אות ועוד

אותיות. מה כבר אני יכולה לחדש על אותיות שלא ידעתם? כלום.  טוב, נו, כמעט. אני יכולה לשתף באותיות החדשות שלי שנוצרו בהשראת עוגות יום ההולדת הרבות שהכנתי עד כה מבצק סוכר. חשבתי לעצמי שזה יהיה נחמד אם לשם שינוי לא יאכלו אותן. הרי הן כל כך יפות וכל כך מושקעות, אז למה שלא ישארו קצת יותר מעבר לחגיגת יום ההולדת?

אז החלטתי לנסות וליצור אותיות עם Do&Dry (או בקיצור - דודי), חומר פיסולי ממשפחת הדאס.

עכשיו, כשהיה כבר רעיון וההחלטה התקבלה, הייתי צריכה גם סיבה. ולא בעיה למצוא סיבה כשרוצים אחת כזו, נכון? נכון.

דלתות העץ החומות של חדרי הילדים ממש התחננו לקצת צבע (לא להיות קטנוניים, אז מה אם הן לא יכולות לדבר?). קצת, לא הרבה, וגם קצת נקודות, אם כבר...

ראה המשקוף כי טוב, זעק גם הוא לקצת צבע. אז מה אם רק אני שמעתי אותו, הרי בחיים לא צריך יותר מאחד שבאמת יקשיב לך, לא? נכנעתי. לא היתה לי ברירה. כאלה זעקות שבר, הייתי חייבת לעשות משהו גם עבורו, אז הכנתי מזוזות יפות שיתאימו לאותיות העליזות. מכיוון שהיה לי קשה להחליט מה אני באמת רוצה, אז הכנתי כמה דוגמאות. כמה הרבה דוגמאות...

הגזמתי קצת, אני יודעת, אבל רוב המזוזות כבר מצאו בית חם ואלו שלא, ימתינו לתורן.

ואז, בדיוק כשאני בשיא ההתלהבות מהחומר הפיסולי החדש שנתגלגל לידי, הגעתי לביקור בסטודיו של פוגי נעים (עליו כתבתי בפוסט הזה), וקיבלתי ממנה מפית ובו ציור של בבושקה אשר בהשראתו היא יוצרת את בבושקות הקרמיקה המדהימות שלה.

ביקשתי יפה את רשותה ליצור בבושקות משלי מהדודי שלי, ונעניתי בחיוב.

החלטתי ליצור מגנטים חביבים בצורת בבושקה. מה אגיד ומה אומר? זה ממכררררר... אחת יותר יפה מהשנייה, ולמרות העובדה שהן נעשו ברצף, כל אחת קיבלה אישיות שונה, ואין שתיים זהות.

את הגדולות יותר אפשר לתלות, ולהן הענקתי אחריות לפנקס ממו קטן בו ניתן לכתוב מסרים, תזכורות וכל העולה על הדעת. השילוב בין פנקס הממו לבבושקה יצר את הממו-שקה, או בקיצור הממושקה:

עכשיו אני עובדת על משהו חדש עם הדודי, לא שטוח אלא תלת מימד, ועדיין איני יודעת לאן זה יוביל או מה יצא מזה, אבל הכיוון מסתמן כחיובי עד כה J. מבטיחה לשתף בהמשך.

רק שמחות ודברים טובים,

יעל.