קארפה דיאם - הולנד טייק 2

קארפה דיאם (Carpe diem), ביטוי שמקורו בשפה הלטינית  ומשמעותו "נצלו את היום". הביטוי הוא מעין מוטו הקורא לבני האדם לנצל היטב כל יום ויום, להפיק את המירב והמיטב מן היום הנוכחי, ולנצל את ההזדמנויות כעת ולא לדחות אותן למועד מאוחר יותר.

ולמה אני מספרת לכם את זה? בעיקר כי נתקלתי בביטוי הזה בהרבה מקומות בהולנד - בחנויות, בשלטים יפים לבית, ואפילו בהדפסים על חולצות, וגם כי אני בחיי האישיים  די מאמינה במוטו הזה ומשתדלת לממשו. 

ובטיול בהולנד החלטנו שאנחנו מקארפרים אותה, וניצלנו כל יום עד שתשו כוחותינו. מה שאני יכולה לומר זה שכוחותינו תשו לפני השקיעה שהתרחשה בכל ערב בסביבות השעה 21:30, דבר שדי מטעה, מבחינת התחושה לפחות, שלכאורה כל היום עוד לפניך...
 
יצאנו מאמסטרדם לכיוון הארלם (Harlem), עיר חביבה, עם מרכז עתיק ויפיפה, ואיך אפשר שלא, תעלות מכל עבר בהן שטים ברווזים. מה שכן, ואת זה אפשר לראות בתמונה, העיר היתה נטושה. היה זה היום הראשון של חג האיסטר והכל היה סגור, והרחובות נטושים. אחרי ההמולה ההיסטרית של אמסטרדם, זה בהחלט היה שינוי קיצוני, שגרם לי קצת להתגעגע לאנשים ברחובות. 

 
מהארלם המשכנו לכיוון ספארנדם (Sparndam), כפר הולדתו של הילד הנס ברינקר, הילד שעל פי העלילה סתם פירצה בסכר עם הזרת שלו כדי שלא יציף את העיר הארלם. זהו כפר חביב עם מעגן סירות גדול, ובתי קפה לאורך המזח. אין קניות שם למי שמחפש, זה בעיקר מקום לטיול בנחת בכפר וקפה באוירה ונוף שונים ומיוחדים.

משם המשכנו בנסיעה לכיוון אדם (Edam) ו-וולנדאם (Volendam), כפר ססגוני השוכן לחופו של ים, ועל הטיילת לאורך החוף יש המון חנויות של מזכרות ומתנות במחירים שפויים וסבירים בהחלט, פאבים רועשים, דוכני מאכלי ים, חנות גלידה ומתוקים שווים, מוסיקה ואווירה ססגונית של קרנבל אחד גדול.

בדרך, ראינו את זה:

בהמשך הטיול, נכנסנו לכבישים כפריים, באיזור דרום מזרחי לאמסטרדם, איזור כפרי יותר ובו נופים  מ-ד-ה-י-מ-י-ם.

ה"עונש" היחידי באיזור זה, הוא הכורח לנהוג בקצב איטי להחריד (30-50 קמ"ש).

הנסיעה האיטית הובילה אותנו בסופו של דבר לאיזור אוטרכט (Utrecht), איזור מיוער יותר, שונה מהאיזורים הכפריים הרגילים, ה"מתורבתים" לכאורה לעומתו.

דקה לפני אוטרכט השווה נכנסנו לדורן (Doorn), בה נמצאת טירת דורן, הטירה של וילהלם השני, קיסר גרמניה. ולמה אני מספרת לכם עליה? בגלל המטבח המאובזר והמדהים שהיה לו...

א-ממממאאאא, איזה כלים שווים היו שם במטבח הזה! רציתי לשאול אם הם עושים משלוחים... 

רוצים לראות קצת?

נכון שהשולחן הכחול מתאים בדיוק, אבל  ב-ד-י-ו-ק לארון הכחול שלי??

עוד לא הספקנו להירגע מהמראות הקשים הללו (קשים, כי היה צריך להשאיר אותם שם, אוף...), והגענו לאוטרכט.

אוטוגלידה וינטאג' באוטרכט

אוטרכט, לחובבי עתיקות כמוני, היא גן עדן. במרכז העתיק שלה, ברחוב החנויות על גדת הנהר המערבית יש חנוית פשפשים מסודרות להפליא, כמו כל בו לבית, רק בפריטי רטרו ווינטאג' מכל הסוגים והמינים. יש אגף כלי בית, אגף צעצועים, אגף ספרים ותקליטים, קומה שלמה נפרדת של מוצרי חשמל עתיקים... א-ממממאאאא....

אני, לא האמנתי למראה עיני. לא חלמתי שיש כאלה חנויות פשפשים מסודרות איפהשהוא בעולם, וכמובן שלא יכולתי לצאת משם בידיים ריקות, לכן רכשתי כמה קופסאות פח לאוסף שלי, ומשקל עתיק.

המחשבה לרכוש מכולה כדי להעביר בה חנות אחת בשלמותה לארץ ניקרה במוחי גם שעה ארוכה לאחר מכן... תהיתי האם הגעה עם מכולה לשדה התעופה תיחשב לי כאובר ווייט בצ'ק אין....

מכיוון שלא ידעתי איפה חנות המכולות נמצאת, ויתרתי על הרעיון והחלטתי שפיצוי בצבע אדום עם נקודות לבנות יהיה בהחלט הוגן כדי להרגיע את סערת נפשי ...J

חנות נוספת שגיליתי שם, באותו הרחוב, היא חנות כלי אמאייל, כמו זו שנמצאת באמסטרדם, בשוק אלברט קויפ, עליה כתבתי בפוסט הקודם.

וזה רכש האמאייל שלי, שמצטרף לאוסף הקומקומים שיש לי:

ועכשיו, לסיום, כי קישקשתי מספיק לפוסט אחד, עוד תמונה מגני קוקנהוף, בהם יש עשרות רבות של גוונים, זנים וצורות של הצבעוני, ועדיין, לדעתי, חסר להם שם זן אחד - צבעוני אדום עם נקודת לבנות....

עד הפוסט הבא, קארפה דיאם.
יעל.