...

בהחלט מקסים ומרגש!

Rachel רחלי גזית אמר/ה...

אני חושבת שלא הייתי רוצה צלמת בחדר הלידה, למרות שכשאני חושבת שוב (ובעיקר נזכרת) הייתי כל כך מרוכזת בעצמי שכל העולם ואשתו יכלו להיכנס, לצאת, לעשות מסיבה ומה לא ובכלל לא הייתי שמה לב.
ובטוח שזו מזכרת נפלאה מהרגע המרגש ביותר בעולם.

הגר עופרי אמר/ה...

הצילומים האלה מדהימים, ומרגשים מאוד !
יחד עם זאת, קשה לי לדמיין אותי בסיטואציה הזו יחד עוד מישהי בחדר (מעבר לכל קהילות הרופאים שנמצאת שם).. אני מניחה שאוטוטו זה יהיה טרנדי יותר ויהיה ברור לכולם שזה חלק בלתי נפרד מהחוויה, כמו צילומי הריון...

mekoopelet אמר/ה...

אוי, איזה מרגש. אם מישהו היה מצלם אותי בחדר לידה זה היה סרט אימה....

מומין אמר/ה...

מה זה לעשות לי ככה דמעות?!!?
שיואו זה כל כך מרגש! אין דברים כאלה!

פיצ'ולה אמר/ה...

את שלושת הימים האחרונים ביליתי במחלקת יולדות לצד גיסתי שילדה ביום שלישי.
אני פשוט לא שבעה מכל הקטנטנים האלו מסביב ובמיוחד מהאחיין הבובון.

לא יכולת לפרסם את הפוסט הזה שבוע קודם? אה...?

ורד והדס אמר/ה...

יעל, איזה פוסט מדהים. בעלי ואני צפינו יחד בסרטי הלידה. מרגש ביותר. רעיון נפלא ועשוי נהדר. תודה על רגעי הרגש האלו שהעברת כאן .

טלי אמר/ה...

וואו!!
תודה על הקופסאות.
טלי

חיה אמר/ה...

שלום יעל
נכון שהזהרת וכתבת שזה מרגש,אבל מצאתי את עצמי נרגשת כמו שלא הייתי שנים!
נגעת לי במקום מאד רגיש בנפש,ותודה על כך.
תמיד הריונות ולידות הכניסו אותי לחרדה גדולה ואולי לכן יש לי רק שני ילדים,לא יכולתי לעמוד במתח.
כעת,בתי בישרה לי שהיא מצפה בפעם הרביעית,אחרי די הרבה שנים,ואני במתח שחונק אותי,כמובן שפני חתומים ואני שמחה בשמחתם.
תודה על שהבאת את הסרטונים,כאמור – הם "לחלחו" קשות את עיני.
אני אוהבת את הרגישות שלך,את הפתיחות שלך ואת לבך החם.
הרבה ברכות,ואם בכל זאת תאזרי אומץ,אז כל הטוב שבעולם!!
בידידות – חיה.

מימס mimms אמר/ה...

יעל המדהימה ,פירגון זורם בעורקיך !! :o))
אכן מדהים ומרגש !
טוב לדעת שקיימת צלמת כזאת שעושה את זה
בפורמט כל כך מקסים.
בטוח שאזכור אותה כשיהיו נכדים על הפרק.
איזה חדרי לידה מרווחים ופרטיים
הדור שלי לא זכה להם.

חבילת לידה אמר/ה...

וואו, זה פשוט מדהים!
הדרך בה מועבר הרגש והאנרגיות מהלידה מבעד למסך עד אליך...
פשוט מדהים.
תודה רבה על השיתוף, ללא ספק הצלחת לרגש אותי,
מיכל.